גרשון הכהן: כיצד מגדירים מטרה לפעולה?

[בתמונה: מטרה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Ben_Kerckx לאתר Pixabay]

[בתמונה: מטרה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Ben_Kerckx לאתר Pixabay]

אם כמורה הגדרתי כמטרה, לחנך את בני ביעוד מוגדר, להיות רופא; בחינת ההישג לפעולתי כמחנך נתונה למבחן תוצאה חד משמעי. באופן הגדרת המטרה נקבע הקריטריון להצלחה או לכישלון. אם לעומת זאת הגדרתי כמטרה לחינוך בני שימצא בעתיד את מקומו המתאים לו כאדם תורם לחברה, מדידת ההישג ומבחן התוצאה דורשים שיפוט מורכב. כך גם בניהול המלחמה...

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 17 באוקטובר 2021

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים. משמש היום כעמית מחקר במרכז בגין-סאדאת (בס"א), באוניברסיטת בר אילן.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים. משמש היום כעמית מחקר במרכז בגין-סאדאת (בס"א), באוניברסיטת בר אילן.

*  *  *

התנהלות תבונית דורשת תכנון והגדרת מטרה לפעולה. במשולב עם העידן התעשייתי התפתחה התודעה המודרנית, בקביעת דפוסי יסוד מדעיים לניהול מערכות גדולות.

יעילות ניהול פס הייצור בתעשייה המודרנית, הייתה מקור השראה להתפתחות תיאוריות בשדה הניהול. בתוך כך, הדרישה להגדרת מטרה בהירה ומדידה הפכה לדרישת יסוד למעשה הניהול.

הדרישה לדיוק בהגדרת המטרה וליעדים - קרי בחינה כמותית למדידת ההישג - חדרה גם לניהול החינוך והמלחמה, מבלי להכיר שמערכות אלה בהיותן מערכות מורכבות, שונות בטבען מניהול תעשייתי.

[להרחבת המושג: 'מטרה של מערכת', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן]

[בתמונה: הדרישה להגדרת מטרה בהירה ומדידה הפכה לדרישת יסוד למעשה הניהול... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי QuinceCreative לאתר Pixabay]

[בתמונה: הדרישה להגדרת מטרה בהירה ומדידה הפכה לדרישת יסוד למעשה הניהול... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי QuinceCreative לאתר Pixabay]

ניהול פס ייצור לבניית מטוסים זו בוודאי פעולה לניהול מקצועי מתקדם. אבל בטבעה היא אינה פעולה מורכבת. פעולה במערכת מורכבת, היא פעולה, שעל פי טבעה נתונה להתהוות בלתי צפויה, כך שלא מתקיים בה קשר סיבתי ישיר בין תכנון - פעולה - תוצאה. כאשר בניהול פס הייצור מתגלה תוצאה שיצאה משליטה מדובר בתקלה. בחינוך ובמלחמה לעומת זאת מדובר בתופעות הנתונות מראשיתן להתהוות בלתי צפויה מה שמונע בהן שליטה על פי תכנון ליניארי קבוע מראש.

אם כמורה הגדרתי כמטרה, לחנך את בני ביעוד מוגדר, להיות רופא; בחינת ההישג לפעולתי כמחנך נתונה למבחן תוצאה חד משמעי. באופן הגדרת המטרה נקבע הקריטריון להצלחה או לכישלון. אם לעומת זאת הגדרתי כמטרה לחינוך בני שימצא בעתיד את מקומו המתאים לו כאדם תורם לחברה, מדידת ההישג ומבחן התוצאה דורשים שיפוט מורכב.

כך גם בניהול המלחמה. לפעולה הטקטית רצוי להגדיר מטרה ומשימה ברורה במבחן תוצאה הנקבע על פי תוצאת הקרב שהיא תמיד פיסית. למלחמה כולה, לעומת זאת, כתהליך במערכת שאינה נתונה לשליטה פיסית מלאה, כדאי להגדיר מטרה אסטרטגית, ההולמת את קיומה במערכת מורכבת.

בפתיחת מלחמת יום כיפור 1973, הנשיא אנוואר סאדאת היטיב להגדיר מטרה מלחמה התואמת לפעולה במערכת מורכבת: ״לערער את הביטחון הישראלי בעליונות תפיסת הביטחון שלהם״:

[להרחבת המושג 'ליניאריות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'התהוות', לחצו כאן] [להרחבת המושגים הצלחה וכישלון, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מטרה אסטרטגית', לחצו כאן] [להרחבה בנושא הצלחה וכישלון, לחצו כאן]

בפתיחת מלחמת יום כיפור 1973, הנשיא אנוואר סאדאת היטיב להגדיר מטרה מלחמה התואמת לפעולה במערכת מורכבת: ״לערער את הביטחון הישראלי בעליונות תפיסת הביטחון שלהם״

בניגוד לחכמת סאדאת, וועדות חקירה בישראל ובעלי דעה בתחום הביטחון תובעים בדיוק להיפך: הגדרת מטרה אסטרטגית ברורה וחד משמעית. את הנטייה בדרג המדיני להגדרת מטרה אסטרטגית במרווחי עמימות, הם מציגים בביקורת, כנובעת מהשתמטות מנטילת אחריות באופן שמגלגל את האחריות על הצבא.

על פי ההבחנה שאני דורש בין ניהול הפעולה הטקטית - הדורשת הגדרה ברורה לבין המעשה האסטרטגי הדורש הכרה באופיו המורכב, הסנכרון ביניהם הוא עיקר מבחנו של המצביא בניהול הפעולה הטקטית שאכן דומה בכמה מהיבטיה החשובים לניהול פס הייצור, הדרישה להגדרת מטרה ברורה ומדידה נכונה. אבל הרחבת דפוסי ניהול פס הייצור אל השדה האסטרטגי היא סיבה עיקרית לנכות אסטרטגית המאפיינת את ניהול המלחמה בצבאות המערב.

בתרבות הרוסית האסיאתית והאסלאמית בהן יש מקום מרכזי לתופעת ההתהוות , מובן עד כמה מרגע שמתחילה פעולה צבאית, המערכת נתונה להשתנות עד כדי להפוך את המטרה האסטרטגית של המלחמה לבלתי רלוונטית, אם הוגדרה באורח מוגדר ומדויק מידי.. על מנת שתמשיך להיות רלוונטית גם בתהליך המתהווה היא חייבת שלא להיות מוגדרת באמות מידה המתאימות למטרות הניהול המוגדרות היטב בפס הייצור.

[בתמונה משמאל: אנוואר סאדאת. התמונה היא צילום מסך מסרטון הוידאו: اغتيال الرئيس المصري محمد أنور السادات - ذاكرة في التاريخ - في مثل هذا اليوم -6- 10-2017]

[להרחבת המושג: 'סנכרון', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

7 thoughts on “גרשון הכהן: כיצד מגדירים מטרה לפעולה?

  1. Pingback: הכל על ההיבטים השונים של מטרה באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. הגדרת מטרה היא פעילות מורכבת אך חיונית.

    ברור שמטרה ברמה האסטרטגית היא פחות מפורטת מאשר ברמה הטקטית.

    אבל – ויש אבל – גם ברמה האסטרטגית, אם אין מטרה או שהמטרה היא פלואידית מדי, הרי לא נשיג אותה.
    קלאוזביץ טען שמלחמה היא המשך הדרך אל השגת המטרות המדיניות, באמצעים אחרים. אבל אם אין מטרות מספיק ברורות, הרי גם המלחמה גורלה להיכשל.

    בכלל – ללא מטרה לא מגיעים לשום מקום טוב. (עליזה בארץ הפלאות – סצינת חתול הצ'שייר: אם את לא יודעת לאיפה את רוצה להגיע, אז כל דרך תיקח אותך לשם. והיא היגיעה – למלכה הרשעה…).

    במדינת ישראל אין מספיק הגדרת מטרות ברמה המדינית.
    למשל:
    בעזה יש מכפלה של יכולות ורצונות לפגוע בנו. זה מהווה איום משמעותי מאד על מרקם החיים בעוטף ובכל המדינה, עם צורך לבצע סבב מפעם לפעם, כאשר הם מתעצמים מסבב לסבב ובעת מלחמה כוללת עם האיראנים ושלוחיהם מצפון ובכלל – זה יהיה כואב במיוחד.

    זה בעצם מגדיר את המשטר העזתי – הם קיימים רק בשביל לפגוע בישראל, זו מטרת קיום החמאס.

    את הרצונות שלהם כמעט בלתי אפשרי לבטל. מה עם היכולות?
    אולי אנחנו רוצים להגדיר מטרה של פרוז עזה מכלי נשק תלול-מסלול??
    אם לא נגדיר את המטרה הזו, גם לא נגיע אליה.

    הפרוז עצמו יכול להתבצע בפעילות צבאית כזו או אחרת, או בדרך אחרת לחלוטין.
    אבל בלי המטרה – שום דבר לא יקרה.

  3. Pingback: תכנון לסוגיו באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  4. Pingback: קבלת החלטות באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  5. תודה רבה על התגובה המהירה.

    1. "סאדאת שם כיוון בתור חזון אבל לא תכנית" – אנחנו לא יודעים אם בנט הלך הלאה והגדיר תוכנית של צעדים מפורטים מעבר לאסטרטגיה.
    2. "אם מפלגת העבודה היתה בשלטון הוא לא היה מקבל את כל סיני." – זה היפוטטי ולכן אין מה להתייחס.
    3. "מי שרואה את הקשר הסיבתי בין הגדרת המטרה באוקטובר 1973 ובין התוצאה במאי 1982, פשוט מדבר בחכמה שלאחר מעשה" – אין לנו דרך לבדוק אם אופן השגת המטרה היה "נכון" אלא לפי קריטריונים ובחינת ההישג בדיעבד.
    4. "אין אדם בעולם שיכול להבטיח שזו תהיה התוצאה {השגת המטרה של בנט}, בהכרה הזו צריך להגדיר מטרה עם כיוון פתוח להתהוות…" – מטרת הגדרת המטרה האסטרטגית, היא להניע לפעולה, לפעולה שתהיה בעלת ערך משמעותי אסטרטגי, פעולה פיזיבילית ברת מימוש (כלומר – ניתן להשיג את התוצאה המקווה באמצעותה). לפי מבחן זה ניראה כיום שהגדרת המשימה של סאדאת היתה נכונה, אך לא ניתן היה לומר אז שסאדאת יכול "להבטיח את התוצאה" וגם אין לנו יכולת כזו כעת, תחת הגדרת המטרה של בנט.

    מכל זה נובע שגרשון הכהן לא הצליח לקבע אמת מידה ברורה לדרך הנכונה להגדרת מטרה של מנהיג מדיני האחראי על הפעלת הכוח הצבאי.
    ישנם שיקולים מורכבים לכאן ולכאן לגבי רמת הפירוט של המטרה שמציג המנהיג, שיקולים המשתנים גם לפי הנסיבות של הערכת המצב בנקודת הזמן הרלבנטית. לדעתי זה ראוי לניתוח מעמיק ויסודי יותר, שאני בטוח שהאלוף כהן יכול לתרום לו תרומה משמעותית יותר.

  6. בואו נקרא את ההנחיה האסטרטגית של סאדאת עד סוף המשפט לפחות ולא באופן קטוע:

    "להסב לאוייב את האבדות הכבדות ביותר ולשכנע אותו שהמשך כיבושה של אדמתנו תובע ממנו מחיר שהוא גבוה מדי בשבילו".

    כלומר, סאדאת הגדיר תוצאה מצופה או תבחין להצלחה באופן ברור: סילוק ישראל (נסיגה) מ"אדמת מצרים" דהיינו סיני.
    סאדאת אכן השיג את מטרתו, בשילוב בין כוח צבאי ובין מדיניות.

    האין זו סתירה לטענה המרכזית של גרשון הכהן?

    אמירתו של בנט דומה להפליא לאמירתו של סאדאת: לגרום לאיראנים להבין לוותר על סוריה (כמנוף להגברת האיומים על ישראל).

    • האלוף גרשון הכהן השיב כך:
      סאדאת שם כיוון בתור חזון אבל לא תכנית שמאפשרת השגת המטרה באופן הצבאי הישיר. בינתיים מתום המלחמה ועד הגעתו לירושלים התחוללו כמה התרחשויות גם בישראל במיוחד החלפת השלטון. עם מפלגת העבודה היתה בשלטון הוא לא היה מקבל את כל סיני.
      מי שרואה את הקשר הסיבתי בין הגדרת המטרה באוקטובר 1973 ובין התוצאה במאי 1982, פשוט מדבר בחכמה שלאחר מעשה.
      לא אמרתי שבנט לא יכול להשיג את מטרתו כפי שהגדיר אותה. אמרתי שאין אדם בעולם שיכול להבטיח שזו תהיה התוצאה, בהכרה הזו צריך להגדיר מטרה עם כיוון פתוח להתהוות…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.