דני וידיסלבסקי: הסוד השישי של נתניהו – מגע אישי

[בתמונה: ה'סוד' - מגע אישי עם אנשים. המקור: פייסבוק]

[לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לתוכן העניינים של סדרת המאמרים על סודות השיווק של נתניהו, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 17 בפברואר 2021

דני וידיסלבסקי הוא בעל תואר שני בשיווק. הוא הבעלים והמנכ"ל של ‏וידיס שירותי ניהול בע"מ‏.

בסדרת מאמרים זו הוא מנתח את שיטות השיווק של בנימין נתניהו - שהוא הפוליטיקאי המיומן מכולם בשימוש בכלים שיווקיים - כמקרה בוחן להמחשת עקרונות השיווק הנכון.

*  *  *

כולם יודעים שבנימין נתניהו התאמן שנים רבות על האנגלית המצוחצחת שלו; כולם כבר שמעו שהוא לקח שיעורים של גורו עולמי לעמידה מול מצלמה; וכולם יודעים שהוא נואם מצוין.

אבל כל זה אינו מספיק. נתניהו - לאורך השנים ובעיקר בתחילת הדרך - השתמש בשיטה, שאני קורא לה "מגע אישי":

בעידן המחשבים והאינטרנט, ניתן לחשוב, בטעות, שניתן לעשות הכל בשלט רחוק ובלי לפגוש אנשים. אבל האמת היא שאין תחליף למגע אישי בשטח, איפה שאנשים נמצאים.

הסוד הזה מתכתב היטב עם שני חוקים של רשתות חברתיות שגורסים שעצם יצירת המגע בין שני אנשים או שתמי קבוצות, תגדיל את האמון ביניהן:

  • האחד מכונה חוק אקסלרוד (Axelrod's law) הוא חוק של רשתות חברתיות, המנתח את הקפיצה הגדולה באמון בין בני אדם כפונקציה של מספר סבבי התקשורת (איטרציות) ביניהם. הוא קובע כי ככל שבני אדם מדברים ישירות יותר פעמים ובתדירות גבוהה יותר, כך האמון ביניהם גדל. 
  • השני הוא חוק ברט אנדרסון דנינג (Burt Anderson Danning's Low): זהו חיבור - שביצע ד"ר אשר עידן בספרו "הכוח החמישי" (ראה תמונת כריכה משמאל) - בין שלוש קביעות שביצעו שלושה חוקרים שונים בנפרד, לאמירה משמעותית אחת (עידן 2014). ה'חוק' גורס כי, שככל שזורם ידע רב יותר בין קבוצות וככל שתדירות האיטרציות בין הקבוצות גדולה יותר, דרגת העדכון בין הארגון ללקוחותיו, ובין מחלקות בארגון, גדלה יותר, ודרגת החדשנות עולה.

[בתמונה משמאל: כריכת ספרו של אשר עידן: הכוח החמישי, שראה אור בהוצאת ידיעות ספרים ב- 2014. אנו מאמינים שאנו עושים תמונה שימוש הוגן]

[להרחבה בנושא: 'חוק אקסלרוד', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'חוק ברט אנדרסון דנינג', לחצו כאן]

קשה לשכוח את הנאומים של נתניהו מול תומכים נלהבים ואת התהלוכות והצעדות בתקופה הקשה של כהונת ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל (בלי להיכנס להיבטים פוליטיים שאינם נושא המאמר הזה). ככה נתניהו צבר כוח, תומכים ושליטה. בשטח!

אפילו ענקית האינטרנט, חברת גוגל, משתמשת בשיטה הזו. למען האמת, טרם נתקלתי ולו בעסק אחד שאיננו יכול ליישם את השיטה הפשיטה והעוצמתית הזו באופן מידי.

מי שהצליח בזכות השיטה להדיח נשיא מכהן היה ג'ימי קרטר (ראו תמונה משמאל) מגדל בוטנים מפנסילבניה שרץ לנשיאות ארצות הברית ב- 1976 כמועמד חסר סיכוי נגד נשיא מכהן, ג'רלד פורד וניצח אותו.

המשפט שאפיין אותו במהלך מערכת הבחירות הארוכה והמתישה שניהול היה זה שאמר לאנשים הרבים שאיתם נפגש: "הי, שמי בילי קרטר, ואני רץ לנשיאות".

[בתמונה משמאל: הנשיא האמריקני, ג'ימי קרטר. התמונה היא נחלת הכלל]

גם יריבו הפוליטי של בנימין נתניהו, יאיר לפיד, מבין את הסוד הזה, והוא מיישם אותו באפקטיביות רבה. לממרות שנותיו הארוכות בטלוויזיה והעיתונות, יאיר לפיד ואנשי השיווק שלו הבינו ששלטי חוצות זה אחלה, והופעות בתקשורת זה אחלה ואינטרנט זה בטוח אחלה. אבל מגע אישי הוא הכי אחלה! פשוט פגישות בשטח עם אנשים. אנשים אמתיים. בלי מסננות, בלי מסכים, פשוט מגע אישי.

יאיר לפיד באמת מצטיין בזה (ושוב, עניינו של מאמר זה איננו פוליטי). במשך שנים הוא מקיים חוגי בית, חורש את הארץ לארכה ולרוחבה ופשוט דואג לפגוש אנשים. הרבה מאוד אנשים.

והתוצאות - מצוינות: הזכות ה'סוד' הזה, הפך לפיד ממגיש טלוויזיה חתיך; מכתב, סופר ותסריטאי שנון ומבריק, ליו"ר מפלגה שהצליחה (למרות בני גנץ ומפלגת כחול לבן) לבסס לה בסיס קבוע של תומכים בציבוריות הישראלית.

[בתמונה: בעזת ה'סוד' הזה הצליח יאיר לפיד לבנות את בסיס הכוח האלקטורלי שלו. מקור התמונה: פייסבוק]

חשוב להבין: אי אפשר לשכוח מישהו שנפגשת איתו אישית. אי אפשר! כשאתה נפגש עם מישהו באופן אישי, מדבר אליו, מתייחס אליו, נמצא בקרבתו, הוא נוטה להצביע עבורך באופן אוטומטי. הוא אפילו יכול להרגיש שהוא בוגד בך, אם הוא לא יתן לך את הקול שלו...

[לתוכן העניינים של סדרת המאמרים על סודות השיווק של נתניהו, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

[בתמונה משמאל: ספרו של דני וידיסלבסקי: סודות השיווק של ביבי. להזמנה לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לתוכן העניינים של סדרת המאמרים על סודות השיווק של נתניהו, לחצו כאן]

One thought on “דני וידיסלבסקי: הסוד השישי של נתניהו – מגע אישי

  1. Pingback: התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע | ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *