גרשון הכהן: משמעותה המיוחדת של הצהרת בלפור

[בתמונה: הלורד בלפור על שער המגזין, טיימס, 13 באפריל 1925]

[בתמונה: הלורד בלפור על שער המגזין, טיימס, 13 באפריל 1925]

מבחינה בינלאומית, דווקא לנוכח מגמת חבר הלאומים לפעול לסיום הקולוניאליזם האימפריאלי, אישור הצהרת בלפור היה צעד חריג בכל קנה מידה היסטורי. מאירוע זה, מהדהדת מלוא משמעות הכרתם של המעצמות בזכות היהודים לבית לאומי בארץ ישראל. בעצם המודעות המוצהרת של מנהיגי חבר הלאומים למצבם החריג של היהודים, שרובם לא היו באותה שעה בגדר "קהילות מקומיות", הזכאיות  להגדרה עצמית מתוקף נוכחותם במרחב. הודגשה בכך משמעות זכותו המיוחדת של העם היהודי בארץ ישראל, למרות היעדרות רובו מן הארץ באותה העת.

המאמר עודכן ב- 2 בנובמבר 2021

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר העיתון 'ישראל היום'. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים על הצהרת בלפור והשלכותיה, לחצו כאן]

הלוגו של ישראל היום אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

להקשר המיוחד בו הופיעה הצהרת בלפור, בשלב האחרון של מלחמת העולם הראשונה, היה תפקיד מכונן במשמעותה של הצהרה זו לשיבת עם ישראל  לארץ אבותיו. דווקא הערבים מיטיבים מאתנו לתפוס את עוצמת האירוע.

בנרטיב הפלסטיני הצהרת בלפור מוכרת כמקור אסונם. התנגדותם להצהרה לא נמוגה עם השנים. ב- 2016, בוועידת הפת"ח  שהתכנסה ברמאללה, הכריזו על המשך מאבקם בהצהרה. בנאום הסיכום שנשא נשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן, חיזק את דברי  שר החוץ שלו אלמלאכי, שאמר: "לאנגלים לא הייתה זכות לתת ליהודים את מה שנתנו וליהודים לא הייתה זכות לקבל" והוסיף: "זהו פשע שבוצע נגד עמנו" (שידור הטלוויזיה הפלסטינית, 30.11.2016).

כדאי להקשיב למחאה זו. את דרישת אלמלאכי מבריטניה להתנצלות, כדאי להבין כתביעה אקטואלית הנוגעת לעצם ימינו. לא רק התחשבנות היסטורית מניעה בעניין זה את התרעומת הפלסטינית. הם מבינים משהו על משמעותה האקטואלית של הצהרת בלפור שיכול ללמד, עד כמה היא ממשיכה להיות משמעותית  גם בעבורנו להבנת ייחוד מפעלנו: לא כמגמה קולוניאלית אלא כשיבה למולדת אבות, בכוח זכות ההגדרה העצמית שהוכרה אז לראשונה כזכות לאומית מכוננת.

[לאוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה, לחצו כאן]

כתבת וואלה: 99 שנה אחרי: הרשות דורשת מבריטניה לבטל את הצהרת בלפור שר החוץ הפלסטיני ריאד אל-מאלכי אמר שהגיש את הבקשה לשר החוץ הבריטי בוריס ג'ונסון. לדבריו, השניים סיכמו על הקמת ועדה משותפת שתעריך את השפעות ההצהרה על היחסים בין שתי המדינות

[לכתבת 'חדשות וואלה' מה- 2/11/16, לחצו כאן]

[תמונת הנשיא, וודרו וילסון, היא נחלת הכלל]

רעיון ההגדרה העצמית כעיקרון  בינלאומי מוסכם, קיבל תוקף עם הצטרפות ארה"ב למלחמת העולם הראשונה, באפריל 1917 , בתביעתה מבנות הברית לגיבוש מחודש של מטרות המלחמה. הנשיא האמריקני, תומס וודרו וילסון (Thomas Woodrow Wilson; ראו תמונה משמאל) ששלל את המורשת הקולוניאלית, תבע שינוי משמעותי במגמה המעצבת לסיום המלחמה:  לא עוד מימוש מטרות אימפריאליות, אלא  מהלך כולל לשחרור לאומים משעבוד אימפריאלי.

[תמונת הנשיא, וודרו וילסון, משמאל היא נחלת הכלל]

במזרח התיכון, מימוש מידי של ההגדרה עצמית, נתקל בקשיים. הקבינט הבריטי החליט בראשית ינואר 1918 כי עיקרון זה יחול רק באירופה, בארצות שנותרו מן האימפריה האוסטרו הונגרית והרוסית, אך לא באזורי המזרח התיכון שהיו טרם המלחמה נחלת האימפריה העות'ומנית. הנשיא וילסון הצטרף להבנה זו.

מכאן עלה רעיון המנדט לשלטון זמני של המעצמות באזורי המזרח התיכון.  בוועידת סן רמו,  באפריל 1920, העניק חבר הלאומים את המנדט על סוריה לצרפת ואת המנדטים על מסופוטמיה וארץ ישראל לבריטניה. ביולי 1922, אישרה מועצת חבר הלאומים את החלטות סן רמו, וכן את הכללתה של הצהרת בלפור בכתב המנדט על ארץ ישראל, לאורה  הוטל על בריטניה:  "להוציא לפועל את הצהרת בלפור שאימצו שאר מעצמות בעלות הברית".

[תמונתו של חאג' אמין אל חוסייני היא נחלת הכלל]

בתגובה מידית טענו הערבים כי רעיון הצהרת בלפור, סותר את עקרון ההגדרה העצמית. משמעות התמיכה הבינלאומית שהוענקה להצהרה  בחבר הלאומים,  בכלל זה תמיכת נשיא ארה"ב וילסון, הובנה היטב על ידי מחוללי המאבק הפלסטיני בראשות חאג' אמין אל חוסייני (ראו תמונה משמאל). כאן ראוי לציין, שגם מאבקם של הפלסטינים למימוש זכות ההגדרה העצמית שלהם, שייך לאותה מגמה  גלובלית שהתחוללה בשלהי מלחמת העולם הראשונה.

[תמונתו של חאג' אמין אל חוסייני משמאל היא נחלת הכלל]

ראוי להכיר כי מבחינה בינלאומית, דווקא לנוכח מגמת חבר הלאומים לפעול לסיום הקולוניאליזם האימפריאלי, באישור הצהרת בלפור נעשה צעד חריג בכל קנה מידה היסטורי. מאירוע זה, מהדהדת מלוא משמעות הכרתם של המעצמות בזכות היהודים לבית לאומי בארץ ישראל. בעצם המודעות המוצהרת של מנהיגי חבר הלאומים למצבם החריג של היהודים, שרובם לא היו באותה שעה בגדר "קהילות מקומיות", הזכאיות  להגדרה עצמית מתוקף נוכחותם במרחב. הודגשה בכך משמעות זכותו המיוחדת של העם היהודי בארץ ישראל, למרות היעדרות רובו מן הארץ באותה העת.

חשיבות ההחלטה טמונה גם בעיתויה, עשרות שנים לפני שואת יהודי אירופה. בהיבט זה, דווקא לנו כדאי לבקש לשוב לאותו מקום שהיה אז בבחינת מובן מאליו בינלאומי, כפי שהתבטא בתחילה  בהצהרת בלפור 1917 וחוזק לאחר מכן בתוקף  בינלאומי בסן רמו 1920.

[לאוסף המאמרים על הצהרת בלפור והשלכותיה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

העשרה

     

3 thoughts on “גרשון הכהן: משמעותה המיוחדת של הצהרת בלפור

  1. Pingback: הצהרת בלפור ומשמעויותיה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. Pingback: יוסי בן ארי: ביטחון לאומי - מושגי יסוד ויישומם - ייצור ידע

  3. Pingback: גרשון הכהן: הצהרת בלפור לקראת בירור מחודש - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.