אנחנו, הטרור ותופעת המסגור

פאב הסימטה

[הצילום הועלה לויקיפדיה ע"י דוד שי. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

[לסדרת המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן]

מוקדש בהערכה רבה ליאיר גרמזה, שהוויכוח בינינו הוליד את הפוסט הזה...

מרתק לראות את השיח שהתרחש פה שבוע, בעקבות אי לכידת המחבל בתל אביב. שוב ושוב הוקרנו הסרטים על הבלבול שאחז בציבור ובכוחות הביטחון זמן קצר לאחר האירוע... גם המרדף - שגבה ימים ולילות מאנשי שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל - נתפס על ידי 'מומחי' התקשורת, וגם בציבור - ככשל מהותי; שהרי לימדו, אותנו - בעולמנו המסודר והרציונלי - שלכל בעיה יש פתרון: כואבות השיניים - הרופא מתקן; בעיה ברכב - המוסך מתקן; פיגוע - הסדר התקין חוזר תוך זמן קצר...

ואם לא מסתדרים הדברים מיד - שוד ושבר... מחדל!

 "משך שישה ימים המחבל מהתל במשטרה ובכוחות הביטחון... שישה ימים המשטרה חסרת אונים", גערו רינה מצליח ונסים משעל בשר לביטחון הפנים גלעד ארדן... ולא רק המרדף הארוך הוא מחדל, לדעת העיתונאים שלנו: "מעל 100 ימים אתם לא מצליחים להתמודד עם גל הטרור"... הוסיפו מצליח ומשעל להצליף בשר...

קוראים לזה מסגור

התופעה של הפשטת מציאות מורכבת והסברתה כמציאות מדומה ליניארית ובדויה, רק כדי להשיג אשליה של שליטה ו- סדר קרויה מסגור (Framing). זוהי הדרך שבאמצעותה מומחים ואמצעי התקשורת מעצבים בעיות ציבוריות בעבור הקהל. הם מכניסים אירוע או בעיה חדשים לתוך תבנית קבועה, לצורך הגדרתם. הסיפור מסופר מנקודת מבט מאוד מכוונת, ולא מאפשר לקורא לחשוב על המציאות מהיבטים שונים. טכניקות המסגור כוללת: סטריאוטיפים, דפוסים מוכרים, סיפור שמזהה מי אחראי, הדגשת טרגדיות, הדגשת סטיגמות, התעלמות מסתירות פנימיות וכו'.

לא רק שמסגור הוא אשליה, שמגבילה את יכולת קריאת המצב של הלכודים בתוכה, הוא גם מכשיל את אלה המנסים להתנער ממנה: שירות הביטחון הכללי והמשטרה ה"חדשה" של רוני אלשייך ניסו לנצל גם הם את הכאוס גם לטובתם, ולשמור על עמימות, על מנת לייצר אצל המחבל אשליה שטרם זוהה. אבל, החתירה הציבורית ל"סדר" בכל מחיר חזקה יותר מכל היגיון מבצעי, בייחוד בתקופות שבהן "האדמה רועדת". שאיפה זו גם "תודלקה" על ידי האופוזיציה החדשה למפכ"ל אלשייך, שכבר התגבשה, ומתדרכת את התקשורת "מתחת לשולחן".

מסגור 1

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Linda D לאתר flickr]

אז היה מחדל?

ממש לא! בעולם כאוטי המשתנה במהירות, סדר הוא רק אשליה, וטבעה של מערכת מורכבת, שתוצאות בלתי צפויות (תב"צים) מדרדרות אותה לכאוס. מבחנה הוא, לא בעצם ההידרדרות (תהליך טבעי), אלא ביכולת להתאושש מהפתעות, להסתגל למציאות החדשה ולהחזיר את הסדר ה"סדר" הנכסף על כנו. בלי הבנת התהליכים הטבעיים הללו, השיח הציבורי משול לשיח של שוטים.

אז איך שאירועים קודמים הסתיימו מהר וזה לא? ארגונים צבאיים יודעים להיות אפקטיביים רק בדפוס הפעילות המוכר שלהם. טרור - של כאלה שבאו להרוג ולהיהרג - הוא קל יחסית לטיפול, ובו כבר השתכללו, הטיפול המערכתי והתגובה הציבורית, עד קצה גבול האפשר.

אבל, פיגוע ירי מתוכנן - של ערבי ישראלי ולא תושב שטחים, שגם רוצה לחיות ומכין דרך מילוט, עם רשת המנפקת לו מחסה בתוך גבולות הקו הירוק - זה סיפור חדש וקשה הרבה יותר להתמודדות. שירות הביטחון הכללי מעורה במגזר הערבי הרבה פחות מאשר ביהודה ושומרון, וכך צריך להיות במדינה דמוקרטית.

בתנאים החדשים הללו, צריך הרבה מזל כדי לסיים אירוע כזה מהר. מה לעשות, והמזל הצטרף לעבודה הקשה והמאומצת רק אחרי שבוע, בעוד אותו שיח ציבורי ליניארי של שוטים נמשך...

[לסדרת המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

2 thoughts on “אנחנו, הטרור ותופעת המסגור

  1. מנחם רוט:
    מאוד מאוד מאוד לא מסכים עם הקביעות הנחרצות של הכותב כי לא היה מחדל וכי כל ה"רעש" שיצרה התקשורת היה ללא הצדקה .
    א. לאבי המשפחה רישיון לתמ"ק מה שמעלה השערה שמי שאישר לו תמ"ק היה גוף ביטחוני מתוך אינטרס ולא הייתי מתפלא אם היה מסתבר מתוך מסך העשן שהמפגע בעצמו הוא מקור ש"התחרפן " לא לגמרי ברור מה מטרת השקט הרועם של המפכ"ל וגם לא אתפלא אם זה גובל ברשלנות שלו או של אחד מעמיתיו הקודמים .
    ב. היום ברור לנו האזרחים התמימים שמהרגע השני שלאחר הפיגוע ידוע לשב"כ ולמשטרה שהמחבל משתמש בטלפון של נהג המונית אמין שעבן ולמצוא באמצעות הטלפון את מיקומו של המחבל בפועל כבר תוך 2-3 דקות אמור היה לנחות מסוק על גג הרכב בו נסע המחבל בכביש 2 בדרך צפונה לערערה. אבל למרות זאת לקח שבוע שלם לאכן אותו ????? וואחד יעילות !!!!! אפילו השב"כ של חלם היה מיד שולח כוח לחסלו ב 1645 היה אמור להסתיים הארוע .
    ג. יש אימרה במודיעין " מה שראית זה מה שרציתי שתראה " ומה שהראו לי . לא תואם היגיון של שוטר פשוט אפילו .
    ד. התקשורת והציבור הם אויבי המודיעין . אין לי ספק שזה מוצדק . ככלות הכל לשתול סוכן זו משימה שעשויה לקחת גם שנים רבות . מילה לא במקום עשויה לגרום נזק בל יתואר. מהצד השני של הגרף מצויה המשטרה שבנויה שונה שמשימותיה שונות ושרק אחד מאגפיה ( הקטנים יותר אגב ) הוא בעל מאפייני מודיעין . בימים כתיקונם הייתי אומר שמבנה המשטרה נבנה שלב אחרי שלב בהתאמה לצרכיה ולמשימותיה ולמאפייניה שאינן מודיעין ( מודיעין הוא רק כלי בידי המפקד במשטרה ואינו המהות ). והמשטרה תלויה בתקשורת . המשטרה תלויה ביחסיה עם הקהילה . המשטרה תלויה בציבור תלות מלאה . ברצון הציבור המשטרה תצליח ברצון הציבור המשטרה תיכשל . מפכלינ"ו היקר בנוסף לכך שהוא ככל הנראה מכסה על הפשלה של חבריו עדיין לא הפנים שהקשר עם הציבור חיוני להמשך דרכו .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *