גרשון הכהן: איך נערכים למלחמה הבאה?

[בתמונה: אנחנו לא בדנמרק... הגיע הזמן להתעורר ולחזור למציאות... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 12019/10261 לאתר Pixabay]

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר, לחצו כאן]

גרשון הכהן

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים. משמש היום כעמית מחקר במרכז בגין-סאדאת (בס"א), באוניברסיטת בר אילן.

*  *  *

המצב הביטחוני הנוכחי מחזיר אותנו לפרופורציות ומחייב אותנו להסתכל נכוחה במציאות; ויש לכך יתרונות.

זה נכון שבצה"ל קיימים פערים וליקויים; וצריך לטפל בהם; ובהקשר זה נציב קבילות החיילים לשעבר, האלוף יצחק בריק עשה עבודה חשובה מאוד; הוא כבר חולל שינויים ויהיו עוד.

טענתי היא שמה שהאלוף בריק רואה ומדבר עליו הוא סימפטום; והבעיה מתחילה בסיפור שהחברה הישראלית מספרת לעצמה, על השאיפות שלה מהמקום שבו אנו רוצים להפוך למולדת.

שאלה טובה היא אם בכלל אנו מבינים מה זה מולדת, כי יהודי עדיין חי בתודעת בית מלון כמו שאומר א"ב יהושע, וכשבית המלון לא טוב הוא עובר לבית מלון אחר. לעומת זאת במולדת אתה נשאר בה גם כשהיא דפוקה, כי זו מולדת. והבעיה הגדולה עם יהודים זה שהוא לא מבין מב זה מולדת.

[בתמונה: א"ב יהושע - יהודים חיים ב'תודעת בית מלון': כשבית המלון לא טוב, עוברים לבית מלון אחר... נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Arielinson. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

הסיפור שצה"ל מספר לעצמו מושפע ממה שהחברה הישראלית מבקשת לשמוע!

לקראת כל יום כיפור עוסקים מחדש בהפתעת אוקטובר 1973. מביאים לשיח גם רמטכ"ל וראש אמ"ן, שצריכים להבטיח שהלקח נלמד, והפעם אפשר לישון בשקט. גם ראש ממשלה ושר ביטחון - על מנת להיבחר - חייבים להבטיח את האשליה שאנחנו חזקים ואנחנו מעצמה (ראו הכתבה למטה). אם הם יבואו ויגידו את האמת הם לא יבחרו, בגלל הציפיות של החברה; ומישהו אחר צריך לבוא ולדבר אל העם. לכן לבריק יש תפקיד ציבורי חשוב משר כי הוא אדם נקי. הוא לא רץ לפריימריז וגם לא מתמודד מחר בדיון שיבוצים על עוד תפקיד אלוף; ולכן אפשר להקשיב לו.

[לריכוז המאמרים בנושא מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן] [למאמר: 'האם ישראל מעצמה?', לחצו כאן]

[כמה אנחנו חזקים... וואהו... כותרת הכתבה ב'ישראל היום]

צריך להתעורר ולהתפכח!

בינתיים - בעוד אנחנו מספרים לעצמנו; שצבאות מדינתיים חדלו להיות רלוונטיים, כי עשינו שלום עם מצרים וירדן; כי סוריה קרסה; וכי האיומים שנותרו אינם קיומיים - התהוותה מערכת איומים חדשה וצריך לומר לעם ישראל: "תתעוררו, היה לכם 30 שנה של חוויית דנמרק, עכשיו תחזרו למציאות!". חיזבאללה וחמאס היום הם ממש לא ארגוני טרור. הם מבצעים פעולות בהיגיון טרור, אבל הבסיס שלהם היום הוא מערכת ארגונית צבאית מודרנית מוסדית, עם חלוקה לגדודים ולחטיבות, עם מערכת פיקוד ושליטה (פו"ש) ושליטה ובקרה (שו"ב) יעילה, ועם מערכת אש מערכתית. זו לא מערכות טרור קקיוניות; ולא פשוט להכניע אותה.

האיראנים בנו סביבנו איום מערכתי בשלושה נדבכים והם מפעילים את שכנינו בסימטריה דוקטרינרית:

  1. רקטות לכל הטווחים בהיקף גדול: ב- 2006 היו לאיראנים כ- 12,000 רקטות. היום יש להם מעל 150,000, תלוי איך סופרים. אם צה"ל יצליח - אין לו מספיק תחמושת לזה אבל נניח שיצליח לתקוף את כל המערך הזה ב- 80% הישג בתקיפה שזה אחוז מכובד, עדיין מה שיישאר זה פי כמה יותר מ- 2006. משמע, הם יצרו בעיה מערכתית, שהמענה אליה איננו טכני.
  2.  פשיטות קומנדו רחבות היקף לכיבוש יישובי הספר: גם כוחות ייעודיים בעזה וגם היקף כוחות גדול של 11 פוג'ים - תלוי איך סופרים -בלבנון, מדובר באלפי לוחמים טובים, מאומנים ומצוידים, אלה שחוו בחיזבאללה את האימון הטוב ביותר שיש ללוחם - את המלחמה בשמונה השנים האחרונות.
  3. מערכת הגנתית עם דרגים: ראשון שני שלישי, שצה"ל לא בקלות - בלשון המעטה - נכנס ומרסק אותה כמו בששת הימים.

כל זה גורם לכך שהמלחמה - שאנחנו רוצים כל כך שתהיה קצרה ותסתיים בניצחון מוחץ - תהיה, כנראה, ארוכה; ותגבה מחיר משמעותי; כי האיומים גרמו לזה, שאין עוד נקודת כובד אחת שמכים בה, והמלחמה מסתיימת; אלא אם כן היא מסתיימת ללא הכרעה בהפסקת אש כזו או אחרת.

[בתמונה: נסראללה דובר אמת! התמונה היא צילום מסך]

אין לנו ההגנה אזרחית

צה"ל נדרש ללוחמה בו זמנית בכמה זירות. העורף יותקף בו זמנית מכמה זירות. צה"ל התמודד עם זה בעבר אולם, מה שאפשר בעבר את הדבר הזה כמו הגנה מרחבית ביישובים נמחק. גם אם יוצבו מחלקות צבא ביישובים, זה לא תחליף למפקד אזורי (מא"ז) - מפקד מקומי שמכיר היטב את השטח ואת האנשים ביישוב, שהופכים לחיילים; ויש להם נשק וביצורים ביישוב. הגנה מרחבית - שצריכה להיות ביישובים - היא רשת ביטחון מידית, גם אם אין התראה; וגם אם צה"ל לא פרס את כוחותיו, היישוב יודע להילחם!

אין מנוס מחזרה לחזון חלוצי. בסְפַ‏ר (Frontier) צריכים לגור חלוצים, לחזור לקודים חברתיים של אומה חמושה, וזה קשור לשאלת סדר הכוחות במילואים. צה"ל חיסל חלק גדול ממערך המילואים, והוא זקוק לו. סדר הכוחות במילואים קטן מידי, אפילו להגנה בכמה זירות במקביל, וזירת לבנון איננה 2006. היא גם סוריה, שבה יש כמה עשרות אלפים של מיליציות שיעיות, חוץ מצבא סוריה שמתחיל להתארגן! יש לחזור לקיום בתודעת מאבק זה ממש לא רק עניין של כסף. זה בעיקר עניין של תודעה ומוכנות תודעתית.

[להרחבה על מרחבי סְפַ‏ר, לחצו כאן]

קיימים שני פערים בסיסיים קיימים בעניין הגנת האזרחים:

  • האחד הוא הגנת הסְפַ‏ר; והסְפַ‏ר איננו רק ישובים כמו שתולה למשל. הוא מעבר לזה. מטולה ושלומי הן ערים והן סְפַ‏ר...
  • השני הוא התארגנות הריכוזים האזרחיים בעורף. בלונדון בבליץ, כשהעיר הייתה תחת הפצצות, ברחוב היה משטר של המדינה. יש חיילים וקצינים במילואים, שמשליטים סדר מוסדי, ארגוני מדינתי. צריך מסה ריבה של חיילים כרשת ביטחון. לצה"ל אין היום כוח לפרוס את זה; ואין סיבה שגבר בן 50 ישב עם הסבתות במקלט, כשהוא יכול ללבוש מדים ולהיות חלק מהמערך הזה. צה"ל פיזר מעל 200,000 איש מרשימות חיילי המילואים; וגם אנשים בני 21 אינם נקראים למילואים.

השינוי חייב להיות מהעם, כי אין היום מנהיג, שידע להרים את הדגל שעליו אני מדבר, כשהעם רוצה מדינה שכיף לחיות בה, ולמדוד את עצמו רק דרך השוואה למקומות אחרים. כשהחברה האזרחית תשוב לחיות בתודעת מאבק, המוכנות למאבק תמקד את צה"ל להתנהגות נכונה יותר!

מה משמעותו של תרחיש פינוי?

תרחיש פינוי לא יוכל להתממש כי הוא יהיה תחת אש. בשעה שכוחות אויב יכולים לתקוף לאורך כל הקו, בשעה שכוחות צה"ל יאלצו להתמודד עם מכשולים שהאויב יציב להם, באש ובכוחות חסימה, אוטובוסים בוודאי לא יגיעו; ואדם - שיקראו לו ברמקול לעזוב כשיש אש - יישאר בבית. לא יצא החוצה לעמוד בתור לאוטובוס תחת אש. בטח לא כשיש פקקים ארוכים של מכוניות, הנמלטות מהאזור. מציע לכם לבוא לראות במוצ"ש - גם בלי מלחמה - פקקים בצומת גולני, רק של כאלה שחוזרים מהכינרת... התרחיש מבחינה זו הוא בלתי אפשרי!

לכן, המודל שלי הוא חברה אזרחית שיש בה את היכולת לעשות את מעשה דנקירק: מי שמציל את הצבא הבריטי מדנקירק זה לא הגנרלים, שכשלו בפרדיגמה שלא פעלה, אלא צ'רצ'יל שקורא ל- 4000 אזרחים עם סירות אזרחיות. הצבא ניצל על ידי האזרחים, תלוי באזרחים, והאזרחים בכל גיל צריכים להיות חלק מהמאמץ הלוחם.

שורה תחתונה:

צריך לחזור לתודעת מגבלות המדינה. האדם המודרני החליף את האלוהים במדינה; אבל, המדינה היא לא כל יכול. היא לא אלוהים. המדינה המודרנית נתפסת כמבטיחה ביטחון ויציבות. אבל, בשעת חירום היא ממש מתקשה לממש את זה. כמו חברת ביטוח שיכולה לפצות בשגרה אבל לא תוכל לעשות זאת בקריסה טוטלית; ואז, גם ההבטחה הקורסת הופכת לסוג של מאיץ לקריסה מוראלית.

מנקודת המוצא הזאת מתחיל סיפור חדש, והוא יבנה גם את צה"ל מחדש. זו התודעה שצריכה לחזור ואני שמח בה!

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

2 thoughts on “גרשון הכהן: איך נערכים למלחמה הבאה?

  1. מאמר מדוייק שיש להפיצו כדי לעודד את המודעות וכדי שהציבור יתחיל להתארגן ולפעול.

    הזמן קצר והמלאכה מרובה.

    במלחמת לבנון השניה המדינה כשלה וארקדי גאיידמק ואזרחים טובים פעלו.
    הפעם אמנם יש התקדמות מסויימת בהיערכות הרשויות אבל היא מינורית ביותר לעומת האיומים ואיננה מתאימה למציאות.

  2. מאמר מצויין אבל יש לתקן נקודה אחת שנראה שגרשון מפספס.
    שיעור ההצלחה של צה"ל באמצעות חיל האוויר, הארטילריה, הקומנדו ומערכות היירוט לא יהיה 80 אחוז וגם לא 30 אחוז.
    המטרות האלה מוסתרות היטב ומפוזרות בשטחים עצומים
    לכן העורף האזרחי והמתקנים החיוניים שלנו יותקפו וינזקו בהיקף חסר תקדים.
    מס' הנפגעים יהיה עצום.
    ללא הגנת לייזר אנחנו הולכים לאסון במימדים תנכיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *