אבי הראל: היכן קבורה רחל אמנו?

[בתמונה: וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם. וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת רָחֵל עַד הַיּוֹם... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Ashley Van Haeften לאתר flickr]

על פי המסורת העממית, מקום קבורתה של רחל אמנו נמצא בבית לחם. ברם, היות ויש פסוקים סותרים בנידון היו חוקרים שחיפשו את המקום הנכון של קבר רחל. ואכן במאה ה- 19- ושוב לאחר מלחמת ששת הימים - נמצא מקום קבורתה מצפון לירושלים. זאת, מבלי לגרוע או לפגוע בתפילות הרבות ובדמעות, שהיו מנת חלקו של הציון השגוי בבית לחם במשך של שנים רבות, ואשר הפכו אותו לאתר זיכרון חשוב בתודעה הלאומית.

[לאוסף המאמרים על 'פרשת ויחי', לחצו כאן]

עודכן ב- 2 בינואר 2023

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

זהו מאמר ראשון מתוך שלושה על קבר רחל ומשמעותו. למאמרים האחרים לחצו כאן:

*  *  *

בפרשה המסיימת את ספר בראשית, פרשת ויחי, משביע יעקב את יוסף כי לאחר מותו, לא יקברנו במצרים. על יוסף להתאמץ ולהגיע עד חברון לקבר המשפחתי במערת המכפלה, ורק שם לקבור את אביו. קבורה משפחתית אינה חידוש והיא הייתה תופעה נפוצה בעולם העתיק.

למרות זאת, יעקב לא עשה כן לרחל אהובת נעוריו, שנקברה מחוץ למתחם המשפחתי. היכן רחל קבורה?

המקרא מציין את המיקום פעמיים כדלקמן:" וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם. וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת רָחֵל עַד הַיּוֹם" , וכן: "וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן, מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ, בְּעוֹד כִּבְרַת-אֶרֶץ, לָבֹא אֶפְרָתָה; וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת, הִוא בֵּית לָחֶם"[1]. לפי פסוקים אלה, ברור לנו כי רחל קבורה באזור בית לחם בנחלת שבט יהודה.

לעומת מקורות מקראיים הללו, הרי בספרי הנביאים  מצוין מיקום שונה לחלוטין:" בלכתך היום מעמדי ומצאת שני אנשים עם קבורת רחל, בגבול בנימין, בצלצח", וכן – "קול ברמה נשמע, נהי בכי תמרורים; רחל מבכה על בניה, מאנה להינחם על בניה כי איננו"[2]. כלומר לפי פסוקים אלה, מקום קבורת רחל הוא בכלל בנחלת שבט בנימין מצפון לירושלים, ולא באזור בית לחם לפי המסורת המקובלת. אמנם זיהוי המקום צלצח נתון במחלוקת, אולם העיר רמה, אותה מזכיר הנביא ירמיהו (קול ברמה נשמע), ידועה כעירו של שמואל הנביא, השוכנת בנחלת שבט בנימין מצפון לירושלים.

[בתמונה: קבר רחל על פי המסורת, על הדרך לבית לחם... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Patrick Gray לאתר flickr]

[בתמונה: קבר רחל על פי המסורת, על הדרך לבית לחם... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Patrick Gray לאתר flickr]

המדרש נוטה דווקא לזיהוי שאוזכר בדברי ירמיהו, ובאותה נשימה אף מסביר את הרציונל בקבורת רחל שלא במערת המכפלה כדלקמן: "דע לך שעל פי הדיבור קברתיה שם בדרך אפרת, שתהא לעזרה לבניה כשיגלה אותם נבוזארדן מירושלים לבבל, ויהיו עוברים דרך קברה של רחל. ורחל יוצאת ובוכה ומבקשת עליהם רחמים, שנאמר: 'קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע, נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ'. והקב"ה משיבה ומנחם אותה: "יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם... וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם"[3]. לשון אחר, לפי מדרש זה, כל הרעיון של קבורת רחל שלא במערת המכפלה הוא הנחמה שהיא מנחמת את הגולים שיוצאים מירושלים אל בבל. לכן, קברה של רחל חייב להיות מצפון לירושלים ולא מדרום לה.

הנה כי כן, קיימת סתירה שאינה ניתנת לגישור בין המקורות הללו, ומשמעותה של אותה סתירה היא שאין אנו יודעים בבטחה היכן מקום קבורת רחל. הסתירה האמורה, העסיקה פרשנים וחוקרים רבים,לאורך השנים. היו שדבקו בגרסה המסורתית שרחל קבורה בבית לחם, אחרים זיהו את קברה מצפון לירושלים, והיו שטענו כי יש בנמצא שני ציונים שונים לרחל, אחד בבית לחם והאחר בנחלת שבט בנימין[4].

דוגמה לדילמה הפרשנית, היכן קבורה רחל, ניתן לראות אצל אחד מפרשני המקרא הידועים, הרמב"ן[5]. הוא קבע את מיקום קבורת רחל מצפון ירושלים, ואת הביטוי "וַיְהִי-עוֹד כִּבְרַת-הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה", הוא פירש שהמדובר במרחק רב מבית-לחם.(כברת מלשון כביר = מרחק רב). אולם, את דבריו אלה הוא כתב בהיותו במקום הולדתו בספרד. כאשר הגיע לארץ ישראל בערוב ימיו (בשנת 1267), הוא חיפש את קבר רחל בצפונה של ירושלים, ולא מצאו. תושבים מקומיים הפנו אותו לקבר רחל בבית לחם,עובדה שסתרה לחלוטין את קביעתו הקודמת. חרף זאת הוא לא שינה את פרשנותו המקורית, היות וחש כנראה באופן אינטואיטיבי כי קבר רחל צריך להיות דווקא מצפון לירושלים ולא בבית לחם.

לאחר כשש מאות שנים מסיורו של הרמב"ן, קבע הארכיאולוג הצרפתי קלרמון-גנו, כי יש בידו את התשובה לשאלה היכן נמצא קבר רחל. לפי דעתו, האתר שמצא בצפונה של ירושלים, עם  מספר של מצבות ענקיות, הוא מקום קבורתה של רחל[6]. לפי זה, האתר של קבר רחל  שוכן בתוך המוצא של נחל פרת (=ואדי קלט), בין הכפר חיזמה ליישוב אדם, ונקרא בפי הערבים קובור בני ישראל, הקברים של בני-ישראל. לאחר מלחמת ששת הימים, זיהה גם החוקר נגה הראובני את מקום קבורת רחל באותו מקום[7].

[הרמב"ן: קבר רחל צריך להיות דווקא מצפון לירושלים ולא בבית לחם. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Yuval Y. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[הרמב"ן: קבר רחל צריך להיות דווקא מצפון לירושלים ולא בבית לחם. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Yuval Y. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

אחרית דבר

על פי המסורת העממית, מקום קבורתה של רחל אמנו נמצא בבית לחם. ברם, היות ויש פסוקים סותרים בנידון היו חוקרים שחיפשו את המקום הנכון של קבר רחל. ואכן במאה התשעה עשרה, ושוב לאחר מלחמת ששת הימים נמצא מקום קבורתה, מצפון לירושלים. הקביעה האמורה מתבססת בנוסף לפסוקים על העובדות הבאות[8]:

  1. המצבות מתוארכות לתקופת האבות (תקופת הברונזה התיכונה המוקדמת).
  2. האתר שוכן בנחל פרת, הגבול הדרומי של שבט בנימין (תואם את הכתוב בספר שמואל א').
  3. האתר שוכן ליד הכפר א-רם, שמזוהה עם הרמה, העיר של שמואל הנביא.
  4. האתר שוכן לא רחוק מגבעה המכונה בפי הערבים תל-אל-פול, שמזוהה עם גבעת שאול, עירו של שאול.
  5. המצבות הענקיות, שנשתמרו עד ימינו, מאמתות את דברי הפסוק גם מספר בראשית: "וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל-קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת-רָחֵל עַד-הַיּוֹם" (בראשית, פרק ל"ה, פסוק כ').
  6. המצבות עומדות לצִדה של דרך עתיקה המוליכה מירושלים אל מעבר יבוק שעל הירדן. שהיא דרך הגולים מירושלים, דבר התואם את דברי מדרש פסיקתא רבתי.

עובדות אלה צריכות להחזיר אותנו למקור האמתי של מקום קבורת רחל, מבלי לגרוע או לפגוע  בתפילות הרבות  והדמעות שהיו מנת חלקו של הציון השגוי בבית לחם במשך של שנים רבות, ואשר הפכו אותו לאתר זיכרון חשוב בתודעה הלאומית.

[לאוסף המאמרים על 'פרשת ויחי', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות

[1]  בראשית, פרק ל"ה, פסוק י"ט;  שם, פרק מ"ח, פסוק ז', בהתאמה.

[2] שמואל א' פרק י . פסוק ב', ירמיהו, פרק ל"א, פסוק י"ד בהתאמה.

[3] פסיקתא רבתי,  פרק ג'.

[4] על כך ראה -  שרגאי, נ. על אֵם הדרך - סיפורו של קבר רחל, הוצאת שערים לחקר ירושלים, ירושלים, תשס"ה ;  דמסקי, א. " קבורת רחל", אנציקלופדיה מקראית, כרך ז', ירושלים תשל"ו.

[5] רבי משה בן נחמן, מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, הוגה, מקובל ורופא, 1194 – 1270.

[6] Clermont-Ganneau, Archeological Researches in Palestine, vol. II, p. 278.

[7] ראה הראובני, נ. אור חדש על ספר ירמיהו,  עם עובד, עמודים 143‑151.

[8] חגי בן ארצי, גיליונות אוניברסיטת בר אילן, פרשת ויחי, תשע"א, מספר 893.

6 thoughts on “אבי הראל: היכן קבורה רחל אמנו?

  1. Pingback: אבי הראל: כברת ארץ – מרחק קצר או ארוך? - ייצור ידע

  2. Pingback: קובי ביטר: מדוע נקברה רחל בבית לחם? - ייצור ידע

  3. Pingback: גרשון הכהן: משמעותו של קבר רחל - ייצור ידע

  4. Pingback: פרשת ויחי באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *