פנחס יחזקאלי: מודלים של העסקת עובדים

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Tumisu לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על ניהול המשאב האנושי בארגונים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

המודל הקלאסי של העסקת עובדים הוא העסקה ישירה. עד לפני כשלושה עשורים היה בישראל מודל העסקה אחד: הארגון. העובדים עבדו כל חייהם בארגון, שבו בחרו וממנו פרשו לגמלאות. בין העובדים לארגון – שנהנה מפירות עבודתו - היו יחסי עובד-מעסיק ישירים.

המודל הזה התערער באמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת; וכיום, אנו מכירים שני מודלים שכיחים נוספים:

  • מיקור חוץ (אאוטסורסינג): רכישת מוצרים ושירותים שאינם בליבת הפעילות מחברות אחרות. הארגון מותיר בתפעול ובניהול ישיר רק את פעילויות הליבה ומתמקד בתחום התמחותו (פחות הוצאות, פחות כאב ראש בעניינים שוליים).
  • עובדי קבלן: זהו מודל של העסקה עקיפה, דרך קבלן כוח-אדם. יחסי עובד מעביד מתקיימים בין העובד לקבלן, אך את פירות העבודה מקבל מזמין השירות. כיוון שגם הגורם המתווך צריך להרוויח וכיוון שהמודל צריך להיות כדאי גם לארגונים, הנפגעים העיקריים מהשיטה הזו הם העובדים. קיימים נתונים סותרים על היקף התופעה בישראל (ראו, למשל, הכתבה למטה):

וצריך לזכור, שאין ארוחות חינם... ויש מחיר לכל דבר!

[להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן]

[למאמרה של ויסברג ואח' בדה-מרקר, מ- 2011, לחצו כאן]

במקביל, השתנתה שיטת הפנסיה של העובדים (בעולם המערבי כולו)

הוגבלה מאוד אחריות המדינה לפנסיה של העובדים, מעבר לרשת ביטחון בסיסית של הביטוח הלאומי. בוטלה הפנסיה התקציבית לעובדים חדשים והעובדים חוסכים בקרן פנסיה שהם בוחרים, שמלווה אותם ממקום עבודה אחד למשנהו.

קיימים בנוסף גם מודלים חדשניים - שיש הטוענים שאליהם הולך עולם הניהול - כמו: ניהול משתף דרך מניות הבעלות של העובדים (Employee Stock Ownership Plans - ESOP).

מעבר ממודל אחד לשלושה מודלים עיקריים (בעצם ארבעה), הופך החלטות במשאבי אנוש לקיומיות עבור הארגון. השינוי הזה ערער מאוד את הנאמנות ההדדית שבין העובד לארגון. גם הארגונים – וגם העובדים – הפסיקו לראות בחוזה ההעסקה שביניהם חוזה נישואין וראו בו רק פלירט חולף שבו מחויבות הארגון לעובד קיימת עד שמשתנים הנסיבות. החוזה הזה מופר היום, לעיתים קרובות, הן ע"י הארגון והן ע"י העובדים.

דוגמה להפרת החוזה ע"י הארגון: באוגוסט 2013 החליטה חברת HOT שהחליפה בעלים (נרכשה ע"י פטריק דרהי) החלטה "קטנה" ונחישות גדולה: להוציא ל"מיקור חוץ" את רוב-רובו של המערך הטכני, של מוקדי שירות הלקוחות ומוקדי התמיכה בחברה.

ההחלטה גררה סכסוך עבודה והאיצה של תהליך ההתאגדות של העובדים. עד החלפת הבעלות היה השירות ליבת העסק של HOT וארגונים אינם מוציאים למיקור חוץ תחומי ליבה. אבל, לאחר שינויי הבעלות שינה הבעלים את ההדגשים; ובעקבותיהם השתנתה ליבת העסק. מה שהיה יציב אתמול, התערער ברגע... וכמובן, גם התאגדות העובדים הייתה זרז מצד ההנהלה לשנות...

[לאוסף המאמרים על ניהול המשאב האנושי בארגונים, לחצו כאן]

[לכתבה המלאה של הילה ויסברג ב'דה מרקר', מ- 2013, לחצו כאן]

והעובדים? נאמנים רק לעצמם:

[לכתבה המלאה של בתיה ויסמן ב'כלכליסט', מ- 2014, לחצו כאן]

ומי צובר עוצמה מהתהליכים הללו? מחלקת משאבי אנוש כמובן!

מודלים מתקדמים להעסקת משאבי אנוש

מודל כזה הוא, למשל, ניהול משתף דרך מניות הבעלות של העובדים (Employee Stock Ownership Plans - ESOP). ESOP הן חברות בבעלות עובדים; כשהעובדים מרוויחים כאשר החברה מצליחה.

החזון של המודל הזה הוא ניהול משותף של העובדים; אולם, הדרך עוד ארוכה, והמודל הזה עדיין מתעצב. יש חברות ESOP שעדיין משתמשות בניהול אוטוקרטי; ולא בניהול משתף. העובדים חולקים את התוצאות, אך אינם שותפים להצלחה של יצירתן. החברות הללו מנוהלות באופן אוטומטי; ואינן נהנות ממוטיבציה גבוהה יותר של העובדים / הבעלים. הפתיחות הניהולית בערבון מוגבל; וכך גם מעורבות העובדים...

[למאמרו של פרופ' יצחק אדיג’ס: הדרך הנכונה לניהול משתף דרך מניות הבעלות של העובדים (ESOPS)', לחצו כאן]

[התרשים: 'ייצור ידע']

[לאוסף המאמרים על ניהול המשאב האנושי בארגונים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *