[מקור התמונה: Photo by Anna Shvets from Pexels]
[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]
אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים
* * *
מה הסיכוי שתהיה לנו שנה טובה? לצערי לא, משהו... יש להערך לכך שבגדול השנה העברית החדשה, שנה שהחלה אתמול ביום שישי ה- 18 לספטמבר, תהיה רעה מקודמתה...
ברור לכל מי שמעמיק בתחום כי השנה העברית הנוכחית תעמוד כולה בצל ההתמודדות העולמית עם המגיפה, הקורונה. זו המגיפה בהיקף הנרחב ביותר שפגעה באנושות מאז המגיפה הספרדית שהתרחשה בדיוק לפני 100 שנים, מגיפה שקטלה אז מליונים רבים.
אמנם מהבחינות המדעית/טכנולוגית ורמת העושר של המדינות והפרט התקדמנו מאוד ביחס לתקופה ההיא. גם שיתוף הפעולה העולמי בתחום המדעי רפואי גדל משמעותית אם כי עדיין נדרש כאן שיפור ניכר.
אבל גם היום עדיין אנחנו לא בטוחים שהחיסונים המפותחים כעת יהיו יעילים לאמור שנזקם לא יעלה על תועלתם. אנחנו גם היום עדיין לא בטוחים שהחיסונים המפותחים כעת ישלימו את פיתוחם ואת הניסיונות הבטיחותיים הנדרשים בעוד פרק זמן של כ- 4-3 חודשים.
[מקור התמונה: Photo by Martin Lopez from Pexels]
לאחר מכן לכשתהליך הפיתוח יסתיים יתחיל תהליך הייצור של החיסון, ההפצה והחיסון של האוכלוסיה. ברור כי נאלץ להמתין פרק זמן של 4-3 שנים, עד שתיוצר הכמות הנדרשת ותחוסן לפחות מחצית האנושות שזה בערך השיעור הנדרש כדי לעצור את הליך ההדבקה.
מסתבר כי הנוגדנים שנועדו להתמודד עם הנגיף מתכלים בגוף האדם במהירות; וברור שאת החיסון הזה, ובמקרה הטוב, נאלץ לקבל כל שנה. עלול גם להיות מצב גרוע, שבו נדרש לחיסון אחת למס' חודשים.
כאן נשאלת השאלה? מדוע נידרש לחסן שיעור גבוה כזה של האוכלוסיה העולמית כ 4 מיליארד נפש?
התשובה נעוצה בדרך החיים הנוכחית שלנו; שאינה כדרך החיים של הדורות הקודמים; ולא ניתן לשוב לאחור. אנחנו עברנו במאה ה 20 שלוש מהפיכות אדירות, מהפיכות ששינו כליל את אורח החיים שהיה נוהג מאז האדם הפך ליצור אינטלגנטי:
1, מהפכת הניידות באמצעות שימוש במנועים
זו מאפשרת לנו להתנייד בקלות ובמהירות באמצעות המטוס, המכונית והרכבת; וגם לאחרונה, הכלים החשמליים הקלים (אופנועים וקורקינטים) להתנייד מכל מקום לכל מקום. כמעט בכל יום, מרבית בני האדם - לרבות הילדים - טסים ונוסעים בתחבורה הציבורית והפרטית. חלק ניכר מהניידות הזו מבוצעת בקבוצות; לעיתים, כמו במטוסים ובתחבורה הציבורית. הניידות מתבצעת בקבוצות גדולות וצפופות.
אנחנו, בני האדם, נשאים מצויינים של הנגיף הארור הזה; ולכן, אנחנו הגורמים העיקריים למגיפה.
[בתמונה: מהפיכת הניידות הופכת את עצירת המגפה לבלתי אפשרית... מקור התמונה: Photo by Shinobu from Pexels]
2, מהפיכת העיור, המעבר מהכפר אל העיר הגדולה.
זו מתרחשת דורות רבים; אך התהליך הזה הואץ מאוד במאה ה- 20; ולראשונה בתולדות האנושות, מרבית בני האדם מתגוררים ועובדים בערים. חלקם הגדול בערי ענק בהם מתגוררים עשרות מיליוני בני אדם בעיר אחת. מאחר ואנחנו הגורמים לתפוצת הנגיף; ולא ניתן לבודד את הערים הגדולות, אזי התפוצה היעילה של הנגיף מובטחת.
לכן, בעוד שבעבר, ניתן היה לקטוע את שרשרת ההדבקה באמצעות חיסון של כ 20 אחוז מהאוכלוסיה, זה לא המצב הנוכחי אני בספק עם גם רמה של 50 אחוז תספיק.
[בתמונה: לא ניתן יותר לבודד ערים... Photo by Quintin Gellar from Pexels]
3, המופעים הגדולים והצפופים
גם בעבר היו התכנסויות גדולות של אנשים, אך לא בגודל ובתדירות הנוכחיים. מופעי ענק של זמרים ואומנים בהם עשרות אלפי אנשים מצטופפים. כנסים, הרצאות, מופעי קולנוע ותיאטרון חתונות ענק ואירועים המוניים אחרים. היום זה חלק ממציאות החיים של מרבית האוכלוסיה בעולם.
מאחר ויש לאנשים בדור הזה הרבה זמן פנוי; אזי האנשים מבלים בהתכנסויות המוניות; וזה לא מסתדר עם הרצון לצמצם את המגיפה.
האם אין למצב הזה גם אופק חיובי?
יש, אך עדיין לא בעוצמה משמעותית בהשוואה למגיפה.
1, נראה כי זמנית יהיו פחות מלחמות. במצב הנוכחי אין למדינות ולאנשים יכולות כלכליות ונפשיות לנהל מלחמות. מנגד, הפגיעה הכלכלית הקשה בחלק ניכר של האוכלוסיה מעודדת את הפשע והאלימות.
2, נראה כי האנשים מבינים היום שניתן לעבוד/ללמוד מרחוק; וכך צומצמו ויצומצמו עוד העומס התחבורתי המעיק, שהיה טרם התפרצות המגיפה; וכך, גם הזיהום הסביבתי שנגרם כתוצאה של שימוש במנועים.
3. יתכן שבנייני המשרדים שהתפנו לאחר שיותאמו יפתרו לחלק מהצעירים חלק בעיית הדיור.
[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]
מקורות והעשרה
