אבי ברוכמן: מיקרו למידה – האתגר העכשווי של מערך ההדרכה

[פעם, הרצאה הייתה נמשכת שעה וחצי ואו שעה, ואז בא TED, שכיווץ אותה ל 18 דקות וזה נשמע מאתגר. כיום, אפשר למצוא באתר של TED הרצאות שאורכן פחות מ 12 דקות ואפילו פחות מ 6 דקות... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי urban_data לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים על 'למידה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הדרכה ארגונית, לחצו כאן]

ד"ר אבי ברוכמן שירת במשטרת ישראל בתפקידי פיקוד מטה והדרכה. בתפקידו האחרון שימש כראש המחלקה לשיטור קהילתי, בדרגת ניצב משנה. הוא עוסק במחקר ייעוץ והוראה בתחומי קרימינולוגיה ומערכת אכיפת החוק.

*  *  *

גריג וזימברדו (2010) מגדירים למידה כתהליך שתוצאותיו שינוי קבוע, יחסית, בהתנהגות או בפוטנציאל להתנהגות והוא מבוסס על התנסות.

קניאל (2006) מגדיר למידה כתהליך של רכישה, הרחבה או שיפור של ידע, הבנה, יכולת או מיומנות, המשמשת לשינוי וצמיחה בתחומים שונים. גישה מעמיקה ללמידה מובילה לרמות הבנה מעמיקות יותר. בלמידה מעמיקה, הלומד מבין את התוכן והרעיונות שנלמדו, באופן המאפשר לו לבקר אותם; ואף לשלבם ולהשוות אותם עם תכנים אחרים.

[להרחבת המושג: 'למידה', לחצו כאן]

מיקרו למידה (Micro Learning)

פעם שלחנו מכתבים ואו השארנו הודעות על משיבונים; וקיבלנו מענה כעבור שעות, ימים ואו שבועות. היום אנחנו שולחים הודעה בווטסאפ ומצפים מיד לראות מיד את שני סימני הווי הכחולים.

פעם, הרצאה הייתה נמשכת שעה וחצי ואו שעה, ואז בא TED, שכיווץ אותה ל 18 דקות וזה נשמע מאתגר. כיום, אפשר למצוא באתר של TED הרצאות שאורכן פחות מ 12 דקות ואפילו פחות מ 6 דקות.

מחקרים מלמדים שאנחנו בודקים את הנייד שלנו בתוך רבע שעה מהיקיצה בבוקר, צעירים מדווחים שהנייד נמצא איתם כל הזמן יום ולילה. אנו צורכים במהירות חדשות, מידע, לומדים ומתקשרים. זה הפך לחלק מחיינו (כהן, 2017).

[מחקרים מלמדים שאנחנו בודקים את הנייד שלנו בתוך רבע שעה מהיקיצה בבוקר... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי JESHOOTS-com לאתר Pixabay]

השינויים התרבותיים והקוגניטיביים של השנים האחרונות מחייבים אותנו ללמידה קצרה במיוחד Micro Learning. מתודה זו דוגלת בארגון מחדש של תכניות הלמידה למקבצי למידה קצרים ונגישים יותר, על מנת לייעל את אפקטיביות הלמידה. זאת לאחר שהשכילו להבין שרמת הקשב של הלומד בעידן שלנו יורדת. גישה זאת מנסה לגשר על הפער.

מיקרו למידה, נאנו למידה, קפסולות למידה, מצברי למידה - כל אלו מוגדרים כיחידות למידה קצרות וברות ספיגה.

איך עושים מיקרו-למידה?

בונים הרבה יחידות קטנות, טקסטואליות או בוידאו. אוסף של יחידות כאלו יכולות לכסות נושא באופן הוליסטי, כך שניתן לעבור עליהן באופן לינארי, כמו בקורס מובנה.

התוכן עצמו מזוקק מאד, מתמקד רק בעיקר, והופך להיות תחליף לקורסים ארוכים. כיוון שהתוכן קצר, הוא מעורר ורלבנטי. ניתן להשתמש בו בדיוק כשצריך; וכך, הוא מועיל במצבי אמת יומיומיים, בסביבת העבודה; ואותה יחידת תוכן יכולה לשמש גם לצרכי למידה וגם לצרכי תמיכת ביצועים.

מחקרים שבדקו את הקשר בין הדרכה בכיתה לבין שימור ידע בסביבת העבודה ויישומו, מראים כי מהשלב שבו למדת משהו בכיתה ועד השלב בו חזרת לסביבת העבודה שלך איבדת 90% ממה שלמדת בהדרכה. מיקרו למידה מגביר את הסיכוי שנשתמש בלמידה כמו בחדר כושר: משהו שעושים כל הזמן, כדי לא לאבד את מה שנצבר. מכאן, ככל שהיחידה תהיה קצרה יותר, כך יגדלו כמות האנשים שיכנסו ויצפו בה (להק, 2014).

במקום לדרוש מהעובד/ מהתלמיד "לוותר" על הטלפון שלו בזמן השיעור, נוכל להתאים את השיעור למובייל. נפחית את זמן הכיתה, בו הלומד יושב פסיבי, ונעביר ללומד את המידע בלומדה אינטראקטיבית, המשלבת אותו בתהליך הלמידה עם שאלונים, Drag and Drop, ואלמנטים נוספים, נהפוך אותו לאקטיבי ואפקטיביות הלמידה תעלה.

[להרחבת המושג: 'אפקטיביות', לחצו כאן]

חייבים לזכור שבארגון - כמו גם במערכת החינוך - Time is money, הכשרת מדריך/מרצה, לוגיסטיקה בכיתה (לוח טושים, מקרן), הבאת הלומדים לכיתה וויתור על הזמן שלהם בשטח בו הם יכולים להביא הכנסות לחברה, לעמוד ביעדי הארגון. ניתן וצריך למזער את המשאבים ה "מבוזבזים" האלה באמצעות העברת לומדות קצרות (Admin ,2017).

ארגונים, חברות כמו גם מוסדות חינוך חייבים להכיר במגבלות הגישה המסורתית להוראה ולבחון שיטות מתקדמות שעונות על הצרכים בתקופתנו.

[לאוסף המאמרים על 'למידה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הדרכה ארגונית, לחצו כאן]

מקורות

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *