[למאמר המקורי של פרופ' יצחק אדיג'ס (באנגלית) בבלוג שלו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הדרכה ארגונית, לחצו כאן]
עודכן ב- 8 בפברואר 2023
אנו יודעים שבמערכת מורכבת, הטוב והרע הם שני חלקים של שלמות אחת: אין טוב בלי רע ולהיפך...
המחשה שנויה במחלוקת לכך - בהקשר של על הבעייתיות הטמונה בהדרכה הארגונית - פרסם מומחה הארגון, פרופ' יצחק אדיג'ס (ראו תמונה משמאל), ב-31 במאי 2019, בבלוג שלו (באנגלית; זְכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת ©).
בשל העניין שבהם הבאתי את הדברים לפניכם, כאן בעברית.
[בתמונה משמאל; יצחק אדיג'ס, צלם לא ידוע, מתוך אתר VK)
כותב אדיג'ס: "...
לפני שנים, רכשת לעצמי כלב מסוג דוברמן פינצ'ר, כי רציתי בכלב שיגן עלי.
בנוסף, רכשתי ספר בשם "איך לאמן את דוברמן פינצ'ר". פתחתי אותו, ובעמוד הראשון נכתב: "אל תאמן דוברמן פינשר".
מחבר הספר ייעץ לקוראיו שלא לאמן את הכלב, כי ביסודו של דבר, לדוברמן פינשר יש אנטואיציה טבעית - הם יכולים לחוש בסכנה, והם יודעים איך להגיב. אם אתה מאמן אותם, הם מאבדים את האינטואיציה שלהם; ותחת זאת, פועלים על בסיס גירויים חיצוניים.
[להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן]
לדוגמה, נניח שאילפנו את הדוברמן להבין, שכל מי שמרים את ידיו מהווה איום. מאז, בכל פעם שהוא יבחין שמישהו מרים את ידיו, הוא יתקוף. בפעם הבאה שיגיע אליך מבקר ש'מדבר עם הידיים' ומזיז את ידיו הרבה, הדוברמן פינצ'ר עלול להתעלם מהאינטואיציה שלו שמדובר בחבר, לפעול על פי הגירוי שאותו למד, ולתקוף."
אדיג'ס משליך את הדוגמה הזו לתחום ההכשרה הארגונית:
"עצתו של מחבר הספר חזרה אלי בעת ביקורי בבלגרד שסרביה, שם קיבלתי דוקטורט לשם כבוד. בדרך כלל אני נוהג ללון בביקורי שם במלונות פרטיים מקומיים, שמצטיינים בחמימות ובאווירה הביתית שלהם. הפעם בחרתי במלון גדול שהוא שלוחה של רשת מלונות אמריקנית.
[מלון משפחתי בבלגרד. לתמונת המקור, לחצו כאן]
שם, האמרה של מחבר הספר שההדרכה מחסלת את האינסטינקטים צפה מיד: אנשים העובדים במלונות רשת הם עובדים מאומנים. הם מאומנים לחייך. הם מאומנים להיות ידידותיים. הם מאומנים לספק שירות... אבל, השירות לא בא מהלב, הוא בא הכשרה שלהם. לכן הוא קריר, מרוחק ופורמלי מאוד. זאת בניגוד לבתי המלון המקומיים שבהם העובדים אינם מאומנים; ולמרות זאת, החמימות, הידידות והמוכנות לשרת הם אמתיים. המסקנה של אדיג'ס היא, שצריכים תמיד בעת הדרכת אנשים, לוודא שאנו לא מחליפים את היכולות הטבעיות שלהם בפתרונות מכאניים והרבה פחות אמתיים?האם אדיג'ס צודק?
לטעמי, ממש לא! הדרכה בארגון אינה דומה לצורך באילוף כלבים. היא נדרשת, במקום שבו יכולות טבעיות כבר לא עובדות; וזה קורה כי 'אין ארוחות חינם'... מלון קטן יכול לשמור על אווירה משפחתית. מלון גדול לא. לכן דרוש תחליף ומטבע הדברים, הוא יהיה פחות חם ומשפחתי מהמקור. זה מחיר הגודל.
[להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן]
ומה אתם חושבים?
תום חסן כתב:
אדיג'ס טוען שלוודא שלא מחליפים את היכולות הטבעיות
אתה טוען לכל שינוי יש מחיר
אני חושב שבארגון צריך לנסות לשלב את שני הדברים
אני עבדתי ברשת מזון גדולה ובינלאומית, והיום עובד בחברה בינלאומית שחזרה לארץ אבל מונה רק 11 סניפים לעומת 220 סניפים במקום עבודתי הקודם.
יש המון במה שאתה טוען שככל העסק גדל, הארגון נהיה יותר מכני ושיטתי והדרכה לדעתי גם יוצרת נהלים וקווים מנחים שאומנם הם רובוטים אך הם מייצרים גלגל של מערכת שיכולה להתפתח בצורה יותר יעילה לאורך הזמן.
לעומת ארגון קטן שהייחודיות שלו יכולה להיות קשר בן אישי פנימי וחיצוני גבוהה יותר
אם נתעמק יותר, זה גם תלוי אירגון, במקום בו הטכנולוגיה תופסת מקום, הלקוח יעדיף פחות קשר בין אישי גבוהה, ויעדיף לקבל מוצר בצורתו השלמה במהירות וללא התעסקות מיותרת.
ואולי, על אגרון שגדל, צריך לצד הגדילה לנסות כמה שיותר לשמור על ההדרכה הנכונה שתביא את האוטנטיות של הארגון ושל העובד אך תשלב הדרכה שתוכל להוביל את הארגון קדימה..