אלי בר און: רק סקייגארד!

 

[תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Nerdsco לאתר flickr]

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים

*  *  *

החיזבאללה ואיראן לא מתכוונים לוותר על ההצטיידות בטילים מדויקים (חבל על הזמן)!

לכן, או שאנחנו נוותר; או שתפרוץ מלחמה אכזרית וחסרת תוחלת; ובסופה, אחרי שנשלם מחיר יקר מאוד בנפש וברכוש, וודאי שנוותר.

למה שהם לא יוותרו?

כי אין להם - וגם לכל צבא אחר בעולם (צבא שמטרתו להלחם, להגן ולתקוף ואינו מתפקד רק כסמל שילטוני) כולל לצה"ל שלנו - כל אפשרות אחרת.

כולם חייבים להחליף - ומיד - את החימוש הסטטיסטי הנוכחי; ולהתקין בראש הרקטה, הפצצה והפגז, ראש ביות ממוחשב, שיביא אותה במדויק למטרה!

לא לנהוג כך, זה בדיוק כמו להמשיך ולהתעקש להלחם בחרבות במקום ברובים, לא סביר ולא הגיוני.

הסבר

  • החימוש הסטטיסטי אינו יעיל כי לרוב הוא פוגע באזור המטרה ולא במטרה. לפיכך, הוא גם יקר מאוד כי צריך להשתמש בחימוש רב כדי לנסות ולפגוע במטרה מוגדרת.
  • החימוש המדויק הוא אמנם יקר יותר לפריט בודד (רקטה, פגז) אך הפגיעה שלו במטרה מובטחת.

לכן, בסיכום כולל:

החימוש המדויק זול ויעיל פי כמה ובנוסף וזה העיקר הוא מקטין את הסיכון הצפוי לתוקף שנאלץ לתקוף שוב ושוב כדי להשיג פגיעה במטרה ואז הוא חשוף לפגיעת האויב.

את הטכנולוגיה רבת השנים של הרקטות ה "טיפשות", מחליפה בשנים האחרונות בכוחות היבשה טכנולוגית הטילים המדויקים (בחילות האוויר היא קיימת עשרות שנים. אין יותר פצצות ברזל ו"הפצצה החכמה" היא מקור העוצמה של חיל האוויר).

החימוש המדויק יעיל פי 10 ויותר; וההפרש בעלויות ליחידה בודדת קטן.

זו דרכו של עולם, "ישן מפני חדש תוציאו"

כך, בעבר סיימו את תפקידם ההיסטורי והחשוב אוניות המפרש, העגלות והכרכרות, החץ והקשת, החרב והכידון ועוד ועוד אמצעים חשובים מהמאות הקודמות.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Wild0ne לאתר Pixabay]

אז יש עדיין מי שיאמרו לכם: עובדה שיש מי שמוותרים על נשק גרעיני... על כך אני משיב:

  • לא בטוח שמוותרים, נחיה ונראה.
  • נשק גרעיני לא נועד לשימוש יום יומי; אלא, רק למקרים חריגים של הדיפת איום בהשמדת מדינות על אוכלוסייתם.

החימוש המדויק נועד לשימוש קבוע ויום יומי; והדרישה מגורם כזה או אחר לא להתחמש, כמוה כדרישה מהצבא לוותר על הרובה ולחזור להשתמש שוב בחרב ובכידון.

אנחנו חייבים להפנים את המציאות הזו עוד בטרם נשלם מחיר דמים כבד.

יש לחפש פתרונות לאיום הכבד הזה של טילים מדויקים בתחום המדע; ויש פתרונות. הם גם הבשילו לפני 12 שנים.

לא ניתן באמצעות טילים נגד טילים יקרים מאוד ולכן גם מועטים מאוד ליירט את כל החימוש המדויק. אני בספק, אם ניתן ליירט גם את מקצתו. חייבים לעבור לטכנולוגיה של יירוט באמצעות אנרגיה ישירה היא קרן הלייזר.

אין לנו כעת זמן; וגם אין כל תוחלת להשתמש או לפתח טכנולוגית לייזר חסרת עוצמה כזו; שמתאימה ליירוט רחפנים מנמיכי טוס; אך לא ליירוט טילים ופגזים מדויקים שהם מהירים, קשיחים ובעיקר נושאי ראשי קרב כבדים עד פי 100.

מה כן? רק לייזר כימי, רק סקייגארד!

[בתמונה: יש רק דרך פעולה אחת... סקייגארד! תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Pexels לאתר Pixabay]

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *