גרשון הכהן: על גדרות ביטחון והפרדה

20160211223637

[בתמונה - צילום מעיתון במחנה של הצלם הצבאי אברהם ורד: כך היה אפשר לסייר לאורך הגבול בימים של טרור ראשוני, בלי איומי מטענים ונט, שגורמים לצה״ל לנוע רק ברכב משוריין]

[מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון 'מקור ראשון' והוא מובא פה באדיבות nrg.co.il, באישור מערכת העיתון והמחבר]

מקור ראשון

[לאוסף המאמרים העוסק בגדרות הפרדה ובהשלכותיהן, לחצו כאן]

גרשון הכהן

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

גדר טובה עושה שכנים טובים, זהו פתגם אמריקאי ידוע, שהושמע לנו פעמים רבות על ידי חסידי תורת ההיפרדות מפלסטינים. העיקרון הזה כנראה מתפקד יפה כשמדובר בשני שכנים אמריקאים, שנפגשים ביום א' באותה הכנסייה, וגדר ביניהם באמת מונעת סכסוכים מיותרים.

 הבה נתבונן  אם כן, בכמה דברים שכדאי לדעת על גדרות הביטחון וההפרדה, שישראלים משליכים עליהם את יהבם:

עד  מלחמת ששת הימים, לא הייתה גדר לאורך רוב גבולותיה של מדינת ישראל. גדר הביטחון כמערכת רצופה, הוקמה לראשונה בבקעת הירדן בתקופת המרדפים ב- 1969-1968. לאור האפקטיביות שלה בבקעת הירדן ומעבר מוקד הפעילות של תנועת הפתח מירדן ללבנון - אחרי הכרעתו בירדן על ידי המלך חוסיין ב'ספטמבר השחור' - הוקמה גדר כזו גם בגבולות רמת הגולן ולבנון.

חשוב לדעת, שגדר היא רק רכיב אחד במערכת ביטחון שוטף רבת רכיבים, והיא מחייבת סדר פעולות רוטיניות:

  • בצידה עוברת דרך פטרול ודרך טשטוש למעקב עקבות של חדירה.
  • מידי ערב יש לחדש את הטשטוש ומידי בוקר, סיור בוקר חייב לעבור לאורכה של הגדר לגישוש עקבות.
זה מסביר, כיצד לפני מלחמת ששת הימים, צה"ל השקיעה בביטחון השוטף לאורך כל הגבולות לא יותר מ-8 פלוגות; ועם הקמת הגדר עלה מספרן לעשרות רבות. גדר היא משאבה לסדר כוחות , שמופעל באופן מובנה, באורח שגרתי, כמו הצבת פועלים ליד מכונה בפס היצור. למעשה, סדר הכוחות שמפעיל כיום צה"ל לאורך גבול מצרים ורצועת עזה במספר הלוחמים, גדול ממספר הלוחמים שהיו בפעילות מבצעית  בסיני בימים שלאחר מלחמת יום כיפור, לפני הסכם השלום עם מצרים.

אפשר לומר, שהכול קרה בגלל הכיבוש. אלא שגם אם נשוב לאחור, הטרור השתנה והתפתח באמצעיו ובשיטותיו, ואי אפשר לחזור בזמן לאחור, כמו שאין להפוך חביתה חזרה לביצה.

מעבר לכך, גם אנו השתנינו בציפיותינו ממערכות הביטחון. בשנות ה-60, בראשית התפתחות פעילות הפתח, היה ויכוח במטכ"ל. האלוף אריאל שרון שהיה ראש מה"ד, דרש לפרוס את כל הלוחמים להגנה לאורך הגבול, ולהשתמש גם בטנקיסטים ותותחנים למארבי חי"ר, שיפרסו לעשרות מידי לילה. הרמטכ"ל יצחק רבין עמד על כך שזו גישה, שתשעבד את כל צה"ל למאמץ הגנתי בלתי אפשרי, ושלל את עמדת שרון. רבין הבין, שמבחן התוצאה של הביטחון השוטף אינו יכול להעמיד ציפייה לסגירה הרמטית של הגבול, ולהישג מושלם.

מה ניתן ללמוד מהמצב בגדר ברצועת עזה?

לקראת ההתנתקות, בתכנון פריסת צה"ל המחודשת לאורך גבול רצועת עזה, המתכננים הציגו לשר הביטחון מופז את ההנחה, שיתפתחו איומי מטעני צד לאורך הגדר, כמו בלבנון. על כן הניחו כבר בתכנון, שתידרש סלילת  דרך פטרולים נוספת, רחוקה יותר מן הגדר.

בחסות החקלאים הפלסטינים, בחזות חקלאית, הצליחו מחבלים לגשת לגדר להניח מטענים, לחפור מנהרות, כמו זו שאפשרה את חטיפת גלעד שליט, ולירות לשטחנו ירי צלפים. לשם כך, על מנת להבטיח את חיילי צה"ל והחקלאים הישראלים בשגרת יומם בסמוך לגדר, נדרשה פעולה שגרתית מונעת גם מצידה השני של הגדר. מכאן נקבעה דרישת מערכת הביטחון להגבלת הגעת חקלאים פלסטינים למרחב הסמוך לגדר, מרחב שהוגדר כ'פרימטר ביטחוני'.

בדיוני הפסקת האש בקהיר, במבצע עמוד ענן, העמידו החמאס שתי דרישות להסכמתם להפסקת אש:

  • אחת דרשה הרחבת טווח הדייג בים.
  • השנייה דרשה לבטל את מגבלות הפרימטר הביטחוני, בסמוך לגדר.
שתי הדרישות מייצגות היטב את משמעות הלחימה בסביבת אוכלוסייה. על פניהן, הן נושאות אופי הומניטרי תמים. למה באמת לא לאפשר דייג חופשי לדייגים, כמו שרצוי לאפשר לחקלאים לעבד שדותיהם בסמוך לגדר? אלא שלשתי הדרישות נילווה גם ממד ביטחוני. הרחבת תחום הדיג מקשה על חיל הים הישראלי במניעת הברחת נשק לחמאס בדרך הים, וביטול המגבלות לחקלאים בצידה הפלסטיני של הגדר, מציב מחדש פוטנציאל איומים כנגד כוחותינו ואזרחינו, בצידה הישראלי של הגדר. במסמך ההבנות שהובא מקהיר, בסיום מבצע עמוד ענן, שתי דרישות חמאס אלה התקבלו במלואן. במצב זה הגדר מוכרת בצה"ל כמרחב מאוים, היוצר -בכפוף להערכת מצב – מגבלות  פעולה לחיילינו ולחקלאינו, במרחב הריבוני של מדינת ישראל. משמע, ההחלטה לאפשר ל"חקלאים" פלסטינים לעבוד ליד הגדר, חייבה את הוצאת החקלאים הישראלים מקרבת הגדר בצד שלנו!

השורה התחתונה: מלבד עלותה היקרה של גדר, היא גם תובעת  לאורכה משטר פעילות ביטחון שוטף הכרוך בסדר כוחות גדול. במקום שאין לצה"ל אבטחה שוטפת, לאורך הגדר, הגדר עצמה נפגעת ולפעמים אף נגנבת, כפי שקרה יותר מפעם במערב הר חברון, למול מזרח לכיש.

מעבר לכך אופי הפעולה הרוטיני הנכפה על חיילי צה"ל בפעולתם לאורך גדר, מקבע מצב מנטלי הכרוך בנזקים מוכרים ליצירתיות המבצעית הטקטית.

מי שממליץ להיפרדות מפלסטינים ביהודה, בשומרון ובירושלים, ולהסתגרות מאחורי גדרות ארוכות, לאורך גבולות מפותלים, חייב להסביר כיצד ייתן מענה לאשכול בעיות אלה, שתעמיד את צה"ל במשוואת משאבים בלתי מתכנסת.

גרשון הכהן - בעיית הגדר

[לאוסף המאמרים העוסק בגדרות הפרדה ובהשלכותיהן, לחצו כאן]

One thought on “גרשון הכהן: על גדרות ביטחון והפרדה

  1. Pingback: גדרות הפרדה והשלכותיהן באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *