גרשון הכהן: בריחת דוד משאול – העורמה ככלי הישרדות

[בתמונה: ויהי דוד נחפז ללכת מפני שאול... התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Jasmin_Sessler לאתר Pixabay]

[בתמונה: ויהי דוד נחפז ללכת מפני שאול... התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Jasmin_Sessler לאתר Pixabay]

בתמצית תבונת ההישרדות, במיוחד בקיום במרחבי הספר, מגולם יסוד מכונן להצלחת מלכות דוד, בהכרה כי יסודה של האסטרטגיה מושתת על כישורי עורמה ותחבולה...

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר 929, והוא מופיע פה באישורם ובאישור המחבר]

[לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על עורמה ותחבולה, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 12 בינואר 2021

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

תקופת ההמלטות של דוד מפני שאול זכתה ליריעת סיפור רחבה (שמואל א' פרקים יט-כז). בכוח התיאור הציורי, בחדות  המיקוד לפרטים, הקורא מושלך אל לב ההתרחשות כאילו היה שם.

כך לדוגמה התיאור: וישמע שאול וירדוף אחרי דוד מדבר מעון. וילך שאול מצד ההר מזה ודוד ואנשיו מצד ההר מזה, ויהי דוד נחפז ללכת מפני שאול ושאול ואנשיו עטרים אל דוד ואנשיו לתפשם. ומלאך בא אל שאול לאמר מהרה ולכה כי פשטו פלישתים על הארץ. (כג, כה-כז).

בכל מסעות נעורינו במדבר יהודה, בהליכה במשעול  בין צוקי הואדיות, ליוותה אותי תמונה זו. הייתי ממש רואה ממול, מעבר לתהום, את שאול ואנשיו הולכים בצד הואדי השני, לנוכח פני הישימון. ריח זיעתם עוד שרוי בין הצוקים...

[בתמונה: לפני הסערה - דוד מנגן לפני שאול (Ernst Josephson, David and Saul, 1878.) התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: לפני הסערה - דוד מנגן לפני שאול (Ernst Josephson, David and Saul, 1878.) התמונה היא נחלת הכלל]

בנוסף לעניין הטמון בסיפור עצמו, מצאתי ביסודותיה של ההמלטות משאול במרחבי הספר (frontier) והמדבר, דפוס מכונן ומעצב למלכות דוד בארבעה היבטי אפיון:

  1. העורמה ככלי הישרדות חיוני;
  2. הכורח ליצור מידי יום בריתות מזדמנות;
  3. מיצוי פוטנציאל הניידות ב מרחב הספר;
  4. קבלת החלטות: התהלכות דינמית בפרקטיקה פרשנית, במתח בין הבטחת אל, לבין המציאות.

העורמה ככלי הישרדות

מראשית הבריחה מביתו, "בעד החלון" בעזרת מיכל, הסיפור  ממצה כישורי עורמה ככלי הישרדותי. מיכל שהניחה במיטה את הטרפים, סיפרה שדוד חולה במיטתו, ובינתיים דוד הרוויח זמן להימלטות.

[לקובץ המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר, לחצו כאן] [להרחבת המושגים: 'עורמה' ו'תחבולה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

[בתמונה: "מיכל מסייעת לדוד להימלט משאול, דרך חלון ביתם". איור של גוסטב דורה; התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: "מיכל מסייעת לדוד להימלט משאול, דרך חלון ביתם". איור של גוסטב דורה; התמונה היא נחלת הכלל]

בהגיעו אל אחימלך הכהן בנוב - לתמיהת אחימלך מדוע הגיע לבדו - דוד פיברק סיפור שהוא בשליחות עלומה. בכוח הסיפור שיכנע שהוא פועל בשם המלך, קיבל צידה לדרך וגם את חרב גלית. מול אכיש מלך גת העמיד פני משוגע, ובהמשך הפך לבן ברית.

בכישוריי העורמה דוד ביטא את הסגולה הטמונה בבית יהודה מאז ימי יעקב:

  • לאה אמנו, לא הייתה זוכה להתחבר אל יעקב ללא ערמתה.
  • תמר לא הייתה מולידה את בית יהודה ללא תחבולתה, בהתחפשותה לזונה.
  • יסוד העורמה מגולם גם בברכת יעקב ליהודה "אתה יודוך אחיך, ידך בעורף אויבך" (בראשית, מ"ט, ח' ). לא שהאויב תמיד יפנה עורף למול יהודה, אלא שזהו דפוס פעולתו:

    לחמוק ככל הניתן, ממפגש חזיתי עם אוייב פנים מול פנים, ולמצוא תמיד את התחבולה, לתקוף מן העורף אל נקודת התורפה. כמו אודיסיאוס, לא כמו אכילס.

[למאמרו של האלוף גרשון הכהן: 'תמר ויהודה – רגע הרואי של אמת', לחצו כאן]

[בתמונה: תמר לא הייתה מולידה את בית יהודה ללא תחבולתה, בהתחפשותה לזונה.... התמונה הועלתה לויקיפדיה על ידי היוצרת, Lidia Kozenitzky. קרדיט: 2009 painting by and copyright Lidia Kozenitzky; for licensing information, double-click on the image)

[בתמונה: תמר לא הייתה מולידה את בית יהודה ללא תחבולתה, בהתחפשותה לזונה.... התמונה הועלתה לויקיפדיה על ידי היוצרת, Lidia Kozenitzky. קרדיט: 2009 painting by and copyright Lidia Kozenitzky; for licensing information, double-click on the image)

אודיסיאוס ביטא בסיפורי הומרוס לא רק דמות מרכזית לפיתוח עלילת ההרפתקאות. הוא ביטא אורח התנהלות ואתיקה חתרנית, הנדרשת לאדם במאבקיי חייו. אצל אודיסאוס התבטאה גישה זו בכל התנהלותו. היא בלטה במובהק ובאופן המוכר לכל, גם בכיבוש טרויה בתחבולת סוס העץ, גם באורח שובו לביתו לאחר עשרים שנות נדודים, מחופש להלך זקן.

אצל דוד תכונת העורמה, הגיעה לביטוי הולך ומשתכלל בתקופת הבריחה, עד למיצוי שיטתי ומחושב בימי צקלג, בפעולתו שם בחסות אכיש מלך גת. דוד הפך שם לכוח פשיטה אקטיבי, בין שבטי המדבר, בסדרת פשיטות על הגשורי, הגריזי והעמלקי, ולאכיש הציג דיווח כוזב על פשיטות אל נגב יהודה. "ויאמן אכיש בדוד לאמר, הבאש הבאיש בעמו בישראל, והיה לי לעבד לעולם" (כ"ז, י"ב).

זו תמצית תבונת ההישרדות במיוחד, בקיום במרחבי הספר!

מגולם כאן יסוד מכונן להצלחת מלכות דוד, בהכרה כי יסודה של האסטרטגיה מושתת על כישורי עורמה ותחבולה. זהו אולי סוד ההישרדות של המין האנושי, בגילוי שמותר האדם מן הבהמה, טמון ביכולת העורמה והשקר, הנובעת ישירות מכושר הדיבור שרק אדם ניחן בו. אכן, כפי שאומר פתגם ידוע: לא ניתן לשקר את כל העולם כל הזמן, אבל אפשר לשקר את כל העולם חלק מן הזמן, ואפשר לשקר את חלק מן העולם כל הזמן. בעקבות התנהלות דוד, בעיקר מול אכיש והפלישתים, נוסיף ונאמר: אפשר לשקר כל הזמן, אבל מומלץ מידי זמן להחליף ולרענן את השקר.

האלוף במיל' גרשון הכהן על השקר:   "זה לא מדויק שאי אפשר לשקר את כולם כל הזמן. אפשר לשקר כל הזמן;  אבל, מומלץ להחליף את השקר...". [הכרזה: ייצור ידע]

[הכרזה: ייצור ידע]

מכל שבע הטרגדיות שכתב סופוקלס, רק אחת 'פילוקטטס' מסתיימת בסוף טוב. במחזה, אודיסיאוס יחד עם בנו של אכילס -ניאופטולמוס, נשלחו לאי הבודד עליו ננטש פילוקטטס המצורע, על מנת לגנוב בעורמה את קשתו - קשת הפלאים בלעדיה לא ינצחו את טרויה. בדיאלוג המתקיים במחזה בין אודיסיאוס הערמומי לבין ניאופטולמוס, מובלטת בחדות שאלת ההצדקה לעורמת השקר:

  • אודיסאוס: נמצא נא תחבולה / ידעתי בני כי נפשך תסלוד מזה / מדבר כזב וכחש ,ממרמה ותוך / אולם מתוק הניצחון-על כן העז. / אחר המעשה נהיה נא צדיקים / הפקר את עצמך עמי ליום אחד / למעשה ערמה...
  • ניאופטולמוס: בכל ליבי אמאס לתת ידי לזאת /כי לא נוצרתי לנבלה ורמאות...
  • אודיסיאוס: הוי, בן לאב ישר / ניסיון חיי למדני כי לשון / וכוח הדיבור עצמו ממעש רב...

באופן יוצא דופן, בסיומו של מחזה זה, מפליגים יחד מפויסים אודיסיאוס, ניאופטילמוס ופילוקטטס עם קשתו הפלאית. זה ההפך מסיום טראגי. אבל מי שמובל במחזה זה אל סופו הטראגי, הוא אתוס הגבורה והאמת הנאיבית של אכילס.

[בתמונה: דוד ואודיסאוס - השימוש בעורמה במאבקי החיים... תמונתו של דוד צולמה והועלתה לויקיפדיה ע"י David Gaya. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 3.0; תמונתו של אודיסאוס צולמה והועלתה לויקיפדיה על ידי Jastrow. תמונה זו היא נחלת הכלל]

[בתמונה: דוד ואודיסאוס - השימוש בעורמה במאבקי החיים... תמונתו של דוד צולמה והועלתה לויקיפדיה ע"י David Gaya. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 3.0; תמונתו של אודיסאוס צולמה והועלתה לויקיפדיה על ידי Jastrow. תמונה זו היא נחלת הכלל]

גם דוד לא נולד אל הוויית העורמה. הוא סיגל את ביטוייה במאבקי החיים במיוחד בתקופת בריחתו משאול, המוצגת בתשעת פרקים אלה כתקופה מעצבת. את העניין הזה, סיכם דוד בשירתו: "יגמלני ה' כצדקתי, כבור ידי ישיב לי. כי שמרתי דרכי ה' ולא רשעתי מאלוהי...עם חסיד תתחסד, עם גיבור תמים תיתמם. עם נבר תתבר ועם עקש תתפל" (שמואל ב', כ"ב, י"ח- כ"ז).

[לאוסף המאמרים על עורמה ותחבולה, לחצו כאן] [לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

4 thoughts on “גרשון הכהן: בריחת דוד משאול – העורמה ככלי הישרדות

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על נפלאות החיים - אוסף שני - ייצור ידע

  2. Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על פוליטיקה ומדינאות: אוסף שלישי - ייצור ידע

  3. Pingback: עורמה ותחבולה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  4. Pingback: גרשון הכהן: משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ"כית - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.