גרשון הכהן: משמעותה המיוחדת של הצהרת בלפור

תקציר: מבחינה בינלאומית, דווקא לנוכח מגמת חבר הלאומים לפעול לסיום הקולוניאליזם האימפריאלי, אישור הצהרת בלפור היה צעד חריג בכל קנה מידה היסטורי. מאירוע זה, מהדהדת מלוא משמעות הכרתם של המעצמות בזכות היהודים לבית לאומי בארץ ישראל. בעצם המודעות המוצהרת של מנהיגי חבר הלאומים למצבם החריג של היהודים, שרובם לא היו באותה שעה בגדר "קהילות מקומיות", הזכאיות להגדרה עצמית מתוקף נוכחותם במרחב. הודגשה בכך משמעות זכותו המיוחדת של העם היהודי בארץ ישראל, למרות היעדרות רובו מן הארץ באותה העת.

[בתמונה: הלורד בלפור על שער המגזין, טיימס, 13 באפריל 1925]
[בתמונה: הלורד בלפור על שער המגזין, טיימס, 13 באפריל 1925]

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר העיתון 'ישראל היום'. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים על הצהרת בלפור והשלכותיה, לחצו כאן]

הלוגו של ישראל היום

עודכן ב- 2 בנובמבר 2023

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

להקשר המיוחד בו הופיעה הצהרת בלפור, בשלב האחרון של מלחמת העולם הראשונה, היה תפקיד מכונן במשמעותה של הצהרה זו לשיבת עם ישראל לארץ אבותיו. דווקא הערבים מיטיבים מאתנו לתפוס את עוצמת האירוע.

בנרטיב הפלסטיני הצהרת בלפור מוכרת כמקור אסונם. התנגדותם להצהרה לא נמוגה עם השנים. ב- 2016, בוועידת הפת"ח, שהתכנסה ברמאללה, הכריזו על המשך מאבקם בהצהרה. בנאום הסיכום שנשא נשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן, חיזק את דברי שר החוץ שלו אלמלאכי, שאמר:

"לאנגלים לא הייתה זכות לתת ליהודים את מה שנתנו וליהודים לא הייתה זכות לקבל" והוסיף: "זהו פשע שבוצע נגד עמנו" (שידור הטלוויזיה הפלסטינית, 30.11.2016).
כתבת וואלה: 99 שנה אחרי: הרשות דורשת מבריטניה לבטל את הצהרת בלפור שר החוץ הפלסטיני ריאד אל-מאלכי אמר שהגיש את הבקשה לשר החוץ הבריטי בוריס ג'ונסון. לדבריו, השניים סיכמו על הקמת ועדה משותפת שתעריך את השפעות ההצהרה על היחסים בין שתי המדינות
[לכתבת 'חדשות וואלה' מה- 2/11/16, לחצו כאן]

כדאי להקשיב למחאה זו. את דרישת אלמלאכי מבריטניה להתנצלות, כדאי להבין כתביעה אקטואלית הנוגעת לעצם ימינו

לא רק התחשבנות היסטורית מניעה בעניין זה את התרעומת הפלסטינית. הם מבינים משהו על משמעותה האקטואלית של הצהרת בלפור שיכול ללמד, עד כמה היא ממשיכה להיות משמעותית גם בעבורנו להבנת ייחוד מפעלנו: לא כמגמה קולוניאלית אלא כשיבה למולדת אבות, בכוח זכות ההגדרה העצמית שהוכרה אז לראשונה כזכות לאומית מכוננת.

כבר בראשית שנות העשרים של המאה הקודמת, הבינו את מלוא משמעות התמיכה הבינלאומית שהוענקה להצהרה זו בחבר הלאומים, וביקשו מיד לסכל את מימושה. אלא שגם מאבקם של הפלסטינים למימוש זכות ההגדרה העצמית שלהם, שייך במידה רבה להגיון שעיצב בשלהי מלחמת העולם הראשונה את אזורנו.

רעיון ההגדרה העצמית כעיקרון בינלאומי מוסכם, קיבל תוקף עם הצטרפות ארה"ב למלחמת העולם הראשונה, באפריל 1917, בתביעתה מבנות הברית לגיבוש מחודש של מטרות המלחמה. הנשיא האמריקני, תומס וודרו וילסון (Thomas Woodrow Wilson; ראו תמונה משמאל) ששלל את המורשת הקולוניאלית, תבע שינוי משמעותי במגמה המעצבת לסיום המלחמה:  לא עוד מימוש מטרות אימפריאליות, אלא מהלך כולל לשחרור לאומים משעבוד אימפריאלי.

מימוש הגדרה עצמית כפשוטו נתקל בקשיים כפי שתיאר גנרל יאן סמטס - המדינאי הדרום אפריקאי - במסמך שעסק בנושא: "העמים שנותרו מאחור עקב התפוררות רוסיה, אוסטריה וטורקיה אינם כשירים רובם ככולם מבחינה פוליטית, רבים מהם אינם מסוגלים לממשל עצמי." בראשית ינואר 1918 החליט הקבינט הבריטי, בהמלצת סמטס, כי עיקרון ההגדרה העצמית יחול רק באירופה, בארצות שנותרו מן האימפריה האוסטרו הונגרית והרוסית, אך לא באזוריי המזרח התיכון, שהיו טרם המלחמה נחלת האימפריה העות'מנית. הנשיא וילסון הצטרף להבנה זו.

מכאן עלה רעיון המנדט לשלטון זמני של המעצמות באזורי המזרח התיכון, כפיקדון נאמנות בהרשאת חבר הלאומים. בוועידת סן רמו, באפריל 1920, העניק חבר הלאומים את המנדט על סוריה לצרפת, ואת המנדטים על מסופוטמיה וארץ ישראל לבריטניה. ביולי 1922, אישרה מועצת חבר הלאומים את החלטות סן רמו, וכן את הכללתה של הצהרת בלפור בכתב המנדט על ארץ ישראל. לאורה, הוטל על בריטניה "להוציא לפועל את הצהרת בלפור, שאימצו שאר מעצמות בעלות הברית".

בתגובה מידית טענו הערבים כי רעיון הצהרת בלפור, סותר את עקרון ההגדרה העצמית. חשוב להזכיר כי באותה עת, מובילי המאבק הפלסטיני, בהם חאג' אמין אל חוסייני, לא ביקשו הגדרה עצמית פלסטינית, אלא צירוף פלסטינה למחוז דמשק שהוענק לפייצל.

משמעות התמיכה הבינלאומית שהוענקה להצהרה בחבר הלאומים, בכלל זה תמיכת נשיא ארה"ב וילסון, הובנה היטב על ידי אל חוסייני (ראו תמונה למטה). כאן ראוי לציין, שגם מאבקם של הפלסטינים למימוש זכות ההגדרה העצמית שלהם, שייך לאותה מגמה גלובלית שהתחוללה בשלהי מלחמת העולם הראשונה.

כמובן, לא אטען שהצדק עם טענת הערבים, אלא שבהחלט ראוי להכיר כי מבחינה בינלאומית, הצעד שנעשה בסן רמו, היה חריג בכל קנה מידה היסטורי. דווקא לנוכח מגמת חבר הלאומים לפעול לסיום הקולוניאליזם האימפריאלי, מזדקרת מלוא משמעות הכרתם של המעצמות בזכות היהודים לבית לאומי בארץ ישראל. בעצם מודעותם המוצהרת של מנהיגי חבר הלאומים למצבם החריג של היהודים - שרובם באותה שעה לא התקיימו במרחב שלטון המנדט כ"קהילות מקומיות" - הודגשה בהחלטתם משמעות זכותו המיוחדת של העם היהודי בארץ ישראל, למרות היעדרות רובו מן הארץ באותה העת.

היה בהכרה זו מעין וודאות מובנת מאליה גם לגבי זיקת היהודים לארץ ישראל כעניין היסטורי ותרבותי, וגם לגבי משמעותה המדינית האקטואלית של זיקה זו. חשיבות ההחלטה טמונה גם בעיתויה, עשרות שנים לפני שואת יהודי אירופה. בהיבט זה, דווקא לנו היהודים הישראלים כדאי לבקש לשוב לאותן הבנות שהיו אז בבחינת מובן מאליו בינלאומי, כפי שהתבטא  בהצהרת בלפור 1917 ותוקף לאחר מכן בהסכמה בינלאומית בסן רמו, 1920. גם במשפט החוק הבינלאומי בן ימינו, יש לכך משמעות רבה שלא פג תוקפה.

[לאוסף המאמרים על הצהרת בלפור והשלכותיה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

[בתמונה: גלויה שעוצבה במיוחד על-ידי האקדמיה לאומנות "בצלאל" לציון הצהרת בלפור - נובמבר 1917; מקור: הארכיון הציוני המרכזי]
[בתמונה: גלויה שעוצבה במיוחד על-ידי האקדמיה לאומנות "בצלאל" לציון הצהרת בלפור - נובמבר 1917; מקור: הארכיון הציוני המרכזי]

4 thoughts on “גרשון הכהן: משמעותה המיוחדת של הצהרת בלפור

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על מלחמת שמחת תורה – 'מבצע חרבות ברזל' אוסף 11 עשר כרזות על מלחמת שמחת תורה – 'מבצע חרבות ברזל' אוסף 11- ד"ר פנחס יחז

  2. Pingback: הצהרת בלפור ומשמעויותיה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  3. Pingback: יוסי בן ארי: ביטחון לאומי - מושגי יסוד ויישומם - ייצור ידע

  4. Pingback: גרשון הכהן: הצהרת בלפור לקראת בירור מחודש - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *