אבי הראל: רצח גדליה בן אחיקם והלקח לימינו אנו

[בתמונה: רח גדליה. יצירתו של סלבי דוניסון (Selby Donnison) מ- 1962. צבעי מים על לוח. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

עודכן ב- 18 בספטמבר 2023

ד"ר אבי הראל

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

בשנת 586 לפנה"ס, לאחר חורבן בית המקדש הראשון, הופקד גדליהו בן אחיקם (להלן גדליה), על ידי נבוכדנאצר מלך בבל על שארית תושבי יהודה.

אל מקום מושבו של גדליהו שישב מצפון לירושלים, הצטרפו החיילים היהודיים שנשארו ביהודה, שרים, שארית האוכלוסייה ביהודה ופליטים שברחו למואב ולעמון.

סיפורו הטרגי של גדליה מובא פעמיים בספרי התנ"ך, פעם באופן מקוצר ופעם באריכות.

המקור הקצר מתאר את האירועים באופן הבא:" כב וְהָעָם, הַנִּשְׁאָר בְּאֶרֶץ יְהוּדָה, אֲשֶׁר הִשְׁאִיר, נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל--וַיַּפְקֵד עֲלֵיהֶם, אֶת-גְּדַלְיָהוּ בֶּן-אֲחִיקָם בֶּן-שָׁפָן.  כג וַיִּשְׁמְעוּ כָל-שָׂרֵי הַחֲיָלִים הֵמָּה וְהָאֲנָשִׁים, כִּי-הִפְקִיד מֶלֶךְ-בָּבֶל אֶת-גְּדַלְיָהוּ, וַיָּבֹאוּ אֶל-גְּדַלְיָהוּ, הַמִּצְפָּה; וְיִשְׁמָעֵאל בֶּן-נְתַנְיָה וְיוֹחָנָן בֶּן-קָרֵחַ וּשְׂרָיָה בֶן-תַּנְחֻמֶת הַנְּטֹפָתִי, וְיַאֲזַנְיָהוּ בֶּן-הַמַּעֲכָתִי--הֵמָּה, וְאַנְשֵׁיהֶם.  כד וַיִּשָּׁבַע לָהֶם גְּדַלְיָהוּ, וּלְאַנְשֵׁיהֶם, וַיֹּאמֶר לָהֶם, אַל-תִּירְאוּ מֵעַבְדֵי הַכַּשְׂדִּים:  שְׁבוּ בָאָרֶץ, וְעִבְדוּ אֶת-מֶלֶךְ בָּבֶל--וְיִטַב לָכֶם.כה וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בָּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן-נְתַנְיָה בֶּן-אֱלִישָׁמָע מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים אִתּוֹ, וַיַּכּוּ אֶת-גְּדַלְיָהוּ, וַיָּמֹת; וְאֶת-הַיְּהוּדִים, וְאֶת-הַכַּשְׂדִּים, אֲשֶׁר-הָיוּ אִתּוֹ, בַּמִּצְפָּה.  כו וַיָּקֻמוּ כָל-הָעָם מִקָּטֹן וְעַד-גָּדוֹל, וְשָׂרֵי הַחֲיָלִים, וַיָּבֹאוּ, מִצְרָיִם:  כִּי יָרְאוּ, מִפְּנֵי כַשְׂדִּים"[1]. לעומת תקציר זה, מופיע הסיפור כאמור פעם נוספת, באריכות רבה בספר ירמיהו בין הפרקים מ' עד מ"ג.

בתמונה: האליטות בשבי והעיר בוערת... שיירת השבויים היוצאים מיהודה. ציור מ-1904. הציור הוא נחלת הכלל

[בתמונה: שיירת השבויים היוצאים מיהודה. ציור מ-1904. הציור הוא נחלת הכלל]

מיהו גדליה, ומדוע מינו דווקא אותו הבבלים לנציב על שארית הפליטה ביהודה?

