תקציר: מחקרים רבים הצביעו על העובדה שהחקירה המשטרתית אינה בהכרח בדיקה אובייקטיבית וניטרלית. תופעה זו שזכתה לכינוי "ראיית מנהרה", מהווה למעשה ביטוי לנטייה פסיכולוגית טבעית המשפיעה על תהליכי קבלת החלטות…

[לאוסף המאמרים על תפיסה ותפיסה חברתית ומשמעויותן, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

עודכן ב- 8 בינואר 2024

ד"ר יוסף זהר, הינו עמית מחקר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן; ועמית הוראה, החוג לקרימינולוגיה, אקדמית גליל מערבי.מחקרו לתואר שלישי, "משפט פלילי בצל המיקוח – השפעת עסקאות הטיעון על המשפט הפלילי", נערך במסלול הרב-תחומי של אוניברסיטת חיפה, בהנחייתם של הפרופסורים ישראל אומן, אורן גזל-אייל ואלון הראל. יוסף הואשם ברצח שלא היה, ישב במעצר שלושה חודשים באבו-כביר וארבע וחצי שנים (!) במעצר בית עד שזוכה זיכוי מלא מכל אשמה.

לאחר מאבק של ארבע שנים נוספות, הפרקליטות ומשטרת ישראל פיצו את זוגתו ואותו על הנזק והעוול שגרמו להם.

*  *  *

במרץ 2019, ביקרה נשיאת העליון בדימוס, השופטת דורית בייניש, ב'כאן רשת ב' את המתקפה של ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו על היועץ המשפטי לממשלה ונציגי הפרקליטות; וטענה: "יש אנשים מקצועיים שעובדים באמונה שלמה ללא כל הטיות" [לראיון עם דורית בייניש, לחצו כאן].

הטענה הזו, כמובן, היא בעצמה הטייה! (ואגב, הטיות תפיסה הן חלק ממבנה המוח האנושי ומדרך פעולתו, אבל זה כבר נושא למאמר אחר...) [להרחבה על הטיות תפיסה, לחצו כאן].

רשימה זו נסמכת על מאמרן של: חגית לרנאו, נופר סלע, הדר פינקלשטיין ויאנה רבינוביץ', "קו פרשת המים – בין אשמה לחפות", בתוך הספר, "הרשעות שווא - היבטים פילוסופיים, פסיכולוגיים וארגוניים", (הוצאת פרלשטיין גינוסר, 2012) (ראו תמונת כריכה למטה).

מחקרים רבים הצביעו על העובדה שהחקירה המשטרתית אינה בהכרח בדיקה אובייקטיבית וניטרלית של כלל העובדות הרלוונטיות, בניסיון לשחזר תמונה מדויקת ככל האפשר של ההתרחשויות, וכי פעמים רבות נשבים החוקרים בקונספציה על אשמת חשוד, והחקירה כולה מתמקדת בניסיון לאתר ולגבש ראיות שיאפשרו להוכיח את אשמתו בבית המשפט.

תופעה זו שזכתה לכינוי "ראיית מנהרה"[1], מהווה למעשה ביטוי לנטייה פסיכולוגית טבעית המשפיעה על תהליכי קבלת החלטות. נטייתו של אדם הבודק השערת מחקר לחתור באופן פעיל אך בלתי מודע לאישושה, כך שהוא מייחס יתר משקל לראיות שתומכות בה ומתעלם לחלוטין או מייחס משקל פחות לראיות שסותרות אותה.

בנוסף, מחקר שנערך בישראל מצא כי, חוקרי משטרה, בדומה לאנשים אחרים, חשופים להערכת יתר של יכולתם לאבחן שקרים ולהערכת חסר של יכולתם לספר שקרים. הטיה שיפוטית זו עלולה לעיתים לגרום לכך, שהחוקרים, לא רק שאינם משקפים מציאות, הם מעוותים אותה [2] [למאמרו של פרופ' איתן אלעד: "הטיות שיפוט והחקירה הפלילית", לחצו כאן].

החששות מפני מגמתיות והטיות כבר בשלב החקירה אינם מנותקים מהמציאות בישראל ואינם זרים למערכת אכיפת החוק שלה. אך למרות הפרסומים, ממשיכות המשטרה והפרקליטות ליהנות מאמון רב של בתי המשפט ומחזקה משפטית בדבר תקינות והגינות מעשיהם.

במקרים הנדירים שבהם התנהלות משטרתית כושלת או זדונית נחשפת בבית המשפט, נראה שהיא נתפסת כמעידה חד פעמית, כיוצאת מגדר הרגיל אשר אינה מעידה על הכלל. כפי שכתבו המלומדים סנג'רו וקרמניצר: "קשה להשתחרר מהתחושה שבית המשפט מתייחס לגורמי אכיפת החוק האחרים כאל שותפים אמיתיים במלאכת עשיית הצדק, ומחיל על כולם את האתוס השיפוטי של מחויבות לאמת ולחוק (...) יותר מכול, מלמדת ההחלטה על יחס של היעדר מוחלט של חשדנות בריאה כלפי הרשות החוקרת והרשות התובעת".[3]

התוצאה היא מעגל שוטה מסוכן מאין כמותו, שכן חזקת האשם של בתי המשפט נסמכת על ההנחה כי חקירת המשטרה היא אובייקטיבית ומבוססת על הליך מושכל של בירור כלל העובדות הרלוונטיות; בעוד שבמציאות קורה לא אחת שההליכים הטרום משפטיים מושפעים מחזקת אשם ומלהיטות יתר למצוא ראיות מרשיעות, אשר יכולה להיות מעוגנת נורמטיבית באמונה שהפרקליטות ובתי המשפט ממילא יבדקו בשבע עיניים את מכלול הראיות.

הבעיה היא שחזקת האשם והנטייה ל"ראיית מנהרה" משפיעות גם על הפרקליטות, וגם תובעים נוטים להישבות בקונספציה המוטעית של אשמת החשוד ולפעול לאורה. כתוצאה מגורמים אלו אלה עלולה להיחלש החולייה הבוחנת את חקירת המשטרה לפני ההחלטה להגיש כתב אישום, חוליה שאמורה להוות חסם עצמאי בפני העמדה לדין של חפים מפשע. 

לחולשה זו השפעה כפולה על סוגיית הרשעות השווא:

• ראשית, גופי התביעה מגישים כתבי אישום גם במקום שבו עיון ביקורתי יותר במכלול הראיות היה מעורר ספקות, ואפשר שהיה מביא לדרישה להשלים את החקירה או להימנעות מהגשת כתב אישום.
• שנית, ואולי חמור מכך, נוצר אפקט לגיטימציה שמחזק את חזקת האשם אצל השופטים, משום שהללו רואים במעורבותה של הפרקליטות מעין "חותם כשרות" המעיד על תקינות החקירה המשטרתית.

[לפסק דין חייבטוב, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תפיסה ותפיסה חברתית ומשמעויותן, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• פסק דין חייבטוב.
• אוסף המאמרים על תפיסה ותפיסה חברתית ומשמעויותן.
• הראיון עם דורית בייניש.
• הרחבה על הטיות תפיסה.
• מאמרו של פרופ' איתן אלעד: "הטיות שיפוט והחקירה הפלילית".
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.

[1]  Criminal Investigative Failures.

[2] איתן אלעד "הטיות שיפוט והחקירה הפלילית" משטרה וחברה 133, 2001.

[3] "המשפט החוזר – מציאות או חלום? על תבוסתו של הצדק בהתמודדות עם כלל סופיות הדיון" עלי משפט א 97, התש"ס.