גרשון הכהן: מלכות שלמה – הערכת הישגים וכישלונות

[בתמונה: מלכות שלמה... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

איך שלמה, החכם באדם, לא קלט להיכן הוא מוביל?

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר 929, והוא מופיע פה באישורם ובאישור המחבר] [לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שלום עולמי וסתם שלום, לחצו כאן]

הלוגו של 929

עודכן ב- 24 בספטמבר 2022

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה הוא האחרון בשלושה מאמרים העוסקים במלכות שלמה. למאמרים האחרים:

*  *  *

כדי שנוכל ללמוד משהו מן העבר, גם מהתרחשויות העולם העתיק - כמו ימי ממלכת שלמה - עלינו להניח, שמשהו בהגיון ההתרחשות ממשיך להיות רלוונטי ואקטואלי גם לימינו.

[בתמונה: מלכות שלמה... התמונה היא צילום מסך. שם היוצר איננו מצוין]

[בתמונה: מלכות שלמה... התמונה היא צילום מסך. שם היוצר איננו מצוין]

מזרח תיכון חדש...

[בתמונה משמאל: ספרו של שמעון פרס, "המזרח התיכון החדש", שראה אור בהוצאת סטימצקי. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

מדעיכת ממלכת שלמה עד חלוקת הממלכה מיד לאחר מותו, מודגשת מאליה ההבנה, עד כמה גם מה שנראה בעיננו כיציבות שלטונית איתנה, סופו לחלוף, וכפי שידענו מכבר: הכול ארעי. בכל זאת אנו מבקשים ללמוד משהו, ומה כבר אפשר ללמוד כשיעור מעשי מן האמירה שהכול חולף? לכן כה חשוב לנו לדעת היכן טעה שלמה, ובמה כשל בניהול ממלכתו.

ימי מלכות שלמה ידועים כימי השלווה שלא נודעה כמוה. ראשיתה בגבולות האיתנים שהוריש לו דוד אביו בניצחונותיו (ראה את מפת האימפריה היהודית בימי דוד ושלמה למטה). המשכה בבריתות אזוריות ובשיתופי פעולה, שמימשו כבר באותם ימים את חזונו של שמעון פרס, למזרח תיכון חדש.

[בתמונה משמאל: ספרו של שמעון פרס, "המזרח התיכון החדש", שראה אור בהוצאת סטימצקי. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

ברית הנישואין של שלמה עם בת פרעה, הביאה בכנפיה שלום ויציבות מדרום; וברית המסחר והבניין עם חירם מלך צור, הביאה שלום מצפון. עם מגמת השלום הגלובלי, התפתח כצפוי שגשוג בכל הממדים: כלכלי, תרבותי, מדעי ורוחני-דתי.

בית המקדש בירושלים סימל את נקודת המיצוי של כולם יחד. ירושלים הפכה למרכז בינלאומי: "ויבואו מכל העמים לשמוע את חכמת שלמה, מאת כל מלכי הארץ אשר שמעו את חכמתו." (מלכים א' ה', י"ד). ברכת שלמה לעם בחנוכת בנין בית המקדש, ממצה את תודעת ההישג בשלמותו: "ברוך ה' אשר נתן מנוחה לעמו ישראל ככל אשר דיבר ביד משה עבדו. לא נפל דבר אחד מכל דברו הטוב אשר דיבר ביד משה עבדו." (שם, ח', נ"ו).

[לדעתו של ספר תהילים, פרק עב על מלכות שלמה, לחצו כאן] [דעתו של אל"ם עופר בורין על מלכות שלמה, לחצו כאן]

[במפה: מלכות דוד ושלמה... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com. לעוגן ברשת, לחצו כאן]

[במפה: מלכות דוד ושלמה... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.comלעוגן ברשת, לחצו כאן]

"איש תחת גפנו ותחת תאנתו"

[בתמונה משמאל: יהודה עמיחי. התמונה מובאת בשימוש הוגן]

ההבטחה האלוהית מומשה בשלמותה, חרב לא עברה בארצם, ישבו לבטח "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" (שם, ה', ה'), ואולי דווקא מכאן התחיל לצמוח פוטנציאל הכישלון.

זה התחיל בעצם התיאור של האיש תחת גפנו והאיש תחת תאנתו כנתונים במצב סטטי, עד כדי מצב 'סוציומטי'. כך מתפתח קיפאון-סטגנציה (Stagnation):

  • יהודה עמיחי (ראו תמונה משמאל) שאל בשירו האם התרחש משהו בין האיש תחת גפנו לבין חברו תחת תאנתו. כיצד קראו איש לרעהו?
  • בנבואת זכריה מתוארת מציאות דינאמית ובריאה יותר: "ביום ההוא נאום ה' צבאות, תקראו איש אל רעהו אל תחת גפן ואל תחת תאנה" (זכריה ג', י'), הקריאה ההדדית מחוללת מצב של אינטראקציה בין איש לרעהו, בתנועה במרחב הפתוח בין הגפן לתאנה.

[בתמונה משמאל: יהודה עמיחי. התמונה מובאת בשימוש הוגן]

[להרחבה בנושא הצלחה וכישלון, לחצו כאן] [להרחבת המושג: קיפאון - סטגנציה, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן]

[בתמונה: שלמה ומלכת שבא, ג'ובאני דמין, המאה ה-19; התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: שלמה ומלכת שבא, ג'ובאני דמין, המאה ה-19; התמונה היא נחלת הכלל]

הרוגע השאנן, סחף כנראה את כולם, מבית המלוכה ועד אחרון האזרחים, פרט לירבעם. במעטפת הרוגע, השליכו יהבם על כוח צבאי שלא היה מעולם בידי בני ישראל: "ויהי לו אלף וארבע מאות רכב ושנים עשר אלף פרשים וינחם בערי הרכב ועם המלך בירושלים" (שם, י', כ"ו).

שלמה סטה כאן ממצוות התורה למלך: "רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה" (דברים י"ז, ט"ז).  בהקשר זה מצרים אינה רק מקום, היא מציינת רעיון ואורח חיים.

אכן, גם מבחינת הניסיון הצבאי ההיסטורי למדנו עד כמה, כוח צבאי רב עוצמה לכשעצמו לא יצליח להיות תחליף לחברה מלוכדת, שיודעת לשם מה היא קיימת כחברה, ועל מה היא מוכנה לחרף נפשה במלחמה. בממד הזה, שלמה פנה עורף לא רק לציווי התורה, אלא גם לאתוס עליו יוסדה מלכות אביו.

[בתמונה: האלוף במיל' גרשון הכהן: אין תחליף לחברה מלוכדת - כוח צבאי רב עוצמה לכשעצמו, לא יצליח להיות תחליף לחברה מלוכדת, שיודעת לשם מה היא קיימת כחברה, ועל מה היא מוכנה לחרף נפשה במלחמה התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

[בתמונה: האלוף במיל' גרשון הכהן: אין תחליף לחברה מלוכדת... התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

בשובע הענוג שעטף את ירושלים, מי היה יכול לתת דעתו לתפנית חתרנית שהחלה מתפתחת במצרים?

בארמון המלך בירושלים, המשיכה בת פרעה לשכון בשלווה, אבל בבית פרעה, ניתנה חסות להדד האדומי, שנשא חן בעיני פרעה, נשא לאשה את אחות תחפנס אשתו (שם, י"א), ושב לאדום בברכת פרעה להתסיס מחדש את ברית המיעוטים בגבולה המזרחי של מלכות שלמה.

בשנה החמישית למלך רחבעם, עלה שישק מלך מצרים על ירושלים למלחמה. רק חמש שנים לאחר מות שלמה והשלום האזורי נמוג. "ויקח את אוצרות בית ה' ואת אוצרות בית המלך הכל לקח" (מלכים א' י"ד, כ"ה-כ"ו).

[בתמונה: המלך שושנק הראשון - שישק. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Rama ועוד יוצר אחד. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[בתמונה: המלך שושנק הראשון - שישק. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Rama ועוד יוצר אחד. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

לפנינו שיעור על סכנת שלוות השלום ועל ארעיותה הנצחית של יציבות שלטונית

בתמונה: תקופת שלטון נבחנת פעמיים. ייצור ידע

תקופת שלטון נבחנת פעמיים:

  • פעם אחת במתרחש מידי יום;
  • ופעם שנייה במגמות המתפתחות בימי השלטון, ומתגלות בתוצאתן לאחר שנים.

חמש שנים בלבד הספיקו כדי לחרוץ משפט על מלכות שלמה. הכול נמוג!  גם אחדות שבטי ישראל וגם העוצמה המעצמתית שבנה דוד, ושלמה בנו מיצה אותה עד כלות.

דבר בחיי אדם אינו מתקיים לעד. בכל עוצמת התהודה, עולה מכאן השאלה מהיכן מביאים מנהיגי העולם הנאור את דיבור החזון המבטיח שתי מדינות בארץ ישראל, החיות זו לצד זו בשלום המתקיים לעד ("ever lasting peace").

יומרנות השלום הנצחי של שלמה, מחזירה אותנו בערגה לתבונת דוד המפוקחת וחסרת היומרה, אותה ביטא בשירו: "ברוך ה' צורי המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה... ה' מה אדם ותדעהו בן אנוש ותחשבהו. אדם להבל דמה ימיו כצל עובר... הנותן תשועה למלכים, הפוצה את דוד עבדו מחרב רעה. פצני והצילני מיד בני נכר, אשר פיהם דיבר שווא וימינם ימין שקר." (תהילי., קמ"ד).

זוהי כנראה המציאות בהווייתה המעשית.

איך שלמה, החכם באדם, לא קלט להיכן הוא מוביל?

[לאוסף המאמרים על שלום עולמי וסתם שלום, לחצו כאן] [לדעתו של ספר תהילים, פרק עב על מלכות שלמה, לחצו כאן] [דעתו של אל"ם עופר בורין על מלכות שלמה, לחצו כאן]

[בכרזה: גרשון הכהן - הכל ארעי, ומי שמתמכר לשלום מתנוון. התמונה באדיבות יד לשריון. הכרזה: ייצור ידע]

[בכרזה: מי שמתמכר לשלום מתנוון... התמונה מתוך אתר יד לשריון]

[לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן]

[מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!]

מקורות והעשרה

[התמונה: ציורי תנ"ך / שלמה המלך והמקדש / ציירה: אהובה קליין (c), שמן על בד]

[התמונה: ציורי תנ"ך / שלמה המלך והמקדש / ציירה: אהובה קליין (c), שמן על בד]

12 thoughts on “גרשון הכהן: מלכות שלמה – הערכת הישגים וכישלונות

  1. Pingback: הכל על אי ודאות והשלכותיה, באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. Pingback: עופר בורין: מלכים א פרק ה - אִ֣ישׁ תַּ֤חַת גַּפְנוֹ֙ וְתַ֣חַת תְּאֵֽנָת֔וֹ - ייצור ידע

  3. Pingback: עופר בורין: מלכים א פרק ה - אִ֣ישׁ תַּ֤חַת גַּפְנוֹ֙ וְתַ֣חַת תְּאֵֽנָת֔וֹ - ייצור ידע

  4. Pingback: עופר בורין: תהילים, פרק עב – תפילתו האחרונה של דוד בן ישי - ייצור ידע

  5. Pingback: עופר בורין: תהילים, פרק עב – תפילתו האחרונה של דוד בן ישי - ייצור ידע

  6. Pingback: גרשון הכהן: פיצול ממלכת דוד - ייצור ידע

  7. Pingback: גרשון הכהן: משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ"כית - ייצור ידע

  8. ליאור קונארד:
    שלמה המלך לא כשל! בימיו הכל היה טוב ופורח.
    כמו בכל שלטון יש חתירה נגדו!
    משהגיע השעה יצאו הנאבקים מהחורים!.
    תמיד תהיה חתירה נגד ולא משנה איזה שלטון או שבט על פני הגלובוס.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *