פנחס יחזקאלי: יכולת ההסתגלות של הביורוקרטיה הצבאית

[תמונת אילוסטרציה. המקור: במחנה, צה"ל]

[לריכוז המאמרים בנושא מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות הפנים השונות של ההסתגלות, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

לצבא יש שני מצבים ארגוניים שהוא אמור, לכאורה, לעבור ביניהם בקלות יחסית: שלום ומלחמה.

הלוחמים מטבע הדברים, מסתגלים במהירות. הכאוס המאפיין את שדה הקרב אינו מותיר זמן להתארגנות. אבל, הביורוקרטים של הצבא, זה כבר סיפור אחר...

ספרי זיכרונות של מנהלים / מפקדים בכירים הם אוצר בלום לדוגמאות על תופעות ארגוניות.

אמחיש לכם את מידת הגמישות (flexibility) - ליתר דיוק, חוסר הגמישות... - של הביורוקרטיה הצבאית; משמע, את (חוסר) יכולת ההסתגלות (Adaptability) שלה לנסיבות משתנות, בקטע מספרם של האלוף במיל' איל בן ראובן ואשתו, יעל: "נקודת ההכרח. ביוגרפיה דו-קולית" (ראו תמונת כריכה משמאל).

[עוד על ספרם של איל ויעל בן ראובן: 'נקודת ההכרח'] [להרחבת המושג 'כאוס', לחצו כאן]  [להרחבת המושג 'גמישות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'ביורוקרטיה', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'הסתגלות', לחצו כאן]

האלוף בן ראובן מתאר כיצד חולצו הוא ואלה מחבריו - ששרדו את התופת של המתקפה המצרית בתחילת מלחמת יום הכיפורים - לעורף, להתארגנות ולהצטיידות בטנקים חדשים. הוא כותב כך:

"... הקציבו לנו 12 טנקים במצב מצוין. אז התחיל תהליך החתמה שלנו על ציוד. באפסנאות עמד רס"ר (אם תרצו, ביורוקרט צבאי...) והחתים כלי אחרי כלי באטיות מדהימה.

ראיתי שאנחנו מתעכבים סתם, בגלל כל חייל וחייל שצריך לחתום על ציוד. ניגשתי אל הרס"ר, אני חייל צעיר, ואמרתי לו: "יש לי הצעה אני חותם על כל זיווד הטנקים של הפלוגה". הוא הסתכל עליי בחוסר אמון ושאל: "באמת"? עניתי: "כן".

ואכן כך היה. חתמתי בשמי על ציוד של פלוגה שלמה. כאשר הסתיימו כל הקרבות, קיבלתי טופס 1065 על אבדן ציוד של פלוגה שלמה. חייכתי...

זיכו אותי כמובן מכל האחריות על הציוד שחתמתי עליו...".

[בתמונה משמאל: כריכת ספרם של האלוף במיל' ח"כ איל בן ראובן ואשתו יעל: נקודת ההכרח - ביוגרפיה דו קולית, שראה אור במרץ 2019 בהוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד. אנחנו מאמינים שאנחנו עושים בכריכה שימוש הוגן]

[טנקים במלחמת יום הכיפורים בסיני. הצילום: חטיבה 14. אנחנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

הנה לכם נקודת מפגש בין מי שהבין שהמציאות הקודמת אינה רלוונטית; והפרוצדורות שלה חסרי משמעות, לזה שהנהלים והפרוצדורות כובלים אותו למציאות הקודמת, ושמתנהג במציאות כאוטית, כאילו עולם כמנהגו נוהג...

[לריכוז המאמרים בנושא מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות הפנים השונות של ההסתגלות, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *