אבי הראל: מגדל בבל – מודל של כאוס?

[בתמונה: מגדל בבל מאת פיטר ברויגל האב. אחד מהשיאים של סגנון הרנסאנס הצפוני שבולטת בו הגרנדיוזיות והדרמטיות. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: מגדל בבל מאת פיטר ברויגל האב. אחד מהשיאים של סגנון הרנסאנס הצפוני שבולטת בו הגרנדיוזיות והדרמטיות. התמונה היא נחלת הכלל]

אידיליה אינה בריאה למערכת מורכבת. היא חייבת להתפתח דרך מגוון ושוני. מאבקים בין אותם שונים, דרושים ליכולתה להתפתח ולהתקדם ולהתאים עצמה למציאות משתנה. האם זה מה שעמד מאחורי מעשה האל לסכל את בניית המגדל, ופצל את לשונות בני האדם ולפזרם בעולם?  

[לקובץ המאמרים על פרשת נח, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 7 באוקטובר 2021

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

אידיליה אינה בריאה ל מערכת מורכבת, שחייבת להתפתח דרך מאבקים. מגוון ושוני, ומאבקים בין אותם שונים, דרושים ליכולתה להתפתח ולהתקדם, ולהתאים עצמה למציאות משתנה.

האם זה מה שעמד מאחורי מעשה האל לסכל את בניית המגדל, ופצל את לשונות בני האדם ולפזרם בעולם?

הבאתי את מאמרו של ד"ר אבי הראל כמות שהוא:

[להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן]

[בתמונה: מגוון ושוני, ומאבקים בין אותם שונים, דרושים ליכולתה של מערכת מורכבת להתפתח ולהתקדם, ולהתאים עצמה למציאות משתנה...תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Kapa65 לאתר Pixabay]  

[בתמונה: מגוון ושוני, ומאבקים בין אותם שונים, דרושים ליכולתה של מערכת מורכבת להתפתח ולהתקדם, ולהתאים עצמה למציאות משתנה...תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Kapa65 לאתר Pixabay]

בספר בראשית, פרק י"א, מתואר בקצרה מעשה מגדל בבל באופן הבא:

"א וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים.  ב וַיְהִי, בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם; וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.  ג וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה, לִשְׂרֵפָה; וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה, לְאָבֶן, וְהַחֵמָר, הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.  ד וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם:  פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ.  ה וַיֵּרֶד יְהוָה, לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל, אֲשֶׁר בָּנוּ, בְּנֵי הָאָדָם.  ו וַיֹּאמֶר יְהוָה, הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְזֶה, הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת; וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם, כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת.  ז הָבָה, נֵרְדָה, וְנָבְלָה שָׁם, שְׂפָתָם--אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ, אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ.  ח וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ; וַיַּחְדְּלוּ, לִבְנֹת הָעִיר.  ט עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, בָּבֶל, כִּי-שָׁם בָּלַל יְהוָה, שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ; וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה, עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ".

[בתמונה משמאל: התאולוג קלאוס ווסטרמן. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

החוקר המקראי קלאוס ווסטרמן (Claus Westermann; ראו תמונה משמאל) אפיין את אחת עשר הפרקים הראשונים של ספר בראשית, כעוסקים בתיאור של נתק הולך וגובר בין האל לברואיו, עד הגעה לאי סדר מוחלט. חוסר הסדר מתחיל בתוהו ובוהו, נמשך במשבר בין אדם לחוה, רצח הבל בידי קין, וחטא דור המבול. האלימות והכאוס ששררו בדור זה הביאו לקריסתה של הבריאה כולה, שטבעה בסופו של דבר במי המבול.

[בתמונה משמאל: התאולוג קלאוס ווסטרמן. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

לאחר המבול, מתואר הניסיון לבנות את מגדל בבל, כפעילות מתריסה כנגד האל. הסיפור המקראי פותח בהנחת קיומה של שפה אחת, שמובנת לכל אדם באשר הוא. הכוח של השפה מעורר את האדם להתרכז במקום מגורים אחד ולבנות מגדל רם ונישא. זאת ועוד, אותם אנשים מפתחים טכנולוגיה חדשנית לייצור חומרי בניין, מה שמקל מאוד על מלאכת בניית המגדל. כיצד האל מגיב להתארגנות זו? לפי אסכולה אחת, האל מפחד כביכול מההתארגנות וההתאגדות המרשימה של האדם, שהיה יכול להוביל לביטול או פגיעה בשלטונו המוחלט. המשך הבנייה של המגדל, היה מביא לפי פרשנות זו ליצירת אוטונומיה אנושית, שלאל אין מקום בה.

פרשנים אחרים אמנם תייגו את מעשה המגדל כמרד כנגד שמיים, אך הם לא ראו בו איום על פחד אלוהי מפניו. התגובה האלוהית לפיהם היא למנוע מהאדם להזיק לעצמו, היות ושפה אחת ומטרה אחת תוביל בהכרח לחברה שמשעבדת את אנשיה וכופה עליהם לחשוב באופן אחיד.

[להרחבת המושג: 'סדר', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'כאוס', לחצו כאן]

[מקור תמונתו של הפילוסוף, מיקל אוקשוט: ויקיפדיה. Library of the London School of Economics and Political Science - Professor Michael Oakeshott, c1960s Uploaded by calliopejen1

הפילוסוף מיקל אוקשוט (Michael Oakeshott; ראו תמונה משמאל), טוען כי האירוע שמתואר בפסוקים שהבאנו קודם לכן, מביעים משאלה או כמיהה לימים עברו, של אדם הראשון בגן העדן. המטרה של בניית המגדל מבטאת את הנהייה להביא את הארץ לשמיים ובכך כאמור לחזור למצב הראשוני של הבריאה. אוקשוט ממשיך ואומר כי סיפור בניית המגדל הוא ניסיון קולקטיבי להשיג סדר או שלמות בתוך עולם של כאוס. זהו ניסיון ללא מעצורים ויהיר שסופו בעונש של פיצול ויצירת אין ספור לשונות. המסר העיקרי לדעתו אינו נעוץ בפרט אלא בקולקטיב. זה האחרון לא יכול להחזיק מעמד יתר על המידה, בתנאים ששררו בעת בניית מגדל בבל, וסופו להביא להתפוררותם של החיים המשותפים לעולם של אי סדר מוחלט.

[מקור תמונתו של הפילוסוף, מיקל אוקשוט: ויקיפדיה. Library of the London School of Economics and Political Science - Professor Michael Oakeshott, c1960s Uploaded by calliopejen1

אסכולה אחרת של פרשנות מתייחסת דווקא למקורה של השפה בסיפור בניית המגדל. אחד הדמויות הראשיות באסכולה זו הוא ז'אק דרידה. לדידו  מגדל בבל אינו רק מצביע על גיוון לשוני שבא בעקבות כישלון השלמתו. המגדל מציג מופע של היעדר שלמות בהשגת מטרות שהאדם מציב לעצמו, ולסיים משהו כדוגמתו. חוסר סיום זה הוא מטאפורי. הוא משקף את העדר השלמות והגבלתו של הסדר המבני. דרידה רואה אפוא את בניית המגדל כניסיון ליצור תרבות אחת עם שפה אחת שתהא שפה אוניברסאלית ובכך לבסס לאנושות גיניאלוגיה כוללת. לכך האל אינו מסכים, והוא מפיץ את האנשים מהמגדל, מהלך שיוצר ריבוי לשוני וכאוס תרבותי.

[תמונתו של ג'ורג' שטיינר משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי TheNexusInstitute (youtube). קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

דברים דומים אומר ג'ורג' שטיינר (Francis George Steiner; ראו תמונה משמאל). שטיינר מתאר את השפה הראשונית של האדם שהייתה אדאלית. ברם את מגדל בבל הוא רואה כהתמוטטות של היכולת של שימוש באותה שפה. שפתו של אדם הראשון הייתה מובנת לדבריו לבניו ולכל המין האנושי שבא אחריו. בעקבות חטאו מגורש האדם מגן עדן ומגורש שוב בעטיו של בגדל בבל. השפה הראשונית שייצרה איזון אבדה, ובמקומה הגיע תקופה של חוסר איזון וכאוס לשוני שייצר כאוס תרבותי.

[תמונתו של ג'ורג' שטיינר משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי TheNexusInstitute (youtube). קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

מאז, נותרה אצל רבים מאיתנו רק אותה שאיפה הקרויה בעולם הניהול "כאורדר". משמע, לבנות מחדש את הסדר מתוך הכאוס. אנו ממסגרים את עולמנו ויוצרים לעצמנו אשליה של סדר ויציבות מדומים במציאות דינאמית, המשתנה במהירות; מבקשים לחזור אל אותה שפה משותפת לכולם, וחותרים להשליט, בכל מחיר, את אותה הרמוניה אוטופית, אבל בהיבטיה החיוביים בלבד.

האם זה אפשרי?

[להרחבה בנושא 'כאורדר', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על פרשת נח, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות

5 thoughts on “אבי הראל: מגדל בבל – מודל של כאוס?

  1. Pingback: בין כאוס לסדר באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. אריאל דר כתב בפייסבוק:
    האדם תמיד ניסה למצוא הגיון בארועים אקראיים לחלוטין.
    כך אחרי כל אסון טבע הרסו האינדיאנים של דרום אמריקה את ארמון השליט, שבשיגו ושיחו עם האלים אמור היה למנוע אסונות כאלה.

  3. נחמן בן דור כתב בפייסבוק:
    האדם נותר יהיר גאוותן מתנשא ולא מסוגל לתקשר עם רעהו…. כך שבלילת השפה נותרה בעינה ואיננו מסוגלים הבין ולהכיל…. תוצריו של מגדל בבל מורגשים היטב גם בימינו אנו אולי אפילו ביתר שאת….

  4. אלכב נחומסון כתב בפייסבוק:
    אלוהים מצטייר כנרגן, לא ברור, נקמן ושתלטן. לא דוגמה קלסית למנהיגות. נראה שכותבי התנ"ך האנישו אותו כמיטב יכולתם וכל שנותר זה לספק פרשנויות לגחמות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.