[בתמונה: משה והלוחות... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי GoranH לאתר Pixabay]

עודכן ב- 11 באוגוסט 2024

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

בפרשת ואתחנן, השנייה בסדר הפרשות של ספר דברים, משה חוזר על עשרת הדברות, בכדי לחזק את האמונה בלב העם. במעמד הר סיני בני ישראל שמעו את הדברות [1] מאת האל וכאן מפיו של משה שליחו.

אמנם קיימת דעה בחז"ל [2], כי העם שמע רק את שני הדברות המופיעים בראש לוחות הברית מפי האל במעמד הר סיני והשאר משה השמיעם, ומכאן רצו לתרץ מדוע שני הדברות הללו נאמרו בלשון הווה והשאר בלשון נסתר. ברם אין דעה זאת מקובלת על כולם, והדעה הרווחת הינה שבני ישראל שמעו את כל הדברות מפיו של האל במעמד הר סיני, אלא שבשני הדברות הראשונים הייתה הבנת העם שלמה כהבנתו של משה, ושאר הדברות נאלץ משה לבאר את משמעותם.

[בתמונה: משה והלוחות... תמונת ה- GIF שמשמאל היא תמונה חופשית שהועלתה מאתר GIFER. שם האמן אינו מצוין]

כאמור, ספר דברים הוא בעצם שלושה נאומי פרידה של משה מהעם, ועשרת הדברות משובצים בתוך נאום שכזה, אולם מהצביון הספרותי שלהם הם עומדים כיחידה עצמאית לחלוטין. הדבר מתברר מהסיפור עצמו – ההתגלות המיוחדת שנזכרת בו: "פָּנִים בְּפָנִים, דִּבֶּר יְהוָה עִמָּכֶם בָּהָר--מִתּוֹךְ הָאֵשׁ.  אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין-יְהוָה וּבֵינֵיכֶם, בָּעֵת הַהִוא, לְהַגִּיד לָכֶם, אֶת-דְּבַר יְהוָה:  כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ, וְלֹא-עֲלִיתֶם בָּהָר לֵאמֹר" [3].

לפי האמור כאן משה שימש כמתווך בין האל לבני ישראל שחיכו למוצא פיו לרגלי הר סיני. כך הם פני הדברים גם בספר שמות, בפרק י"ט. עשרת הדברות מהווים קטע נפרד ושונה משאר ההתגלויות האלוהיות, וגם שם משה משמש כמתווך בין האל לעם.  אי התלות של עשרות הדברות במסגרת הספרותית שלהם הן בספר שמות והן בספר דברים ברורה על רקע ספרותי ביקורתי. בפרשתנו, בפרק ה', משתנה הפנייה מגוף שני רבים לגוף שני יחיד. האם המדובר ביחידה עצמאית לחלוטין? לא ברור:

• ראשית, הנוסח של עשרת הדברות, למרות השוני הקיים בין הטקסט המקראי לבין תרגום השבעים [4], הנוסח השומרוני, נוסח קומראן [5] ועוד, יש יסוד להניח כי הם נכתבו על מצע ובסיס משותף.
• שנית, על אף שעשרת הדברות עברו שינויים רטוריים בנוסח שלהם, הרי שלא נוספו להם בין גרסת ספר שמות לגרסת ספר דברים שום דיבר חדש, עובדה המצביעה על כך, שלא משנה מה זמן חיבורם, מספרם כבר היה קבוע בתקופה שבה הופיעה הגרסה של ספר דברים [6]. יתרה מזאת, אי התלות הספרותית של עשרת הדברות בספר שמות, מעלה את האפשרות שמסורת זו קדמה לחיבורו של ספר זה [7].

נכון הוא שיש דרכים רבות למניין של עשרת הדברות. הבעיה נסובה בין הפסוקים הבאים:" אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:  לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עַל-פָּנָי.  לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, כָּל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת--וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ.  לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם, וְלֹא תָעָבְדֵם:  כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵל קַנָּא--פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל-בָּנִים וְעַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי.  וְעֹשֶׂה חֶסֶד, לַאֲלָפִים--לְאֹהֲבַי, וּלְשֹׁמְרֵי מצותו (מִצְוֺתָי).  לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַשָּׁוְא:  כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהוָה, אֵת אֲשֶׁר-יִשָּׂא אֶת-שְׁמוֹ לַשָּׁוְא."  -    "אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר יְהוָה אֶל-כָּל-קְהַלְכֶם בָּהָר, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הֶעָנָן וְהָעֲרָפֶל--קוֹל גָּדוֹל, וְלֹא יָסָף; וַיִּכְתְּבֵם, עַל-שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים, וַיִּתְּנֵם, אֵלָי" [8].

[בתמונה: מעמד הר סיני... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי jeffjacobs1990 לאתר Pixabay]

בכל אחד מהכתובים לעיל יש מספר איסורים, ואם מונים אותם ניתן להגיע בין תשע לשניים עשר דברות. הפתרון לכך נעוץ בהסבר כי אותם איסורים אינם עומדים בפני עצמם, ואפשר לראות אותם כיחידה המאגדת מספר דברים לנושא מרכזי אחד. כך הם פני הדברים לפחות בספר דברים. הסופר המקראי של ספר דברים קרא את הנוסח של ספר שמות, על רקע חברתי וכלכלי שונה בתכלית. לכן הוא מוסיף לדוגמא בדיבר העשירי - לא תחמוד, את הרכוש בדמותו של שדה, היות ומה שהיה לפניו היה רק בית רעך במובן של בניין קרי רכוש. אבל ברשימה שכזאת אין מקום לאישה, ולכן הסופר המקראי של ספר דברים מתייחס אליה כאל קטגוריה נפרדת ושם אותה בראש הרשימה בניגוד לספר שמות. כעת יש שתי יחידות נפרדות בלא תחמוד בספר דברים. צו העוסק באישה, וצו נוסף העוסק רק ברכוש. אולם צווים אלה מובילים לדיבר כולל אחד של לא תחמוד.

מעמדם של עשרת הדברות, מעבר לייחודם הספרותי, שונה ממעמדם של חוקי המקרא האחרים. עשרת הדברות נחשבים ליסודות הדת הישראלית, סוג של חוקת יסוד המחייבת בכל זמן ובכל מקום גיאוגרפי.  הקביעה הראשונית בתחילתם האומרת: " אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים" [9], איננו מנוסח כדרישה הלכתית או כצו אלוהי. הוא משמש להכרזת פתיחה לכלל מארג הדברות וכנימוק לדברות כולם ובעיקר לחמשת הדברות שבאים בראשונה. משמעות הדבר – היות ומרגע הברית במעמד הר סיני עברו בני ישראל מכפיפות שלטונית ממלך אנושי לאל, הרי כפיפות זו דורשת מהם עשייה בתחומים השונים המאפיינים את האל המקראי. יציאת מצרים מסבירה את מצוות השבת בעשרת הדברות בספר דברים (בספר שמות מצוות השבת באה על רקע מעשה בראשית), הבאה ליצור חברה הומנית יותר בו העבד וגם האדון נחים יחדיו ביום השבת.

מצוות כיבוד הורים בעשרת הדברות בדברים קשורה אף היא ביסוד של יציאת מצרים. יחס הכבוד להורים הוא חלק מהמאמץ להעברת המסורת הדתית של עם ישראל, וספר דברים מזכיר זאת פעמים רבות בין פסוקיו. לשון אחר – כיבוד הורים איננו ממוקד רק בדאגה לשלומם בריאותם או ביטחונם, אלא קשור גם בקבלת המסורת מפיהם לדורות הבאים. העברת המסורת באופן ראוי, במישור הלאומי, יאריך את חייו של העם על פי השקפה ראויה, וזו אריכות החיים הנזכרת למקיים מצווה זו. הדברות הקשורות להתנהלות בין אדם לחברו, תפקידם להניח תשתית של חברה מתוקנת, המבוססת על הצדק והמוסר. גם מחשבות לא ראויות אל לו לאדם לחשוב, היות ומחשבות שכאלה עלולות להביא לידי מעשי עוולה לא מוסריים.

[בתמונה: משה והלוחות... יצירת ה- GIF פורסמה באתר tenor. שם היוצר: Jib Jab]

אחרית דבר

החזרה של משה אודות עשרת הדברות במהלך נאומו בספר דברים עניינה חיזוק האמונה של עם ישראל קודם שהוא נכנס לארץ כנען. חזרה זו מראה בעליל, שהסופר המקראי של ספר דברים כתב את עשרת הדברות על רקע חברתי וכלכלי שונה בתכלית מהרקע שלהם בספר שמות. למרות שניתן לספור לכאורה יותר מעשרה צווים, הרי הדעה המוסכמת הינה שההתפלגות של צוויי משנה איננה מפצלת את עשרת הדיברות למספר גבוה יותר, למרות שיש סוג של היבט ספרותי מלאכותי במספרם.

המעמד התיאולוגי של עשרת הדברות שונה מחוקי המקרא האחרים, והמדובר בסוג של חוקה תיאולוגית מחייבת, בכל זמן ובכל מקום, הבאה לקיים חברה מוסרית וצודקת. סטייה מעקרונות עשרת הדברות, כפי שהדבר משתקף בתוכחת הנביאים, מראה שהמדובר במארג אחד והיברידי שלא ניתן לקיימו לשיעורין.

[לאוסף המאמרים על עשרת הדברות, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על פרשת ואתחנן, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

[1] דיברות היא ריבוי של דיבר, ומין המילה זכר. ראה – האקדמיה ללשון העברית - https://hebrew-academy.org.il

[2] בבלי, מכות, דף כ"ד, עמוד א'.

[3] דברים, פרק ה', פסוקים: ד' – ה'.

[4] אבי הראל, מתן תורה ותרגום השבעים, ייצור ידע, אוגוסט 2017

[5] אבי הראל, מתן תורה על פי ספר היובלים, ייצור ידע, אוגוסט 2019

[6] אבי הראל, מתי נכתב ספר דברים, ייצור ידע, יולי 2018.

[7] עולם התנ"ך, דברים, הוצאת דברי הימים, ת"א, 1999, עמודים: 73 – 80.

[8] דברים, פרק ה', פסוקים: ו' -  י', ופסוק י"ח בהתאמה.

[9] שם, פסוק ו'.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על פרשת ואתחנן.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת ואתחנן באתר 'ייצור ידע', יצור ידע, 12/8/19.