[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]
המאמר עודכן ב-19 ביוני 2021
[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
* * *
פרק במצעד האיוולת...
מרד יָרָבְעָם בֶּן נְבָט בשושלת בן ישי ופיצול ממלכת דוד ושלמה (774-796 לפה"ס) יכול להיות פרק בספרה המפורסם של ההיסטוריונית האמריקנית הנודעת, כלת פרס פוליצר, ברברה טוכמן, 'מצעד האיוולת' (ראו כריכת הספר משמאל)...
על פי טוכמן, "לאורך ההיסטוריה כולה, ללא הבדל מקום ותקופה, אפשר להבחין בתופעה החוזרת ונשנית של ממשלות, הנוקטות מדיניות העומדת בניגוד לאינטרסים שלהן עצמן", מהכנסת סוס העץ לתוך חומות העיר טרויה, ועד לאבדן השליטה ביבשת אמריקה על ידי בריטניה ושקיעת ארצות הברית במלחמת וייטנאם.
מות המלך שלמה מהווה ציון דרך משמעותי לממלכה היהודית. תמו ארבעים שנות שקט - שבהן התמכר שלמה לתענוגות החיים, ומילא את ימיו באהבת נשים, בין היתר נכריות, תוך שהוא מאפשר להן חופש דתי בעבודת אלוהיהן.
חטאיו אלה של שלמה הן העילה האלוהית לפיצול הממלכה: "יא וַיֹּאמֶר יְהוָה לִשְׁלֹמֹה, יַעַן אֲשֶׁר הָיְתָה-זֹּאת עִמָּךְ, וְלֹא שָׁמַרְתָּ בְּרִיתִי וְחֻקֹּתַי, אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ--קָרֹעַ אֶקְרַע אֶת-הַמַּמְלָכָה מֵעָלֶיךָ, וּנְתַתִּיהָ לְעַבְדֶּךָ. יב אַךְ-בְּיָמֶיךָ לֹא אֶעֱשֶׂנָּה, לְמַעַן דָּוִד אָבִיךָ: מִיַּד בִּנְךָ, אֶקְרָעֶנָּה. יג רַק אֶת-כָּל-הַמַּמְלָכָה לֹא אֶקְרָע, שֵׁבֶט אֶחָד אֶתֵּן לִבְנֶךָ: לְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי. " (מלכים א', יא).
[למאמרו של האלוף במיל גרשון הכהן, מלכות שלמה – הערכת הישגים וכישלונות, לחצו כאן]
הסיבה האלוהית והסיבה הפרקטית: המחאה החברתית...
עוד בחיי שלמה, בא הנביא אחיה השילוני לירבעם בן נבט. הוא קורע בגד ל-12 חלקים ונותן לירבעם עשרה מהם. אחרי ההדגמה הוא אומר לירבעם בפירוש שממלכה תתחלק והוא ימלוך על עשרה שבטים, לעומת בן שלמה שימלוך על שבט אחד (כנראה בנוסף ליהודה). הנביא אף מבטיח לו - אם יתנהג כראוי, יזכה להמשך שושלתו, כמו שושלת בית דוד. לאחר נבואה זו ניסה שלמה להמית את ירבעם, אך זה מוצא מפלט במצרים.
[בתמונה משמאל: הנביא אחיה השילוני מעניק את הממלכה לירבעם, איור משנת 1728. התמונה היא נחלת הכלל]
אבל יש גם סיבה פרקטית חברתית: אין ארוחות חינם... שקט וקיפאון בעשייה מובילים לסטגנציה, וזו סדקה את שלמות המערכת, ובאה לידי ביטוי באי שקט בקרב האוכלוסייה, במחאה חברתית ובדרישה לשינויים.
כמו אירועים משמעותיים רבים, פיצול הממלכה מתרחש מהסיבות הלא נכונות. העם לא ביקש למרוד, אלא רק תנאים נוחים יותר. פרק יב במלכים א' מספר לנו כיצד מגיע רחבעם בן שלמה ויורשו - לשכם, ולשם מגיע גם העם על מנת להמליכו. לשם מגיע ממצרים גם ירבעם בן נבט.
לפני ההכתרה של רחבעם, העם מבקש מחווה: "וְכָל-יִשְׂרָאֵל; וַיְדַבְּרוּ, אֶל-רְחַבְעָם לֵאמֹר. ד אָבִיךָ, הִקְשָׁה אֶת-עֻלֵּנוּ; וְעַתָּה הָקֵל מֵעֲבוֹדַת אָבִיךָ הַקָּשָׁה, וּמֵעֻלּוֹ הַכָּבֵד אֲשֶׁר-נָתַן עָלֵינוּ--וְנַעַבְדֶךָּ." (דברי הימים ב, פרק י).