למרות שהמספר לא אומר זאת אנו יכולים להעריך מדוע. אחיקם אביו היה אחד השרים שנשלחו על ידי המלך יאשיהו אל חולדה הנביאה, והוא אשר הציל את הנביא ירמיהו ממוות[2]. דודו של גדליה, נמנה על אחד השליחים, ששלח המלך צדקיה לבבל[3], וסבו, שפן היה סופרו של המלך יאשיהו[4]. לשון אחר, גדליה בא ממשפחה מיוחסת המקורבת לשלטון. קירבה זו ללא ספק הייתה הסיבה שנבחר לתפקידו, לאחר חורבן בית המקדש הראשון. לאחר היבחרו, הוא התיישב ליד ירושלים במצפה, ושלח קול קורא לנשארים בארץ יהודה לחסות בצילה של מלכות בבל במקום מושבו. בין הבאים למצפה היו ירמיהו הנביא, ישמעאל בן נתניה ועוד שרי צבא נוספים שנמלטו במהלך המלחמה כנגד הבבלים לארץ מואב. גדליה היה אם כן פקיד מטעם מלך בבל, וייצג את שלטונו של זה האחרון בכוח הצבא הבבלי[5].

על פי מינוי זה של גדליה בידי הבבלים, לאחר החורבן הקשה של בית ראשון, אין סיבה לכאורה להאמין שמשהו נוסף עוד יכול להשתבש. זו הייתה התחושה של גדליה, שחסה בצלם של קציני הצבא הבבלי.

[התמונה לקוחה מספר כלשהו שלא אותר. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

אולם לא לעולם חוסן. בהמשך הדברים מסופר כי :

"יג וְיוֹחָנָן, בֶּן-קָרֵחַ, וְכָל-שָׂרֵי הַחֲיָלִים, אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה--בָּאוּ אֶל-גְּדַלְיָהוּ, הַמִּצְפָּתָה.  יד וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, הֲיָדֹעַ תֵּדַע כִּי בַּעֲלִיס מֶלֶךְ בְּנֵי-עַמּוֹן שָׁלַח אֶת-יִשְׁמָעֵאל בֶּן-נְתַנְיָה, לְהַכֹּתְךָ, נָפֶשׁ; וְלֹא-הֶאֱמִין לָהֶם, גְּדַלְיָהוּ בֶּן-אֲחִיקָם.  טו וְיוֹחָנָן בֶּן-קָרֵחַ אָמַר אֶל-גְּדַלְיָהוּ בַסֵּתֶר בַּמִּצְפָּה לֵאמֹר, אֵלְכָה נָּא וְאַכֶּה אֶת-יִשְׁמָעֵאל בֶּן-נְתַנְיָה, וְאִישׁ, לֹא יֵדָע; לָמָּה יַכֶּכָּה נֶּפֶשׁ, וְנָפֹצוּ כָּל-יְהוּדָה הַנִּקְבָּצִים אֵלֶיךָ, וְאָבְדָה, שְׁאֵרִית יְהוּדָה.  טז וַיֹּאמֶר גְּדַלְיָהוּ בֶן-אֲחִיקָם אֶל-יוֹחָנָן בֶּן-קָרֵחַ, אַל-תעש (תַּעֲשֵׂה) אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה:  כִּי-שֶׁקֶר אַתָּה דֹבֵר, אֶל-יִשְׁמָעֵאל"[6].

במילים אחרות, גדליה מקבל מידע מודיעיני מהימן על כי ישמעאל בן נתניה, שהיה אף הוא מיוחס אל זרע המלוכה, הוסת על ידי מלך עמון בעליס למרוד בבבל, והאקט הראשון של מרד זה הוא לרצוח את עושה דברם של הבבלים בארץ יהודה. למרות כל זאת, גדליה דוחה את המידע המודיעיני שקיבל, היות ולא חשב כי יש לעמון סיבה כלשהי למרוד באימפריה הבבלית, שהייתה בשיא כוחה. זו הייתה טעות קשה שעליה שילם גדליה בחייו. ישמעאל בן נתניה רצח את גדליה במקום מושבו במצפה, בשנת 587 לפנה"ס. האם גדליה היה טירון פוליטי או תמים עד כדי כך? יתכן. אולם היו לו סיבות טובות לדחות את המידע שקיבל היות וכאמור, הוא לא האמין  לשמועות על כוונות זדון של מלך עמון.

