פנחס יחזקאלי: פרדוקס ההדרכה – כשהארגון אחראי על הכשרת עובדיו…

[בתמונה: נבדיל בין עובדים פרופסיונליים, שרוכשים לעצמם פרופסיות לפני הגעתם לארגון; לעובדים לא פרופסיונליים, שרוכשים את המקצוע אחרי שהצטרפו לארגון... תמונת עורך הדין מימין היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay; תמונת השוטר משמאל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי shatadip7 לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על הדרכה ארגונית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ניהול המשאב האנושי בארגונים, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אחריות ארגונית על ההכשרה הבסיסית של עובדיהם מתקיימת כשהעובדים אינם פרופסיונליים. ההשלכות של האחריות הזו עלולות לעתים להפוך את מערך ההדרכה כולו ל'מפעל זבל' ארגוני.

נבדיל בין עובדים פרופסיונליים, שרוכשים לעצמם פרופסיות לפני הגעתם לארגון; לעובדים לא פרופסיונליים, שרוכשים את המקצוע אחרי שהצטרפו לארגון.

"מקצוענות" או "פרופסיה" (professionalism) מוגדרת כמקצוע, הדורש השכלה, ולעיתים אף תקופת התמחות. עיסוק הופך ל"פרופסיה", כאשר קיימים בתי אולפנה אקדמיים שיוצרים הומוגניות בקרב העוסקים בו, מנחילים את הידע ומרחיבים אותו. באקדמיות אלו נשמר ה"זיכרון" ומתפתחת ה"מתודה" המקצועית, הנשענת עליו...

פרופסיות נלמדות באוניברסיטה, באחריות העובד... בפרופסיות מסוימות העובד נדרש גם לשלב של סטאז' ובחינות, לפני שהוא מקבל הסמכה. דוגמאות לפרופסיות הן: אנשי המקצועות רפואיים; מהנדסים; מורים; ארכיטקטים; עורכי דין; רואי חשבון; וכדומה.

[הכרזה: ייצור ידע]

עובדים לא פרופסיונליים מגיעים לארגון ללא הכשרה כלל, ועול ההכשרה מוטל על הארגון ובאחריותו! ככל שהמקצוע מורכב יותר, כך ההדרכה ארוכה ומורכבת יותר בהתאמה! שוטרים למשל, עוברים בסך הכל כשלוש שנים מהקריירה שלהם בהכשרות...

דוגמאות לעובדים לא פרופסיונליים: חיילים; שוטרים; לוחמי אש; ביורוקרטים ללא פרופסיה לסוגיהם; וכדומה.

[התמונה משמאל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי aitoff לאתר Pixabay]

כאמור, במקצועות שאינן פרופסיות, הלימוד הוא באחריות הארגון! העובדה שההדרכה באחריות הארגון, מכפיפה את ההדרכה להשפעת התרבות הארגונית; ואז...

  • אם תהיה זו תרבות איטלקטואלית, סקרנית ותומכת בהדרכה, יקל על ההדרכה להיות אפקטיביות.
  • אך, אם התרבות היא אנטי איטלקטואלית, משמע, מתאפיינת במאפיינים כמו: היעדר סקרנות מקצועית; מחשבה שבלונית; חוסר הבנה לעומק של תורות מקצועיות; חוסר יכולת להתאים את האמצעים לחשיבה המקצועית  (בדרך כלל מתרחש תהליך הפוך של התאמת החשיבה המקצועית לאמצעים הקיימים); והקפדה על ריטואלים מול קושי להתמודד עם ניהול דינאמי של מבצעים בשטח... אז, הופך מערך ההדרכה - טוב ככל שיהיה - ל'מפעל זבל ארגוני'  ענקי...

[להרחבת המושג: 'מורכבות', לחצו כאן] [להרחבת המושג של: 'מפעל הזבל' ולמפעלי הזבל האחרים במשטרה, לחצו כאן]

[מפעל הזבל של המשטרה... התמונה המקורית היא חופשית, והועלתה על ידי Brad Perkins לאתר flickr]

ברוכים הבאים לפרדוקס ההדרכה:

כשהתרבות הארגונית דוחה ידע ולמידה, הופך מערך ההדרכה - טוב ככל שיהיה - למפעל זבל ארגוני, כי העובדים מתנהגים בשטח לפי קודים אחרים ממה שלמדו!

[להרחבת המושג 'ידע', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'למידה', לחצו כאן]

[הכרזה: ייצור ידע]

כך לדוגמה, המשטרה משקיעה הון עתק בהדרכה; ושוטר מבלה בממוצע כשלוש שנים מהקריירה שלו בלימודים, בשכר מלא... 

גם אם מערך ההדרכה המשטרתי היה מצויין (הוא ממש לא...), והשוטר יסיים את לימודיו בהצטיינות; כשיגיע לשטח יגלה ששם, החוקים אחרים, ואם הוא חפץ לשרוד בארגון, עליו לנטוש את ספרי הלימוד ולאמץ את מנהגי השטח ("לשטח יש חוקים משלו... אשר לשטח לשטח; ואשר למכללה, למכללה").

ככה ייעשה לאיש: מה עושים לקצין שהטריד מינית? שולחים אותו להדריך שוטרים אחרים...

[למאמר המלא של אלי סניר ב- ynet, לחצו כאן]

[להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'תרבות ארגונית', לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay; הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף המאמרים על הדרכה ארגונית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ניהול המשאב האנושי בארגונים, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *