קובי ביטר: חודש נובמבר לפני…

[בתמונה: החודש לפני... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Myriams-Fotos לאתר Pixabay]

[בתמונה: החודש לפני... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Myriams-Fotos לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים 'החודש לפני' של קובי ביטר, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 30 בנובמבר 2021

קובי ביטר הוא איש הי-טק לשעבר (שימש כ‏מנכ"ל‏ בינת סמך - Bynet Semech). כיום, הוא מקדיש את זמנו לחינוך ולהוראה.

קובי ביטר הוא איש הי-טק לשעבר (שימש כ‏מנכ"ל‏ בינת סמך - Bynet Semech). כיום, הוא מקדיש את זמנו לחינוך ולהוראה.

*  *  *

‏הפעם באירועים של לפני: 

  • "ליל הרכבות";
  • "אסון צור השני";
  • הקמת הנח"ל: הורה כרוב והורה תרד עגבנייה עלי כידון
  • החמישה במעלה
  • החלטת האום: ציונות = גזענות?

1.11.1945: "ליל הרכבות"

זו הייתה הפעולה הראשונה של תנועת המרי המאוחדת (שיתוף פעולה בין שלוש המחתרות: ההגנה, האצ"ל והלח"י נגד השלטון הבריטי). המשימה הייתה לבצע חבלות חמורות וכמעט בלתי הפיכות במסילות הברזל המנדטוריות ברחבי הארץ. במהלך המבצע חיבלו חמישים חוליות מאומנות של לוחמי הפלמ"ח ברשת מסילות הברזל ב-153 מקומות שונים בכל רחבי הארץ, ופוצצו מעתקי פסים, צמתים, הצטלבויות, גשרים וגשרונים.

הפעולות בוצעו תוך כדי הקפדה על הימנעות מפגיעה בנפש. כל חוליה כללה חבלנים ומאבטחים, וכל החוליות חזרו לבסיסן בשלום. באותו לילה הטביעה חוליה מיוחדת של הפלי"ם (פלוגות מחץ ימיות שהיו חלק מהפלמ"ח) שלוש אניות משמר בריטיות. ליל הרכבות נחשב עד היום למבצע נועז ומבריק, גם בביצוע וגם בתכנון.

[בתמונה: כשההגנה, אצ"ל ולח"י משתפות פעולה: 'ליל הרכבות'...]

[בתמונה: כשההגנה, אצ"ל ולח"י משתפות פעולה: 'ליל הרכבות'...]

4.11.1995 נרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל

[מקור תמונתן של יצחק רבין: פייסבוק]

במוצאי שבת התקיימה בכיכר מלכי ישראל בתל אביב הפגנת תמיכה במהלכי הממשלה בראשות יצחק רבין, לקידום מהלכי השלום של הסכם אוסלו. בגמר העצרת ירד יצחק רבין מלווה באנשי הביטחון אל מכוניתו שחיכתה לו מאחורי בית העירייה, לאזור שהיה אמור להיות אזור "נקי" מאנשים לא מורשים. באיזור זה חיכה לרבין הרוצח יגאל עמיר, סטודנט למשפטים ממשפחה דתית מהרצליה, אשר ירה ברבין מטווח קצר שלושה כדורים בגבו. רבין הובהל לבית החולים איכילוב (אם כי לא ישירות) שם מת מפצעיו. יגאל עמיר נתפס, הועמד למשפט ונדון למאסר עולם ללא אפשרות חנינה.

[מקור תמונתן של יצחק רבין משמאל: פייסבוק]

הרצח חידד את הפילוג בעם בין ימין ובין שמאל וגרם לתופעות שנאה רבות בין האנשים. כמו כן הועלו טענות שונות על כך שהשב"כ ידע על כוונתו והוא קיבל אישור לפעילות על מנת להכפיש את הימין בישראל. לאחר מספר חודשים הוקמה ועדת חקירה בראשות השופט שמגר אשר חקרה את האירועים שקדמו לרצח, פרשת אבישי רביב שהיה סוכן שב"כ ואשר הסית נערים כנגד הממשלה, את תיפקוד היחידה לאבטחת אישים, את רגעי הרצח ואת מה שקרה לאחר מכן. תוצאות ועדת החקירה השאירו עדיין מספר שאלות ללא תשובה. אין ספק שרצח זה היה אחד מהאירועים הקשים ביותר שידעה מדינת ישראל.

4.11.1983: פיגוע התאבדות בצור – "אסון צור השני"

(לקוח מתוך אתר חיל הים ככתבו וכלשונו)

מלחמת שלום הגליל, אסון צור השני: שבועיים לאחר שקרסה מפקדת הנחתים האמריקאיים, הוחדרה מכונית תופת לחצר מפקדת צה"ל בעיר צור שבלבנון. 60 איש נהרגו בהתפוצצות, מהם 28 חיילים, שוטרי מג"ב ואנשי שב"כ, והשאר- עצורים מקומיים. מכונית התופת, שהכילה 500 ק"ג חומר נפץ, פרצה בנסיעה מהירה אל חצר המפקדה בשעה 6:00 בבוקר. למרות יריות השומרים, הצליח הנהג המתאבד להגיע אל מגרש החנייה ולהפעיל את המטען. בפיצוץ קרסה מפקדת השב"כ ומפקדת משמר הגבול שלידה. למרבה המזל, רוב החיילים שהיו במתחם ישנו באוהלים וניצלו. ארגון הג'יהאד האיסלמי קיבל עליו את האחריות לפיגוע.

צוותי החילוץ שפעלו במקום נאלצו להתמודד גם עם התפוצצות מאגרי התחמושת. במהלך החילוץ יושמו לקחי הפיצוץ הקודם בצור בנובמבר 1982 והופעלו טכניקות חדשות. לראשונה נעזרו אנשי יחידת החילוץ של צה"ל גם בכלבים.

תחקיר ראשון של האירוע העלה שהנהג המתאבד, שפעל בהשפעת סמים, הגיע במכונית תופת מהעיירה בעל בק שבבקעת הלבנון. יריות השומרים האטו את נסיעתו ומנעו אסון כבר יותר.

 [לקובץ המאמרים על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון, לחצו כאן] 

[בתמונה: זירת האסון לאחר הפיגוע בבית הממשל והשב"כ בצור- פינוי נפגעים והריסות. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי יוסי סער - דובר צה"ל. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[בתמונה: זירת האסון לאחר הפיגוע בבית הממשל והשב"כ בצור- פינוי נפגעים והריסות. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי יוסי סער - דובר צה"ל. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

24.11.1949 הוקם הנח"ל – נוער חלוצי לוחם

[בתמונה: דוד בן גוריון - הוגה רעיון הנח"ל... התמונה: לע"ם, שם הצלם אינו מוזכר. מתוך אתר פיקיויקי]

לאחר הקמת המדינה ועם פירוק הפלמ"ח החליט דוד בן גוריון (ראו תמונה משמאל) על הקמת מסגרת, שמצד אחד תהיה מסגרת לוחמת ומצד שני מסגרת מיישבת. במילים אחרות לשמר את רוח הפלמ"ח שבמקביל לפעילותו הצבאית שלח את אנשיו לפעילות ביישובים ובקיבוצים.

[בתמונה משמאל: דוד בן גוריון - הוגה רעיון הנח"ל... התמונה: לע"ם, שם הצלם אינו מוזכר. מתוך אתר פיקיויקי]

לכן התפקיד העיקרי של הנח"ל היה לקדם את ההתיישבות היהודית ברחבי ארץ ישראל. במסגרת זו היה עליו להקים היאחזויות, לאכלס אותן באנשיו ולאחר מכן לאזרח את היישוב. על כך השיר הידוע של להקת הנח"ל (שהייתה הלהקה הצבאית ב"ה" הידיעה) על היאחזות הנח"ל בסיני ולא יכולתי שלא לצטט בית אחד מהשיר:

"......בהיאחזות הנח"ל בסיני,  אני לא האמנתי לעיני, כשפתאום פגשתי בפינה, את ארץ ישראל הישנה. את ארץ ישראל האבודה, והיפהפייה והנשכחת, והיא כמו הושיטה את ידה, כדי לתת ולא כדי לקחת, אני לא האמנתי לעיני, בהיאחזות הנח"ל בסיני.... (אפשר להמשיך לשיר את המנגינה):

.

היות ומיקוד הנח"ל היה לפי צרכים לאומיים, לכן התיישבו באזורים דלי אוכלוסין אך חשובים לביטחונה של המדינה ובהתאם למשפט של בן גוריון "כל מקום שבו תעבור המחרשה היהודית שם יהיה הגבול" (משפט שממשיכי דרכו קצת שכחו).

בשלבים הראשונים הקים הנח"ל  היאחזויות בעיקר בתחומי הנגב, בגליל ובערבה. לאחר מלחמת ששת הימים מוקד העניין עבר אל יהודה ושומרון, רצועת עזה, רמת הגולן וסיני. בשנים האחרונות עבר המיקוד של הנח"ל למשימות חינוכיות ולשליחת גרעינים לעיירות הפיתוח מתוך כוונה לעזור לאוכלוסייה המקומית בחינוך, בעזרה למבוגרים ועוד.

לאחר מלחמת לבנון הוקמה חטיבת הנח"ל המאגדת בתוכה גדודי חי"ר וכפופים למערך הלוחם של צה"ל. השרות של חייל/חיילת בנח"ל מתחלק לחצי תקופת שירות בגדודים הלוחמים וביניהם גדוד נצח יהודה, גדוד הנח"ל החרדי שנתן מענה לבחורים חרדים אשר רוצים לעשות צבא והצבא מאפשר להם תנאים דתיים הולמים להיות חיילים קרביים בתנאים ההולמים להם. בהמשך התקופה החיילים נמצאים בגרעינים המשימתיים.

[לאוסף המאמרים על מלחמת ששת הימים, לחצו כאן]

9.11.1937 נרצחו חמישה חברי גרעין "במעלה" בהרי ירושלים (מעלה החמישה)

ב-9 בנובמבר 1937, יצאו חמישה פועלים יהודים לעבודה בשדה בקריית-ענבים. החמישה כותרו על-ידי כנופיה ערבית ולאחר חילופי יריות הרגו הפורעים את החמישה ושדדו את רוביהם. על שמם של ההרוגים הוקם מאוחר יותר היישוב מעלה החמישה. הרצח היכה בתדהמה את היישוב היהודי בירושלים, אולם למרות הכאב והזעם, קראו ראשי הסוכנות היהודית לאיפוק ולהבלגה. מספר ימים לאחר מכן החליט האצ"ל שלא להבליג ופתח בהתקפות כנגד הפורעים.

מתוך האתר של קיבוץ מעלה החמישה: "חמשת חברי הגרעין נרצחו כאשר עבדו בחציבת דרך בהר הרוח. הלוויתם התקיימה באותו יום בקריית ענבים. 50 אלף מאנשי היישוב ליוו את מסע הלוויה. באספה שהתקיימה לאחר הרצח הסתיימו הוויכוחים בין חברי הגרעין והוחלט פֶּה אחד על הקמת יישוב בהר לזכר חמשת החברים."(הדגשה שלי)  מה שכיום קוראים "תגובה ציונית הולמת".

[בתמונה: שלושת המבנים הראשונים ומגדל השמירה במעלה החמישה בשנת 1939 - "תגובה ציונית הולמת"... באדיבות ארכיון הקיבוץ. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: שלושת המבנים הראשונים ומגדל השמירה במעלה החמישה בשנת 1939 - "תגובה ציונית הולמת"... באדיבות ארכיון הקיבוץ. התמונה היא נחלת הכלל]

10.11.1975 עצרת האומות המאוחדות מחליטה שהצינות = גזענות

בעקבות לחץ חזק מאד של ברית המועצות לשעבר ושל מדינות ערב ), כחלק משאיפתם לסלק את מדינת ישראל מהאו"ם הועברה החלטה באומות המאוחדות המשווה את הציונות לגזענות - החלטה 3379. ההחלטה התקבלה ברוב של 97 מול 35  ו-32 נמנעים

חיים הרצוג, שגריר ישראל באו"ם באותה תקופה עלה על דוכן הנואמים ונאם בפני המליאה את אחד הנאומים ההיסטוריים של האו"ם (נאום שנכלל בין 50 הנאומים החשובים ביותר שנאמרו באו"ם). בנאומו דיבר נגד ההחלטה תוך שהוא מציין שבתאריך זה (לועזי) בשנת 1938 התחולל הפוגרום של "ליל הבדולח". בסיום נאומו אף נקט בצעד הפגנתי וקרע את הנייר שעליו היתה מודפסת ההחלטה. בארץ, לאות הפגנתיות שונו שמות של רחובות בארץ משדרות או"ם לשדרות הציונות. בשנת 1991 חזר בו האו"ם וביטל את החלטתו הנלוזה הקודמת, אם כי היו עדיין מדינות שסירבו לביטול ההחלטה.

20/11/49: מותם של 'ילדי אוסלו'

(מתוך הפוסט של מישאל עידן בפייסבוק)

בליל ה - 20 לנובמבר 1949, ליד העיר אוסלו בנורווגיה, התרסק מטוס ובו 27 ילדים עולים מטוניסיה שהיו בדרכם לנופש בנורווגיה, לפני עלייתם ארצה. . הילדים הללו נודעו בשם "ילדי אוסלו". הם היו בנים ובנות מ-15 משפחות – שהצעיר בניהם רק בן שבע והמבוגר בן 12 – ועמם שלוש מלוות (אחות יהודיה מתוניס, עוברת הסוכנות היהודית שהגיעה במיוחד מישראל ומתנדבת נורווגית) וכן שלושה אנשי צוות הולנדים. אחד הילדים, יצחק אלאל, שרד את ההתרסקות.

האסון תפס את ישראל הצעירה זמן קצר בלבד לאתר מלחמת העצמאות, עם תחילת גלי העליות הגדולים. כשהחלה העלייה ההמונית לישראל, התארגנה 'עלית הנוער' להעלות 20,000 נערים וילדים מכל קצוות העולם כדי שאלה יתנו להוריהם מוטיבציה להעלות אחריהם.... למטה, המצבה:

[בתמונה: המצבה לילדי אוסלו. התמונה: מישאל עידן]

[בתמונה: המצבה לילדי אוסלו. התמונה: מישאל עידן]

20.11.1945: נפתחו בגרמניה "משפטי נירנברג"

לאחר סיום מלחמת העולם השניה ולאחר גילוי כל מעשי הזוועה של השלטון הנאצי בעיקר כנגד היהודים במחנות הריכוז וההשמדה, החליטו שלטונות בעלות הברית לעצור את האנשים שעמדו בראש המערכת הנאצית וכן את הקצינים הנאצים שהיו מעורבים בזוועות, ולהעמידם לדין. משפטים אלו נערכו בעיר נירנברג בגרמניה (ששם מספר שנים קודם לכך חוקקו הנאצים את חוקי הגזע). המשפטים התקיימו בפני בית דין צבאי של בעלות הברית והחלו כמה חודשים לאחר סיום המלחמה. משפטים אלו היו חשופים לאמצעי התקשורת ובהם הועמדו לדין רוב ראשי המשטר וחלק ממפקדי הצבא הנאצי.

[בתמונה: הרמן גרינג בתקופת משפטי נירנברג. התמונה היא נחלת הכלל]

תגובות הנאשמים לאישומים היו שונות. היו כאלו, ובראשם הרמן גרינג (ראו תמונה משמאל), השני בהיררכיה בגרמניה הנאצית ומי שהיה מפקד חיל האויר הגרמני ואחראי על התכנון לטווח ארוך של השלטון הנאצי, אשר המשיכו להתנהג כאילו עודם שולטים באירופה ביד רמה. הם כפרו בסמכותו של בית הדין לדון באישומים, ועמדו על כך שכל מעשיהם נעשו בסמכות ולטובת העם הגרמני. היו כאלו אשר הכחישו את אחריותם האישית, על אף המשרה הרמה שבה אחזו, והיו אנשים  אשר הביעו חרטה.

[בתמונה משמאל: הרמן גרינג בתקופת משפטי נירנברג. התמונה היא נחלת הכלל]

גזרי הדין היו עונשי מאסר כבדים, מאסרי עולם כמו לרודולף הס שהיה סגנו של היטלר ואשר היה במשך תקופה ארוכה האסיר היחידי בבית הכלא שפנדאו ואשר למרות שהיה חולה לא הסכימו השלטונות הבריטים לשחרר, עד שבשנת 1987 התאבד.

היו גזרי דין של מוות בתליה כמו להרמן גרינג אשר התאבד על ידי לקיחת רעל לפני ביצוע גזר הדין, לגנרל יודל שהיה המפקד העליון של הכוחות הנאצים ולשר החוץ ריבנטרופ. כמו כן היו מספר נושאי משרה שזוכו.

[בתמונה: נאשמים במשפטי נירנברג. בשורה הראשונה, מימין לשמאל: וילהלם קייטל, יואכים פון ריבנטרופ, רודולף הס, הרמן גרינג. בשורה השנייה, מימין לשמאל: פריץ זאוקל, באלדור פון שיראך, אריך רדר, קרל דניץ. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: נאשמים במשפטי נירנברג. בשורה הראשונה, מימין לשמאל: וילהלם קייטל, יואכים פון ריבנטרופ, רודולף הס, הרמן גרינג. בשורה השנייה, מימין לשמאל: פריץ זאוקל, באלדור פון שיראך, אריך רדר, קרל דניץ. התמונה היא נחלת הכלל]

26.11.2013: נפטר הזמר אריק איינשטיין

[תמונתו של אריק איינשטיין נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי יעקב סער / לשכת העיתונות הממשלתית. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

אריק איינשטיין (ראו תמונה משמאל) נולד בשם אריה לייב איינשטיין, היה חבר בלהקות הנח"ל, בצל ירוק, שלישיית גשר הירקון, החלונות הגבוהים וחבורת לול. שיתוף הפעולה שלו עם שלום חנוך ולהקת הצ'רצ'ילים הניבו את אלבומי הרוק הראשונים בישראל. איינשטיין נחשב אחד הזמרים הישראלים החשובים ביותר. בנעוריו היה גם חניך בתנועת  "השומר הצעיר"  וספורטאי באגודת הפועל תל אביב. איינשטיין היה אלוף הארץ לנוער בהדיפת כדור ברזל ובקפיצה לגובה ובשנת 1956 זכה באליפות ישראל לבוגרים בקפיצה לגובה, 1.80 מטר. הוא החזיק בשיא הישראלי לנוער בקפיצה לגובה (1.84 מטר) במשך כ-10 שנים.‏ כמו כן היה כדורסלן בקבוצת הנוער של הפועל תל אביב ולאחר מכן בקבוצת הבוגרים.

[תמונתו של אריק איינשטיין משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי יעקב סער / לשכת העיתונות הממשלתית. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

כשהתגייס רצה להיות מדריך ספורט  ואולם בשל קוצר ראייה לא התקבל איינשטיין לתפקיד זה, ולכן נבחן והתקבל ללהקת הנחל בתפקיד שחקן שם התבלט בעיקר בקטעי משחק, אם כי בתוכנית השנייה בלט קולו בשיר "יא ירח". בתוכנית "לא לצאת מן הכלים  "הופיע לראשונה כסולן, בשיר " רוח סתיו". שיר מפורסם נוסף מתוכנית זו הוא "דינה ברזילי במהלך שירותו הצבאי דבק בו הכינוי "אריק", שבו נודע מאז.

לאחר שהשתחרר מצה"ל והצטרף לתיאטרון הסאטירי "תיאטרון סמבטיון" וללהקת בצל ירוק , היה חבר בלהקת "שלישיית גשר הירקון" ובה זכה להצלחה גדולה יותר. בלהקה זו היו חברים גם בני אמדורסקי ויהורם גאון. שירים רבים מאלבומי הלהקה הפכו ללהיטים, ובהם "לילה בחוף אכזיב", "איילת אהבים", "אהבת פועלי בניין", "כשאור דולק בחלונך", "העיר באפור" ו"סימן שאתה צעיר".

.

ב-1966 חבר לשמוליק קראוס ולג'וזי כץ להקמת "שלישיית החלונות הגבוהים." בלהקה זו החל איינשטיין לשיר שירי פופ ללחניו של קראוס. איינשטיין כתב שניים משירי אלבומה היחיד של הלהקה, "כל השבוע לך"  ו"אז מה".. באלבום נכללו להיטים "זמר נוגה" (התשמע קולי), "הנביא יחזקאל"  שני שירים של השלישייה נפסלו לשידור במשך תקופה מסוימת, "יחזקאל" שכלל שורות היתוליות על הנביא יחזקאל שהרגיזו את הדתיים והחרדים "הנביא יחזקאל ידע איך לכייף", "הנביא יחזקאל הוא בומבה של נביא" והשיר "חייל של שוקולד" שהיה טקסט אנטי מלחמתי בתקופת מלחמת ששת הימים.

בשנת 1972 השתתף איינשטיין בסרטו של אורי זוהר "מציצים", "וכן בתוכנית הטלוויזיה לול 3 שבה נכללו מערכונים ידועים כ"חידון התנ"ך. בשנת 2005 זכה איינשטיין בפרס אקו"ם על מפעל חיים בפזמונאות העברית ושנה לאחר מכן  קיבל פרס מיוחד על תרומה רבת שנים למוזיקה הישראלית.ב מסגרת חגיגות השישים למדינת ישראל נבחר איינשטיין ל"זמר השישים" בהצבעה שערכו הערוץ הראשון ורשת גימל.

בנובמבר 2013 נודע כי איינשטיין יחל לכתוב טור חדש במעריב, ומספר שעות לפני מותו סיים לכתוב את הטור הראשון. הטור המלא התפרסם במהדורה מיוחדת לזכרו. ב-26 לנובמבר בשעות הערב נפטר אריק איינשטיין. בבית החולים איכילוב בתל אביב כתוצאה ממפרצת באבי העורקים, שהובילה לדימום פנימי כבד, דבר שהביא למותו.‏

למחרת פטירתו, בשעות הצהריים, הוצב ארונו בכיכר רבין בתל אביב,  ונערך לו טקס פרידה.‏ עשרות אלפים מאוהביו באו לחלוק לו כבוד אחרון .בטקס שרו חבריו המוזיקאים שלום חנוך וקורין אלאל ונשאו דברים ראש הממשלה בנימין נתניהו,  ראש עיריית תל אביב רון חולדאי, השחקן ידידו הקרוב מוני מושונוב ושרת התרבות והספורט לימור לבנת. אריק איינשטיין הובא למנוחות בבית העלמין טרומפלדור בתל אביב.  בטקס הלוויה ספד לו חברו ומחותנו, הרב אורי זוהר.‏  נאמר עליו "אריק איינשטיין הוא יותר מאשר הזמר הישראלי הגדול ביותר, איינשטיין הוא ארץ ישראל האמיתית". אין ספק שאריק איינשטיין הצליח למצוא מקום אצל קהל נרחב בעיקר בגלל צניעותו ונעימות הליכותיו

[לאוסף המאמרים על מלחמת ששת הימים, לחצו כאן]

1995 30.11 נפטר הרב משה צבי נריה "אבי הכיפות הסרוגות"

הרב משה צבי נריה נולד בשנת 1913 בפולין ובגיל 17 עלה לארץ ישראל. מיד כשהגיע לארץ נקשר הרב נריה עם הרב קוק, שהיה הרב הראשי אשר ממנו ספג את האהבה הגדולה לארץ ולמתיישבים דתיים וחילוניים כאחד. הרב נריה  היה מתומכי תנועת הנוער הדתית "בני עקיבא", אשר דגלה בשילוב של תורה עם עבודה והשתלבות בכל תחומי העשייה בארץ. נאמן לדרכו הקים הרב נריה את ישיבת בני עקיבא הראשונה בכפר הרואה (כפר בשרון הנקרא על שמו של הרב אברהם קוק). ישיבה זו שילבה בין לימודי קודש לימוד חול וכן עבודת אדמה.

הרב נריה כיהן בכנסת מטעם מפלגת המפד"ל (מפלגה דתית לאומית) ובשנת תשל"ח (1978) זכה בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה בישראל. הרב נריה נפטר בגיל 82 בתוך כך שהוא ממשיך להטיף לאהבת ישראל.

[לקובץ המאמרים 'החודש לפני' של קובי ביטר, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

One thought on “קובי ביטר: חודש נובמבר לפני…

  1. Pingback: קובי ביטר: אירועי החודש לפני... - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.