פנחס יחזקאלי: משפחת הפשע קראג'ה

[בתמונה: עדאל קראג'ה בבית המשפט בפרשת כוכב הצפון, אוקטובר 2009. צילום מסך מתוך חדשות 2]

[בחזרה לתוכן העניינים של עברייני ישראל] [לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

משפחת קראג'ה היא ארגון פשיעה ערבי ישראלי - על בסיס חמולתי - מהקשים והאלימים בישראל, שבסיסו ביישוב חריש שבוואדי ערה, אך טווח הפעילות שלו מקיף כמעט את כל הארץ, מגדרה בדרום ועד עפולה ומפרץ חיפה בצפון.

בעבר היה מוקד הפעילות של הארגון ברמלה, עד שאנשיו הוגלו מהעיר בשל סכסוך עם חמולת ג'רושי (יחזקאלי, 2017).

הפעילות הפלילית של הארגון מתמקדת בסחיטת דמי חסות וגביית צ'קים וחובות, וגם, בניצול הזדמנויות להשתלטות על עסקים חוקיים. המשטרה מייחסת לארגון עשרות רבות של חיסולים וניסיונות חיסול של יריבים במגזר הערבי והיהודי, שחלקם לא הוכחו עד היום. 

[להרחבה על משפחת הפשע ג'רושי, לחצו כאן]

[בתמונה: חאג' כארים ג'רושי סופר סטאר... פרודיה על מצבה של המשטרה בפרשת חטיפת הילד דרמת חטיפת הילד, כרים ג'ומהור בן ה-7 מקלנסווה ב-10 ביולי 2018. מי שהצליח להשיבו היה חאג' כארים ג'רושי, והמשטרה 'גזרה קופון' על האירוע... היוצר: משה הלוי. התמונה הועלתה ע"י עו"ד פנחס פישלר לקבוצת הפייסבוק: לואי דה פינס]

[בתמונה: חאג' כארים ג'רושי סופר סטאר... פרודיה על מצבה של המשטרה בפרשת חטיפת הילד דרמת חטיפת הילד, כרים ג'ומהור בן ה-7 מקלנסווה ב-10 ביולי 2018. מי שהצליח להשיבו היה חאג' כארים ג'רושי, והמשטרה 'גזרה קופון' על האירוע... היוצר: משה הלוי. התמונה הועלתה ע"י עו"ד פנחס פישלר לקבוצת הפייסבוק: לואי דה פינס]

[בתמונה: איימן קראג'ה. התמונה היא צילום מסך]

האיש החזק במשפחת פשיעה זו - מאז 2012 - הוא איימן קראג'ה (ראו תמונה משמאל). קודם לכן, נשלט הארגון על ידי עדאל קראג'ה (ראו תמונה למעלה) (הללי ואשכנזי, 2012) (איפרגן, 2013).

[בתמונה משמאל: איימן קראג'ה. התמונה היא צילום מסך]

לקארג'ות יש, על פי הערכות המשטרה, את מלאי התחמושת הגדול ביותר מבין כל ארגוני הפשע בישראל. במשטרה חושדים, שפרט למעבדות חבלה לייצור מטענים, הם גם מחזיקים ברובים ובטילי לאו.

ע"פ פרסומים בתקשורת, הארגון הצליח במהלך השנים להלבין הון של מאות מיליוני שקלים, וחייליו פרושים על הטווח שבין גדרה ועד לצפון הארץ (איפרגן, 2013).

.

.

