צו ההישרדות מאפיין כל מערכת מורכבת בריאה. גם את מרצ

[מקור התמונה: פייסבוק]

[לאוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

מרצ הייתה תמיד המצפון של הפוליטיקה הישראלית. כשהגועל נפש במפלגות אחרות עלה על גדותיו, התגאו תמיד במרצ שערכים ומוסר אצלם, הם תמיד לפני הפוליטיקה.

אבל, כשמרצ עמדה בפני סכנת היכחדות, היא בחרה בחיים; וכיוון ש'אין ארוחות חינם', היא הכניסה לתוכה צלם בהיכל: את האיש שדומה לבנימין נתניהו יותר מכל אדם אחר במערכת הפוליטית, את אהוד ברק!

התופעה הזו של בחירה בהישרדות היא אסטרטגיה שכיחה, וטבעית, במערכות מורכבות בריאות.

[להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן]

נכון: כמו בני אדם (שגם הם מערכות מורכבות), תהיינה מערכות מורכבות שתתאבדנה; ותהיינה מערכות מורכבות שתפגנה אלטרואיזם ותקרבנה את עצמן, מסיבות שונות, למען מערכת העל או למען פרטים בתוכה; אולם בתנאים רגילים, מערכת 'בריאה' תפעל, בראש ובראשונה, להבטיח את הישרדותה. "מרגע שמערכת מורכבת נוצרה, היא תעשה כל שביכולתה כדי להבטיח את המשך קיומה, על אף הכוחות השוחקים ומפוררים אותה" (סמואל, 2002, ע' 18).

[למאמר המלא של אזולאי ואח' ב- ynet, לחצו כאן]

למשל:

  • אדם יילחם על מעמדו הארגוני, למרות שטובת המערכת מחייבת את פיטוריו;
  • מחלקה תעשה הכל לשרוד, למרות שטובת הארגון מחייבת לפרקה, כדי להתאים עצמו לנסיבות משתנות;
  • ארגון אף ישנה את מטרותיו (התקת מטרות) כדי להישרד, אם מטרותיו הקודמות נמצאו לא רלוונטיות במבחן המציאות;

וכדומה. יצר ההישרדות יהיה, לעולם, דומיננטי גם בקרב ארגונים; וארגון שמאבד את יצר ההישרדות שלו הוא 'ארגון חולה' (אלטרואיזם ארגוני הוא סיפור אחר, אבל הוא גם שייך למאמר אחר...)!

[לאוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

 

2 thoughts on “צו ההישרדות מאפיין כל מערכת מורכבת בריאה. גם את מרצ

  1. Pingback: הכל על מורכבות ומערכות מורכבות באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. תרשה לי לחלוק על ההגדרה "המצפן המוסרי" של הפוליטיקה הישראלית.
    לאף שניתן לקבל ולהזדהות עם האג'נדה החברתית של מרצ- ניתן לחלוק מאד על תפיסתה המדינית, אני יכול לפרט רשימה ארוכה של בעיות שמבחינתי כול מי שמצטרף למר"צ, אפילו רק על בסיס "טכני", כמו אהוד ברק שעמדותיו רחוקות מהם כרחוק מזרח ממערב, באופן המטיל בו כתם בל ימחה כאופורטיוניסט פוליטי חסר תקנה, בדומה לאיחוד הלאומי שחבר לעצמה יהודית:

    -האשמה אוטומטית של כל מה שמשתבש ביחסים עם הפלסטינים- על ישראל.
    -מיסוד והקמת ארגון ב"צלם" שאנשיו רודפים אחרי חיילים העושים מלאכה סיזיפית בשליחות ממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי, בהגנתם על המדינה מפני טרור רצחני, כאשר הם תוחבים מצלמותיהם סנטימטרים מפניהם במאמץ לתפוס אותם בחולשותיהם נוכח המון מוסת מתפרע ולהפיץ תמונותיהם ברחבי העולם. וזאת במקום למחות מול מי ששולח אותם למשימה- אם לא מוצא חן בעיניהם.
    – תמיכתם הבלתי מסויגת מפועלו של ארגון "שוברים שתיקה" המשתף פעולה בגלוי, ובמימון זר, עם ארגוני החרם על ישראל, בוועידות BDS, בדבלין ובדבלין, והצגת תערוכות ועלילות שווא מוטות בסגנון "זקני ציון" במסדרונות או"ם, שלא לדבר על העברת רשימות חיילים ומפקדים לארגוני המשפט ב הג לצורך העמדה לדין על "פשעי מלחמה" כביכול.
    -כול אותם הפרופסורים באקדמיה, חברי מר"צ, המנאצים את ישראל תחת כול קתדרה בעולם האקדמי ובקמפוסים, תוך הפצת דברי בלע ועידוד החרמת המוסדות האקדמאים המשלמים את משכורתם.

    רשימה חלקית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.