הסוף ידוע. ישמעאל בן נתניה בא ועמו עשרה חיילים. הם מכים את גדליה, ואת כל היהודים אשר היו אתו, ואת הכשדים אשר נמצאו שם, ובכך נותנים אות וסימן לתחילת המרד על בבל. חז"ל, למרבה הפלא, האשימו את גדליה, ברצח שלו עצמו כדלקמן:" כתיב [ירמיהו מ"א] והבור אשר השליך שם ישמעאל את כל פגרי אנשים אשר הכה ביד גדליה. וכי גדליה הרגן? והלא ישמעאל הרגן! אלא מתוך שהיה לו לחוש לעצת יוחנן בן קרח ולא חש מעלה עליו הכתוב כאילו הרגן. אמר רבא: לשון הרע - אפילו שאין לקבל אותה, לחשוש לה צריך (תרגום מארמית)"[7].

יש כאן קביעה נחרצת כי התמימות הפוליטית של גדליה, רדיפת השלום שלו ואי הכרת המרחב  הגיאופוליטי הסובב אותו, נחשבים בעיני חז"ל כשותפות לרצח. 

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שהועלתה על ידי Evan לאתר flickr]

אחרית דבר

לאחר חורבן בית ראשון וארץ יהודה, ממנים הבבלים פקיד יהודי בשם גדליה, כדי להיטיב לשלוט בארץ. היה עליו לשקם את החיים היהודיים בהיבט הכלכלי והרוחני, בצד תשלום מס כספי כבד לבבל. לכאורה, לאחר חורבן נורא כל כך, אין צפייה מצד איש כי משהו נוסף יכול להשתבש. ברם, גדליה מקבל מידע מודיעיני מהימן על מזימה  הנרקמת כנגד שלטון בבל בארץ יהודה, ושהוא מהווה מטרה הראשונה במרד זה. תמימות או טיפשות פוליטית בצד חוסר היכרות עם המצב הגיאופוליטי העכשווי מביאים את גדליה לדחיית מידע מודיעיני זה. הוא שבוי בקונספציה האומרת כי מלחמה או מרד לא יתרחשו, עובדה המזכירה במקצת את הקונספציה המודיעינית ערב מלחמת יום כיפור 1973.

בסיפור מינויו ורציחתו של גדליה ישנם פרטים היסטוריים רבים וחשובים שהינם חסרים וביניהם: זמן שלטונו, סיבת מינויו וסיבת הירצחו. אם כך, מה מטרת הסיפור של רצח גדליה?

[לקובץ המאמרים על 'קונספציה', לחצו כאן]

[התמונה לקוחה מספר כלשהו שלא אותר. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

ניתן  לחוש כי המסַפר המקראי מעביר ביקורת קשה אודות התנהגותם של אנשי יהודה לאחר חורבן בית המקדש הראשון וחורבן הארץ. אנשי יהודה לא למדו את הלקח של חוסר האחדות ביניהם, ובשל רדיפת כבוד ושררה הרסו את סיכוייהם לחיות בארץ תוך הרג אנשים חפים מפשע. חז"ל הוסיפו על כך לקח נוסף, שאין להיות מקובע לקונספציה, ויש לחוש לכל ידיעה מודיעינית, גם אם מדובר בלשון הרע, וכל שכן אם המדובר בידיעה מודיעינית המופקת מגורם מקצועי מהימן. על רצח גדליה בן אחיקם קבעו חז"ל צום מיוחד, בשל העובדה שלאחר רציחתו דלת העם שעוד נשארה לאחר החורבן עזבה את ארץ יהודה, וגם בשל המסקנות הנוספות של הסיפור, מלחמת אחים מחד גיסא וטיפשות ותמימות פוליטית, תוך היאחזות בקונספציה שגויה  מאידך גיסא.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

[1] מלכים ב', פרק כ"ה, פסוקים כ"ב – כ"ו.

[2] ראה – ירמיהו, פרק כ"ו, פסוק כ"ד.

[3] שם, פרק כ"ט, פסוק ג'.

[4] מלכים ב', פרק כ"ב, פסוק ג'.

[5] קמחי, ד. אנציקלופדיה לאישים בתנ"ך, יהושע צ'צ'יק הוצאת ספרים , ת"א, עמוד 209.

[6] ירמיהו, פרק מ', פסוקים י"ג – ט"ז.

[7] בבלי, מסכת נידה, דף ס"א, עמוד א'.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *