תקציר: עם ישראל מתאבד, ואנחנו לא לבד! אנו מכירים את התופעה, לפיה מערכות מורכבות דוחפות, לעתים, את קיצן לאחור: כך בטבע וכך אצל בני אנוש, וכמו הבודדים כך גם קבוצות: להקות לווייתנים מתאבדים, להקות דולפינים מתאבדים, להקות של למינגים מתאבדים... וגם, קבוצות אנשים!

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התנהגות קולקטיבית של קבוצה, לחצו כאן]

עודכן ב- 16 במרץ 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

פרולוג

באופן לא סדיר, בתוך חמש עד עשר שנים, מתרחשת אחת התופעות המוזרות בחיי בעלי חיים: על פי דחף משותף לגזע, כל אוכלוסיית הלמינגים / למוסיים (סוג של מכרסמים קטנים) מתחילה יחד בהגירה המונית מן ההרים אל הים... ההתקדמות שלהם בלתי ניתנת לעצירה, והם מתנגדים בתוקפנות לכל מי שמנסה לעצור אותם. מאות מתים בדרך. כשהם מגיעים לים הם ממשיכים ישר קדימה... מותם הוא בלתי נמנע!

"אדם היה מהלך על חוף הים. ראה למינג מתחמם על צוק. שאל אותו: "כל חיי הקדשתי לחקר הלמינגים, ורק דבר אחד נבצר ממני להבין: איך זה שאתם מטביעים את עצמכם במים? השיב הלמינג: "מפליא: אני עצמי חוקר את דרכי האדם, ורק דבר אחד אינני מבין: איך זה שאתם לא?" (אבל, מסתבר שאנחנו דווקא כן!) (ולד, 1987, ע' 5).

אנחנו ממש לא לבד... יאללה מתאבדים!

אנו מכירים את התופעה, לפיה מערכות מורכבות דוחפות, לעתים, את קיצן לאחור: כך בטבע וכך אצל בני אנוש, וכמו הבודדים כך גם קבוצות: להקות לווייתנים מתאבדים, להקות דולפינים מתאבדים, להקות של למינגים מתאבדים... וגם קבוצות אנשים, ואנחנו ממש לא לבד! [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן].

[בתמונה: יאללה מתאבדים... חלק מתמונה חופשית לשימוש, ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי GraphicMama-team לאתר fexels]

מי שממש מתמחה בהתאבדויות קולקטיביות הם בני דודנו העזתים. הנה שתי דוגמאות מיני רבות:

הראשונה, בשנת 1970 הוקם ליד מעבר הגבול ארז (אז מחסום ארז) פארק תעשייה. באזור התעשייה הועסקו פועלים ישראלים ופלסטינים. בשנת 1972 היו באזור 11 מפעלים שבהם הועסקו כ-200 פועלים. בשיאו מנה הפארק כ-50 מפעלים; והוא היה חלק מתוכנית מקיפה, להקים במימון בינ"ל, שבעה פארקים תעשייתיים בשיתוף פעולה בין ישראל לרשות הפלסטינית, שיהיו מבוססים על מודל אזור התעשייה ארז. התוכנית הזו עלתה בעשן הפיגועים. בצד הפלסטיני של המעבר היו חנויות ודוכני מסחר פלסטינים, וגם אלה נהרסו, אחרי שבחסותם נחפרה מנהרת טרור ששימשה לפיגוע חדירה לאזור התעשייה [לאוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו, לחצו כאן]. 

הדוגמה השנייה: ב- 11 במאי 2018, עשרות מפירי סדר השחיתו והציתו את צדו העזתי של מעבר הסחורות בכרם שלום. הם פגעו בצינורות הגז המועברים מישראל לרצועת עזה ומיועדים לשימוש תושבי הרצועה. זו הפעם השנייה בימים האחרונים שבה מפגינים פוגעים במעבר. נזק כבד נגרם במקום. המסוע, מסוף הגז והדלק, ומסוע חומרי הבניין עלו באש (בוחבוט, 2018). 

המשגה

התאבדות קולקטיבית היא מקרה קיצוני של של התנהגות קולקטיבית (Collective behavior) או התנהגות נחילית (Swarm behavior). זהו מצב, שבו הפרטים במערכת מורכבת מוותרים על מטרותיהן הנפרדות ומתנהגים כגוף אחד - כקולקטיב - המציית לחוקי תיאום, להשגת מטרת העל. 

התנהגות זו - בין אם של בני אדם או של גורמים אחרים בטבע - אינה ניתנת להסבר במונחים אינדיווידואליסטים (עידן, 2014, ע' 28). היא מתרחשת כאשר נוצרת סכנה משמעותית של הישרדות על הקבוצה. לכן, מטרת העל שלה, היא בדרך כלל, הישרדות.

התאבדות קולקטיבית מתרחשת כאשר הפרטים עוברים דה-אינדיבידואציה (deindividuation): מצב, שבו פרט בקבוצה חברתית חש שהוא מאבד את זהותו האישית, ומתמזג עם זהות הקבוצה.

[להרחבה בנושא 'התנהגות קולקטיבית' לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'דה-אינדיבידואציה' לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מטרה של מערכת', לחצו כאן]

[בתמונה משמאל: התתאבדות קולקטיבית מהי? תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי gfkDSGN לאתר FIXABAY]

מה גורם לקבוצת אנשים לשרוף את עורק החיים שלהם? למה הם מתאבדים? 

התשובה הבנאלית היא ייאוש: "במצב הנוכחי, טוב מותנו מחיינו". אבל בקביעה כזו יכול להיות גם ממד רציונלי משמעותי: חולה סרטן שקיצו קרוב מבקש לחסוך מעצמו סבל; קבוצת אנשים שנגזר עליה למות; או להימכר לעבדות, מעדיפה לעשות זאת בעצמה, ולא לתת לאויבה את התענוג (התאבדות מצדה כמקרה בוחן).

זה ממש לא המצב אצלנו, וגם לא בעזה. את ההיגיון המעוות הזה ניתן, אולי, להגדיר במילים, ככל שיהיה רע יותר, יהיה בסוף טוב יותר... 

קשה להדביק לכך היגיון רציונלי; אבל, כמה אנשים חכמים הרי כבר קיבלו את פרס נובל, לאחר שהוכיחו שבני אדם אינם מקבלים החלטות בצורה רציונלית; ואם הם מוותרים על הרציונל כפרטים, הם עושים זאת גם בקבוצות.

כך למשל, "ב- 18 בנובמבר 1978 הועמדה בכפר קטן בג'ונגל הדרום אמריקאי חבית פח מלאה במיץ מלאכותי שלתוכו הוכנסו מנות ציאניד ווָאליום. יותר מתשע מאות איש - אנשי כת "מקדש העם" - נעמדו לפניה בשורות, ואחרי שנתנו לילדיהם לשתות את הרעל הם שתו גם בעצמם. המוות היה מהיר ותוך כמה דקות משפחות שלמות שכבו חבוקות על האדמה, ללא רוח חיים. ג'ים ג'ונס, מנהיגם הרוחני של אותם אנשים, מת מירייה בראשו" (פרסיקו, 2007).

אנחנו בוודאי מבינים שהיה שם סוג של היגיון מעוות שדחף את כולם לעשות מעשה. אבל את עצם ההיגיון הזה לא נבין לעולם.  

למה זה חשוב?

כי כדאי לזכור ולהזכיר לעצמנו, אחרי כל ברוגז מגיע זמן שיחות הסדרה ושלום. מומלץ לנו לשנן היטב ולעכל את משל הלמינגים, המובא בתחילת מאמר זה...

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התנהגות קולקטיבית של קבוצה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על התנהגות קולקטיבית של קבוצה;
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית';
• אוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו;
• הרחבת המושג: 'שיתוף פעולה';
• הרחבה בנושא 'התנהגות קולקטיבית';
• הרחבה בנושא 'דה-אינדיבידואציה';
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), התנהגות קולקטיבית של קבוצה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/4/23
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• תומר פרסיקו (2007), התאבדות קולקטיבית של כת מקדש העם (1978), יד לאחים, 8/5/07.
• אמיר בוחבוט (2018), פלסטינים הציתו את צינורות הגז בצדו העזתי של מעבר כרם שלום, חדשות וואלה, 12/5/18.
• פנחס יחזקאלי (2015), התנהגות קולקטיבית, ייצור ידע, 17/7/15.
• פנחס יחזקאלי (2018), דה-אינדיבידואציה, ייצור ידע, 11/3/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• ולד עימנואל (1987), קללת הכלים השבורים, הוצאת שוקן/ירושלים ותל-אביב.
• פנחס יחזקאלי (2014), שיתוף פעולה, ייצור ידע, 12/4/14.