דורון מצא: אני לא משפטן; אבל, בהחלט יודע קרוא!

[התמונה המקורית: צילום מסך מתוך סרטון באתר עלי באבא. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

[לקובץ המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

ד"ר דורון מצא הוא אנליסט, מרצה, חוקר ומומחה בתחום הסכסוך הפלסטיני- ישראלי, ערביי ישראל והחברה הישראלית.  זהו מאמר דעה מפרי עטו.

[לבלוג של דורון מצא: מימרא - מחשבות בהירות על מציאות מורכבת, לחצו כאן]

זהו מאמר שני מתוך שניים בסוגיה זו של החלטת בג"ץ. למאמר הראשון לחצו כאן:

*  *  *

אני לא משפטן. אבל בהחלט יודע קרוא. קראתי לעומק את החלטת בג"צ בעניין ביטול תקנות המדינה בעניין נתב"ג והגבלות כניסת ישראלים.

אז כך:

  • הטענה המרכזית של בג"צ היא, שזכות התנועה של אזרחי המדינה היא חוקתית ומעוגנת בחוקי היסוד של המדינה ואף באופייה כמדינה דמוקרטית. עד כאן - הכל טוב.
  • טענת המשנה נוגעת למגפת הקורונה; ולצורך לאזן, בין הפגיעה בזכויות יסוד; לבין עניינים, הנוגעים להגנת הציבור מפני חדירת וריאנטים של הנגיף.
  • הטענה השלישית היא שההגבלות של המדינה בסוגיית כניסת ויציאת ישראלים לתחומי המדינה היו לא מידתיות ביחס לזכויות היסוד מאחר ומדובר בדרך הקלה ולא נבחנו חלופות אחרות שיכלו לצמצם ולהקטין את הפגיעה בחופש התנועה.

אלו שלושת צלעות משולש הטיעון המשפטי, שהביא להחלטת שלושת השופטים לבטל מה-20 מרס את ההגבלות על כניסה ויציאת ישראלים.

בואו נניח לרגע את הדיון העקרוני בשאלה (שלטעמי לא בוררה מספיק בדיון המשפטי, כי מדובר בשאלה שאיננה משפטית אלא מהותית, מה משקלם של זכויות יסוד במציאות של סכנת חיים מוחשית הנגרמת בשל מציאות חברת תקדים / ברבור שחור) ונקבל לצורך הדיון את טיעון בית המשפט לגבי הצורך לאזן בין זכות היסוד ובין ענייני ההתמגנות מהמגפה.

[בתמונה: ככה מאזנים?? המקור: Photo by Skylar Kang from Pexels]

כאן מתגלה פער רלוונטיות: כשל לוגי, תפיסתי, רעיוני (מחקו את המיותר) חמור. מדוע?

מאחר ובשם עיקרון האיזון והמידתיות, קיבל בית המשפט העליון החלטה שהיא בלתי מידתית בעליל. פרדוקס אמיתי. הרי בג"ץ יכול היה לאמץ קצת יותר את הראש ולהתכנס לפתרון משפטי אחר: כזה הקובע מצד אחד כי התקנות אינן חוקתיות; אבל מצד שני, כזה המנחה את המדינה לגבש מתווה חליפי (ולכאורה מידתי יותר) לפרקטיקה הקיימת כיום (שלטענת בגץ היא מעין "פתרון קל" - סגירה מוחלטת במקום מתווה יצירתי), תוך פרק זמן קצוב וסביר.

במקום זאת, הוא הורה על ביטול כמעט לאלתר של תקנות המדינה; שלמעשה חושפות את מבצע החיסונים המוצלח לסכנה אמיתית; מאחר ובמציאות הקיימת כל דכפין ייסע לחול כאוות נפשו; וגם ייכנס עם מוטציות כאלה ואחרות.

פסח הקרוב עומד להיות קטלני בהיבט של תנועת הנוסעים; וכמובן שחברות התעופה החמדניות כבר עומדות בפתח עם הקצאת עשרות טיסות.

כך, העיקרון המידתי של בג"ץ - של מציאת איזון בין אלף לבין בית - הופר ונרמס על ידי אותו בג"ץ בהחלטה רעה שמייצרת תוצאה ומציאות בשטח; שהיא הכי לא מידתית ולא מאוזנת שיכולה להיות.

[הכרזה: 'ייצור ידע']

בהחלטה זו קיבלו זכויות האדם והאזרח מעמד אבסולוטי ומוחלט לפני זכות הקהילה להתגונן מפני הנגיף ושיקולי הבריאות. זה כנראה, לפחות לדעתי, המשמעות של חלם משפטי או הפוסל במומו פוסל. אין כנראה מילים אחרות כדי לתאר את העניין.

[לקובץ המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

3 thoughts on “דורון מצא: אני לא משפטן; אבל, בהחלט יודע קרוא!

  1. בעיקרון אתה צודק
    אבל מאחר ורוב ההחלטות בנושא הקורונה, כולל איפשור זליגה חסרת כול בקרה של אלפי נגועים וודאית בתחילת המגפה של חרדים בעיקר מניו יורק- מתוך שיקולי קואליציה צרים, מאפשרים גם ל בג"צ לפלוש לגיזרה לא להם, ו להפעיל את השיקול הפוליטי שלהם.
    כול השחקנים באירועי המגפה- ובאופן חלקי גם משרד הבריאות- נגועים באותה בעיה, לצערינו כי רב. כול המערכת נגועה!

  2. בית משפט מקבל החלטות גם לפי נתונים !

    הממשלה החליטה על 4000 נכנסים כל יום , לפי הטענה שלך נשללת זכותו של האזרח להתגונן בפני הנגיף … אז למה פתחו את נמל התעופה לחזרה ?
    יותר מזה אנשים שלא מתחסנים מסכנים את כולנו שהרי החיסון מגן רק ב95% ..וחלק לא יכולים להתחסן מסיבות רפואיות
    אז אם כך למה לא לחייב את מי שיכול להתחסן בחוק לפי תפיסתך ? כי אז ההגנה תגדל על כלל תושבי ישראל .

    למה רק 4000 ולא 10000 כנראה משרד הבריאות לא מסר של נתון או מחקר ..

    ההחלטה שמונעת אפליה ביו האזרחים ! האשמה בהתרשלות של המדינה שלא השכילה לתת פתרון בידוד לחוזרים כמו שיש במדינות רבות .

  3. Pingback: הרן פינשטין: שופטים ללא גבולות! - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.