נחמן פרקש: אלוף הבריחות של ישראל

[תמונתו של נחמן פרקש נוצרה וצולמה בכפר גדעון (עמק יזרעאל), בשנת 2010 על ידי שאנה פרקש, מכפר גדעון. היא הועלתה לויקיפדיה על ידי ITSTHENOAMAN ואושרה לשימוש חופשי]

[בחזרה לתוכן העניינים של עברייני ישראל]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

פרקש והבננה...

"אגדת פשע"... "אלוף הבריחות של ישראל" כך מכונה, עד היום, נחמן פרקש (2014-1936) בתקשורת, גם לאחר מותו. פרקש - אלוף ישראל באגרוף לשעבר - היה שודד וגנב ופרא אדם, אבל את תהילתו רכש בזכות הבריחות הנועזות שביצע מהכלא, בין שנות ה-50 ל- 70 של המאה הקודמת.

העניין בדמותו נמשך גם כשהזדקן ופרש למעשה מפשע, ואפילו אחרי מותו. כמות התיעוד המצויה היום ברשת האינטרנט על העבריין הוותיק הזה, יכולה להתחרות בהצלחה עם זה של סלבים-עבריינים שפועלים בעידן המודרני.

העיתונאי בוקי נאה (ראו תמונה משמאל) טען כי למשטרה הייתה תרומה של ממש בהפיכתו של פרקש לסלב: "המשטרה העצימה באותם ימים את דמותו של פרקש והציגה אותו כאדם מסוכן לציבור. היו אומרים אז לילדים: 'אם לא תאכל את הבננה, פרקש יבוא ויאכל אותה'"... (אשכנזי, 2014).

[תמונתו של בוקי נאה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידו. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

אפילו מותו של פרקש היה סוג של אגדה. פעמים מספר נמסר שמת, ושוב ושוב נמצא חי. הוא אף הצטלם עם דף העיתון של ידיעות אחרונות, שבישר, תחת הכותרת: "הסוף העצוב של אלוף הבריחות", על מותו...

כשכבר מת, גם זו הייתה תעלומה, שכן עד היום לא נמצא הסבר לסימני האלימות שהיו על גופתו...

[לכתבה המלאה של אחיה ראב"ד ב- ynet, לחץ כאן]

[לתמונה באתר ynet של פרקש, המצולם עם העיתון שבישר על מותו, לחצו כאן]

ילדות ואליפות

פרקש נולד בשנת 1936 בתל אביב. מגיל צעיר עסק בספורט גופני תחרותי, ובשנת 1954 זכה בתואר אלוף ישראל באיגרוף, במשקל בינוני (ויקיפדיה) (ליבנת, 2012).

בסוף שנות ה-50 של המאה הקודמת, וכנראה עקב חבטה בראשו, הידרדר למעשי אלימות ופשיעה, הפך מוזר יותר ויותר, והחל לבלות בבתי מעצר ובבתי סוהר על מגוון רחב של עבירות ובהן: שוד מזוין, גנבות, פריצות, אלימות ואפילו גניבת גור נמרים מגן החיות של תל אביב ב- 1975 (ויקיפדיה) (אשכנזי, 2014).

[בתמונה: גנב גור נמרים? התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי InspiredImages לאתר Pixabay]

1956: שוד מזוין בתנובה, וחמש שנות מאסר

ב- 1956 נעצר לאחר שוד מזוין שביצע עם שלושה שותפים במחלבת תנובה בתל אביב. הארבעה פצעו קשה את קופאי המחלבה, ושדדו 8,389 לירות. פרקש נתפס ונשפט לחמש שנות מאסר (אשכנזי, 2014).

ב- 1960 זו נלכד פרקש ונכלא לתשע שנות מאסר בגין ביצוע שוד.

במאי 1961, הייתה הזדמנות לפרקש ללמוד איך בורחים. הוא השתתף בבריחה נועזת מכלא רמלה יחד עם אסיר בשם רפאל (טומי) בליץ, שנידון למאסר עולם על רצח המהנדס פיאטלי (ויקיפדיה) (ראב"ד, 2014).

פרקש ובליץ ניצלו את חוסר הערנות של הסוהרים - שהיו שקועים בסרט בכיכובה של בריז'יט בארדו שהוקרן בכלא - וברחו. פרקש נעצר (ראו את העמוד הראשון של העיתון ידיעות אחרונות משמאל), לאחר שעות ספורות כשנפצע במהלך רכיבה על אופנוע שסייע לו בבריחתו (ויקיפדיה) (ראב"ד, 2014).

בבריחה הזו שיחק עדיין תפקיד משני, והכותרות היו עדיין של שותפו בליץ... אבל מאז, הוא הפך את הבריחה למקצוע: ובמשך כ-10 שנים שב וברח מבתי כלא ומבתי מעצר (ויקיפדיה).

כאמור, אחד הסיפורים הקשורים בו (ולכו תדעו כבר מה אמת ומה בדיה) הוא, שפעם אף פרץ לגן החיות בתל אביב, במטרה לגנוב גור נמרים... (ראב"ד, 2014).

למצרים ובחזרה

אחת החברויות שרקם פרקש היו עם העבריין, יורם לנדסברגרבעת שריצו עונש מאסר בכלא רמלה. לנדסברגר אף הקדיש לו פרק שלם בספרו "פושע לכל החיים" (ראו תמונת כריכה משמאל).

בראיון לעיתון הארץ טען לנדסברגר כי "נחמן היה אדם מיוחד, מעולם לא ביצענו יחד פשעים, אבל בכלא הפכנו לחברים... הוא נהג לקרוא ספרי פילוסופיה והיה שחמטאי מעולה" (אשכנזי, 2014).

החברות הזו עם לנדסברגר הניבה גם בריחה מפורסמת  משותפת: ב-7 ביולי 1963 ברח ביחד איתו מבית המעצר ביפו. אולם לאחר הבריחה הם התפצלו. פרקש החליט לעבור את הגבול ולמצוא מקלט בעזה, שהייתה באותם ימים בשליטה מצרית.

הוא נעצר על ידי שלטונות מצרים, הושם בכלא בקהיר, והוחזק שם שנה וחצי.

[להרחבה על יורם לנדסברגר, לחצו כאן]

 אבל, פרקש הצליח לשבור גם אותם (מעניין איך היה מסתדר עם סוהרי חמאס; ואיך הם היו מתנהגים, לו במקום גלעד שליט (ראו תמונה משמאל) ה'לפלף', היה להם אסיר כמו נחמן פרקש...)....

[תמונתו של גלעד שליט משמאל, נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי צה"ל. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]

המצרים החליטו בשלב מסוים שסבלו די... ב-11 בינואר 1965, הביאו אותו לגבול רצועת עזה, וגרשו אותו חזרה לישראל. שני חברי קיבוץ נחל עוז שמצאו אותו משוטט בשדות, הביאו אותו לתחנת משטרה, שם נעצר והועבר לכלא רמלה (ויקיפדיה) (ראב"ד, 2014).

1969: שחרור מהכלא ואי השתלבות

נחמן פרקש ריצה שבע מתוך תשע שנות המאסר, שנגזרו עליו. בגיל 33 יצא את שערי הכלא והוא איש מפורסם. סלב ממש במונחים של היום. הוא הבטיח שיחזור למוטב וישוב לאגרוף שבו הצטיין כל כך. שישה ימים לאחר שחרורו מכלא רמלה, הוא הצטרף לאימוני קבוצת האגרוף של מכבי תל אביב (ליבנת, 2012).

פרקש התחתן עם רחל אלקובי, אם לשלוש בנות (ראו תמונה בעיתון למטה), ועבר לגור באשדוד, שם קיבל עבודה בעירייה, כגנן עירוני וכדייג. הוא נשאר נשוי לתקופה מסוימת, ואף נולד לו בן, בשם סו (שנפטר בהמשך בגיל צעיר, ב- 2009) (ויקיפדיה) (ראב"ד, 2014) (ליבנת, 2012).

תוך פחות משבוע, הוא כבר מצא את עצמו שוב בזירה. היה זה חברו-יריבו הוותיק חיים שפיר (וייספיש) שנסע עד אשדוד ולקח אתו את פרקש לקרית מוצקין (ליבנת, 2012).

[בתמונה משמאל למטה: פרקש, אלוף הבריחות, מצהיר על עייפות מהבריחות והרדיפות...]

ליבנת (2012) מספר, כיצד נדחסו 800 צופים לקולנוע אורות, "כדי לחזות בתחרות ראווה בין מכבי שפיר קרית מוצקין למכבי תל אביב, מחוזקת במכבי אשדוד. פרקש ויתר על האימון האחרון לפני היציאה לקרב. הוא יצא מהאולם כדי לנשוף אוויר צח. 'אני לא אוהב מקומות סגורים. אין זה נפלא לפתוח דלת ולסגור אותה מתי שמתחשק לך?', הסביר מי שישב במקום סגור יותר מדי זמן..."

[לכתבה המלאה של אריה לבנת ב'הארץ', לחצו כאן]

הקרב בין שפיר לפרקש היה הלפתן של הערב. ופרקש זכה, כצפוי, לתשואות חמות בעת הצגתו לקהל. המשחק היה קשה אבל שקול. שני היריבים / החברים סיימו אותו בתום הסיבוב השלישי בתיקו (ליבנת, 2012).

הקרב עשה לפרקש תיאבון: ב"אני הולך עכשיו על האגרוף. קראתי כי הענף הזה מוזנח ואני מתכוון להתלבש עליו בכל הרצינות ולהרים אותו. אני הולך לשכנע את העיר אשדוד להשקיע בספורט הזה. אין לי ספק שעוד תשמעו עלי, נחמן פרקש, ועל מכבי אשדוד באגרוף. אני לא צעיר, אבל כשרוצים משהו חזק הכל אפשרי"... ההתחלה הייתה טובה... חודש וחצי לאחר מכן קיים פרקש קרב בנתניה, וניצח בקלות את יריבו, באומסלר (ליבנת, 2012) (אשכנזי, 2014).

אבל, פרקש כמו פרקש נכנס מהר מאוד לסחרור ואיבד שליטה. הוא נתפס משוטט בעירום ברחובות אשדוד... תקף שני אנשים, השתולל במועדון, תקף את מזכיר מושב אמירים, איים על הורי אשתו, נעצר ושוב ברח (ליבנת, 2012).

וכשפרקש נעצר, הוא בורח... הבריחה הידועה האחרונה שלו אירעה בראשית שנות ה-70 של המאה הקודמת, אז ניסר את סורגי התא, וברח מתא המעצר בתחנת המשטרה בצפת (ראב"ד, 2014).

סוף שנות ה- 70 של המאה הקודמת: פרישה מחיי הפשע וחוסר הסתגלות

בסוף שנות ה-70 של המאה העשרים, פרקש פרש מחיי הפשע. חוסר המסוגלות שלו למסגרות ממוסדות, גרמו לו להפוך לנווד תמהוני - עם זקן עבות ובגדים מרופטים - שנדד בין ואדיות ומערות בהרי הגליל שם שהה בקיץ, לבין בקתות נטושות בחופי ים המלח שם שהה בחורף (ויקיפדיה) (ראב"ד, 2014).

פרקש המשיך לככב בתמונות ובכתבות שונות באמצעי התקשורת, בעיקר בגלל מהומות קטנות שבהן היה מעורב, כמו החזקת קנאביס (גראס) ואיומים בסכין. כמו כל סלב פיתח 'שטיקים' של סלב כדי 'לעשות כותרות', כמו למשל הפעם שבה - אחרי שתקף פקח בחוף ימה של תל אביב - החל לשחות ללב ים כשהוא מאלץ את האחראים על החוף להזעיק סירה שתמשה אותו מהמים בטרם יטבע חלילה. העיתונאים כמובן, ששו לצרף גם את השחייה הזו לרשימת הבריחות של פרקש... (ראב"ד, 2014).

עם השנים בריאותו התרופפה, הוא התקשה להתפרנס והחל לקבץ נדבות בצפת. מלבד זאת, החל להתקרב לדת. גם אז לא חדל מהקשר שלו עם התקשורת. הוא נתן ראיון לעיתונאי הצפתי מאיר ינקו וסיפר לו על המצוקה הקשה שבה הוא שרוי. גם בתוכנית הרדיו של בוקי נאה סיפר כי הוא ישן מאחורי קניון בצפת (אשכנזי, 2014).

בתחילת שנות ה-2000 חילק פרקש את חייו בין בקתה במירון למערה בקדיתא שבגליל. ביישוב קדיתא, היה בן בית (והן זוג?) של חביבה אלפרון, בת למשפחה הידועה מגבעת שמואל (איך שעולמות מצטלבים...)

[בתמונה: חביבה אלפרון. צילום מסך מהתכנית עובדה, ערוץ 2]

[להרחבה על יעקב אלפרון: ראש משפחת הפשע הראשונה, לחצו כאן]

כתב 'הארץ',  אלי אשכנזי (2014). מביא את דבריו של שי אליאס, תושב קרית אתא שנוהג להתפלל בקבר הרשב"י במירון, שסיפר כי מספר חודשים לפני מותו, ב- 2014, פנה פרקש אליו ואל חברו בבקשה שיעזרו לו להעביר את חפציו למערה במירון, אחרי שפקחים גירשו אותו מהמערה שבה התגורר קודם. "הם אמרו לו שהמערה היא אדמת מדינה והוא לא יכול לגור בתוכה", סיפר אליאס, "הוא התחנן בפניהם, אמר שהוא מתקרב לגיל 80 ושיתנו לו לסיים את חייו בשקט"...

כשנחמן פגש את אהוד (בנאי)

אחת המערות שבה חי נחמן פרקש, ליד ראש פינה, שכנה באותו ואדי וליד אותו שביל שלידו עמד הצריף של אהוד בנאי. בנאי מספר שדבריו של פרקש על אותו שביל, היו הזרז לשיר שכתב [תמונתו של אהוד בנאי למעלה, נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי אודי אבן חיים לדיאגו מיטלברג - שילוח הפקות קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

השביל הזה מתחיל כאן; בין סניף בנק למעין; לא סלול, לא תמיד מסומן; השביל הזה מתחיל כאן.

חוצה את העיר; עולה על ההר; ממשיך על הים; ממשיך גם מחר; חותך באויר, בין הבתים; יוצא אל האור, אל חיים חדשים. לך עליו, עלה עליו עכשיו; לך עליו, עלה עליו עכשיו; מלאכי ציפורים מעליך; מלווים את צעדיך; מרחוק נדלק אור; אל תסטה כדי שתוכל לחזור. השיר הזה מתחיל כאן; כחול על הדף הלבן; לא גמור, לא תמיד מכוון; השיר הזה מתחיל כאן. חוצה את העיר; עולה על ההר; ממשיך על הים; ממשיך גם מחר; חותך באויר, בין אנשים; יוצא אל האור, אל חיים חדשים.

2011: למרות מצבו - נסיעה להודו

למרות מצבו הבריאותי הצליח פרקש לארגן כרטיס טיסה והגיע ב- 2011 לביקור בהודו. אהוד פורת העלה ליו-טיוב בינואר 2011 תיעוד נדיר של פרקש בעלייתו לכפר בהודו בשם "פולגה". פרקש התעקש לעלות לכפר על אף ניסיונות להסביר לו, שהדרך קשה ואף מסוכנת בשבילו. בסרטון, פרקש מאכיל את הפרות בדרך לכפר:

https://www.youtube.com/watch?time_continue=2&v=EDZ7I52zdPw

ספורט לאומי: מחפשים את פרקש

השמועות הלא נפסקות על מותו וההילה שנכרכה בו גרמו לאנשים לתעד אותו בכל פעם שפגשו בו, ולהעלות את הסרטונים ליו-טיוב. הנה מספר דוגמאות:

וגם:

סוף עצוב ואלים

ב-5 אוגוסט 2014 - כשהוא בן 78 שנים - נמצא פרקש מוטל ללא רוח חיים בבית העלמין במירון כשעל גופתו סימני אלימות. הוא נרצח, מן הסתם, אולם מותו נותר עד היום בגדר תעלומה.

חברו שכנו, אהוד בנאי, פרסם אחרי לכתו מודעת אבל פיוטית (ראו למטה), שיש בה להסביר אולי, את סוד הקסם שהיה באיש המיוחד הזה עבורנו...

[בתמונה: מודעת האבל הפיוטית שפרסם אהוד בנאי. המקור: ויקיפדיה]

[בחזרה לתוכן העניינים של עברייני ישראל]

מקורות והעשרה

5 thoughts on “נחמן פרקש: אלוף הבריחות של ישראל

  1. מצגת לעילוי נשמתו של הרב נחמן פרקש זצוק'ל.
    נערך על ידי : שאנה פרקש, כפר גדעון.
    ♥♥♥

  2. נא לדייק בבקשה : התמונה של נחמן פרקש זצ'ל שנגנבה ל"ויקיפדיה" ומצ'ב בראשית מאמר זה = נוצרה וצולמה בכפר גדעון (עמק יזרעאל), בשנת 2010 על ידי שאנה פרקש, מכפר גדעון.

  3. Pingback: עברייני ישראל - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.