[התמונה: חתני פרס נובל לשלום 1994 באוסלו. רהמ יצחק רבין, שר החוץ, שמעון פרס ויאסר ערפאת (צילום: SA'AR YA'ACOV 12/10/1994, לע"מ)]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

הסכמים עושים בהתאם לחוקי העוצמה במערכת מורכבת...

בטרם יצא הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ, לפגישתו עם שליט צפון קוריאה, הקבילו את פניו אוהדיו באירועים אחדים בקריאות קצובות: "נובל נובל".

טראמפ - שהגיע לנשיאות מתחום העסקים - מעיד על עצמו וגם מוכיח, שהוא יודע איך עושים הסכם. הוא מבין היטב את חוקי העוצמה במערכת מורכבת, לפיהם העוצמה הנתפסת של הצדדים למשא ומתן היא שקובעת את תוצאותיו.

[להרחבה על המושג, 'עוצמה', לחצו כאן] [להרחבה על המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן]

לכן, הוא אינו מגיע למשא ומתן לפני שהוא יוצר עמדת כוח:

• באיומים להשתמש בכוח;
• בהטלת סנקציות;
• ובמתן תחושה של לא-צפוי שמסוגל לכל דבר (הדמוניזציה שעושים לו מבית מעצימה את עוצמתו עוד יותר, כי אם האמריקנים משוכנעים שהוא נטול רסן ומסוגל לכל מעשה, מה יאמרו אויביו?)

כך עשה עם קוריאה הצפונית (אין ביטול סנקציות ואין מחוות. יתנו יקבלו...); כך עשה עם איראן (קודם סנקציות וביטול הסכם ואחר כך משא ומתן) וכך הוא עושה בהסכמי הסחר (יטיל מכסים גבוהים ואז יישא וייתן על הסרתם).

ההתנהגות הזו הייתה שמורה, עד היום, למנהיגים של מדינות דיקטטוריות, שהיתלו במנהיגי הדמוקרטיות. עתה התנאים השתנו.

[כרזה אחת מיני רבות שמבקשות לעשות דמוניזציה לטראמפ. רק שהדימויים הללו רק מגבירים את עוצמתו, כי הם מחזקים את האמונה בקרב יריביה של ארצות הברית, שהוא משוגע, ומסוגל לכל מעשה שמנהיגים דמוקרטיים שקולים אינם מסוגלים לו... זו תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי johnhain לאתר Pixabay]

פרס נובל לשלום מחליש עוצמה...

אבל פרס נובל לשלום נובל, מטבעו, מחליש עוצמה, כיוון שהוא מקטין מאוד את הסיכוי שמקבל הפרס ירצה בהמשך הקדנציה להשתמש בכוח; וכשהעוצמה קטנה, היריבים חוגגים.

בדיוק כך קרה בשנות ה-90 של המאה הקודמת, ליצחק רבין ולשמעון פרס. הם היו צריכים - לנוכח ההתנהגות הפלסטינית - לעצור את יישום הסכם אוסלו ההסכם ולכנס ועידה בינלאומית שתכפה על הפלסטינים את קיומו באופן דקדקני. אבל, קשה לעשות מעשה שסותר את הישגך הגדול ביותר כפוליטיקאי, ואת תדמיתך כאיש שלום... אם היו יודעים לעצור בזמן, ייתכן שמערכת היחסים עם הפלסטינים הייתה היום שונה בתכלית!

סביר להניח שהענקת פרס נובל לשלום לברק אובמה, עיצבה גם היא את מנהיגותו באופן דומה. התוצאות גם שם בהתאם...

אינני יודע אם ועדת הפרס תבחר אי פעם באדם כטראמפ, גם אם ישיג פירוק של צפון קוריאה מנשקה הגרעיני, אבל גם אם כן, אני במקומו, הייתי כובש את ייצרי, מודה למעניקי הפרס ומציע להם לחזור אליו רק בתום הקדנציה האחרונה כנשיא.

ואם אז ימצאו אותו ראוי אז יופי...

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), עוצמה, ייצור ידע, 14/8/14.