[בתמונה: קשה להאמין שמשפטן היודע לספר לנו על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוקים חשובים אחרים, סבור שהפליה מטעמי גיל היא מותרת... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי analogicus לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

אסא כשר הוא פרופסור אמריטוס לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, זוכה פרס ישראל. כשר מופקד על הקתדרה לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה של הפרקטיקה ע"ש לאורה שוורץ-קיפ, וקודם לכן על הקתדרה לפילוסופיה של השפה ע"ש אברהם הורודיש באוניברסיטת תל אביב.

הוא מומחה בעל שם בינלאומי במחקר הפרגמטיקה של השפה, חוקר ופעיל בתחומי האתיקה המקצועית בצבא, ברפואה, בתקשורת, באקדמיה ובמחקר המדעי.

ממחברי רוח צה"ל, הקוד האתי של צבא הגנה לישראל.

משך שנים שימש כמרצה הבית במכללה לביטחון לאומי, צה"ל.

[מקור התמונה משמאל: פייסבוק]

.

*  *  *

בעקבות הדילמות שיצר משבר הקורונה, הוציאה ועדה משותפת למועצה הלאומית לביואתיקה, ללשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית ולמשרד הבריאות, נייר עמדה בסוגיית סדר העדיפויות לטיפול מציל חיים במקרה שבו יהיה מחסור במשאבים ובאנשי צוות במערכת הבריאות. המסמך פורסם לראשונה על ידי הכתב אור קשתי ב"הארץ", ב- 16 באפריל 2020:

[למאמר המלא של אור קשתי ב'הארץ', לחצו כאן]

1. לא התבטאתי בעניין ההמלצות של הוועדה לפני שקראתי את כל הדוח שלה, שיש בו יותר מחמישים עמודים.

2. הוועדה כשלה בשני הנושאים הרגישים ביותר: הפליה מטעמי גיל והפליה מטעמי תפקוד. ולכן יש לדחות את המלצותיה. אסביר בקיצור נמרץ.

3. הוועדה מגמגמת בעניין העקרונות הבסיסיים שלה. היא מציגה עמדה בשלושה משפטים, שיש ביניהם סתירות מובהקות:

• מצד אחד, המטרה היא "הצלת כמה שיותר בני-אדם"; זה נשמע עקרון בכיוון הנכון, אתית ומוסרית, שלכאורה אינו משאיר שום מקום להפליה מטעמי גיל או תפקוד.
• אבל מצד שני, "הצלת כמה שיותר בני אדם, על פי העיקרון של סיפוק מירב התועלת למירב הנזקקים";

לפי עקרון זה מותר להפלות בני-אדם על פי תוחלת החיים שלהם, כאשר אין לה שום משמעות רפואית, או על פי רמת התפקוד העצמאי שלהם, כאשר אין לה שום משמעות רפואית, מפני שכך מספקים "יותר תועלת", יותר שנות חיים, יותר אפשרויות אנושיות לתפקוד. ומצד שלישי, "רק על בסיס הבדלים רפואיים להצלחת הטיפול ולסיכויי ההישרדות"; וגם זה עקרון בכיוון הנכון, שלכאורה אינו מאפשר הפליה מטעמי גיל או תפקוד, אבל אינו מבהיר מה יקרה, לדוגמה, כשלא יהיו הבדלים רפואיים, האם יעדיפו צעיר על פני קשיש, אדם ההולך על רגליו על פני אדם המתנייד בכיסא גלגלים?

[בתמונה: התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

העמדה הכללית היא מבולבלת; והיא נותנת מקום לכל מי שירצה בכך לחשוב, שיש לו היתר להפלות לרעה על פי גיל ועל פי תפקוד.

4. בקריטריונים של הוועדה להימנעות מוחלטת מטיפול נכללת "פגיעה מוחית קשה". בלי הבהרה מדויקת של טיב הפגיעה והשלכותיה, יש כאן דלת להפליה מטעמי תפקוד. כך לא מנסחים קריטריונים המיועדים לשימוש בקהילה גדולה של רופאים, באווירה של אמון בקהילה גדולה עוד יותר של מטופלים ובני משפחותיהם בהמוניהם.

5. בין הקריטריונים לתעדוף, המוצגים בתרשים זרימה צבעוני, מופיעה רמת התפקוד כבסיס למיון מטופלים בין 4 דרגות, שהן מדרג תעדוף. בדרגה 2 מדובר על מי ש"אינו מסוגל לעבוד". אין שום היתר, אתי, מוסרי או משפטי, להפליה בין בני אדם ע"פ היכולת שלהם לעבוד. ובדרגות 3-4 מדובר על מי ש"מרותק לכיסא" או בעל "צורך בעזרה רבה". אין לאף אחד רשות להפלות לרעה בני-אדם שאינם יכולים לנוע או לאכול בכוחות עצמם. חייהם חיים, כבוד האדם שלהם הוא כבוד האדם, זכותם להגנה על חייהם היא זכות האדם להגנה על חייו. הפליה כזאת היא פסולה מכל הבחינות.

6. בדוח מופיעים גם דוחות של ועדות משנה. הבלבול שם גדול לא פחות. הוועדה הרפואית היא בעד "הצלת הכי הרבה שנות חיים" ואפילו מודה שבזה "יש יתרון לצעירים". זוהי הפליה בוטה ופסולה מכל וכל. יש לרופאים בוועדה עוד ביטויים מקוממים, אבל נניח להם כאן. אם כך נוהגים רופאים בנסיבות התעדוף הקיימות, יש כאן עדות להתנהלות בלתי נסבלת.

7. הוועדה המשפטית מדברת על הצלת "כמה שיותר חיים", אבל מספרת שהשאלה אם מותר להפלות מטעמי גיל הייתה שם במחלוקת. קשה להאמין שמשפטן היודע לספר לנו על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוקים חשובים אחרים, סבור שהפליה מטעמי גיל היא מותרת.

הוועדה האתית היא בעלת עמדה אחרת: "אין לכלול שנות חיים ובכלל זה שיקולי גיל" בשיקולי התעדוף. יפה מאוד.

8. דוח הוועדה הוא המלצות. מן הראוי לדחות אותן, מפני שהן לקויות בנושאים הרגישים במיוחד של הפליה מטעמי גיל והפליה מטעמי תפקוד.

9. בשולי הדברים ראוי להעיר, כי לא הייתה סיבה של ממש להקים ועדה ולדרוש ממנה דוח בשאלות רגישות כאלה תוך פרק זמן אפסי. הפזיזות ניכרת בדוח הוועדה. אנחנו רחוקים מאוד מן הכורח לערוך שיקולי תעדוף ואפשר היה להגיע בניחותא וביישוב הדעת לכללי התעדוף הראוי.

[בתמונה: מה יקרה, לדוגמה, כשלא יהיו הבדלים רפואיים, האם יעדיפו צעיר על פני קשיש, אדם ההולך על רגליו על פני אדם המתנייד בכיסא גלגלים? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי stevepb לאתר Pixabay]

[למאמרו של פרופ' אסא כשר בהקשר זה: הערות על משרד הבריאות המפקיר חיים של קשישים', לחצו כאן] [למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי בהקשר זה: 'כשאין מכונות הנשמה לכולם, מתעדפים!', לחצו כאן]

[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]