שושנה מרדכי: על הערך הרגשי והפיזיולוגי של החיבוק

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי Pexels לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על רגש – ככוח מניע ומשתק, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מורכבות האהבה, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 25 באוגוסט 2021

"לאדם נחוצים 4 חיבוקים ביום על מנת לשרוד, 8 חיבוקים כדי להרגיש נאהב, 12 חיבוקים כדי לגדול כבן אדם..." (מדברי חכמים)

שושנה מרדכי (ראו תמונה משמאל) היא מדריכת תנועה ומורה

*  *  *  *

למרות שאנחנו חברה מודרנית, חברה שמקדשת הישגיות וחומרניות, כולנו זקוקים לאותו הדבר הראשוני ביותר שקיים, הדבר הקדמוני שהינו – חיבוק ומגע. חיבוק אוהב ומרגיע שמטעין את הגוף בכוחות חדשים.

 החיבוק ברמה הרגשית והגופנית

אם חשבנו שהחיבוק הוא רק מחווה אנושית המעניקה מגע נעים לנותן ולמקבל, הרי שמאחורי המחווה האנושית הזו מסתתר מערך ביולוגי.

אנו, בראש ובראשונה יצורים ביולוגים ואסור לשכוח שאנו שייכים למשפחת היונקים: האמהות, במחלקת היונקים בכלל ובאנושות בפרט, מתגייסות לטובת הטיפול בצאצאים שלהן, כאשר הקרבה הגופנית היא התמצית של האמהות, ההגנה וההזנה. זה נעשה במגע של עור על עור, וכשיש מגע – התינוק יודע שהכל בסדר ואז כל מערכות הגוף עובדות.

כשלא מתקיים מגע והגוף של התינוק אומר לו שהוא לא מקבל מגע, הגוף נערך לשעת חירום, ושני הדברים המרכזיים שהוא מפסיק בייצורם הם:

  • הורמון הגדילה – שהוא תנאי לצמיחה והתפתחות תקינה של הגוף,
  • ואינסולין – שמהווה תנאי לחילוף חומרים.

כך שאנו יודעים, שבהיעדר מגע, גם אם התקיימו כל התנאים הפונקציונליים, קרי: מתן מזון ושתייה – תינוקות שלא נוגעים בהם אינם צומחים! כל התינוקות של משפחת היונקים, אם נעזוב אותם ללא מגע, לאחר תקופה של 2-3 שבועות הם עלולים למות. כך האבולוציה שומרת לנו על הרעיון, שלפיו: כשנוגעים בנו אנו יודעים שאנו במקום הנכון, שאנו רצויים ואהובים ושייכים. ואז המוח נינוח, לא חרד ולא דואג ויכול להרגיש יותר טוב ולדאוג לדברים אחרים כמו סקרנות אינטלקטואלית ועוד יכולות מחשבתיות אחרות.

[בתמונה: כולנו ממשפחת היונקים, ויונקים זקוקים למגע!  תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי lucianomarelli לאתר Pixabay]

החיבוק ברמה הפסיכולוגית

לחיבוק - מעבר לערכו בתהליך הגדילה וההתפתחות - יש ערך רגשי מאוד חשוב. החיבוק, הליטוף והמגע שנוצר בין התינוק לאמו הוא הבסיס ליחסי האמון שלו, עם אמו בפרט ועם העולם בכלל. קיומו או אי קיומו של מגע כזה בינקות, הם שישפיעו על הבסיס עליו בונה התינוק את אישיותו בהמשך חייו; ובמידה רבה, יוכלו לנבא את תרגום אותן תחושות שחווה התינוק עם אמו (ביטחון, אמון, יכולת ליצירת קשר, יכולת לאינטימיות) ליכולות ולמיומנויות תקשורת שיפתח כאדם בוגר.

דרך החיבוק הילד לומד שהוא נאהב; דרך החיבוק הילד בונה לעצמו דימוי עצמי מוערך וחשוב; חיבוק הוא מעין מהלך בו אני יוצא מהקונכייה של עצמי אל האחר; זה המקום בו שנינו מתערבבים, נרגעים ומתנחמים. לכן, ילדים שמחובקים יש להם סיכוי לגדול כילדים עם בסיס רגשי בטוח.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי froot לאתר Pixabay]

החיבוק כדרך להכרת הגוף 

המגע הראשוני האינטנסיבי של הילד מתחיל בתוך הרחם, בהיותו עובר. העובר בתוך הרחם חווה כל הזמן מגע. עם היציאה לאוויר העולם, בבת אחת, יחד עם כל השפע של הגירויים שיש מסביב, ישנה גם ירידה דרסטית במגע שהתינוק מקבל. כאן יש מקום חזק לגעת ולא לחשוש, (תינוקות לא שבירים – אפשר לחבק אותם). החיבוק עוזר לילד להכיר את הגוף שלו, את גבולות הגוף ואת תחושות הגוף.

להתאים את החיבוק לילד

עד כמה שהחיבוק נראה מובן מאליו יש להתאים את עוצמת החיבוק , המגע לילד. בשנים האחרונות, הולכת וגוברת המודעות שיש שונות בין ילדים ובין מבוגרים ביכולת בוויסות החושי. הקושי נע על גבי רצף שבשני קצותיו נמצא ילדים שחווים מגע בצורה שונה, קשה יותר ופחות נעימה, ובקצה השני נמצא ילדים שזקוקים למגע יותר חזק. ( הילי כוכבי). חשוב מאוד להבין שגם הילדים נמצאים על הרצף התחושתי זקוקים למגע, אך בדרך אחרת, בדרך מסוימת שמתאימה להם. הם יירגעו בתנוחה מסוימת, במגע מסוים ובידיים מסוימות ולא אחרות.

החיבוק בגיל הרך

באופן טבעי, ילדים בגיל הרך זקוקים לדמות של מבוגר בסביבתם על מנת להרגיש בטוחים. צוות הגן צריכים להעביר לילד מסר ברור של הגנה ואישור לכך שהם יהיו זמינים אליו בכל עת על ידי מגע גופני (ליטוף, החזקת יד, חיבוק) וכך הילד יקבל חיזוק, עידוד, תחושת הביטחון תאפשר לו לתפקד בהתאם לשלב ההתפתחותי שבו הוא נמצא. החיבוק בגל הרך זה סוג של תקשורת בין המבוגר לבין הילד שהיא שונה מתורת המשחקים, היא שוברת מחיצות ומלמדת את הילד רמת תקשורת שונה, תקשורת מכילה.

לחיבוק אין גיל

אם מישהו חשב שלחיבוק יש תאריך תפוגה, הרי שהוא טועה. הצורך האוניברסלי במגע אינו דועך עם השנים. כולנו זקוקים למגע ולקרבה גופנית לכל אורך חיינו, מיום היוולדנו ועד יום מותנו.

לזקנים יש קושי רב יותר לקבל מגע וחיבוקים: רבים מהם חיים לבד, חיים מסגרות שבהן יש זקנים בלבד, לעיתים הם מוגבלים פיזית, ואולי מעל כל המגבלות הטכניות האלה, הם רואים את עצמם כפחות ראויים למגע - התרבות בה אנו חיים משדרת באופנים רבים שכצעירים אנו זקוקים וראויים למגע ולקרבה – וההפך לגבי הזקנים שבינינו, הם פחות מושכים ו"ברי חיבוק". על כן - שדרו בכל הזדמנות לזקנים שהם זכאים למגע כמו כל אחד אחר. חבקו ונשקו אותם וכולם יתעשרו ויתאשרו מהחוויה.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי StockSnap לאתר Pixabay]

לחיבוק אין תחליף

ברור לי כאשת מקצוע, וגם כאדם, שלחיבוק אין תחליף. לחיבוק יש משהו שמאוד מתדלק – זו בדיוק השנייה שבו אתה מרגיש הכי אהוב בעולם ואין לו שום תחליף. כמו שאנו צורכים מזון כצורך קיומי כך גם האהבה היא קיומית, היא הדבר הכי בסיסי, אך לצערי אנו לא תמיד מודעים לחשיבות המגע ואף חוששים מזה כי זה מפר את גבולות המרחב שלנו או של האחר. אך עדיין, כבני אנוש כולנו זקוקים למגע ולחום, ולא סתם התפתח הטרנד, שפתאום כולם מתחבקים כשנפגשים או כשנפרדים לשלום. בנוסף, הפריחה של: סדנאות חיבוק, של הילינג, של מסאז'ים ועוד פינוקים של הגוף בשנים האחרונות, נובע גם הוא מתוך הרצון לפגוש את צרכי הגף והנפש.

העשרה

  • הדוגמנית הקטנה והמקסימה בסרטון היא נועה פאר...

[לאוסף המאמרים על רגש – ככוח מניע ומשתק, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מורכבות האהבה, לחצו כאן]

2 thoughts on “שושנה מרדכי: על הערך הרגשי והפיזיולוגי של החיבוק

  1. חן חן, הייתי שמח אילו היית מתייחסת גם לשורשי הצורך במגע ההדדי ולוא דווקא רק בין מבוגר לתינוק אלא גם ככלי לחיזוק ותמיכה במערכת הזוגית לאורך זמן למשל

  2. שושנה, כאשת חינוך מאוד מרגשת אותי הכתבה שלך. והלוואי שכל אחד ואחד מאיתנו יאמץ את הנתינה לתת ולקבל חיבוק, מרגישה חובה לשתף עוד ועוד בקריאת מילותייך בכתובים כאן.
    יישר כוח
    דינה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *