פנחס יחזקאלי: עידן חדש של איזון אסטרטגי

[בתמונה: הבליץ על לונדון, 1940. דוגמה ממה שצפוי לנו בעידן האש המדוייקת... למקור התמונה, לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון, לחצו כאן] [לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]

מאז מבצע 'צוק איתן', סיפרו לנו שהזמן פועל לטובתנו. שמערכת 'כיפת ברזל' נעלה את שמי המדינה; ושעוד מעט ינעלו גם החומות על עזה... הכל רמאות.

בזמן שבישראל טבלו בכירי מערכת הביטחון בשביעות רצון ופארו את מערכת 'חומת ברזל', שקדו בצד השני, בסיוע איראני, על הקרסת הקונספציה הישראלית, וגם הצליחו. מי שחושב עדיין ש'כיפת ברזל' נועלת עבורנו את השמים, כדאי שיתעורר. מי שחושב בכלל שמדינה יכולה להתחבא מאחורי חומות וטכנולוגיה הגנתית, כדאי שגם הוא יתעורר, ומהר!

[להרחבת המושג, 'קונספציה', לחצו כאן]  [על הקונספציה הישראלית הנוכחית והדמיון למצב ערב מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן]

[בתמונה: כיפת ברזל -לא תוכל להתמודד... התמונה נוצרה ואושרה לשימוש על ידי נחמיה גרשוני-איילהו  cc-by-sa-3]

כל ישראל מכוסה היום - מדרום ומצפון - ברקטות ובטילים בעלי ראש קרבי גדול, ועם דיוק פגיעה גדול. כמות הטילים הרבה מאפשרת לאויב לשלוח אותם במטחים צפופים. עם מטח של כמה עשרות טילים, כיפת ברזל לא תוכל להתמודד, והקצב הזה יארך שבועות... זה ירד על על שדות תעופה, על מתקני חשמל ומים, על מוסדות שלטון, על מפעלי תעשייה - בייחוד מפעלים כימיים שיגרמו לאסון אקולוגי - על בתי חולים, על בסיסי צבא... זה יגרום לכאוס בקרב כוחות הביטחון וההצלה. מצב כזה לא היה מעולם בעבר! 

[בתמונה: כיפת ברזל -לא תוכל להתמודד... התמונה נוצרה ואושרה לשימוש על ידי נחמיה גרשוני-איילהו  cc-by-sa-3]

לדבר על משהו ולהבין לעומק מה משמעותו הם שני דברים שונים. לפני מבצע 'צוק איתן' דיברו הרבה על המנהרות, אבל היה צריך אירוע בשטח בשביל להטמיע זה זה עושה. היום מדברים הרבה על עידן הטילים המשודרגים שבידי חמאס (הרבה פחות) וחיזבאללה (הרבה הרבה יותר). אבל, איש איננו מבין באמת, עדיין את המשמעויות. תסתכלו על התמונות מלונדון ומסוריה... תחשבו על ההיסטריה שאחזה בגוש דן בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה, כשהטילים הפרימיטיביים של סדאם חוסיין נחתו אצלנו... על היסטריית הניילונים והגז...

שבעים השנים הראשונות של מדינת ישראל פינקו את העורף הישראלי, שכמעט ולא נפגע באמת. גם לא קרית שמונה, יישובי עוטף עזה, אשקלון אשדוד ובאר שבע. איש במדינת ישראל לא הטמיע את המשמעויות של פגיעה מדויקת בעורף. של קריסת מערכות החשמל, המים, והאינטרנט. אפשר לדבר על זה עד מחר. לדבר ולהרגיש אלה דברים שונים לחלוטין.

המדינות שמסביבנו התנסו גם התנסו, גם בגללנו: אנחנו 'מורידים' דרך קבע בנינים בעזה "לצורכי תודעה", והם כבר "רגילים" לחיות ללא חשמל; שיטחנו את רובע הדאחייה בלבנון ופגענו בתשתיות החשמל שלהם. הם הרגישו והטמיעו ומתכוונים להחזיר באותה מטבע. על ערי סוריה מיותר לדבר. אמנם לא אנחנו עשינו זאת, אבל סוג הלחימה הזו והאפקטיביות שלו הורגשו והוטמעו היטב 'בצד השני של הגבעה', ובסוף, זה יגיע אלינו:

[בתמונה: ההרס בערי סוריה. בסוף זה יגיע אלינו... למקור התמונה, לחצו כאן]

קדימון מרוכך מאוד ל'סוף' הזה יכולנו לקבל עכשיו. אם היו קברניטי ישראל ממשיכים את המבצע, היה גוש דן חווה משהו שטרם חוותה מדינת ישראל; וזה עדיין, היה קדימון מרוכך מאוד. ממש לייט, אבל אולי מספיק. גלי ההדף, ההפתעה והשוק הציבוריים היו עלולים להוביל להקמת ועדת חקירה ושיח על קריסת הקונספציה; המסקנות היו מובילות, בהכרח, לשינוי דרמטי בצה"ל (מה שצריך היה להתבצע כבר מזמן, תשאלו את האלוף יצחק בריק...); וכמובן - לרעידת אדמה בבחירות לכנסת, ולשינוי מוקדי הכוח המסורתיים.

אתם מכירים קברניט צבאי / פוליטיקאי שייקח סיכון כזה?

[בתמונה: ועדת אגרנט. מולידי המושג 'קונספציה' בשיח הישראלי. רק זה חסר להם, לפוליטיקאים ולגנרלים... צילום: יעקב סער, לע"מ]

כדאי שנטמיע: עידן היתרון הישראלי חלף עבר לו. שני ארגונים לא מדינתיים כפו על ישראל איזון אסטרטגי ומאזן אימה הדדי. זו מציאות חדשה, לא כייפית, וצריך לתרגל אליה, ולעדכן את תפיסת הביטחון בהתאם. במציאות הזו אין חזית ועורף. הכל חזית. די להסתכל על מיגון בתי החולים שלנו כדי להבין שאנחנו רחוקים מלהבין את עומק השינוי. 

[לאוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון, לחצו כאן] [לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

One thought on “פנחס יחזקאלי: עידן חדש של איזון אסטרטגי

  1. Pingback: המלחמה הבאה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *