תקציר: מעטים המקומות שזכו במקרא לכינוי "מקום", הר הבית זכה להיות המקום, כשמו של הקב"ה. הדיבור על נקודה במרחב כמקום, מבטא התייחסות מיוחדת טעונת משמעות. בנקודה במרחב שהייתה למקום, מתקיים מפגש טעון בין הפיזי לבין מה שמעל לפיזי. זהו מפגש בין חומר לרוח, בין ארץ לשמיים בין חול לקודש.

[מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון 'מקור ראשון', ביום שישי, 26/6/15, והוא מובא פה באדיבות nrg.co.il, באישור מערכת העיתון והמחבר] [לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת וירא, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הר הבית, לחצו כאן]

עודכן ב-29 באוקטובר 2023

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

"ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק" (בראשית כב, ד). מעטים המקומות שזכו במקרא לכינוי "מקום", הר הבית זכה להיות המקום, כשמו של הקב"ה. הדיבור על נקודה במרחב כמקום, מבטא התייחסות מיוחדת טעונת משמעות. בנקודה במרחב שהייתה למקום, מתקיים מפגש טעון בין הפיזי לבין מה שמעל לפיזי. זהו מפגש בין חומר לרוח, בין ארץ לשמיים בין חול לקודש.

עיר נמל היא רכזת. הנמל הוא מוקד המפגש בין ים ליבשה ושם מתהווה הרשת המכוננת קשר וזיקה לעריי נמל אחרות. גם ירושלים היא עיר נמל: לא בחיבור בין ים ליבשה. לירושלים נמל מסוג אחר: נמל המחבר ארץ ושמים, מקום מפגש המכונן את המקום אותו בחר אלוהים לשכן שמו שם. ירושלים ללא בית מקדש היא בהיבט זה, כעיר נמל שנטלו ממנה את הנמל. אפשר לשאול: אז מה? גם לתל אביב היה נמל, העבירו אותו לעיר אחרת, הפכו אותו בחדוה למשהו אחר, אז אולי גם בירושלים אפשר לוותר?  אולי גם בירושלים אפשר להעביר את המקדש למקום אחר?

אם לא ניתן להציע מקום חלופי, אז ממש לא...

בימי חורבן גוש קטיף, שאל אותי ארי שביט אם יש דרך לפצות את תושבי הגוש באופן שיפייס אותם ויקומו ויעזבו ללא מאבק? עניתי לו שיש אולי בר אחד שאם נציע אותו, יתכן שיתקבל כתמורה ראויה: לבנות עכשיו את בית המקדש! ארי שאל ואיפה נבנה? עניתי שכמובן נבנה אותו בהר הבית.

תגובתו הייתה שאם כך, אם לא ניתן להציע מקום חלופי, אז ממש לא.

שער השמיים, הפתוח דווקא למקום הזה, בנקודת ציון מדויקת...

על שער השמיים הפתוח דווקא למקום הזה, בנקודת ציון מדויקת, ניתן ללמוד מפרוש אור החיים בפתיחת ספר בראשית: "כי מצינו לקדוש ברוך הוא שבחר לשכון בערפל וחיבב לשכון בתוכינו, ומצינו (תענית ה.) שהקב"ה נשבע כביכול, שלא יכנס לירושלים של מעלה, עד שיכנס לירושלים של מטה. הרי זה מגיד שחביבה לו של מטה יותר משל מעלה..." זהו לב העניין: ירושלים של מטה באבק דרכיה, בזיעת יהודים המתהלכים בסמטאותיה, קודמת לירושלים של מעלה, כפי שמסביר שם בבראשית אור החיים: "בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ, שהארץ חביבה אצלו ומעולה יותר,שהשמיים אדרבא תלויים בה,

וכל זה באמצעות בני ישראל עם קודשו כי בהם תלוי קיום העולמות-גם העליונים- כידוע לבקיאים בחדרי החכמה האמתית" ועיין שם...

שאלתי פעם רב בארה"ב למה הוא מתכוון בתפילת מוסף של חג באומרו: "בנה ביתך כבתחילה וכונן מקדשך על מכונו" הוא ענה: "אני מתכוון לתיקון עולם, בית מקדש זה רעיון. הוא יכול להיות בכל מקום."

בנקודה זו מזדקרת צומת מהותית להגדרת תוכן יהדותינו:

בעבורי שקיקת הגאולה סובבת סביב נקודה אחת מרכזית ביקום כולו והיא מוגדרת בנקודת ציון מדויקת במרחב: בהר הבית. למי שעבורו ירושלים של מעלה אינה תלויה בירושלים של מטה, ישנה כנראה לא רק השקפת עולם שונה, אלא גם תפיסת יהדות שונה. זו אינה מחלוקת בשאלת העיתוי הנכון וברור התנאים לתחילת עבודת הבניין, זו מחלוקת על עצם התוכן של רעיון המקדש ועל עצם מקומו.

באפריל תש"ח בעיצומה של מלחמת העצמאות הפנה דוד בן גוריון (ראו תמונה משמאל) את המאמץ העיקרי להגנת ירושלים והסביר למועצת העם: "אם יש לארץ נשמה, הרי ירושלים היא נשמתה...".

בהדגשת הזיקות שבין ירושלים לכלל ארץ ישראל ובין הר הבית לירושלים, נוכל לומר "אם יש לירושלים נשמה הרי הר הבית הוא נשמתה".

נשתוקק ונתפלל, לא רק שיבנה המקדש, לא רק שנזכה לראות בבנינו, אלא שנזכה להיות שותפים במלאכת הבנין, לממש במעשה ידינו פעולה, בהיתערותא דלתתא ככתוב: "אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד, כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו" (תהילים ק"ב).

[לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת וירא, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הר הבית, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• ספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית';
• קובץ המאמרים על פרשת וירא;
• אוסף המאמרים על הר הבית;
• הרחבה בנושא: 'רכזת'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת וירא באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 12/11/19.
• יחזקאלי פנחס (2014), רכזת - מרכז העוצמה ברשת, ייצור ידע, 12/4/14.