יעקב שחם: עידן משפטי הראווה

[בכרזה: היו מודעים... חשפו אויבים תחת כל מסכה... מקור הכרזה: האתר - QUORA, לחצו כאן]

[בכרזה: היו מודעים... חשפו אויבים תחת כל מסכה... מקור הכרזה: האתר - QUORA, לחצו כאן]

פרק 3: בסוף שנות ה- 20 של המאה הקודמת, על פי הנחיות מהקרמלין, החל ה- .G.P.U בארגון משפטי ראווה של קבוצות קושרים מדומים, בייחוד מקרב אנשי מדע ומהנדסים. המשפטים נועדו לתרץ את הכישלון בהאצת התיעוש, תוך הטלת האשם בחבלה מכוונת (סבוטאז') מצד אנשי מקצוע, שרכשו את השכלתם וניסיונם בעבודה עוד ברוסיה הצארית...

[לאוסף פרקי החוברת: KGB – פרקים בתולדות שירות הביטחון של ברית המועצות 1991-1917, לחצו כאן]

הפרק עודכן ב- 9 בדצמבר 2021

יעקב שחם ז"ל היה סגן ראש המחלקה לענייני ישראל וזרים בשירות הביטחון הכללי (שב"כ).

יעקב שחם ז"ל היה סגן ראש המחלקה לענייני ישראל וזרים בשירות הביטחון הכללי (שב"כ). מאמר זה הוא חלק מעבודת הגמר שלו במכללה לביטחון לאומי של צה"ל (מב"ל): KGB -  פרקים בתולדות שירות הביטחון של ברית המועצות 1991-1917.

זהו הפרק השלישי בסדרת מאמרים זו, הסוקרת פרקים בתולדות שירות הביטחון של ברית המועצות, ה- .K.G.B, בין השנים 1991-1917.

*  *  *

מותו של מייסד

ב- 1926, בעיצומם של מאבקים בתוך ההנהגה הסובייטית (מחנה סטאלין נגד מחנה אנשי האגף השמאלי, זינובייב וקמנייב) מת יושב ראש ה- .G.P.U, דזרז'ינסקי מהתקף לב. יצוין, כי בנוסף לתפקידו כיושב ראש, מילא דזרז'ינסקי מספר תפקידים משקיים, אשר דרשו ממנו מאמץ רב.

.

[בתמונה: ויאצ'סלב מנזינסקי (Menzhinskiy), בן למשפחת אצולה ומשפטן בהשכלתו, אשר הצטרף לפעילות מפלגתית מהפכנית ב- 1902. הזכויות על התמונה: sami mosa]

את מקומו של דזרז'ינסקי מילא, עד 1934, סגנו ואיש אמונו, ויאצ'סלב מנזינסקי (Menzhinskiy), בן למשפחת אצולה ומשפטן בהשכלתו, אשר הצטרף לפעילות מפלגתית מהפכנית ב- 1902.

בניגוד לדזרז'ינסקי, הוא בילה למעלה מ- 10 שנים, עד 1917, מחוץ לרוסיה, ועסק, בדרך כלל, בהכשרת קאדרים מפלגתיים במסגרת בתי ספר מיוחדים. לאחר מהפכת אוקטובר, שימש בתפקידים שונים, כגון, קומיסר הבנק הממלכתי בפטרוגרד. מאז 1919, קשר את גורלו ב- .Ch.K, תחילה במחלקה המיוחדת (ריגול נגדי צבאי) ובהמשך, מאז 1923, שימש כסגן ראשון ליושב ראש ה- .G.P.U.

[בתמונה משמאל: ויאצ'סלב מנזינסקי (Menzhinskiy), בן למשפחת אצולה ומשפטן בהשכלתו, אשר הצטרף לפעילות מפלגתית מהפכנית ב- 1902. הזכויות על התמונה: sami mosa]

מנזינסקי היה אדם אינטליגנטי, בעל אופקים רחבים, שנהנה ממנעמי החיים; אולם, היה חולני, ועשה את תפקידו כיושב ראש ה- .G.P.U, לפחות חלקית, בשכיבה על ספה. בעיות הבריאות שלו הביאו, בהדרגה, לחיזוק מעמדו של סגנו, גנריק יאגודה (Yagoda; ראו תמונה משמאל למטה), אשר השפעתו על הארגון הלכה וגברה.

[תמונתו של גנריק יאגודה היא נחלת הכלל]

[תמונתו של גנריק יאגודה משמאל היא נחלת הכלל]

עידן מנז'ינסקי התאפיין בכל הנוגע לפעילות ה- .G.P.U בתוך ברית המועצות במעורבות אקטיבית למדי בחיסול האופוזיציה למנהיגותו של סטאלין (אומנם, בדרכים "מעודנות", יחסית, לעומת מסע הטרור שהתפתח במחצית שנות ה- 30). הצ'קיסטים סיכלו כל ניסיון התארגנות של אופוזיציונרים משמאל (טרוצקי, זינובייב, קמנייב) ומימין (בוחרין, ריקוב). הם הגלו את טרוצקי, תחילה למרכז אסיה, ובהמשך, אל מחוץ לגבולות ברית המועצות.

בסוף שנות ה- 20 של המאה הקודמת, על פי הנחיות מהקרמלין, החל ה- .G.P.U בארגון משפטי ראווה של קבוצות קושרים מדומים, בייחוד מקרב אנשי מדע ומהנדסים. המשפטים נועדו לתרץ את הכישלון בהאצת התיעוש, תוך הטלת האשם בחבלה מכוונת (סבוטאז') מצד אנשי מקצוע, שרכשו את השכלתם וניסיונם בעבודה עוד ברוסיה הצארית.

משפטי ראווה ראשונים

משפט ראשון מסוגו התנהל ב- 1929 בחבל דונבאס וכונה "פרשת שחטינסקי" ("Shakhtinskoe Delo"). קבוצת מהנדסי מכרות הואשמה במפולות במכרות; שנבעו, לאמיתו של דבר, מגישה חובבנית וחסרת אחריות של אנשי מפלגה בתפקידי ניהול, שברדיפה אחר תפוקה, סירבו להתחשב בנושאי בטיחות. חוקרי ה- .G.P.U סחטו מהנאשמים הודאות, עליהן הם חזרו בדקלום כפייתי במהלך המשפט הפומבי.

לאור הצלחת המשפט בדונבאס, עבר ה- .G.P.U לטיפול ב"ארגוני חבלה וסבוטאז'" ביתר ענפי המשק הסובייטי. המשפט הבא היה משפטם של חברי ארגון דמיוני שנקרא, "המפלגה התעשייתית" ("Prompartiya"), או "ברית ארגוני מהנדסים", שבראשו עמד, כביכול, אחד המדענים המובילים באותה עת, בעל שם עולמי, פרופסור רמזין. לטענת ה- .G.P.U, הארגון פעל על פי הנחיות איגוד תעשיינים ובעלי הון רוסיים במערב, וכן, על פי הכוונה ישירה של המטה הכללי הצרפתי. זאת, במגמה להכין הפלה מזוינת של המשטר הסובייטי.

[בתמונה: סטלין היה זה שכתב את תסריט ה"קשר"... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

המדהים בסיפור הוא, שבראש התאגדות התעשיינים ואנשי ההון, שהוזכר לעיל, עמד סרגיי טרטיאקוב, אשר מזה 10 שנים שימש סוכן ה- .G.P.U בצרפת בכינוי "איבנוב".

ה- .G.P.U לחץ על מפעיליו של "איבנוב" לשכנעו להקים ולחזק קשר עם מכריו המוסקבאים, על מנת לאסוף חומר מפליל כלשהו אודות המדענים הסובייטים. זאת, תוך התעלמות מדברי הסוכן, שהארגון שלו אינו עוסק בפעילות חתרנית כלשהי נגד ברית המועצות.

למרות שב- .G.P.U השתכנעו, ככל הנראה, באמיתות דבריו של טרטיאקוב, "ההחלטה" על קיום הקשר המסועף, בו היה מעורב טרטיאקוב עצמו, הונחתה על הארגון על ידי סטלין, אשר כתב, למעשה, את תסריט ה"קשר".