יחסי עבודה יריבויות משמעותיות
ארגון מולנר משפחת ג'רושי, משפחת אבוטבול

הצמיחה של משפחות הפשע הערביות

הלחץ המשטרתי הגדול שבו נתונים ארגוני הפשע היהודיים בישראל, בעשור האחרון, היווה הזדמנות צמיחה אדירה למשפחות הפשע הערביות מארבע סיבות עיקריות:

  • סיום המלחמה המיתולוגית בין משפחות ג'רושי וקראג'ה דחק אמנם את משפחת קראג'ה רחוק מאדמותיה ברמלה, אך אפשר לקראג'ות - להגדיר טריטוריה חדשה בצפון הארץ, ולשתי המשפחות להתחיל להתמקד בסביבתם וב'עסקיהם', ולא לכלות את האנרגיות שלהן על מלחמות פנימיות.
  • המשפחות היהודיות נזקקו לבעלי ברית במלחמותיהן נגד משפחות יהודיות אחרות, ו'אין ארוחות חינם'...
  • התערערות מעמד המשפחות היהודיות והיחלשותן, אפשר לנגוס בטריטוריות שלהן, לפעול גם במגזר היהודי, ולצרף 'חיילים' יהודים.
  • הקשיים שעומדים בפני המשטרה בפיצוח המשפחות הללו גדולים הרבה יותר מהקשיים שבהתמודדות עם המשפחות היהודיות: המבחנה החמולתי מקשה על החדרת סוכנים ו/או גיוס עדי מדינה, וכל חיכוך איתם מהווה מבצע צבאי ממש.

הידע הציבורי הקיים על המשפחות הללו קטן בהרבה מזה הקיים על משפחות הפשע היהודיות, וגם אינו רציף. שכן, הן מצויות 'מתחת לרדאר' ולתחומי ההתעניינות של הציבור היהודי, והתקשורת אינה עוסקת בהן באינטנסיביות שבה מסוקרים הארגונים היהודיים. לכן, המידע הקיים עליהן בתקשורת חלקי ומשובש.

[בתמונה: הלחץ המשטרתי הגדול שבו נתונים ארגוני הפשע היהודיים בישראל, בעשור האחרון, היווה הזדמנות צמיחה אדירה למשפחות הפשע הערביות. המשפחות היהודיות נזקקו לבעלי ברית במלחמותיהן נגד משפחות יהודיות אחרות, ו'אין ארוחות חינם'... בעל הזכויות בתמונה המקורית לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[בתמונה: הלחץ המשטרתי הגדול שבו נתונים ארגוני הפשע היהודיים בישראל, בעשור האחרון, היווה הזדמנות צמיחה אדירה למשפחות הפשע הערביות. המשפחות היהודיות נזקקו לבעלי ברית במלחמותיהן נגד משפחות יהודיות אחרות, ו'אין ארוחות חינם'... בעל הזכויות בתמונה המקורית לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

שנות התשעים של המאה הקודמת: מלחמת קראג'הג'רושי

בין שתי המשפחות שהתגוררו בשכנות בשכונת ג'ואריש ברמלה התנהל מאבק עקוב מדם - שנמשך שמונה שנים ושבמהלכו נרצחו 24 בני אדם. הסכסוך נסב סביב מאבקי שליטה בשוק הסמים, וכלל צבירת אמצעי לחימה רבים, נשק, לבנות חבלה ואפילו מטול לאו, שהופעלו נגד המשפחה היריבה. כל ניסיונות הסולחה והגישורים למיניהם נכשלו. גם הכנסת כוחות מובחרים של המשטרה לשכונה - דוגמת היחידה ללוחמה בטרור - לא הרגיעה את הרוחות (כהן, 2017) (סומברג, 2002).

[תמונתו של יואל לביא משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי איציק כהן קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

ראש עיריית רמלה לשעבר, יואל לביא (ראו תמונה משמאל) - שעמד בראש העירייה בשנים בשנים 1993–2017 - סיפר על מאמצי הסולחה הללו (סומברג, 2002):

[תמונתו של יואל לביא משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי איציק כהן קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

"הפתרון הראשוני נעשה דרך מנהיגים מקומיים שישבו עם כל חמולה בנפרד וניסו להרגיע. אחר כך הגיעו הסולחות, אבל כלום לא עזר... אני רואה בעיה גדולה בקיום סולחות. המשטרה מזמינה מכובדים הקשורים לעניין, אבל בפועל יוצא שקציני משטרה בכירים יושבים עם חבורת רוצחים. סביב המנהיגות החמולתית נמצאים חלק מהרוצחים, וחלק אחר שותפים לידיעה או מסייעים לרצח (סומברג, 2002).