[להרחבה על המושג 'קיפאון' - 'סטגנציה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן]
[בעל הזכויות בתמונה המקורית לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
בהתחלה עושה רחבעם, חסר הניסיון, את המעשה הנכון ומבקש להרוויח זמן ולהתייעץ: :ה ויאמר אליהם, לכו-עד שלושה ימים--ושובו אליי; וילכו, העם. הוא גם עושה נכון ומתייעץ עם מגוון של יועצים (לצורך כך, גם עם ה'זקנים' וגם עם ה'צעירים'):
- הזקנים המנוסים מבינים שתקופת שלמה מיצתה את עצמה. שנוצרו אתגרים חדשים, והנסיבות החדשות מחייבות מדיניות חדשה. הם מייעצים לו לפייס את העם, להיכנס עמו לדיאלוג, לדבר איתו ברכות, ואולי גם להיעתר לבקשתו: "ז וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו לֵאמֹר, אִם-תִּהְיֶה לְטוֹב לְהָעָם הַזֶּה וּרְצִיתָם, וְדִבַּרְתָּ אֲלֵהֶם, דְּבָרִים טוֹבִים--וְהָיוּ לְךָ עֲבָדִים, כָּל-הַיָּמִים." (דברי הימים, פרק י).
- הצעירים, בני גילו של רחבעם - אומרי ההן שמסביבו או ה'ילדים' בשפת הכותב המקראי, שמעידה על חוסר הערכתו אליהם: "י וידברו אליו, הילדים אשר גדלו איתו לאמור, כה-תאמר לעם הזה אשר דיברו אליך לאמור אביך הכביד את-עולנו, ואתה הקל מעלינו: כה תדבר אליהם, קטוני עבה ממותני אבי. יא ועתה, אבי העמיס עליכם עול כבד, ואני, אוסיף על-עולכם; אבי, ייסר אתכם בשוטים (ראו תמונה משמאל), ואני, אייסר אתכם בעקרבים."
יש פה סטראוטיפ מרתק של מנהיג צעיר, שהולך שבי אחרי חבורה צעירה, מודרנית מתקדמת, ומאמין שדווקא אם יגדיל את הנטל ואת האחיזה הריבונית הנוקשה, הוא יחזק את עצמו; אבל, הוא איבד שליטה, והתוצאה הייתה בלתי צפויה מבחינתו: "טז וירא כל-ישראל, כי לא-שמע המלך אליהם, וישיבו העם את-המלך דבר לאמור מה-לנו חלק בדויד ולא-נחלה בבן-ישי לאוהליך ישראל, עתה ראה ביתך דויד; וילך ישראל, לאוהליו. יז ובני ישראל, היושבים בערי יהודה--וימלוך עליהם, רחבעם."
[להרחבה בנושא התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]
מחיר הפיצול: שיעור באסטרטגיה
אין ארוחות חינם - בימי קדם וגם היום - ומחיר האיוולת שבמעשי רחבעם מגיע מהר. ירידת העוצמה של ממלכת יהודה מהווה הזדמנות למעצמות שבסביבתה!
פרעה שליט מצרים כרת ברית עם מעצמה אזורית, עוצמתית - עם ממלכת שלמה המורחבת, ונתן לו את בתו לאישה. אבל פיצול הממלכה הופך את ממלכת יהודה ללא יותר משבט, והאינטרס בברית נמוג. התוצאה: חמש שנים מאוחר יותר עולה שישק המצרי על ממלכת יהודה:
"... ב וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית, לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם, עָלָה שִׁישַׁק מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, עַל-יְרוּשָׁלִָם: כִּי מָעֲלוּ, בַּיהוָה. ג בְּאֶלֶף וּמָאתַיִם רֶכֶב, וּבְשִׁשִּׁים אֶלֶף פָּרָשִׁים; וְאֵין מִסְפָּר, לָעָם אֲשֶׁר-בָּאוּ עִמּוֹ מִמִּצְרַיִם--לוּבִים סֻכִּיִּים, וְכוּשִׁים. ד וַיִּלְכֹּד אֶת-עָרֵי הַמְּצֻרוֹת, אֲשֶׁר לִיהוּדָה; וַיָּבֹא, עַד-יְרוּשָׁלִָם. {ס} הוּשְׁמַעְיָה הַנָּבִיא, בָּא אֶל-רְחַבְעָם, וְשָׂרֵי יְהוּדָה, אֲשֶׁר-נֶאֶסְפוּ אֶל-יְרוּשָׁלִַם מִפְּנֵי שִׁישָׁק; וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה-אָמַר יְהוָה, אַתֶּם עֲזַבְתֶּם אֹתִי, וְאַף-אֲנִי עָזַבְתִּי אֶתְכֶם, בְּיַד-שִׁישָׁק. ו וַיִּכָּנְעוּ שָׂרֵי-יִשְׂרָאֵל, וְהַמֶּלֶךְ; וַיֹּאמְרוּ, צַדִּיק יְהוָה. ז וּבִרְאוֹת יְהוָה כִּי נִכְנָעוּ, הָיָה דְבַר-יְהוָה אֶל-שְׁמַעְיָה לֵאמֹר נִכְנְעוּ לֹא אַשְׁחִיתֵם; וְנָתַתִּי לָהֶם כִּמְעַט לִפְלֵיטָה, וְלֹא-תִתַּךְ חֲמָתִי בִּירוּשָׁלִַם בְּיַד-שִׁישָׁק. ח כִּי יִהְיוּ-לוֹ, לַעֲבָדִים; וְיֵדְעוּ, עֲבוֹדָתִי, וַעֲבוֹדַת, מַמְלְכוֹת הָאֲרָצוֹת. {ס} ט וַיַּעַל שִׁישַׁק מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, עַל-יְרוּשָׁלִַם, וַיִּקַּח אֶת-אֹצְרוֹת בֵּית-יְהוָה וְאֶת-אֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ, אֶת-הַכֹּל לָקָח; וַיִּקַּח אֶת-מָגִנֵּי הַזָּהָב, אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה. " (דברי הימים ב, יב)
[להרחבת המושג 'אין ארוחות חינם' - לחצו כאן] [להרחבת המושג 'עוצמה' - לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן]
בין המקרא לחז"ל
ירבעם מביא לפוליטיקה של אותם ימים משהו ישיר, נטול מניפולציות פוליטיות. לכן, כשרחבעם מסרב לו, העם איתו ויש לו את הכוח לפרוש, עם עשרת השבטים לצידו (ראו את המפה משמאל, המתארת את ממלכות ישראל ויהודה ואת הסביבה העוטפת אותן).
הוא מבין ,שאיננו יכול להנהיג ללא משמעויות דתיות. לכן, הוא מייסד, דווקא בבית-אל, קרוב לממלכת יהודה - שעליה הוא מבקש, מן הסתם, להשפיע ולהטותה לצידו (ראו המפה משמאל) - מרכז דתי חדש, ובונה בו עגל זהב.
עגל זהב נוסף נבנה בדן.
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Joenomias לאתר Pixabay]כדאי להבחין, בין הטקסט המסופר בדברי הימים, לאמרי חז"ל:
- דווקא דברי הימים - שנכתבו על ידי סופרי מלכות יהודה - מטילים את האחריות על רחבעם ולא על ירבעם. הצד המפסיד הוא, בדרך כלל, רגיש יותר למשמעויות הטעות שביצע ולהשלכותיה.
- לעומת זאת, חז"ל (סנהדרין · קב א) רואים בירבעם גורם שלילי, שחטא והחטיא את ישראל. הם תולים את האשמה באגו שלו. כוונתי לאגדה הידועה, שבה אומר הקב"ה לירבעם, לאור שחטא, "אחר הדבר הזה לא שב ירבעם מדרכו הרעה מאי אחר אמר ר' אבא אחר שתפשו הקב"ה לירבעם בבגדו ואמר לו חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן אמר לו מי בראש בן ישי בראש, אי הכי לא בעינא ר' אבהו הוה רגיל דהוה קא דריש בשלשה מלכים חלש קביל עליה דלא דריש כיון" (סנהדרין · קב א).
[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2014), התוצאות הבלתי צפויות, ייצור ידע, 12/4/14.
- גרשון הכהן (2016), מלכות שלמה – הערכת הישגים וכישלונות, ייצור ידע, 9/2/16.
- פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
- פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון - סטגנציה, ייצור ידע, 12/4/14.
- תלמוד בבלי, סנהדרין · קב א.
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), עוצמה, ייצור ידע, 14/8/14.