[בתמונה: הציירת פרידה קאלו. מקור התמונה: טוויטר]

טלי כהן שבתאי (ראו תמונה משמאל למטה). משוררת. ילידת ירושלים. נולדה בשנת 1980.

טלי החלה לכתוב לכתוב שירה מגיל 6, והייתה לתלמידה מצטיינת בספרות.  את רשמיה החלה לפרסם בעיתון בית הספר. בגיל 15 פורסמה לראשונה פואמה שלה בעיתון ספרותי ויוקרתי בישראל "מאזניים". יצירותיה הספרותיות תורגמו ומתורגמות לשפות רבות.

חיברה, עד כה, שלושה ספרי שירה. שניים מספריה דו לשוניים - "בסבך השחור נמהל ארגמן", מ- 2007; ו- "תיגר PROTEST" מ- 2012; והספר השלישי "תשע שנים ממך" אמור בנוסף לראות אור במהדורה לועזית בחו"ל. בשנת 2020, יראה אור ספרה הרביעי בעברית ובנורבגית.

בשנת 2014 השתתפה בנוסף בסרט נורבגי על חיי משוררים שנקרא: "The last Bohemian" - . הוא הוקרן בבתי הקולנוע בסקנדינביה.

שיריה של טלי מביעים גלות נפשית ופיזית. היא חוקרת את פרדוקס הגולה והחירות שלה. ראייתיה הקוסמופוליטית ניכרת מאוד בכתיבתה.

כהן שבתאי גרה שנים באוסלו, נורבגיה ובארצות הברית; והינה בולטת כמשוררת עם סגנון לירי ייחודי, "בשירה, שאינה מתמסרת בקלות וכפופה לכללי משחק משל עצמה". ספר שיריה הרביעי יראה אור במהלך שנת 2020.

טלי חברה באגודת הסופרים ובאיגוד הסופרים בישראל וכמו כן באיגוד המשוררים באוסלו-נורבגיה.

*  *  *

סִכּוּם

 מְעַנְיֵן אֵיךְ אֵלֶּה הַגְּבָרִים הַפּוֹנִים אֵלַי

בַּחֲצִי פִּיָּה מַיְשִׁירָה מַבָּט

עִם הַסָּחַת דַּעַת קַלָּה בְּפַרְהֶסְיָה מֻגְבֶּלֶת

- מְעַנְיֵן אֵיךְ כָּל אֶחָד מֵהֶם בְּאוֹתוֹ הַדְּפוּס

כְּזוֹנֵחַ אֶת הַדִּיסְצִיפְּלִינָה שֶׁלּוֹ וְשׁוֹלֵף אֶת הַהֶכֵּרוּת שֶׁלּוֹ

עִם עוֹלָם הַשִּׁירָה

וְכַפִּתְאוֹם כְּמוֹ כָּל חַיֵּיהֶם הָיוּ לִבְיַאלִיק אַלְתֶּרְמַן

וְרָחֵל

–מְעַנְיֵן הַאִם זֶה הַזַּיִן הַנֶּעֱמָד לָהֶם

הַמְּנַסֶּה לְשַׁדֵּר דִּיאָלֶקְט

"תּוֹאֵם" אִתִּי

אוֹ שֶׁמָּא לְהַרְשִׁים?

–הֵם בְּהֶחְלֵט פִסְפְסוּ הַטְמָעָה שֶׁל מֵידָע-מָה עָלַי

אֲנִי כּוֹתֶבֶת שִׁירָה אַךְ נִמְנַעַת מִכָּל הַשְׁפָּעָה שֶׁל אֵלּוּ

מֵאוֹתוֹ הַתְּחוּם, מְעֹרוֹת עִמָּם רְחוֹקָה יוֹתֵר מֵ"עִיר הָאֱלֹהִים"[1]

אָכֵן יֶשְׁנָהּ פֹּה הַצְלָבָה עִם הַצַּיָּר הַפּוֹלָנִי Zdzisław Beksiński

שֶׁנִּמְנַע מֵהוֹפָעוֹת פֻּמְבִּיּוֹת וְטָעַן שֶׁאַל לוֹ "לִהְיוֹת מֻשְׁפָּע

מִצַּיָּרִים אֲחֵרִים" וְנִמְנַע אַף מִבִּקּוּרִים בְּמוּזֵאוֹנִים

–

אֲנִי שׁוֹמֶרֶת עַל חַיַּי הַפְּרָטִיִּים בְּיָתֵד

וְנִמְנַעַת מִלַּחֲשֹׂף אוֹתָם; בַּמְּעַט שֶׁכֵּן/  יִרְאוּ שְׁרִירֵי לֶסֶת שֶׁהִקְשִׁיחוּ כָּל תְּזוּזָה מְחֻיֶּכֶת.

אָכֵן יֵשׁ פֹּה הַקְבָּלָה עִם

וִיסְלָבָה שִׁימְבּוֹרְסְקָה

בְּאָמְרָהּ שֶׁ"אוּלַי בָּעִדָּן הַבָּא כְּשֶׁיַּחֲלֹף

עִדָּן הַהֵחָשְׂפוּת בְּפֻמְבִּי, דַּוְקָא אָז אֶהְיֶה אֲוַנְגַארְדִּית"

הֵם הִשְׁתַּטּוּ בִּפְנֵי הֶחָזוּת

שֶׁלִּי.

בִּפְנֵי הַמַּרְאִית –

עַל פְּנֵי חַיַּי הָאִישִׁיִּים,

דִּיסוֹנַנְס

עָצוּם זֶה

אֵינוֹ מַפְתִּיעַ אוֹתִי.

אֲנִי נִמְנַעַת מִכָּל הַחְצָנַת רְגָשׁוֹת בְּפֻמְבִּי

בֶּאֱמֶת זוֹהִי

לֹא דֶּרֶךְ לְדִיאָלוֹג אִתִּי

יַחֲסֵי הָאֱנוֹשׁ שֶׁלִּי

מִסְתַּכְּמִים בְּחַדְרֵי חֲדָרִים

וְאִם לֹא

אָז עַל מִזְרָן.

הערות

[1] פַּרְבָרֶיהָ הָעֲנִיִּים וּמֻכֵּי הַפֶּשַׁע שֶׁל בִּירַת בְּרַזִיל, שְׁכוּנַת עֹנִי וּפֶשַׁע מְבֻצֶּרֶת בְּרִיוֹ דֶה זָ'נֵירוֹ.