[בתמונה משמאל: סטלין היה זה שכתב את תסריט ה"קשר"... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

כאשר התחיל המשפט, הפלילו את עצמם הנאשמים בפומבי, תוך שהם מודים בקבלת סיוע כספי מסיבי מאיגוד התעשיינים. טרטיאקוב "כיכב" כדמות מפתח ב"קשר". הוא ניסה למחות בפני מפעיליו והכחיש על הסף את המיוחס לו. שמו של טרטיאקוב שורבב במשפט, תוך רמזים על כך, שלמרות שכל הפושעים השמידו את הראיות, הרי שבכל זאת ברשות התביעה יש עדיין מכתבים, שנשלחו על ידי אחד הקושרים אל טרטיאקוב.

כשראה ראש שלוחת ה- .G.P.U בפריז את העיתון המוסקבאי ובו סטנוגרמה של המשפט, הוא הבין, כי הסוכן "איבנוב" על סף חשיפה. הוא מחא בפני המרכז, על כי הדבר נעשה ללא תיאום עם השלוחה. בסופו של דבר, דברי התובע נבלעו במבול הדיווחים על המשפט, טרטיאקוב שרד כסוכן והמשיך לפעול למען המודיעין הסובייטי.

אי אפשר שלא להזכיר את המעורבות של ה- .O.G.P.U בתהליך האלים והברוטלי של הקולקטיביזציה, כאשר איכרים הוכרחו לוותר על כל רכושם לטובת הקולחוזים (ראו תמונה למטה) אליהם צורפו בכפייה. במקביל, מיליוני איכרים אמידים הוגלו על ידי יחידות ה- .O.G.P.U והצבא לאזורים שכוחי אל בצפון הרחוק, שם נאלצו לנהל מאבק יום יומי כדי לשרוד. האכזריות שבהגליה ההמונית, שלוותה אף בפתיחה באש לעבר המתנגדים, זעזעה לא מעט צ'קיסטים.

[בתמונה: קולחוז... התוצאה המידית של הקולקטיביזציה הייתה הרס החקלאות וחמור מכך, רעב... GNU Free Documentation License]

[בתמונה: קולחוז... התוצאה המידית של הקולקטיביזציה הייתה הרס החקלאות וחמור מכך, רעב... GNU Free Documentation License]

התוצאה המידית של הקולקטיביזציה הייתה הרס החקלאות וחמור מכך, רעב, שפקד את אוקראינה בין השנים 1933-1932. הרעב הביא למותם של למעלה מחמישה מיליון איכרים (!). ה- O.G.P.U. הצליח לחסום הרמטית את אוקראינה, הן בפני מבקרים מבחוץ והן בפני היוצאים מהרפובליקה (בייחוד מאזורים חקלאיים). במקביל, הצליח הארגון למנוע הפצת מידע כלשהו על אשר התרחש באוקראינה הרעבה. עובדה היא, שעיתונאים, אנשי ציבור וסופרים מערביים, שאורגנו להם סיורים באוקראינה, טענו בעקשנות, כי כל הדיבורים על רעב הם "שקר של התעמולה הזדונית של הבורגנות".

היבט נוסף בפעילות ה- .O.P.G.U בראשית שנות השלושים של המאה הקודמת, הוא השימוש באסירים ככוח עבודה זול בהקמת מפעלי תעשייה ענקיים, בחלקה המזרחי של ברית המועצות. מינהל המחנות הידוע, בשם "גולאג" ("GULAG"), הפך לקבלן עבודות עיקרי במאמץ התיעוש הקדחתני והמטורף, בשעה שהעיתונות הסובייטית שרה הלל לעבודה המסורה של אלפי בני נוער ופועלים סובייטים, שנרתמו לבנות כלכלה סוציאליסטית במהירות המירבית.

[בתמונה: אסירי גולאג בברית המועצות. המקור: Wikimedia Commons]

[בתמונה: אסירי גולאג בברית המועצות. המקור: Wikimedia Commons]

מודיעין החוץ – צעדים ראשונים 

עם היווסדו של ה- .Ch.K, נקט דזרז'ינסקי בצעדים ראשונים לבניית מערך מודיעין החוץ, אך, בשלב זה היה מדובר ב"חוץ לארץ קרוב", קרי, במחוזות האימפריה הצארית, אשר זכו לעצמאות או, לחלופין, נכבשו על ידי הצבא הגרמני. כבר בפברואר-מרץ 1918 נשלחו ראשוני קציני ה- .Ch.K לאוקראינה, לביילורוסיה, למדינות הבלטיות ולאסיה התיכונה.

