צליל דוד נעמן: הרהורים על פרשת ניצבים

[בתמונה: תבליט עזרא הסופר במנורת הכנסת. התמונה נוצרה, הועלתה לויקיפדיה ואושרה לשימוש על ידי Tamar HaYardeni] [בתמונה: תבליט עזרא הסופר במנורת הכנסת. התמונה נוצרה, הועלתה לויקיפדיה ואושרה לשימוש על ידי Tamar HaYardeni] [אחר שנים מטלטלות של מערכות בחירות מפלגות ומקצינות. בידנו לבחור, האם לשמר את הכאוס והקלקול; או אולי, לאזור אומץ; וראשית, לסלוח לעצמינו על משגים וטעויות ואז לסובבים אותנו; ולמחול ולחולל עצמינו. כך נוכל לפתוח פתח להתחלה חדשה, לשיח חדש. שיביא להקשבה ולשיתוף...]

[לקובץ המאמרים על פרשת ניצבים, לחצו כאן]

עודכן ב- 23 בספטמבר 2022

בס"ד. צליל דוד נעמן: המחברת כתבה על עצמה כך: רבות נכתב כבר על המצב הפוליטי מדיני חברתי הקיים: אני אישה ישראלית ממוצא תימני;  שנולדה, גדלה והתחנכה בעולמות התרבות המערבית; אבל, נטועה עמוק בתרבות מזרחית שורשית. שומרת תורה ומצוות וחרדה לדבר הא-ל. נשואה לישראלי אשכנזי יוצא קיבוץ, ממוצא גרמני,רוסי ואמריקאי. חילוני חרד, בעל ראייה שכלתנית, אנו מגדלים יחד שני זוגות תאומים (שזו פוליטיקה לשמה). מתגוררים בישוב בשולי המרכז, שבו גרים יהודים חרדים, דתיים, חילוניים ולא יהודים. ואם זו אינה ישראליות לשמה, אז מהי?

בס"ד

המחברת כתבה על עצמה כך:

רבות נכתב כבר על המצב הפוליטי מדיני חברתי הקיים:

אני אישה ישראלית ממוצא תימני; שנולדה, גדלה והתחנכה בעולמות התרבות המערבית; אבל, נטועה עמוק בתרבות מזרחית שורשית. שומרת תורה ומצוות וחרדה לדבר הא-ל.

נשואה לישראלי אשכנזי יוצא קיבוץ, ממוצא גרמני,רוסי ואמריקאי. חילוני חרד, בעל ראייה שכלתנית,

אנו מגדלים יחד שני זוגות תאומים (שזו פוליטיקה לשמה).

מתגוררים בישוב בשולי המרכז, שבו גרים יהודים חרדים, דתיים, חילוניים ולא יהודים.

ואם זו אינה ישראליות לשמה, אז מהי?

*  *  *

את פָּרָשַׁת נִצָּבִים תיקן עזרא הסופר (ראו התבליט שבראש המאמר), לקוראה תדיר לפני ראש השנה. הפרשה עוסקת ברובה בתשובה ושכרה:"ושבת עד ה' אלוהיך ושמעת בקולו... ושב ה' אלוהיך את שבותך ורחמך ושב וקיבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוהיך שמה" (דברים ל' ב'-ג').

[לקובץ המאמרים על פרשת ניצבים, לחצו כאן]

[בתמונה: "ושב ה' אלוהיך את שבותך ורחמך ושב וקיבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוהיך שמה": על אניית המעפילים "חביבה רייק", יוני 1946... התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: "ושב ה' אלוהיך את שבותך ורחמך ושב וקיבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוהיך שמה": על אניית המעפילים "חביבה רייק", יוני 1946... התמונה היא נחלת הכלל]

תחילת הפסוק מרמז על כך שאנו עומדים בערבו של יום הדין הוא ראש השנה: "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוהיכם" (שם י"ט ט'). חז"ל מפרשים זאת כעמידה בו ביום בדין לפני הא-ל.

סיבה נוספת לקריאת הפרשה לפני ראש השנה, היא בכדי לערוך הפסק בין פרשת כי תבוא שבה נאמרות קללות מבעיטות והרצון לסיים את קללות בשנה המסתיימת ולהתחיל ממקום חדש ומבורך.

[לקובץ המאמרים על פרשת כי תבוא, לחצו כאן]

[בתמונה: קללות בפרשת כי תבוא... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Amber_Avalona לאתר Pixabay]

[בתמונה: קללות בפרשת כי תבוא... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Amber_Avalona לאתר Pixabay]

"תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה"

הקללות המסיימות את פרשת כי תבוא מותירות את האדם ללא מזור ותקווה. וזו אף מועצמת בהשוואה לפרשת בחקותי שבספר "ויקרא"; שגם שם, נאמרות קללות מופיעות אך לפני הברכות.

שאלה זו נשאלה על ידיי הרדב"ז (רבי דוד בן זמרא) כבר לפני חמש מאות שנה

פרשת ניצבים לשיטתו של רדב"ז היא בעצם המשכה של פרשת כי תבוא. כלומר, אחרי כל הקשיים הרבים והגדולים שעברו ישראל לאורך הדורות, יגיעו לארצם ויבנו וייבנו מחדש. הציפייה והתקווה, במשך הדורות, לחזור לארץ האבות, הייתה בגדר משאלת לב וחלום רחוק. הציפייה "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" מומשה כנגד כול סיכוי ועוד ע"י האו"ם.

[בתמונה: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה"... מבט על בנייני עיריית ירושלים מכיוון החומות. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Adriana Lobba. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[בתמונה: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה"... מבט על בנייני עיריית ירושלים מכיוון החומות. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Adriana Lobba. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

משתי הפרשות הסמוכות פרשת כי תבוא ופרשת כי תצא אתייחס לשני עניינים:

פרשת כי תצא - מצוות עשה "ועשייתה מעקה לגגך ולא תשים דמים ביתך" (דברים כ"ה ח'). התורה מצווה על בניית מעקה, בכדי שהוא והסובבים אותו לא יינזקו. מצווה שבאה לשמור מפני תקלה בטיחותית.

הרמב"ם (ראו תמונה משמאל) - בספרו משנה תורה - כותב: "אחד הגג ואחד בכל דבר שיש בו סכנה וראוי שייכשל בה האדם וימות"..."וכן כול מכשול שיש בו סכנת נפשות מצוות עשה להסיר ולהישמר מימנו ולהיזהר בדבר יפה יפה, שנאמר הישמר לך ושמור נפשך מאוד ואם לא הסיר והניח המכשלות, המביאין לידי סכנה ביטל מצוות עשה ועבר על לא תשים דמים"(הלכות רוצח י"א ד'). משמע כי יש להסיר כל מכשול העלול לגרום לסכנה.

[תמונת הרמב"ם משמאל היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Guillaume Mangeret לאתר flickr]

[לקובץ המאמרים על פרשת כי תצא, לחצו כאן]

[בתמונה: ועשית מעקה לגגך... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי huweijie07170 לאתר Pixabay]

[בתמונה: ועשית מעקה לגגך... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי huweijie07170 לאתר Pixabay]

בפרשת שופטים בספר ויקרא נבחנים ארבעה טיפוסים שאינם יוצאים למלחמה. אחד מהם הוא: "מי האיש  אשר בנה בית ולא חנכו ילך וישוב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחנכהו". אדם שלא השלים את מפעלו ולא קיים את טקס החניכה המתיר לו ליהנות,מפרי עמלו, לגור בו. קל וחומר, אם לא בנה מעקה לגגו ונשמר מכל היזק.

פרשת כי תצא - במעמד מיוחד נערך טקס הברית בין עם ישראל לתורה בכניסתו לארץ. במעמד זה העם נחלק לשניים: שישה שבטים עומדים על הר גריזים ועליו נאמרות הברכות. ושישה שבטים עומדים על הר עיבל ועליו נאמרות הקללות; ובתווך הלוויים, הקוראים את נוסח הברית. אחת הקללות היא: "ארור מקלה אביו ואמו" (דברים כ"ז ט"ז).

[לקובץ המאמרים על פרשת שופטים, לחצו כאן]

[בתמונה - פרשת שופטים: חכמי הסנהדרין יישובים בלשכת הגזית, מתוך מודל בית המקדש הראשון מהמאה ה-17. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה - פרשת שופטים: חכמי הסנהדרין יישובים בלשכת הגזית, מתוך מודל בית המקדש הראשון מהמאה ה-17. התמונה היא נחלת הכלל]

רבי אלעזר אזכרי מסביר "כבד את אביך ואת אימך שידמה בליבו שהם גדולים ונכבדי ארץ שזו עקר כבודם ומתוך כך ודאי יכבדם בדבור ובמעשה... ופרשו שאינו לשון קללה אלא לשון בזיון". כלומר עיקר המצווה היא בלב פנימה.

לעיתים, אנו נדרשים לצאת למלחמה בעל כורחנו, על קיומנו, על ערכים ואמונות; ולעיתים, אנו יוצאים למלחמת רשות - הרצון להרחיב גבולנו ולהתרווח במושבנו. לעיתים, מלחמה זו יוצאת מכלל שליטה ומוזנת מכבוד קינאה וכסף. במעטה של צדקת הדרך הכול כשר בכדי להביס את האויב או את מי שניתפס כמאיים. הרשות לצאת למלחמה ניתנת למי ששומר על ביתו מפני היזק, אדם המקדש את ביתו. אדם זה ראוי לצאת לקרב, כי תודעתו, שמירת חיי אדם זה ערך עליון. באין כבוד מתפתחת תכונת היהירות הולכת וגדלה, גם במחיר הבטיחות והביטחון. מידת הצניעות והדאגה לזולת מאפשרת את דחיקת הביזיון; מאפשרת לשמור על הקיים, גם אם הוא מפולג ומשוסע.

[בתמונה: לעיתים, אנו נדרשים לצאת למלחמה בעל כורחנו... מטוס מצניח אספקה ליחיעם, 1948. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: לעיתים, אנו נדרשים לצאת למלחמה בעל כורחנו... מטוס מצניח אספקה ליחיעם, 1948. התמונה היא נחלת הכלל]

אחר שנים מטלטלות של מערכות בחירות מפלגות ומקצינות, בידנו לבחור, האם לשמר את הכאוס והקלקול; או אולי, לאזור אומץ; וראשית, לסלוח לעצמינו על משגים וטעויות ואז לסובבים אותנו; ולמחול ולחולל עצמינו. כך נוכל לפתוח פתח להתחלה חדשה, לשיח חדש. שיביא להקשבה ולשיתוף.

[להרחבת המושג: 'כאוס', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

[לקובץ המאמרים על פרשת ניצבים, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

One thought on “צליל דוד נעמן: הרהורים על פרשת ניצבים

  1. Pingback: פרשת ניצבים באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *