[לקובץ המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
ברכות למבקר המדינה הנכנס. הרבה כל כך נכתב עליך ועל האופן שבו נבחרת; ומאומה על האתגר האמתי הניצב בפניך. אז הנה זה בא:
מוסד מבקר המדינה הוא מוסד ביורוקרטי וותיק. ככזה, הוא לוקה באותם סימפטומים חולניים, המאפיינים את הארגונים הביורוקרטיים, שאותם הוא מבקר: הוא פותח פער רלוונטיות גדל והולך מהמטרה שאותה הוא אמור לשרת...
פער רלוונטיות משמעותו שינוי זוחל בתפיסת המציאות, בין המציאות בפועל לזו הנתפסת על ידי קברניטי הארגון. הארגון מפתח נקודות עיוורון (blind spots), משמע, נוצרים "אזורים" בתפיסת העולם הארגונית, שהגישה הקיימת בארגון איננה מאפשרת להכיר בקיומם, או שהיא מדחיקה את משמעותם באופן מתמשך כך, שלא יאיים על הסדר הקיים (ראו התרשים למטה):
[בתרשים למעלה: כך נוצר פער רלוונטיות...]
[להרחבת המושג: 'פער רלוונטיות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'נקודת עיוורון', לחצו כאן]
כשמוסד המבקר חולה באותה מחלה שבה חולים מבוקריו, הולכים הדוחות ומאבדים את הרלוונטיות שלהם. עקב כך, הופך מוסד המבקר - שהיה הסמל של תקינות ציבורית - לאחד העוגנים העיקריים של הבעיה. הוא מקבע אותה ופועל במרץ נגד המטרות שבגינן הוקם!
בעיה: פרוצדורה לפני מהות
פער הרלוונטיות הוא רק סימפטום למחלה ארגונית חשוכת מרפא, שבה חולים רובם המכריע של הארגונים - המבוקרים על ידי המבקר - ושמשתקת את יכולותיהם.
פרופ' יצחק אדיג'ס, המומחה הארגוני החשוב ביותר בסוף המאה העשרים ותחילת המאה העשרים האחת (ראו תמונה משמאל) העניק לה את השם: שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים.
אחד המאפיינים של מחלה זו הוא עודף ניירת וצמידות לנהלים שאיבדו את הרלוונטיות שלהם, אי רגישות והעדר שכל ישר".
(אדגיש: הכוונה לנהלים המשקפים לכאורה פעילות רצויה במיטבה, 'Best Practice', ולא למה שמכונה: נהלים מצילי חיים ונהלי ציות של רגולציה).
כך הארגון מאבד את הרלוונטיות שלו לסביבה שבה הוא פועל.
[בתמונה משמאל; פרופ' יצחק אדיג'ס. צלם לא ידוע, מתוך אתר VK]
האם אנשי המבקר מודעים לכל זה? הדוחות שהוא מנפק מלמדים שלא!
[להרחבת המושג: 'פרוצדורה לפני מהות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים', לחצו כאן]
גישתו הבסיסית של המבקר לביקורת מבוססת על כך שהוא בוחן את המתרחש על בסיס הפרוצדורות הקיימות: קרי, על פי החוק, ובעיקר - על פי הנהלים שאותם יצר הארגון ושלפיהם - לכאורה - הוא מתנהל. לכן ממוקד כל אחד מהדוחות בעיסוק אובססיבי כמעט בנהלים, בתקנים, בכפיפויות ובתהליכים.
הבעיה היא שכשהארגון 'חולה' גם הנהלים 'חולים', וצריך להסיר או להחליפם. בטח לא לקדש אותם! השירות הציבורי בישראל - כולל המערכת הביטחונית - מנוון. בספרות המקצועית המצב הזה מכונה 'שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים'. משמע, הנהלים הופכים כלי בידיה של הביורוקרטיה לשימור שלטונה, והם מפסיקים לשקף את המציאות.
המאפיין של המצב הזה הוא קדושת היתר של הפרוצדורות, שמשתלטות גם על השכל הישר. התופעה הזו קרויה 'פרוצדורה במקום מהות', והיא המחלה הקשה ביותר של השירות הציבורי שלנו!
זה מה שעושה משרד המבקר: מקדש את הפרוצדורה, במקום להתריע על כך שהפרוצדורה אינה משקפת את המציאות והתנתקה ממנה...
בביקורת, כדאי ללמוד מגננים...
גנן ותיק לימד אותי פעם איך מתקינים שבילי הליכה בגינה ציבורית עתירת דשא: בחודשים הראשונים לא מרצפים שבילים. ההתארגנות העצמית של אנשים מסמנת את השבילים האופטימליים, כי הם בוחרים את נתיב ההליכה האופטימלי שלהם במדשאה. כל מה שצריך לעשות אחר כך הוא לרצף את השביל באותו מקום שכבר נוצר.
לעומת זאת, בגנים שבהם המתכנן מחליט על מיקומם המיטבי של השבילים, נמצא פעמים רבות שבילים בהתארגנות עצמית במקביל לשבילים הממוסדים. כשהנוהל אינו רלוונטי צריך וחייבים לעקפו ולא לקדש אותו למרות המציאות...
[להרחבה בנושא 'התארגנות עצמית', לחצו כאן]
דוח המבקר בנושא 'צוק איתן' - הוא דוגמה מצוינת לכך שכדאי למבקר לאמץ לחיקו את הסוד הזה של הגננים... כתב המבקר, בין היתר:
"בביקורת נמצא כי ממועד כינונו של הקבינט של הממשלה ה-33, ובמשך כשנה, הקבינט לא קיים דיונים לקביעת יעדים אסטרטגיים בנוגע לרצועת עזה. כאשר כבר קיים הקבינט דיון אסטרטגי, הוא בחן חלופות מוגבלות בלבד, שנגעו רק במדרגות חומרת הפעילות הצבאית, ולא דן בחלופה מדינית או במצב ההומניטרי הקשה ברצועת עזה, שמערכת הביטחון העריכה כי עלולות להיות לו השלכות על מדינת ישראל...". המסקנות הללו - הנשענות על הפרוצדורות - מלמדות על עומק פער הרלוונטיות של המבקר; שהרי, מאז ימי דוד בן גוריון שימש הקבינט רק במקרים בודדים בתפקיד שייעד לו הנוהל. כדי שזה יקרה, צריך הקבינט להיות מורכב מגורמים מקצועיים ואמונים על שמירת סוד. כיוון שהמציאות הישראלית הפוכה, הנוהל אינו רלוונטי. העובדה שלאורך שנים הנוהל אינו מקוים היא ההוכחה הטובה ביותר לחוסר הרלוונטיות שלו! על כך היה המבקר להתריע, ולא לאלץ ראשי ממשלה לעסוק - במקביל לניהול המלחמה - בפוליטיקה ארגונית ובמאמצי כסת"ח...
דוגמאות נוספות לגישת המבקר - לקיבוע הפרוצדורה ולהעדפתה על פני המהות - יש בשפע בכל תחום. למשל, במוסד לאומי העוסק בהוראה (שבשל אהבתי אליו לא אנקוב בשמו...) יצא המבקר נגד העובדה שלאורך השנים הצליח המוסד בתירוצים שונים לשלם למרצים מעבר למה שמאפשר הנוהל.
אבל המבקר לא שאל את עצמו למה לאורך שנים, האנשים שממלאים את התפקידים הללו עושים זאת שוב ושוב (זוכרים את השבילים בהתארגנות עצמית שבמדשאות הציבוריות?...)
הם עושים זאת, כי בגלל הנוהל ההופך את שכר המרצים לבדיחה, המרצים הטובים באמת מדירים רגלם מהמוסד. כדי לתקן זאת, פעלו אנשי המוסד לאורך שנים 'לעגל' את הנוהל על מנת לאפשר להם שכר שיניע אותם להיעתר ולהגיע. המהות התנגשה בפרוצדורה שאבד עליה הקלח. אבל, המבקר בחר בפרוצדורה וזעק על שחיתות.
התוצאה: הנוהל קודש, המרצים הטובים ברחו, הרמה ירדה...
אתה הבנת את זה, כבוד מבקר המדינה הנכנס?
לסיכום
מוסד מבקר המדינה יקר לכולנו והוא כלי חיוני בהורדת מפלס שחיתות הציבורית. אין לי אלא לקוות שמבקר המדינה החדש יפקח את עיניו כמו אותו ילד מ'בגדי המלך החדשים', יספר לאנשיו כי 'המלך הוא ערום', ויאלץ אותם לפקוח את עיניהם ולשנות, כשזה עוד רלוונטי...
[לקובץ המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2013), נקודת עיוורון, ייצור ידע, 12/12/13.
- יחזקאלי פנחס (2014), התארגנות עצמית, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ביורוקרטיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 25/7/18.
- יחזקאלי פנחס (2014), פרוצדורה במקום מהות..., ייצור ידע, 24/7/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), פער רלוונטיות, ייצור ידע, 21/7/14.
- פנחס יחזקאלי (2018), 'שלטון הביורוקרטיה' ו'שלטון הנהלים', ייצור ידע, 7/6/18.