היום לא מכבדים סולחות, זה היה תופס בעבר... והאוכלוסייה המקומית סרבה לשתף פעולה עם המשטרה... נכון, זה אבסורד שישנם מקומות שבהם שלטון הכוח גובר על שלטון החוק. התושבים ממאנים למסור מידע למשטרה, כי החמולות זורות אימה על התושבים ונוצר קשר שתיקה... ישנו כשל משטרתי בטיפול בבעיה, כי אין למשטרה - בגלל קשר השתיקה - יכולת להרשיע אנשים בבית המשפט. החמולות לא מכבדות את החוק, והן גם לא יכבדו אותו בעתיד (סומברג, 2002).

במקום לחנך אותן לאמץ דפוסי התנהגות מערביים, אנו משלימים עם העובדה שהם חיים במאה השמינית ועוד משלמים להם מיליוני דולרים, כדי שיעברו מקום בשביל לפתור ביניהם סכסוכים. זה אבסורד... (יחד עם זה...) במקרים כאלו הממשל צריך לאמץ דרכים לא שגרתיות (סומברג, 2002).

בתמונה: השר לביטחון הפנים לשעבר, אביגדור קהלני (ראה תמונה משמאל) התראיין בסוגיה זו: "בג'ואריש למדתי את הנושא לפני ולפנים, ורק בסופו של דבר הגעתי למסקנה של הפרדה. ניסינו כל פתרון עד שהגענו לפתרון הזה. סולחות וגישור וכל מה שאפשר למיטב הבנתי... הבעיה היא שצריך להגיע למצב שהחמולה מסכימה (לצאת לגלות) ... כשהעליתי בתחילה את הרעיון לא האמינו שנצליח, אבל זה הוכיח את עצמו" (סומברג, 2002) [תמונתו של אביגדור קהלני משמאל היא צילום מסך מכתבת הערוץ השני]

גם השר לביטחון הפנים לשעבר, אביגדור קהלני (ראה תמונה משמאל) התראיין בסוגיה זו: "בג'ואריש למדתי את הנושא לפני ולפנים, ורק בסופו של דבר הגעתי למסקנה של הפרדה. ניסינו כל פתרון עד שהגענו לפתרון הזה. סולחות וגישור וכל מה שאפשר למיטב הבנתי... הבעיה היא שצריך להגיע למצב שהחמולה מסכימה (לצאת לגלות) ... כשהעליתי בתחילה את הרעיון לא האמינו שנצליח, אבל זה הוכיח את עצמו" (סומברג, 2002).

[תמונתו של אביגדור קהלני משמאל היא צילום מסך מכתבת הערוץ השני]

אהרן פרנקו - לשעבר סגן מפקד מרחב השפלה ולימים, מפקד מחוז ירושלים ונציב שירות בתי הסוהר - היה בין קציני המשטרה שעמדו מאחורי היוזמה להפרדת הכוחות בג'ואריש: "הדור החדש במגזר הערבי אינו מכבד את המונח "סולחה"... בעבר במגזר הערבי היה כבוד, וסולחה הייתה סולחה. הגענו למצב שצעירים במגזר לא מתייחסים למבוגרים. אין מילה. התחלנו להבין שמאבדים את השליטה... 

