תקציר: המלחמה הראשונה המתוארת בפסוקי המקרא, לא באה ללמד את הקורא ולהעשירו בידע צבאי שאין לו, אלה מדגישה כי מלכי הברית הצפונית יצאו למסע מלחמתי כנגד ממלכות כנען הסמוכות להן. במהלך צבאי זה, הם גם נתנו מענה הולם לאזור המרידה המשני בים המלח. זאת, במטרה ובכוונת מכוון של המספר המקראי, להדגיש את אופיו של אברהם בכלל ומול מלך סדום ושותפיו בפרט, וכבסיס לתיאור העונש הכבד שבא על מלכים אלה בעקבות התנהגותם המוסרית הפגומה.
[לקובץ המאמרים על פרשת לך לך, לחצו כאן]
עודכן ב- 22 באוקטובר 2023
אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.
זהו מאמר שני מתוך שניים, בנושא מלחמת אברהם בארבעת המלכים. המאמר האחר:
* * *
בפרשת לך לך בספר בראשית מתוארת המלחמה העולמית הראשונה. לפי הכתוב המלחמה התרחשה בין ארבעת המלכים: מלכי שִׁנְעָר (אמרפל), אֶלָּסָר (אריוך), עֵילָם (כדרלעומר) וגּוֹיִם (תדעל); לבין חמשת המלכים ששלטו באזור סדום: מלכי סדום (בֶּרַע), עמורה (בִּרְשַׁע), אדמה (שִׁנְאָב), צְבוֹיִים (שֶׁמְאֵבֶר), ובֶּלַע (שהיא העיר צוֹעַר). המלחמה החלה בעקבות מרידתם של חמשת המלכים, שהיו כפופים לשלטונם של ארבעת המלכים במשך תריסר שנים, ובשנה השלוש עשרה הם מרדו בהם. כעבור שנה, בשנה הארבע עשרה, פתחו ארבעת המלכים במלחמה, שנועדה לכבוש מחדש את חמש הארצות של חמשת המלכים ולהחזיר לידיהם את רסן השלטון.
אולם, קשה מאוד לקבל תיאור זה מבחינה ריאלית, שהרי אין להשוות בין כוחם של מלכי הצפון לבין כוחם של מלכי הכיכר. כל אחד ממלכי הצפון הנזכרים, שלט על ממלכה של ממש, וברית מלכי הצפון נחשבה למעצמה המשתרעת על כל מסופוטמיה - מעילם ושנער במזרח ועד אלסר וגויים במערב. לעומת זאת, כל אחד ממלכי הכיכר שלט על עיר קטנה וחמש הערים הנזכרות במקרא גם יחד מרוכזות בתא שטח קטן, הבטל בשישים בהשוואה לשטח מעצמות הצפון. כאלה הם גם יחסי הכוחות הצבאיים ביניהם. לכן, לא סביר שצבא ברית הצפון יצא למסע מלחמה עד ערי הכיכר. לאור כל זאת מתקבל הרושם, שהצגת המקרא כאילו יחסי הכוחות בין שני המחנות שווים, הינה הצגה מגמתית.
מהיכן באו מלכי הברית הצפונית?
קודם שננסה לענות על השאלה - מה מגמת פסוקי המקרא במלחמה זו - נבדוק מהיכן באו מלכי הברית הצפונית?
שנער מזוהה עם בבל, וכידוע מגדל בבל נבנה בארץ שנער [1]. בארכיון העיר אוגרית, נמצא טקסט שבו מופיע השם עמרפ ללא האות ל [2]. יש המנסים לזהות את אמרפל עם חמורבי המחוקק הבבלי הידוע המכונה עמורפי [3]. עילם היא ממלכה בצפון המפרץ הפרסי ושייכת לממלכה קדומה שנכבשה בידי הפרסים. תרבותה ושפתה ידועות ממקורות בבליים ופרסיים.
השם כדרלעמר, פירושו בשפה העילמית עובד או מאמין בעומר והייתה אלה בפנתיאון העילמית. תדעל הוא שם חיתי מובהק [4]. כלומר, רוצה לומר כי ברית מלכי הצפון, הינה ברית מדינית וצבאית חזקה בהשוואה לברית של ערי מלכי הכיכר/ים המלח.
המקרא לא מציין שום התייחסות צבאית של מלכי הצפון לערי הכיכר, אף שעברו לידם בבואם ובשובם. יתרה מזאת, סיפור הקרב בין מלכי הצפון לבין מלכי הכיכר כלל אינו מתואר, כי ככול הנראה הוא לא התרחש. אם כן מדוע נזכר אירוע זה במקרא? התשובה הראשונה לכך היא שמלכי הברית הצפונית, יצאו למסע מלחמתי כדי לדכא מרידה של עמי כנען, שהיו משועבדים לברית זו ומרדו בה. עמים אלה היוו כוח משמעותי ושטחם הוא בעל חשיבות צבאית ומדינית רבה. המסע הצבאי האמור עבר על פי פסוקי המקרא בארץ כנען בצפון (הרפאים - בבשן), לאורך עבר הירדן המזרחי (הזוזים, האימים והחורים) ועד לדרום ארץ כנען (איל פארן). המלחמה כנגד מלכי הכיכר, אם התרחשה, הייתה בשולי הדברים.
התשובה השנייה קשורה לשבוי מפורסם, לוט אחי אברהם. לוט היה תושב ממלכת סדום, ושככזה, הוא נפל בשבי. כאשר מגיעה ידיעה זו לאוזני אברהם אחיו, הוא לא היסס, ארגן צבא מאולתר ושחרר את אחיו. אברהם שחרר את אחיו בפעולה צבאית מחושבת, תוך ניצול גורם ההפתעה וחשכת הלילה. הוא תקף עם מחנהו בשני ראשים, הביס את השובים והשיב כאמור את אחיו. לפי כוחם הצבאי הרב של ברית מלכי הצפון, אברהם תקף ככול הנראה רק את מחנה השובים שהתנהל לאטו ובמנותק מעיקרו של צבא הברית הצפונית.
לאחר שחרור לוט, מופיע אחד ממלכי ברית ערי הכיכר, מלך סדום, והוא פונה לאברהם בסוג של ספק בקשה ספק דרישה, כי יחזיר לשליטתו את אנשי ממלכתו ששוחררו עם לוט, ורק את הרכוש ישמור אברהם בידו. תביעתו של מלך סדום אינה עולה בקנה אחד עם הנוהל בעולם העתיק, שהמנצח לוקח הכול, הן את הנפש והן את הרכוש.
על רשעותם של מלכי ברית הכיכר ואנשיהם, כבר השמיענו המקרא בסיפור פרידת לוט מעל אברהם [5], והדגמה לכך מתוארת בהמשך הדברים [6]. לשון אחר, עיון ספרותי בסיפור מלחמת המלכים - בתוכנו, מבנהו וסגנונו - מעלה, שמגמתו העיקרית היא להציג את אופיים השלילי של מלכי הכיכר - מתוך ניגוד גמור לאופיו של אברהם. בכך מהווה הסיפור רקע להחלטה על הפיכת סדום ועמורה, ואולי אף אזהרה בטרם הפיכה זו.
תשובה שלישית לסיפור המלחמה קשורה אף היא לאברהם, על פי פירושו של רד"ק [7] (בראשית, פרק י"ד, פסוק א):" ונכתב הספור הזה בתורה להודיע יושר לבב אברהם עם האל ובוטח בו בכל לב. כי במעט אנשים רדף אחר ארבעה מלכים, ולהודיע כי ראוי לאדם למסור עצמו למקום סכנה להציל קרובו, כמו שעשה אברהם אבינו".
אחרית דבר
המלחמה הראשונה המתוארת בפסוקי המקרא לא באה ללמד את הקורא ולהעשירו בידע צבאי שאין לו, אלה באה להדגיש כי מלכי הברית הצפונית יצאו למסע מלחמתי כנגד ממלכות כנען הסמוכות להן. במהלך צבאי זה, הם גם נתנו מענה הולם לאזור המרידה המשני בים המלח. זאת, במטרה ובכוונת מכוון של המספר המקראי להדגיש את אופיו של אברהם בכלל - ומול מלך סדום ושותפיו בפרט - וכבסיס לתיאור העונש הכבד שבא על מלכים אלה בעקבות התנהגותם המוסרית הפגומה.
[לקובץ המאמרים על פרשת לך לך, לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
מקורות והעשרה
- גרשון הכהן (2015), אברהם ומלחמתו במלכים, 5/1/15.
- פנחס יחזקאלי (2019), פרשת לך לך באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 4/11/19.
[1] בראשית, פרק י"א, פסוק ב'.
[2] ארצי, פ. עולם התנ"ך, בראשית, ת"א 1993, עמ' 103.
[3] על פי פירושו של הרב י. צ. הרץ לתורה, רבה של בריטניה, לונדון 1972, עמ' 50.
[4] ייבין, ש. מחקרים בתולדות ישראל וארצו, ירושלים, 1959, עמוד 58.
[5] בראשית, פרק י"ג,פסוק ג.
[6] שם, פרק י"ח, פסוקים כ – י"ט.
[7] רבי דוד בן יוסף קמחי, מגדולי פרשני המקרא והדקדקנים של השפה העברית. המאה ה13, צרפת.
Bella Tuka:
תודה על השיתוף,
נושא מעניין ומרתק!
מישאל עידן:
מאמר מרתק