האם דווקא מערך ההדרכה ישנה את המשטרה?

מערך ההדרכה

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי CollegeDegrees360 לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים על הדרכה ארגונית, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

מוקדש באהבה ובאיחולי הצלחה לחברי נסים קלו באתגר שנטל על עצמו...

רפורמה במערך הדרכה של ארגון - המתבצעת בהדגשים הנכונים - עשויה לחולל מהפיכה בתרבותו. בימים אלה שוקד מערך ההדרכה במשטרת ישראל על רפורמה בתהליכי עבודתו. האם היא תהיה הגורם המכריע בשינוי תרבות המשטרה?

בהנחה - שגורם הדרכה בארגון יחדיר בו שינוי ארגוני אסטרטגי - טבוע פרדוקס. באופן מסורתי, מסייע מערך ההדרכה לבעלי העוצמה בארגון לשמר את שליטתם בארגון. זאת בין היתר, באמצעות שימור התרבות הארגונית; ופה אנו מניחים, כי ההדרכה תפעל בניגוד לטבעה. שהכלי שמיועד לקבע את השליטה והתרבות, יהיה מאמץ מרכזי בתוכנית להקריסם!

מה הבעיות במערך ההדרכה הנוכחי?

כמו כל ארגון - הסובל ממה שמכונה, "שלטון הביורוקרטיה" - ההדרכה היא מערך שנועד לשרת את הגדלת עוצמתו של המנגנון המשטרתי העצום: מכללה רבת רושם; סגל הדרכה גדול; תקני קצונה המוקצים לכך, כולל קצונה בכירה; כמות גדולה של לומדים בקורסים ארוכים, המנותקים משגרת העבודה במשטרה; וכדומה. מערך זה אינו מתאים לאופי המשטרה ולאתגריה הנוכחיים. להלן מספר סיבות בסדר יורד:

  • האחריות על ההדרכה היא של המטה: לא של השוטרים ולא של מפקדיהם. קורסים, השתלמויות וימי עיון הם מכסות כוח אדם המוטלות כעונש על המפקדים, מבלי שתהיה להם השפעה אמתית על מקצועיות השוטרים. לשוטרים אין עניין ללמוד ואין עניין לדעת (ראו התרבות הארגונית...).
  • אין ערך למאמץ ולמשאבים המושקעים בהדרכה, כל עוד אחד המרכיבים הדומיננטיים בתרבות הארגונית קובע, כי "אשר לשטח, לשטח; ואשר ללימודים, ללימודים". משמע, לא מערבים מין בשאינו מינו. לעבודה בשטח יש כללים משלה, המנותקים ממה שנלמד!
  • משטרה היא תחום אקדמי הנלמד באוניברסיטאות, גם בישראל. אולם, אין קשר ישיר בין החומרים הנלמדים לחומר האקדמי ואין אינטגרציה בין עבודת תחנות המשטרה לחומר הזה. זהו אבסורד ממש שמקומו לא יכירנו בפרופסיות אחרות, כמו עבודה סוציאלית, פרקליטות ותביעות, רפואה, סיעוד ועוד. כשהמפכ"ל עושה שימוש במונחים מוכרים מעולם אכיפת החוק, שוטרים אינם מבינים את הביטויים הללו, והופכים אותם לבדיחה (יחזקאלי, 2016)...
  • שיטת השרוולים - שמטרתה להפוך את המשטרה מקצועית יותר - היא נטל עבור השטח. האגפים השונים מגבירים את עוצמתם דרך הטלת איסורים על מעבר כוח אדם בין תחומי העיסוק השונים, ללא הדרכה "נאותה" (שהשפעתה ממילא קלושה בגלל התרבות הארגונית; ראו למעלה). התוצאה: מפקדי התחנות מאבדים גמישות ויכולת תמרון בכוח האדם שלהם.

הרעיון המחולל

הרעיון - שיש לו פוטנציאל לשנות את המציאות - שמאחורי הפתרון המוצע הוא להעביר את האחריות מהמטה אל השוטר/הקצין ומפקדיו בשטח, כשעל השוטר להשיג את השכלתו הרלוונטית בעצמו, מפקדו נמדד ברמת ההשכלה הרלוונטית של שוטריו, והקידום והשכר הם פועל יוצא של מידת ההשכלה הרלוונטית:

  • מעבר לקורסים מקוונים (מוקים), הנלמדים ברשת באופן פרטני, ללא הרצאות פרונטליות בכיתה או בשילוב מספר מצומצם של מפגשים בכיתה, לפי דרישות הקורס. הקורסים המקוונים כוללים את יחידות הלימוד, מטלות לפי דרישות כל קורס, פורומים לתקשורת עם המרצים והלומדים האחרים, חומרי העשרה ועוד. בסוף הקורס מתקיימת בחינת סיום קפדנית, לפי לוח הבחינות קבוע מראש. דוגמאות לקורסים כאלה מצויים בשפע. ראו למשל את הקורסים המקוונים של אוניבסיטת סנטה פה ושל קורסרה (על הקורסים המקוונים ויתרונותיהם ראו למשל אצל צזנה, 2016).
קורסרה
  • הלמידה היא תהליך שאיננו נפסק לכל אורך הקריירה: שוטר מחויב במעבר שני קורסים לפחות בשנה. ככל שילמד יותר תגדל יכולתו להתקדם, בדרגה ובתפקידים.
  • הקורסים חייבים לשלב את כל התכנים האקדמיים הרלוונטיים. יש לפעול במהירות, על מנת להכיר בהם לקרדיטיזציה אקדמית, מהר ככל האפשר, דרך אחת האוניברסיטאות (זהו תהליך הכרחי בדרך למעבר השיטור להיות פרופסיה בישראל).
  • אין יותר קורסים ארוכים מחוץ לתחנה: הלמידה מתבצעת בסביבתו הטבעית של השוטר, באחריותו ובאחריות מפקדיו.
  • שינוי המהות של מושג החניכה והפרקטיקום במשטרה: חלק מהקורסים הם קורסי חניכה, המשותפים לחונך ולנחנך, אולם הדרישות משניהם שונות. שניהם מנתחים אירועים בהם פעלו בשטח לפי קריטריונים מקצועיים. הציון ניתן לשוטר על הישגיו; ולחונך על איכות החניכה והמשוב שנתן על עבודת חניכו!
  • מפקדים נמדדים בכמות הקורסים שצוברים שוטריהם ביחס לוותק שלהם: על כן, ועל מנת לשפר את סיכויי שוטריהם, הם יכולים לארגן קבוצות למידה בשטח.
  • מעבר מתחום משטרתי אחד לשני מחייב קורסי בסיס מסוימים, ודגש עתידי על קורסים כאלה, תוך כדי התפקיד החדש. מפקד - המבקש להגדיל את הוורסטיליות של אנשיו - יכול לוודא שלקחו קורסים המאפשרים להם מעבר גמיש בין תחומי עיסוק.
  • קידום - כולל עליה בדרגות פז"ם וכולל קורס קצינים - מתבצע בדרך של מכרז, שתנאי הגישה אליו הוא כמות קורסים מסוימת שנצברו, ובחינות קשות וקפדניות!
  • קורסים הם דבר דינמי ויצירתי, שצריך לדעת להכין במהירות, על מנת להסתגל לנסיבות משתנות: למשל, אם היה קורס על מניעת פשיעה מצבית; או על שיטור גבוה ושיטור נמוך, לאחר שהמפכ"ל עשה שימוש במונחים הללו, היה מן הסתם מספר הנרשמים אליהם גדול מאוד, גם בקרב הקצונה הבכירה!

הדגשים

  • דרושה תכנית מעבר הדרגתי לשיטה החדשה, עד שתיווצר מסה קריטית של קורסים, שתייתר את השיטה הנוכחית. .
  • מומלץ לפתוח את הקורסים בתשלום לאזרחים (בוודאי לאחר ההכרה בהם כקורסים אקדמיים). כך יכולים מועמדים לגיוס לצבור ידע ונקודות עוד לפני גיוסם (שלב מהותי במעבר לפרופסיה אמתית).

הסיכונים: אם כך, מי צריך מכללה?

הסיכון המרכזי הוא, שהמנגנון המשטרתי לא יתיר שינוי כזה אם יבין את משמעותו, שהיא הקטנה דרמטית בעוצמתו, והתייתרות חלק משמעותי ממערך ההדרכה. אם הדבר יתרחש, תהיה בכך אנומליה, שבה המטה פועל בניגוד לאינטרס ההישרדותי הבסיסי שלו!

על כן, מומלץ מאוד ששינוי כזה יתבצע מתחת לרדאר! לא להצהיר הצהרות שעלולות ליצור התנגדות לשינוי, אלא להתחיל בהדרגה וליצור התהוות, שתסחף את המשטרה. כאשר המתנגדים יבינו מה התרחש זה יהיה מאוחר מידי עבורם.

בהצלחה רבה!

[לאוסף המאמרים על הדרכה ארגונית, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

 

8 thoughts on “האם דווקא מערך ההדרכה ישנה את המשטרה?

  1. Pingback: הדרכה ארגונית באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. Pingback: הכל על ביורוקרטיה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  3. Pingback: תרבות, סטייה, אלימות ושחיתות שוטרים באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  4. פנחס יקר,
    אתה עוסק בעבודת קודש שמטרתה להסיר את האבק מעל המוסכמות שהתקבעו בארגון, לחשוף את הצד התת מימי של הקרחון הארגוני, דהיינו את התרבות הארגונית או ה DNA שלו.
    לגבי הסוגייה של נתק גובר והולך בין צרכי השטח למענה ההכשרתי הממוסד, יצא לי לעסוק בכך לא מעט בארגונים שונים ובראשם הצבא והבכבאות, וגם שם פגשתי בעיות דומות.
    מאחר ואין מחלוקת שבית הספר הארגוני זקוק לרענון מתמיד ולרלוונטיות לצרכי השטח, ע"י הכנסת מודולות חדשות ומותאמות לתוך הכשרות קיימות, גם במחיר של פגיעה קטנה בכשירויות הבסיס שאינן משתנות באותו הקצב, הרי שהשינוי המהותי (ולא התוספתי), לו אתה מייחל צריך לבוא ממקום אחר: ממערך האימונים שהייתי מוסיף לו נדבך של "התאמת כשירויות"!!!
    מערך אימונים צריך מטה ראשי מצומצם, המגבש תפיסה ומקצה משאבים, אך את עיקר מעיינויו עליו להקצות למחוזות ולמתקני האימון האזוריים. שם ניתן לחזק כשירויות חלשות, לעדכן כשירויות שבשינוי (לדוג' נוהל פתיחה באש או מעצר חשוד המתעדכן מפעם לפעם) וכן לאמן באופן מהיר על אמצעי חדש שנכנס זה עתה למערך, ושאין הצדקה לבנות קורס ייעודי עבורו, לכלל הדרג הלוחם הוותיק, בבה"ס (במקביל להכנסתו כמודולה בקורסי הבסיס, עבור הנקלטים החדשים במערך זה).
    על מעקב הכשירויות להעשות באופן אישי ע"י כל מפקד כלפי פקודיו הישירים, תוך ביצוע רענונים תקופתיים לכשירויות שלא תורגלו ונצפו בשטח.
    דף הכשירויות האישי יהיה מעין טופס בד"ח (בדיקות חיוניות בח"א) שיחייב מפקדים לוודא שכשירות המצוייה על סוף "פג תוקף" למי מפקודיהם, תעודכן באופן מיידי, שאם לא כן לא יוכל הוא לצאת לפעילות המבצעית הבאה.
    אני לא ממציא את הגלגל כנראה מאחר וברמה הבסיסית הנושא אמור להתקיים גם כיום, אך השוני המהותי הוא במעבר מכשירות יחידה או צוות לכשירות פרט, והורדת אחריות המעקב עליה למפקד הזוטר, בפיקוח מערך ההדרכה המחוזי המוסמך לבצע ימי רענון, ע"ב תכנית שנתית המבוססת על תמונת מצב סך הכשירויות האישיות בתחנה או באזור.
    כמובן שישנו סיכון בביזור משאבים שכזה, שסוגיות הפיקוח על היישום בו הופכות למורכבות. לשם כך נדרשת מע' ניהול כשירויות טובה (כש"ם), ומערך טכני תומך, אך הדבר בהחלט בר ביצוע, ועל אחת כמה וכמה עם הגדלת תיקני השיטור בכ 2,600 שוטרים חדשים במהלך השנה, מהלך הצופן בחובו הזדמנויות רבות למערך ההכשרה והאימונים במשטרה.
    אשמח לתגובותיכם,
    רונן סער

  5. מיה ויינשטיין:
    אתה כותב על פיתוח הטלאנט האנושי, מה שקיים בהמון ארגונים באזרחות. זה הרבה יותר רחב מהדרכה, הדרכה היא אחת הזרועות המבצעות את המדיניות של פיתוח הטלאנט האנושי. ואגב, במשטרה יש אינספור קורסים. יותר מכל ארגון אחר שאני מכירה. מה שכן, יש לבדוק את התכנים, קרי- איכותם ורמתם. 2. יש לסנן בקפידה את המדריכים- מקצועיות ואישיות. ואכן יש לבחון את הרלוונטיות שלהם לתפקיד של המבצע ולמאה ה- 21.
    אגב פנחס, אם היית מ' המלמ"ש, מה היתה התרבות הארגונית במלמ"ש?

  6. מוטי קליינמן:
    פנחס יחזקאלי, אתה תותח! צריך לחבר את הרעיונות החכמים שלך באינפוזיה לכל לובש מדים….אני מקווה שחיים בלומנפלד, אשר מונה לפקד על המכללה, יקרא ויאמץ לפחות חלק מהצעותיך, כי הוא האדם הראוי ביותר לתפקיד הזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.