התרחבותן של החזיתות של מלחמת האזרחים ועוצמת הלחימה חייבו את ה- .Ch.K להקדיש חלק מהמאמץ לניהול פעילות מודיעינית מסודרת ואינטנסיבית מוגברת. התפקיד הוטל על מכלול המחלקות המיוחדות, שעיקר אחריותן היה בתחום הריגול הנגדי בצבאות ה"אדומים". אנשי המחלקות המיוחדות נטלו לעצמם את תפקיד החדרתם של סוכנים ואנשי מנגנון לשטחים שבשליטת ה"לבנים", לאיסוף מידע, בניסיון להגיע למפקדות של הכוחות האנטי-מהפכניים.

ככל שנצבר ניסיון בתחום המודיעיני, כך גברה התחושה, שהמחלקות המיוחדות - בשל היותן גופי ריגול נגדי - אינן מסוגלות להתמודד, במקביל, עם פעילות איסופית. הסתמנה, בבירור, מגמה להקים גופים מודיעיניים טהורים. צעד ראשון נעשה באפריל 1920, כאשר במסגרת המחלקה המיוחדת במטה ה- .Ch.K הוקם ענף חוץ לארץ; ובמקביל, גופי מודיעין נפרדים מוקמו בשטחן של פולין, רומניה והמדינות הבלטיות. באותה תקופה החלה להתגבש שיטת השלוחות החסויות, שפעלו תחת כיסוי של נציגות דיפלומטית ו/או מסחרית. בד בבד, נולד רעיון של שלוחות בלתי ליגאליות, אשר היה עליהן לפעול במדינות, בהן לא הייתה נציגות סובייטית רשמית או, לחלופין, כשהתעורר צורך דחוף בהקמת שלוחה כזאת במקביל לשלוחה חסויה. השלוחה הבלתי ליגאלית קיימה קשר, אך ורק, עם המחלקה המיוחדת, ולא עם השלוחה החסויה.

תוצאותיה ההרסניות של מלחמת ברית המועצות נגד פולין ב- 1920 הצביעו, לדעת ההנהגה בקרמלין, על חולשתו של מכלול מודיעין החוץ. על כן, הוקמה במסגרת הפוליטבירו וועדת בדיקה, שאמורה הייתה לגבש שינויים ורה ארגון בשירות המודיעין. על פי המלצותיה של הוועדה, חתם דזרז'ינסקי ב-20 דצמבר 1920 על צו מספר 169 בדבר הקמת מחלקת חוץ לארץ (I.N.O.) עצמאית במסגרת ה- .Ch.K. יום זה נחשב מאז ליום היווסדו של מודיעין החוץ במסגרת ה- .Ch.K (או בכינוייו לאחר מכן, ה- .G.P.U. ה- .N.K.V.D, ה- .M.G.B, ה- .K.G.B. וה- .S.V.R).

[בתמונה: כוחות פולנים במגננה ב-1920 ליד מילוסנה, במלחמת ברית המועצות - פולין. התרחשה בין פברואר 1919 למרץ 1921. על אף שבמהלך חודשי הקיץ נראתה נפילת ורשה כוודאית, השיגו כוחות פולין באוגוסט ניצחון מפתיע ומכריע, והחלו בהתקדמות מזרחה, עד להשגת הפסקת אש באוקטובר 1920. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: כוחות פולנים במגננה ב-1920 ליד מילוסנה, במלחמת ברית המועצות - פולין. התרחשה בין פברואר 1919 למרץ 1921. על אף שבמהלך חודשי הקיץ נראתה נפילת ורשה כוודאית, השיגו כוחות פולין באוגוסט ניצחון מפתיע ומכריע, והחלו בהתקדמות מזרחה, עד להשגת הפסקת אש באוקטובר 1920. התמונה היא נחלת הכלל]

על פי צו 169, פורקו גופי המודיעין של המחלקות המיוחדות, וכל סמכויותיהן, לרבות כוח האדם והציוד, הועברו לרשות ה- .I.N.O. עיקר משימותיו של ה- .I.N.O, כפי שהוגדרו על ידי דזרז'ינסקי, היו: המשך הקמתן של שלוחות מודיעין נגדי בחוץ לארץ ומבצעי גיוס זרים בשטחה של ברית המועצות. מצבת כוח האדם של ה- .I.N.O עמדה, בשלב הראשון, על 70 אנשים.

[תמונתו של מאיר טריסלר הועלתה לויקיפדיה ואושרה לשימוש על ידי не известен]

מאז ראשית 1922 הועמד בראש ה- .I.N.O מאיר טריליסר (Triliser; ראו תמונה משמאל), פעיל מפלגה, שצבר ניסיון רב בפעילות מחתרתית טרם המהפכה. בין היתר, התמחה טריליסר בחשיפת סוכני משטרת הצאר בתוך הארגונים הבולשביקיים שפעלו בחוץ לארץ.

[תמונתו של מאיר טריסלר משמאל הועלתה לויקיפדיה ואושרה לשימוש על ידי не известен]

עידן טריליסר - שהוכיח את יכולתו המקצועית והארגונית - התאפיין בגידול מתמיד של מנגנון ה- .I.N.O, הן במטה ה- .O.G.P.U והן בחוץ לארץ. הזרוע העיקרית של ה- .I.N.O במטה היו יחידות גאוגרפיות, שתפקידן היה להנחות ולפקח על פעילות השלוחות בחוץ לארץ.

טריליסר קבע חמש משימות למודיעין החוץ:

  1. לחשוף גופים אנטי מהפכניים שפעלו בחוץ לארץ, אשר עסקו בפעילות חתרנית נגד ברית המועצות.
  2. לאתר גופים ממשלתיים וכלכליים בחוץ לארץ, שעסקו בריגול נגד ברית המועצות.
  3. לאסוף מידע פוליטי מדיני ומידע כלכלי במדינות זרות.
  4. לאסוף חומר תיעודי, לרבות חומר מפליל.
  5. לאבטח מוסדות סובייטים בתחום הריגול הנגדי בחוץ לארץ.

כפי שכבר צוין לעיל, וכפי שמשתמע ממשימות ה- .I.N.O, הפנה טריליסר מאמץ מיוחד לפעילות מול גופי מהגרים "לבנים" בחוץ לארץ. מבצעי "סינדיקט 2" ו"טרסט" (ראו הפרק הקודם) נוהלו, אומנם, על ידי ה- .K.R.O, תוך מעורבות רבה של ה- .I.N.O.

[תמונתו של אלכסנדר אורלוב היא נחלת הכלל]

שלוחות של ה- .I.N.O פעלו במרץ לגיוס סוכנים בתוך ארגוני המהגרים ה"לבנים", שכמה מהם שיחקו תפקיד מכריע בראשית שנות השלושים של המאה הקודמת, במיטוט, בפועל, של גורמים מיליטנטיים (די אם נזכיר שני גנרלים של צבא הצאר ושר לשעבר בממשלה הזמנית).

ב- 1925 דרש דזרז'ינסקי להקים בתוך ה- .I.N.O מכלול של מודיעין מדעי-טכנולוגי, שנועד להעמיד לרשות הכלכלה הסובייטית המפגרת סודות של פיתוחים טכנולוגיים מתקדמים.

ב- 1930 הועמד בראש ענף 8 - שריכז את האיסוף המדעי טכנולוגי - אחד מגדולי קציני המודיעין של ה- .O.G.P.U, אלכסנדר אורלוב (שמו האמתי היה לייב פלדביין; ראו תמונה משמאל). במחצית השנייה של שנות העשרים של המאה הקודמת, החלו לזרום למרכז דיווחים אודות פיתוחים בתחומי התעופה, התותחנות, קשר רדיו, חומרי לחימה כימית, עיבוד נפט והשימוש במוצרי הלוואי, הפקת פחם וכדומה.

[תמונתו של אלכסנדר אורלוב משמאל היא נחלת הכלל]

כישלונות ראשונים 

ב- 1927 פקדה את מערך המודיעין של ה- .I.N.O שרשרת כישלונות, שהביאה לחשיפתן ולחיסולן של רשתות סוכנים באוסטריה, בצרפת, בטורקיה ובפולין. הסיבות להן היו תוצאה של היעדר חסינות מספקת במערכת הצופן הסובייטית, והישענות על תאים קומוניסטיים בפעילות מודיעינית,  אשר גילו התלהבות יתרה ומקצועיות מועטה.

בד בבד, פשטו משטרות ושירותי הביטחון בבייג'ין ובלונדון על מוסדות סובייטים, ששימשו כיסוי לשלוחות המודיעין הנגדי; וכתוצאה מכך, נגלו בפניהם כמויות עצומות של מסמכים, אשר הוכיחו, כי המודיעין הסובייטי עוסק, לא רק בריגול, אלא אף בחתרנות מדינית. פרסום המסמכים ברבים הביא לברית המועצות מפלה בחזית הדיפלומטית, וממשלת בריטניה הודיעה על ניתוק היחסים עם מוסקבה.

סטלין הושפע עמוקות מאירועי 1927, אך נתן להם פרשנות מסולפת. לדעתו הללו שימשו הוכחה לכך, שהמערב ניגש לתכנון ולביצוע פלישה לברית המועצות, והמהלכים בלונדון ובבייג'ין הם, למעשה, אקורד הפתיחה של המלחמה.

בד בבד, נקט ה- .O.G.P.U בצעדים דרסטיים, על מנת למנוע הישנות תקלות כה מביכות. חוזק מערך האבטחה של הנציגויות, שונתה לחלוטין מערכת הצופן, על השלוחות נאסרה אגירת מסמכים מסווגים מעבר לחודש ימים, ונדרשה הכנת תכניות מדוקדקות להשמדה מהירה של החומר, במקרה של פשיטת המשטרה. הושם דגש על החמרת אמצעי פעילות חשאית, בכל הנוגע לעבודה עם יסודות קומוניסטיים, על מנת לטשטש את קשריהם עם ה- .O.G.P.U. למעשה החלה  ב- .O.G.P.U מגמת התרחקות ממפלגות קומוניסטיות במדינות מערביות, וסוכנים שגויסו מקרבם נדרשו לנתק את קשריהם עם מפלגותיהם.

מאיר טריליסר הודח מתפקידו בסוף 1929, לאחר שניסה להאשים בסטייה אידאולוגית את גנריך יאגודה (Yagoda; ראו תמונה משמאל), סגן ראש ה- .O.G.P.U, במהלך אספת המפלגה בארגון.

[למאמר: 'חתרנות: לגרור מדינה יריבה לכאוס…', לחצו כאן]

[בתמונה: מימין לשמאל - יגודה, מנז'ינסקי ודז'רז'ינסקי ב- 1920. מעמדו של יאגודה היה איתן בצמרת ה- .O.G.P.U. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: מימין לשמאל - יגודה, מנז'ינסקי ודז'רז'ינסקי ב- 1920. מעמדו של יאגודה היה איתן בצמרת ה- .O.G.P.U. התמונה היא נחלת הכלל]

[תמונתו של מסינג משמאל מאושרת לשימוש חופשי]

במקומו, מונה סטניסלב מסינג (Mesing) כראש ה- .I.N.O. מסינג, בכיר ב- .O.G.P.U, ניגש במרץ לרה ארגון המחלקה. כתוצאה מרה ארגון זה, הוקמו בה ענפים נפרדים, שריכזו את הפעילות הבלתי ליגאלית, את האיסוף המדעי טכני, את האיסוף הכלכלי, ואת הטיפול בארגוני מהגרים עוינים.

[תמונתו של מסינג משמאל מאושרת לשימוש חופשי]

שינוי נוסף ורב משמעות נבע, ככל הנראה, מציווי אידאולוגי שנכפה על ידי סטלין. המנהיג הסמכותי, שסבל מפרנויה בדבר מזימות, קשרים ומלחמות בפתח, פסק, שברית המועצות נמצאת על סף מלחמה, שיוזם נגדה המערב [אציין בהקשר זה, שמדינות המערב סבלו, באותה תקופה, משפל כלכלי שראשיתו ב- 1929, כך שספק אם סוגיית חיסולה של המדינה הסוציאליסטית הטרידה את מנוחת מנהיגיהן באותה עת (ראו תמונה למטה)].

לאור קביעתו של סטלין, הרחיב ה- .I.N.O, משמעותית, את מערך השלוחות הבלתי חסויות, לעיתים, על חשבון השלוחות החסויות. צעד נוסף היה פתיחת מבצעי חיסול פיזי של אויבי ברית המועצות, בעיקר, מקרב המהגרים ה"לבנים" ומקרב עריקים מתוך הארגון.

לשם הוצאה לפועל של מדיניות החיסולים, וארגון פעילות חבלה וטרור בעורף האויב, במקרה של מלחמה, הוקמה במסגרת ה- .I.N.O. זו יחידה סודית מיוחדת, שכונתה "קבוצת יאשה", שבראשה עמד יעקב סרבריאנסקי (Serebryansky), ואשר החלה בפעילות קדחתנית במדינות אירופה, אסיה ואמריקה, תוך הקמת שלוחות מיוחדות שהתבססו, בחלקן, על אנשי המנגנון של הקבוצה, ובחלקן על סוכנים זרים, שנאמנותם לברית המועצות הוכחה מעל לכל ספק.

. [בתמונה: מובטלים בארצות הברית בתור לקבלת מזון ליד בית תמחוי. בעוד בארצות המערב נאבקו בשפל הכלכלי, היו קברניטי ברית המועצות אחוזי אובססיה מפלישה של המערב... התמונה: U.S. National Archives]

[בתמונה: מובטלים בארצות הברית בתור לקבלת מזון ליד בית תמחוי. בעוד בארצות המערב נאבקו בשפל הכלכלי, היו קברניטי ברית המועצות אחוזי אובססיה מפלישה של המערב... התמונה: U.S. National Archives]

הגיוסים הגדולים

[בתמונה: קים פילבי מונצח על גבי בול סובייטי. התמונה היא נחלת הכלל]

כהונתו של מסינג בראשות ה- .I.N.O לא ארכה זמן רב, והוא הודח מתפקידו, באוגוסט 1931, כתוצאה ממאבקי כוח בצמרת ה- .O.G.P.U.

מחליפו היה ארטוזוב, שעמד עד אז בראש ה- .K.R.O (מחלקת הריגול הנגדי). ארטוזוב היה בקיא ברזי הפעילות המודיעינית ושלט בשפות האירופאיות. הוא פעל במרץ לשכלול מערך המודיעין של ה- .O.G.P.U, תוך מתן דגש על הרחבת השלוחות הבלתי חסויות.

ביוזמתו, הוקמה שלוחה חסויה באנגליה, שבראשה עמד אלכסנדר אורלוב (פלדביין), ולצידו פעלו קציני מודיעין מוכשרים (במיוחד במישור האתירה וגיוס סוכנים בעלי פוטנציאל עתידי) ארנולד דייצ' (Deytch) ותאודור מאלי (Malli).

הייתה זאת שלוחת לונדון, ובמיוחד דייצ', אשר גייסו בראשית שנות השלושים של המאה העשרים, את מי שכונו חברי "חמישיית קיימברידג": פילבי (ראו תמונה משמאל), ברגייס, מקלין, בלאנט וקרנקרוס, אשר, ככל הידוע, מהווים עד היום את פסגת הישגי המודיעין הסובייטי לדורותיו.

[בתמונה משמאל: קים פילבי מונצח על גבי בול סובייטי. התמונה היא נחלת הכלל]

קבוצה אחרת של בלתי ליגאליים, שבראשה עמד דמיטרי ביסטרולטוב (Bistroletov) התמחתה בגיוס אנשי צופן בריטים. ראשון הסוכנים היה צפן משרד החוץ הבריטי אולדם (Ouldem), שהעמיד לרשות ה- .O.G.P.U את הצפנים החדשים, וכן, מודיעין למשימה (מל"מ) רב אודות רבים מעובדי שירות הצופן.

לאחר שאולדם התאבד, המשיך ביסטרולטוב בחיפושים אחר אובייקט חדש. ב- 1935, הצליח אחד מסוכניו לגייס את קצין שירות הצופן, קפטן קינג. הודות לדיווחיו של האחרון, הצליח המודיעין הסובייטי לחדור היטב לרזי מדיניות החוץ של בריטניה, תוך שימוש במברקים מפוענחים, ולפצח את הצופן הדיפלומטי. דבר זה אפשר לאנשי ה- .I.N.O לקרוא את המברקים, שלקינג לא הייתה נגישות אליהם. הפעלתו של סוכן "ערכי" זה הסתיימה ב- 1939, כאשר הוא הוסגר לשירות הביטחון הבריטי על ידי אחד מבכירי העריקים הסובייטים, וולטר קרביצקי (Krivitskiy).

הישג חשוב אחר של המודיעין הסובייטי בבריטניה הוא רשת הריגול "ארסנל", שפעלה במכלול התעשייה הצבאית הבריטית "Vulich", והזינה את מוסקבה במידע רב ערך אודות מערכות ארטילריה, שריון ונשק קל.

גם בגרמניה הנאצית האיר המזל לאנשיו של ארטוזוב (זארובין, אובקיניאן, קורוטקוב ואחרים). בראשית שנות השלושים של המאה הקודמת, גויסו שני סוכנים חשובים: וילי למן (Leman), שכונה "ברייטנבאך" Braytenbakh, וארביד חארנאק (Kharnak), שכונה קורסיקאנטס (Korsikanets):

  • למן שירת באגף הריגול הנגדי של הגסטאפו, ועסק, בין היתר, בפיקוח על נציגויות סובייטיות.
  • חארנאק שימש כפקיד בכיר במינסטריון הכלכלה של גרמניה. הוא לא רק העביר מידע שעבר דרכו, אלא קיבץ סביבו קבוצת סוכנים בעלי נטיות אנטי פשיסטיות, שעבדו בחברות תעשיתיות גרמניות וסיפקו לברית המועצות מסמכים ושרטוטים. אלה אפשרו לתעשייה הסובייטית קיצורי דרך רבים בפיתוח טכנולוגיות חדשות, וחסכו אמצעים רבים.

ארצות הברית הייתה, בראשית שנות השלושים של המאה העשרים, יעד בעל חשיבות משנית לעומת מדינות אירופה, אך כינון היחסים הדיפלומטיים בינה לבין ברית המועצות אפשר ל- .I.N.O להקים שלוחות חסויות בניו יורק ובוושינגטון, וכן, שלוחה בלתי חסויה.

[תמונתו של אברהם סלוצקי היא נחלת הכלל]

רשתות סוכנים, שהוקמו על ידי קציני המודיעין: קוטצייט (Guttsayt), בזארוב (Bazarov), אחמרוב (Akhmerov) ואחרים, התבססו, בעיקר, על אמריקאים, חלקם יוצאי רוסיה, בעלי נטיות פרו סובייטיות.

הבולט ביניהם הוא, יעקב גולוס (Golos) שפעל כאותר, גייס וראש רשת; שני פקידים במחלקת המדינה ואחרים. דגש מיוחד בפעילות בארצות הברית הושם על השגת מידע (בעיקר תכניות ושרטוטים) אודות טכנולוגיות מתקדמות, לרבות טכנולוגיות צבאיות.

באסיה היו סין ויפן היעדים העיקריים בפעילות ה- .I.N.O. ארטוזוב עזב את ה- .I.N.O. ב- 1935, לאחר שהתמנה לתפקיד סגן ראש המודיעין הצבאי, ה- .G.R.U.

במקומו, מונה אברהם סלוצקי, (ראו תמונה משמאל), שנשאר בתפקיד זה עד ראשית 1938.

[תמונתו של אברהם סלוצקי משמאל היא נחלת הכלל]

[לאוסף פרקי החוברת: KGB – פרקים בתולדות שירות הביטחון של ברית המועצות 1991-1917, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *