עמר דנק: חטא היוהרה – היבריס: השפעות הכוח על המוח

[בתמונה: איקרוס. יצירתו של ג'וס דה מומפר. איקרוס ודדלוס עפים, אך בשל גבהות ליבו ופזיזותו, איקרוס מגביה עוף - למרות אזהרות אביו - ולאט לאט, התיך חום השמש להתיך את הדונג של כנפיו, והוא נפל מטה אל מותו. נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Joos de Momper. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[מאמר זה ראה אור במקור באתר של עמר דנק]

המחבר (ראו תמונה משמאל), סא"ל במיל' עמר דנק, עשה את שירותו הצבאי בחיל האוויר ובחטיבה האסטרטגית באג"ת. הוא מהנדס מערכות מידע, מוסמך ביחסים בין לאומיים מטעם אוניברסיטת חיפה. מרתוניסט...

[לאתר של עמר דנק, לחצו כאן]

*  *  *

המושג חטא היוהרה - 'היבריס' (Hubris) - במובנו המודרני - הוא רגש של גאווה וגבהות־לב מוגזמים, הגוררים בעקבותיהם עונש ותבוסה. ההיבריס מתואר לעיתים קרובות בתור שגיאתן של הדמויות בטרגדיה היוונית, והסיבה לחורבנם, או הנמסיס שלהן (ויקיפדיה: היבריס).

הגדרה אחרת של 'היבריס' היא: גאווה וגבהות־לב מוגזמים. חוסר ענווה. ביטחון מוגזם חסר בסיס בכוחו של אדם, שכלו, ויכולתו לעצב את גורלו.

דמות מיתולוגית המקושרת הרבה עם "סינדרום ההיבריס" היא של איקרוס, בנו של האדריכל והפסל הנודע לתהילה דיידלוס, שנכלאו בתוך מבוך נפתל  הלבירינת  על ידי המלך מינוס בכרתים. כדי לברוח, התקין דיידלוס התקין כנפיים לו ולבנו,בדרך של חיבור נוצות בדונג. לפני שהמריאו (ראו תמונה בראש המאמר) הזהיר דיידלוס את איקרוס שלא יגביה עוף, לבל ימס הדונג ששימש כדבק לכנפיים מקרני השמש; ומאידך, שלא ינמיך מדי מעל הים לבל יתרטבו הנוצות. אבל ההתלהבות ותחושת העוצמה הכריעו את איקרוס. הוא טס גבוה, הדונג נמס והוא צלל אל מותו.

ההיבריס הוא, פעמים רבות, תוצר של העוצמה. ההיסטוריון הנרי אדאמס (Adams) תיאר עוצמה/כוח כ"סוג של גידול, המסתיים בהרג רגש האהדה של הקרבן" ("A sort of tumor that ends by killing the victim’s sympathies").

[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן]

השפעת ה'היבריס' על המוח האנושי

מאמר מעניין התפרסם - באוגוסט 2017, בכתב העת: The Atlantic, על ידי על ההשפעות שנובעות מהימצאות בעמדות כוח על המוח האנושי:

[למאמר המקורי (באנגלית) ב'אטלנטיק', לחצו כאן]

הפרופסור לפסיכולוגיה דאכר קלטנר (Dacher Keltner; ראו תמונה משמאל) חקר בשטח ובמעבדה, במשך שני עשורים, אנשים שנמצאו בעמדות עוצמה/כוח.

[תמונתו של פרופ' דאכר קלטנר משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Mm2016. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

הממצאים מראים שאנשים אלו התנהגו כמי שסבלו מפגיעה טראומטית במוח: הפכו לאימפולסיבים יותר, פחות מודעי סיכון ומשמעותית פחות מסוגלים לראות את זווית הראיה של אנשים אחרים.

הנוירולוג אובהי סוחווינדר (Sukhvinder Obhi) מצא ממצאים שתואמים לזה. אנשים בעמדות של כוח סובלים מפגיעה באזור האחראי על "שיקוף" שיכולה להעיד על בעיה להרגיש אמפתיה.

בכך הוא מאושש את פרדוקס הכוח של קלטנר: "כאשר נמצאים בעמדת כוח, מאבדים את הכישורים שסייעו להגיע לעמדה זו. גם אותם אנשים שמקבלים כוח והשפעה בזכות האכפתיות והדאגה שלהם לכלל, מתחילים להשתמש בו לרעה כאשר הם מגיעים לראש הפירמידה, פוליטית, כלכלית או חברתית. זהו פרדוקס הכוח, שידוע כבר מזמנים עתיקים – כוח משחית, וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט.

