[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי TeroVesalainen לאתר Pixabay]

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים

*  *  *

אני נשאל שוב ושוב את אותה השאלה; וחלק מהשואלים מוסיפים ואומרים: אם האמריקאים לא פיתחו לייזר כימי, אז מדוע שאנחנו נפתח?

אחרים מספרים לי ששמעו על "בעיות טכניות קשות ובעיות בטיחות חמורות של הלייזר הכימי".

אנסה להשיב:

השיקולים האמריקאים, האם לפתח ולהצטייד בנשק כזה או אחר, הם אך ורק בהתאם לאינטרסים של האמריקאים:

1, אין לאמריקאים כל צורך להגן מרקטות ומטילים על ישובים וערים בארה"ב. שני אוקיינוסים רחבים עושים זאת יפה מאוד.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי pixexid לאתר Pixabay]

2, יש לתעשייה הביטחונית האמריקאית - תעשייה אדירה עם קשרים חזקים פוליטיים ואחרים בממסד הביטחוני ובקונגרס של ארה"ב - אינטרס גדול - ביצור ושיווק וברווח גדול - של מגוון של טילים נגד טילים שעלותם גבוהה מאוד ויעילותם חלקית אותם מוכרים לצבא ארה"ב ולצבאות אחרים בעולם (את היעילות שלהם ראינו לאחרונה, בהגנה הכושלת על מתקני הנפט בערב הסעודית); ואין להם אינטרס לקדם מוצר מתחרה ליירוט באמצעות הלייזר.

[בתמונה: את יעילות הנשק האמריקני, שלהם ראינו לאחרונה, בהגנה הכושלת על מתקני הנפט בערב הסעודית... התמונה היא צילום מסך]

זו הסיבה העיקרית לכך, שאין שם - וגם אין כאן - לייזר כימי רב עוצמה, שביכולתו ליירט בהצלחה מתקפת רקטות וטילים נרחבת. לייזר כזה יצמצם ובגדול את הרווחים של תעשיית הביטחון האמריקאית והישראלית. אם ניתן באמצעות לייזר כימי רב עוצמה ליירט טיל ב- 2000 דולר, אז מדוע להשקיע מליארדים במוצר הכושל הזה? עדיף לייצר טילים רבים בעלות של 2 מליון דולר לטיל אחד; ו- 4 מליון דולר ליירוט, שגם אז סיכויי היירוט של האיום התוקף אינם גבוהים במיוחד.

יש אמרה המזוהה עם נשיא ארה"ב, לשעבר, ביל קלינטון: "זו הכלכלה טמבל!". כאן הכל מתחיל וכאן הכל נגמר.

כסף לתעשייה, תעסוקה לעובדים ולאינטרסנטים למיניהם, מרביתם ממערכות הביטחון, שמשתלבים בצורה זו או אחרת לפני או אחרי שסיימו את תפקידם בעבודה בתעשייה.

3, ובאשר ל"בעיות הטכניות ובעיות הבטיחות"? הכל שקר וכזב. בסוללות הטילים נגד טילים הקיימות יש יותר בעיות טכניות ובעיות בטיחות ולא נפרט, הרבה יותר.

אני נשאל עוד: יש גם לייזר מוצק חשמלי ולאחרונה האמריקאים משקיעים בפיתוחו מאות מליוני דולר לשנה. נכון, אבל לא כדי להגן על ריכוזי אוכלוסיה שזו הבעיה הביטחונית מס' 1 של מדינת ישראל. הם משקיעים כדי להגן על בסיסי הצבא שלהם ממזל"טים מתאבדים ורחפנים ועל ספינות הצי גם ובנוסף מסירות נפץ מהירות. הם גם רוצים להגן על מטוסי הקרב שלהם מטילי קרקע אוויר ואוויר אוויר ארוכי טווח של רוסיה וסין.

אז אולי נמתין? אולי הלייזר החשמלי יפותח בעוד שנתיים שלוש לרמה בו יתאפשר לו ליירט רקטות וטילים כבדים?(בליסטיים ושיוט)?

תשובתי: אין סיכוי שהפתרון יגיע מהלייזר החשמלי; ורצוי שהאינטרסנטים, שמתפרנסים מהנושא, או כאלה שרוצים להגן על שמם הטוב מפני שגיאות העבר שלהם, לא יספרו לכם סיפורים שבסיסם שקרים. עוצמת הלייזר החשמלי נמוכה מאוד מכדי שיוכל ליירט רקטות וטילים כבדים, אני מטיל ספק בכך שיוכל ליירט גם רקטות קלות. גם איכות הקרן שלו בעוצמה המושגת הנוכחית נמוכה ולכן אינו יעיל. המצב הזה שמתקיים שנים רבות לא צפוי להשתנות בשנים הקרובות.

הפתרון האחד והיחיד הוא רק לייזר כימי רב עוצמה ורק הסקייגארד. הסקייגארד הוא פיתוח של הנאוטילוס שהיא מערכת אמריקאית ישראלית שנוסתה בהיקף נרחב ובהצלחה גדולה ע"י ארה"ב וישראל כבר לפני 13 שנים:

יש שיאמרו, מדוע להיחפז?

תשובתי: גם נגד הרקטות והטילים הנוכחיים אין לנו היום, וגם לארה"ב אין תשובה סבירה. האמריקאים במפרץ מול איראן; ואנחנו כאן מול שלוחי איראן, החמאס ושות' בעזה והחיזבאללה והמיליציות האחרות בצפון. מפחד הטילים, אנחנו והאמריקאים נכנעים כל יום לרצון הטרור האיראני והחמאסי ולא מעזים לפעול. עולם הטילים הזה צפוי שיתעצם תוך שנים ספורות; ובסדר גודל, בגלל הטילים המדויקים. טילים שנכנסים לשימוש במהירות ובכמות גדולה וכאן רבותי לכל טיל תהיה כתובת ומדויקת ולא אקראית.

החדישים שבהם הם טילים מתמרנים; ובקרוב יהיו גם פגזים מדויקים, אותם לא ניתן יהיה ליירט כלל באמצעות טילים מיירטים.

לא נוכל להתמודד עם האיום הזה באמצעות טילים נגד טילים. רק לייזר, רק הסקייגארד.

אז למה אנחנו ממתינים? לאלפי הרוגים? לחורבן? חייבים להעיר לפעולה את הישנים, הם ההנהגה המדינית והביטחונית שלנו.

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]