אהרן פרנקו - לשעבר סגן מפקד מרחב השפלה ולימים, מפקד מחוז ירושלים ונציב שירות בתי הסוהר - היה בין קציני המשטרה שעמדו מאחורי היוזמה להפרדת הכוחות בג'ואריש: "הדור החדש במגזר הערבי אינו מכבד את המונח "סולחה"... בעבר במגזר הערבי היה כבוד, וסולחה הייתה סולחה. הגענו למצב שצעירים במגזר לא מתייחסים למבוגרים. אין מילה. התחלנו להבין שמאבדים את השליטה...  "... המשטרה יכולה להיות מתווכת, אבל חייבת להיות מעורבות עירונית. באירועים מסוג זה יכולים גם להיפגע חפים מפשע... (אנשי המשטרה) לא יכולים לעשות את זה לבד. צריך גיבוי של העירייה, של המחוז ובמיוחד של הרשויות הממשלתיות...  אומרים למשטרה תעשו את העבודה, אבל (אם) אין שיתוף פעולה, המשטרה לא יכולה להתמודד לבד עם בעיה כזו. צריך התערבות עירונית, וזוו הייתה בג'ואריש. בהתחלה חשבו שרעיון ההפרדה הוא פסיכי, ואז בדקנו וראינו שזה אפשרי (סומברג, 2002). [תמונתו של אהרן פרנקו צולמה על ידי משה שי, שירות בתי הסוהר]

"... המשטרה יכולה להיות מתווכת, אבל חייבת להיות מעורבות עירונית. באירועים מסוג זה יכולים גם להיפגע חפים מפשע... (אנשי המשטרה) לא יכולים לעשות את זה לבד. צריך גיבוי של העירייה, של המחוז ובמיוחד של הרשויות הממשלתיות...  אומרים למשטרה תעשו את העבודה, אבל (אם) אין שיתוף פעולה, המשטרה לא יכולה להתמודד לבד עם בעיה כזו. צריך התערבות עירונית, וזוו הייתה בג'ואריש. בהתחלה חשבו שרעיון ההפרדה הוא פסיכי, ואז בדקנו וראינו שזה אפשרי (סומברג, 2002).

[תמונתו של אהרן פרנקו משמאל צולמה על ידי משה שי, שירות בתי הסוהר]

גם אסף חפץ, לשעבר מפכ"ל המשטרה (ראו תמונה למטה משמאל) - שקודם לכן שימש כמפקד מחוז המרכז, והכיר מקרוב את הסכסוך בג'ואריש, התראיין בסוגיה זו:

גם אסף חפץ, לשעבר מפכ"ל המשטרה (ראו תמונה למטה משמאל) - שקודם לכן שימש כמפקד מחוז המרכז, והכיר מקרוב את הסכסוך בג'ואריש, התראיין בסוגיה זו: "הדבר הכי קשה לטיפול הוא בנקמות דם. קשה לפתור את הבעיה, וגם הסולחות הנערכות מדי תקופה לא הוכיחו את עצמן כפתרון... מדובר במערכת אחרת עם נורמות שהן לא חוקיות, אלא נורמות שבטיות. במקרים כאלו המשטרה לא מהווה גורם מרתיע. יש שם אינטרסים אחרים, שבטיים או כלכליים. בזמנו בג'ואריש הבעיה נפתרה ברגע שנוצרה הפרדה, אבל הם עוברים למקומות אחרים". הפתרון הוא משולב, של המשטרה והרשויות. במקום בו העירייה לא תתערב, זה לא ייפתר... העיריה חייבת להיות מעורבת. אם ראש העירייה חושב שהמשטרה לבדה תפתור את הבעיה אז זו טעות" (סומברג, 2002). [תמונתו של מפכ"ל המשטרה לשעבר, אסף חפץ באדיבות המשטרה]

"הדבר הכי קשה לטיפול הוא בנקמות דם. קשה לפתור את הבעיה, וגם הסולחות הנערכות מדי תקופה לא הוכיחו את עצמן כפתרון... מדובר במערכת אחרת עם נורמות שהן לא חוקיות, אלא נורמות שבטיות. במקרים כאלו המשטרה לא מהווה גורם מרתיע. יש שם אינטרסים אחרים, שבטיים או כלכליים. בזמנו בג'ואריש הבעיה נפתרה ברגע שנוצרה הפרדה, אבל הם עוברים למקומות אחרים". הפתרון הוא משולב, של המשטרה והרשויות. במקום בו העירייה לא תתערב, זה לא ייפתר... העיריה חייבת להיות מעורבת. אם ראש העירייה חושב שהמשטרה לבדה תפתור את הבעיה אז זו טעות" (סומברג, 2002).

[תמונתו של מפכ"ל המשטרה לשעבר, אסף חפץ, משמאל, באדיבות המשטרה]

במאי 1998, נחתם הסכם הפסקת האש בין החמולות היריבות. הסכסוך המדמם הזה הסתיים - בהתערבות המדינה - בניצחון של משפחת ג'רושי, כיוון שבני קראג'ה היו אלה שנאלצו להסכים לגלות מרמלה. נקבע כי חמולת קראג'ה תוצא מהשכונה, תפוצה כספית על ידי המדינה, ובני המשפחה יקבלו דירות ביישוב הערבי אליו ייעקרו. לאחר שהתברר, שאין ישוב ערבי המוכן לקלוט אותם, בשל החשש מהתחדשות מעשי האיבה, נאלצה המדינה להקצות להם דירות ביישוב חריש (כהן, 2017) (סומברג, 2002).

ה'שלום' הזה ביניהן, וחלוקת הטריטוריות המחודשת - במימון המדינה - אפשרה, כאמור, לשתי המשפחות לשקוד על פעילותן הפלילית ולהרחיבה מאוד.

אוקטובר 2009: משפחות קראג'ה ואבוטבול משתפות פעולה בהשתלטות על עסקי אזרחים

הפרשה עלתה לתודעה הציבורית כאשר בעל אתר למחזור פסולת אשפה, במושב בני ציון, התלונן במשטרה כי משפחות אבוטבול וקראג'ה מפעילות עליו ועל משפחתו לחצים, כדי להשתלט על האתר שלו. הסיפור החל כאשר אחד העובדים פוטר, פנה למשפחות הפשע הללו והצביע בפניהן על הפוטנציאל הכספי הטמון באתר. כתוצאה מכך זומן הבעלים ל'פגישת עסקים' שבה הודיעו לו שיש לו "שותפים חדשים" ושהוא נדרש לקבל חזרה את השותף שפוטר כעובד בכיר. כן הוחרמו ג'יפ ואופנוע ים של בעל העסק.

הבעלים החליט לא לוותר. הוא פנה למשטרה. כתוצאה מכך נעצרו 

אבוטבול וקראג'ה ממחזרים ומאיימים משפחות הפשע בישראל מנסות ומצליחות להשתלט על עסקים של אזרחים תמימים. הפעם העז בעל עסק אחד לעמוד מול משפחות קראג'ה ואבוטבול, והגיש תלונה במשטרה (למרות איומים על חייו) – ובכך חשף את השיטה שבה הם פועלים

[לסרטון הכתבה על ניסיון ההשתלטות על אתר המחזור, לחצו כאן]

[בתמונה: בן משפחת קראג'ה מובל להארכת מעצר לאחר ניסיון שנכשל להשתלט, ביחד עם משפחת אבוטבול, על אתר למחזור פסולת אשפה במושב בני ציון, ששיך לאדם תמים; אוקטובר 2009. צילום מסך מחדשות 2]

[בתמונה: בן משפחת קראג'ה מובל להארכת מעצר לאחר ניסיון שנכשל להשתלט, ביחד עם משפחת אבוטבול, על אתר למחזור פסולת אשפה במושב בני ציון, ששיך לאדם תמים; אוקטובר 2009. צילום מסך מחדשות 2]

אוקטובר 2009: פרשת "כוכב הצפון"

במסגרת פרשה זו, נתפס משלוח של 108 ק"ג קוקאין, אשר לפי החשד הוברח מפנמה לישראל על ידי רשת הברחת סמים חובקת עולם, שבה היו שותפים ארגונו של עמיר מולנר, (ראו תמונה משמאל) ומשפחת קראג'ה (חננאל, 2009).

[תמונתו של עמיר מולנר משמאל, היא צילום מסך מתוך כתבת התחקיר של ערוץ 2]

אחד מראשי הרשת, עבריין ידוע ומוכר מצפון הארץ, הפך לעד מדינה וסלל את הדרך לשורת מעצרים של בכירים בעולם התחתון (חננאל, 2009).

[להרחבה על עמיר מולנר, לחצו כאן]

זרעי החקירה, שנמשכה למעלה משנתיים, הונחו כבר בשנת 2005, כאשר הבחינו ביחידה המשטרתית המרכזית (ימ"ר) ברשת הברחת סמים אותה ניהל מישל בן סימון, יהודי צרפתי המבוקש גם בצרפת בגין הפצת סמים. ככל הנראה, בן סימון היה אחראי על רווח ודאי לארגוני הפשע- על השקעה בסך 6,000 דולרים לרכישת סמים, היו מרוויחים בארגון כמאה אלף דולר ויותר. תפקידו של עד המדינה, יחד עם עבריין בשם שמעון אזולאי, היה לתווך בין ארגוני הפשע לבן סימון (חננאל, 2009).

אחרי שביצעו האזנות ומעקבים רבים במשך שנתיים, בחודש מאי 2009 הבחינו בימ"ר כי מתארגנת עסקת יבוא של 108 קילוגרם קוקאין מפנמה לישראל והחליטו לפעול. האחראים למבצע ההברחה לישראל כונו על ידי המשטרה, "מטה הייבוא" (חננאל, 2009).

עד המדינה היה הדרג המתווך בין ארגוני הפשע המממנים, לבין "מטה הייבוא". בעדותו סיפר שיחד עם שמעון אזולאי, שם בידיו של מישל בן סימון 130 אלף דולר, על מנת לממש את הברחת הקוקאין שנתפסו בפנמה. הוא סיפר כי אזולאי העביר 80 אלף דולר, מהם 20 אלף מארגון מולנר, 35 אלף ממשפחת קראג'ה ו-25 אלף ממשפחת שושני בטבריה (חננאל, 2009).

כאשר התעכבה העסקה בשל בעיות לוגיסטיות, נחטפו אזולאי ועד המדינה על ידי משפחות שושני וקראג'ה לחוף הים בטבריה, שם דרשו מהם את הכסף בחזרה. עד המדינה נחטף פעם נוספת על ידי עדאל קראג'ה, אשר לקח אותו לפרדס ואיים עליו שישיב לו את כספו בחזרה (חננאל, 2009).

כשפנה עד המדינה לבן סימון, האחרון אמר לו כי הכסף לא יועד כולו לעסקה, אלא לכיסוי חוב שהיה חייב לו אזולאי. עד המדינה סיפר כי בשלב זה, פנה לגיא וברמן ואורי לוזון מארגונו של עמיר מולנר, והם אלה שהצילו אותו מידי משפחת קראג'ה ושושני, ופרסו עליו את חסותם. עד המדינה הצליח להסכים עם וברמן ולוזון על ביצוע עסקת סמים בהולנד, של הברחת חשיש ממרוקו לאמסטרדם, ממנה צפוי היה להרוויח את סכום הכסף אותו ישיב למשפחות הפשע (חננאל, 2009).

עדאל קראג'ה נעצר חודש לאחר תפיסת 108 ק"ג הקוקאין בפנמה, ב-16 בספטמבר 2009, ביחד עם עוד 22 חשודים (חננאל, 2009). עמיר מולנר הצליח 'להחליק' מהתיק, ושוחרר כשבוע לאחר מכן.

פברואר 2010: משפחת קראג'ה מתפרעת בבית המשפט

האירוע הבא יכול ללמד במשהו על התרבות של המשפחה ועל ההרתעה שהיא מייצרת בבתי המשפט: בעת דיון בבית המשפט המחוזי בפתח תקווה, נגשה אחת ממאבטחות בית המשפט לאחד מבני המשפחה וביקשה ממנו לצאת החוצה, אחרי שהפריע לדיון. ההערה הציתה מיד מהומה באולם, ובמהלכה, עלי קראג'ה חבט בפניה של המאבטחת, שנחבלה בפניה. מיד אחר כך, הדיון הופסק וקראג'ה נעצר. הוא נשפט בגין התקיפה לשבעה חודשי מאסר.

ספטמבר 2010: חיסול צ'רלי אבוטבול

ביום א', ה- 11 באוגוסט 2002, נורה ראש משפחת הפשע, פליקס אבוטבול בפתח הקזינו שבבעלותו בפראג. התוצאה המידית מהירצחו של פליקס הייתה פיצול עסקי המשפחה ונטישת אחיו של פליקסצ'רלי אבוטבול (ראו תמונה משמאל) ביחד עם שלושת בניו.

הפיצול הזה חרץ את גורל המשפחה: בגלל שלא היו מאוחדים, הפיתוי של משפחות פשע אחרות להשתלט על נכסי המשפחה המוכה היה גדול, ובני משפחת אבוטבול הפכו ליעדים בולטים לחיסול (יחזקאלי, 2017).

[בתמונה משמאל: צ'רלי אבוטבול. התמונה היא צילום מסך מסרטון של חדשות וואלה מה- 17/4/14. לסרטון ולכתבה לחצו כאן]

גם בני משפחת קראג'ה - שעד מותו של פליקס שיתפו פעולה עם משפחת אבוטבול - נטלו חלק בחגיגה הזו. חיילי ארגון קראג'ה השתלטו על עסקים רבים בנתניה שהיו שייכים לארגון הפשע של משפחת אבוטבול, מה שהביא את המתח שבין המשפחות לנקודת שיא. ניסיון להפיג את המתח הזה הייתה "סולחה" שנערכה בין שתי המשפחות בתחילת 2010. אבל, זו הייתה רגיעה למראית עין. בספטמבר 2010 חוסל צ'רלי אבוטבול, לאחר מספר ניסיונות שלא עלו יפה. אלמונים פתחו באש לעבר רכבו בעת שתדלק בתחנת דלק סמוך למלון כרמל בנתניה, ונמלטו מהמקום. באירוע לא היו נפגעים נוספים, ולא נגרם נזק. חודשיים אחר כך עצרה המשטרה את אייל סופר - עבריין יהודי המשתייך למשפחת קראג'ה - בחשד ששלח את האחראים לירי, אך לא הוגש כתב אישום בפרשה (אלי ואשכנזי, 2014).

אוגוסט 2012: איימן קראג'ה נעצר בגין סחיטה באיומים ונהיגה בזמן שלילה

באוגוסט 2012 נעצר איימן קראג'ה בחשד לשורת עבירות, בהן סחיטה באיומים והלבנת הון. המשטרה טענה כי קראג'ה סחט בעלי עסקים במרכז הארץ והצפון. בונוס נוסף שקיבלו החוקרים הייתה העובדה, שקראג'ה נעצר כאשר נהג בעת פסילה. קודם לכן, נפסל רישיונו לשנתיים וחצי (הללי ואשכנזי, 2012)אבל התיק קרס, ואחרי חודשיים במעצר, ערעורים וחילוקי דעות בין שופטים, שוחרר איימן למעצר בית.

[לכתבה המלאה, לחצו כאן]

[בחזרה לתוכן העניינים של עברייני ישראל] [לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן]

מקורות והעשרה