במחקר מ-2006, אנשים בעמדת כוח נכשלו פי 3 יותר לצייר את האות E על המצח של עצמם באופן שיראה טבעי, לאלו שמתבוננים בהם. הם גם נכשלו יותר להבין כיצד אנשים מרגישים בציור, ובמקרים אחרים הבינו פחות טוב כיצד אנשים מפרשים דברים מסוימים.

הניסויים כמובן היו מורכבים יותר – נבחנו סטודנטים שהוצבו בעמדת כוח רגעית, ואכן הביצועים "האמפתיים" שלהם היו פחות טובים ממקביליהם, אבל התופעה לא הייתה קבועה; ואחרי שהוצאו מתפקיד הכוח, הביצועים שלהם היו רגילים בניסוי המשך. אח"כ נבחנו אנשים שנמצאו בעמדות כוח לאורך זמן רב; ואצלם, היכולת האמפתית הייתה פגומה גם אחרי שהוסברה להם התופעה במפורש. התופעה הייתה קבועה.

מחקר מעניין שפורסם על נשיאי ארה"ב וראשי ממשלת בריטניה - על ידי דויד אוון (David Owen) ויונתן דוידזון (Jonathan Davidson) - הגדיר לראשונה את "סינדרום ההיבריס" כהפרעה פסיכולוגית (והיא נכנסה למדריך לאבחון ולסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות; ה- DSM), שנובעת מהימצאות בעמדת כוח. מדובר בעיקר על כוח שהושג בעקבות הצלחה מהממת, מוחזק למשך מספר שנים; וכאשר יש מגבלות מועטות על כוחו של המנהיג.

בשונה מרוב ההפרעות האישיות שמופיעות בתחילת הבגרות, זאת אחת ההפרעות הנדירות שיכולות להופיע בכל גיל, כיוון שכוח משנה את מבנה האישיות.

[לקובץ המאמרים: 'הכל על מנהיגות', לחצו כאן]

[למאמר המלא, לחצו כאן]

בסך הכל, אובחנו 14 סימפטומים לאנשים שסובלים מתסמונת ההיבריס:

  1. ראית העולם כמקום להאדרה עצמית דרך שימוש בכוח;
  2. נטייה לפעול בעיקר כדי לשפר את הדימוי העצמי;
  3. דאגה לא פרופורציונלית להצגה ולתמונה;
  4. הצגה של קנאות משיחית והתעלות ביכולת הנאום;
  5. מקשר את עצמו לאומה או לארגון;
  6. משתמש ב"אנחנו" במהלך שיחה;
  7. מראה בטחון עצמי מופרז;
  8. מפגין זלזול בוטה באחרים;
  9. מראה דין וחשבון רק לאלוהים או להיסטוריה;
  10. מציג אמונה לא מעורערת של צדק בפני האלוהים או ההיסטוריה;
  11. אבדן קשר עם המציאות;
  12. נטייה לחוסר מנוחה, פזיזות ואימפולסיביות;
  13. מדבר על יושר מוסרי כדי להימנע משיקולי מעשיות, עלות או תוצאה;
  14. מתעלם בצורה מופגנת מפרטים הכרחיים למימוש מדיניות.

האם יש מה לעשות? לא, וקצת כן...

יש מחקר שמצא, שאנשים בעמדות כוח אשר בילדותם חוו אסון עם נפגעים רבים זהירים יותר מאשר אלו שלא:

המלצת הבית היא לנסות למצוא מקומות שמורידים אותך לרצפה; ומחייבים אותך להתנהג כאחד האדם... בקיצור: לשחרר. כאשר Owen - אחד מכותבי המחקר על הנשיאים, שסובל מהיבריס בעצמו - נשאל מה הוא עושה כדי להקטין את הפגיעה, הוא ענה שהוא צופה בסרטים דוקומנטריים על אנשים רגילים, מנתח אירועי היבריס מעברו ומשתדל לקרוא מכתבים של אנשים שנכתבו עבורו...

השוואות נוספות באחריות הקוראים...

[מאמר זה ראה אור במקור באתר של עמר דנק]

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.