אבי ברוכמן: אסירים חפים מפשע – הצד השני של מהפכת ה-DNA

פרוייקט החפות

[מקור התמונה]

[לאוסף המאמרים אודות הודאות שווא, הרשעות שווא והשלכותיהן, לחצו כאן]

במחצית שנות ה-90 של המאה הקודמת סערה המדינה, בעקבות רציחתו של יושב ראש האגודה לזכויות האזרח, עורך הדין שמואל לוינסון זל. עובדיה שלום הורשע ברצח בשנת 1994. הוא יושב כאסיר בכלא (22 שנים...) אך טוען לכל אורך הדרך לחפותו. בימים אלו הגישה הסנגוריה הציבורית בקשה לבית המשפט העליון למשפט חוזר, בטענה כי בחומר הראיות לא אותר .D.N.A  של שלום, אלא של אדם אלמוני.

ויש גם דוגמאות הפוכות: לפני מספר חודשים דווח בתקשורת על התפתחות דרמטית ברצח הנערה נועה אייל  זל לפני 16 שנה. התפנית בחקירה הארוכה החלה כאשר המשטרה הצליבה דגימות DNA שנמצאו בזירת הרצח עם דגימות אחרות שנמצאות במאגר שהחלה להקים בשנים האחרונות. כך, הגיעו לדניאל נחמני. הוצמד אחריו מעקב סמוי, במהלך העיקוב, הוא ירק ברחוב, השוטרים אספו את דגימת הרוק ומצאו התאמה ל .D.N.A שנמצא בזירת רצח הנערה.

הרשעות שווא -היבטים פילוסופיים פסיכולוגיים וארגוניים

בישראל, מאז קום המדינה, ביטל בית המשפט העליון הרשעות לאחר תום ההליכים המשפטיים, והורה על משפט חוזר רק ב 26 מקרים. על פי סעיף 31 לחוק בתי המשפט משנת 1984. רק 14 נדונים זוכו בסופו של דבר. הטענה היא כי המספר הקטן של בקשות למשפט חוזר, שהתקבלו בישראל, נובע מכמה בעיות מוסדיות המונעות הגשה של בקשות כבדות משקל למשפט חוזר, ומגבילות את האפשרות לשכנע את בית המשפט כי יש עילה לביטול ההרשעה.

הרשעת שווא - הרשעה של חפים מפשע - היא עוול נוראי הנעשה לאותם אנשים שהורשעו בדין, על אף חפותם. מעבר לעוול האישי, יש לכך השלכות חמורות על פעילותה של מערכת אכיפת החוק, מאחר שהאשם האמתי התחמק מעונש, והאמון במערכת אכיפת החוק הולך ונסדק.

פרופ' אפרת שהם, ד"ר רונית פלד-לסקוב, וד"ר מאיר כרמון (מהמכללה האקדמית אשקלון) כותבים בספרם (2012) "הרשעות שווא: היבטים פילוסופיים, פסיכולוגיים וארגוניים": "פרסומם של מקרים שונים - שמתוכם עולה כי הורשעו אנשים חפים מפשע - מעלה שאלות רחבות העוסקות במכלול האיזונים הקיימים במערכת אכיפת החוק, ואשר מתפקידם למנוע הישנות מקרים מעין אלו".

פרוקט החפות

מהפכת ה-.D.N.A  החלה בסוף שנות ה-80 ובעיקר בשנות ה-90 של המאה הקודמת. מהפכה זו יצרה אפשרות לבצע בדיקות מדויקות, אפילו על בסיס דגימה קטנה מאד של רקמה אנושית מזירת העבירה, שאותה ניתן להגדיל במעבדה לקראת ביצוע הבדיקה.

סנגרו - הרשעת חפים מפשע

פרופ' בועז סנגרו (2014) כתב ספר מרתק תחת הכותרת הרשעות חפים מפשע בישראל ובעולם.  בספרו, הוא מתאר את "פרויקט החפות" (Innocence Project) בארצות הברית. במסגרת פרויקט זה נבדקו בדיקות .D.N.A  לאסירים שטענו לחפותם. ממצאי הפרויקט היו מדהימים, מאז 1992 זוכו על בסיס הבדיקות למעלה מ- 300 אסירים שהורשעו בעבירות החמורות ביותר רצח ואונס, ושנדונו לעונשים החמורים ביותר מאסר עולם ואו עונש מוות. במחצית מהמקרים שבהם זוכו האסירים הובילו הבדיקות גם לחשיפת העבריין האמתי (לאתר פרויקט החפות לחצו כאן).

סנגרו מתאר מחקר של שני פרופסורים בארצות הברית גרוס ושפר, שפורסם תחת הכותרת "זיכויים בארצות הברית, 1989-2012 - דוח של מרשם הזיכויים הלאומי". החוקרים מתארים כמות מרשימה של זיכויים: 891 זיכויים של אנשים בודדים, מתוכם כשליש מהמקרים הזיכוי התבסס על השוואת .D.N.A; ועוד 1170 זיכויים של קבוצות אנשים. ביחד 2061 זיכויים רשמיים של חפים מפשע, שהורשעו ונשלחו למאסר ואו לגרדום. הזיכויים הקבוצתיים נובעים מחשיפת 13 פרשיות של שחיתות משטרתית, שבכל אחת מהן שוטרים טפלו באופן שיטתי האשמות שווא על אזרחים חפים מפשע ובדו ראיות כדי להפליל אותם ולזכות בקידום.

אם תרצו, מהפיכת הדנ"א חשפה בפנינו את אפקטיביות השיטות שבהן נוקטים גורמי האכיפה לאיתור ולהרשעת עבריינים. היא אינה מעודדת, בלשון המעטה.

בישראל, זכורה פרשיית כנופית מע"ץ, קבוצה של 5 צעירים שנעצרו על ידי המשטרה בגין מקרי הצתה ועבירות חמורות נוספות בין השנים 1974-1978. 4 נאשמים הורשעו וקיבלו עונשי מאסר בין 3 שנים ל 10 שנים בהתאם למספר ההצתות בהם הורשעו. 14 שנים לאחר החקירה ולאחר שהארבעה סיימו לרצות את עונשם בבית הסוהר הודה קצין משטרה בשם שי שמחי, כי העדויות שנגבו מהאנשים היו תוך שימוש באלימות, השפלות וכי חלק מהעדויות זוייפו. במרץ 1988 הודיע היוע"מש שהוא תומך במשפט חוזר. הפרקליטות העדיפה שלא לקיים משפט חוזר ולא להעמיד במבוכה את קציני המשטרה שחלקם כבר היו בתפקידים בכירים ביותר, כמו גם חלק מאנשי הפרקליטות שהיו מעורבים. בית המשפט המחוזי בתא ביטל הרשעתם וזיכה  אותם בזיכוי מלא. נפסקו לטובתם 3 מיליון ₪ פיצויים, בשלב מאוחר יותר בהליך אזרחי נפסקו לטובתם 12 מיליון ₪ נוספים.

רויטל חובל בכתבה בעיתון "הארץ" מ 27 פברואר 2015 תחת הכותרת "אשמה בלי דרך חזרה" כותבת ששנת 2014 הייתה שנת שיא במספר הרשעות השווא שנחשפו בארצות הברית: 125 מקרים! שיא זה נזקף לזכות פעילותן של יחידות בקרה פנימיות שהוקמו בפרקליטויות במטרה לזהות ולתקן הרשעות שווא. למשל, היחידה בברוקלין חשפה 10 הרשעות שווא ברצח, על שישה מהמורשעים נגזר עונש מוות שהומר למאסר עולם והם הספיקו לרצות יותר מ 30 שנות מאסר. כאשר בוחנים את הסיבות להרשעות השווא מתברר שב 56% מהמקרים מדובר בהאשמת שווא, ב46% מהמקרים בכשל במערכת האכיפה, ב 34% מהמקרים טעות בזיהוי, ב 22% מהמקרים ממצאי זיהוי פלילי מטעים וב 13% מהמקרים הודאה כוזבת.

מרבית הגורמים המרכזיים להרשעות חפים מפשע קשורים לתחום דיני הראיות, ולגורמי מערכת אכיפת החוק. סנגרו (2014) מנתח את הסיבות לכשלים של חוקרי המשטרה, כאשר הם מכוונים לתפיסה המוטעית של "אשמת החשוד" התובעים והשופטים שהנטייה הטבעית שלהם לסמוך על אחרים בעיקר אנשי אכיפת החוק, חוסר האפשרות להבחין בין עדות אמת לעדות שקר והתפיסה השגויה של המושג "ספק סביר". ניתוח משלים ומרתק אפשר לקרוא במאמרם של פרופ' אפרת שוהם וד"ר רונית פלד- לסקוב (2015):

A Three-dimensional Perspective on Wrongful Conviction in Israel: Organizational-Forensic, Psychosocial and Practical.

בארצות הברית פיתחו מודלים מתמטיים להשערת מספר הרשעות השווא. פרופ' סנגרו (2015) מתרגם את המודל לישראל ואומר כי ניתן להניח שישנן כ-5% הרשעות שווא, שהן 1,136 אסירים (בממוצע), שהורשעו לשווא וכלואים בישראל בכל זמן נתון! סנג'רו התייחס לכלל הכלואים בשב"ס בשנת 2009. באם נתייחס רק לכלואים הפליליים כיום מדובר בכ-500 אסירים שנמצאים בכלא בישראל שהורשעו הרשעות שווא ...

אז למה לא מקימים פרויקט חפות בישראל?

לצערנו, במדינת ישראל לא ניתן כנראה לקיים פרויקט חפות דומה לארצות הברית המבוסס על בדיקות גנטיות. משום שרשויות אכיפת החוק לא מילאו את חובתן לשמור על הממצאים והדגימות מזירות הפשע הדרושים לביצוע הבדיקות. רק לאחרונה, קבעה נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור שאין לאף רשות סמכות להשמיד מוצגים בתיקי רצח. זאת במסגרת החלטתה, לדחות בקשה למשפט חוזר שהגיש סולימאן אל עביד שהורשע ברצח חנית קיקוס. אל עביד ביקש לבדוק את ה-.D.N.A שנמצא על בדלי הסיגריות בזירה, אך כשפנה לקבל אותם השיבה לו המשטרה כי המוצגים הושמדו, חרף ההוראה בחוק לפיה חלה חובה לשמור לצמיתות חומרים הקשורים בתיקים פליליים חמורים.

[לאוסף המאמרים אודות הודאות שווא, הרשעות שווא והשלכותיהן, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות

  • חובל ר' (2015), "אשמה בלי דרך חזרה",הארץ, 27.2.15.
  • פלד-לסקוב ר', כרמון מ', שהם א' (2012), הרשעות שווא: היבטים פילוסופיים, פסיכולוגיים וארגוניים.
  • סנגרו ב' (2014), הרשעות חפים מפשע בישראל ובעולם.
  • Peled- Laskov, R and Shoham, E. (2015), A Three-dimensional Perspective on Wrongful Conviction in Israel: Organizational-Forensic, Psychosocial and Practical, International journal of Criminology and Sociology, 4, 154-165.
  • תלם יהב (2016), דרישה למשפט חוזר בעקבות DNA: "גנבו לי 22 שנים מהחיים", 26/2/16, ynet.

 

 

 

 

8 thoughts on “אבי ברוכמן: אסירים חפים מפשע – הצד השני של מהפכת ה-DNA

  1. Pingback: הודאות שווא והרשעות שווא באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. Pingback: בועז סנג'רו: "פרקליט המדינה עושה ניסויים בבני אדם"... - ייצור ידע

  3. Pingback: פרופ' בועז סנג'רו: "פרקליט המדינה עושה ניסויים בבני אדם"... - ייצור ידע

  4. Pingback: חגית לרנאו: האם התביעה היא הגוף הנכון לפעול לתיקון הרשעות שווא? - ייצור ידע

  5. מישאל עידן:
    אף לא מילה על "זיהום" ה – DNA ,זה מה שחסר במאמר,מוצגים המאוחסנים שנים רבות ולא תמיד בתנאים סטריליים או במעבדות עלולות לאבד את האיכות של ה – D.N.A לחלופין "לספח" למוצג D.N.A של אחרים שהייתה להם נגישות לממצאים והשאירו בהם גם את ה – D.N.A שלהם.הניסיון להשוות למערכת המשפט האמריקאית אינו רלוונטי כאן,כי השיטה שם שונה,אחת הדוגמאות הבולטות היא משפטו של או' ג'י סימפסון.במשפט הפלילי הוא זוכה ואילו במשפט האזרחי קבעו שהוא הרוצח…פשוט היו 2 הרכבים שונים של מושבעים .שמעתי מומחית ל – D.N.A שאמרה שלא בטוח שמשפט חוזר יביא לזיכויו של האיש (מומחית עצמאית המספקת חוות דעת גם בבתי המשפט)

    • אכן צודק צביקה ..במרבית המקרים השקר מתחיל במשטרה שהיא "שומר הסף" של מערכת אכיפת החוק..הזכרנו את תסמונת "אשמת החשוד"..הפרקליטות מביאה את הראיות לבית המשפט..והשופטים שאין להם תמיד כלים להבחנה נוטים להאמין לאנשי אכיפת החוק ומכאן הדרך להרשעת שווא קצרה..

  6. ג'ואל ברמן:
    אבי, הזיכויים בארה"ב – זה עשרות מקרים? מאות? אלפים?
    פרט לזיכויים בארה"ב על עבירות אלימות למיניהם עליהם שמעתי – יש עבירות אחרות?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.