פנחס יחזקאלי: ממשלה על סף הכאוס…

ממשלת ישראל ה-34

[הצילום הועלה לויקיפדיה על ידי אבי אוחיון, דוברות בית הנשיא. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

הפרסה - שלוותה את הקמת ממשלתו הרביעית של בנימין נתניהו והשבעתה - לוותה בהערכות פרשנים רבים, שימיה של ממשלה זו ספורים, כאותה משאית בוידאו שלמטה, שהאופן שנבנה מגדל השקים עליה, הכתיב את התהפכותה...

ממשלתו של בנימין נתניהו - כמו ממשלות צרות שהיו בעבר בישראל - היא ממשלה שתתנהל על סף הסף הכאוס. אבל, בסף הכאוס טמונים, לא רק סכנות ואיומים אינספור, אלא גם הזדמנויות רבות, וגמישות מבנית יוצאת דופן...

קצת תיאוריה: המונח סף הכאוס או סף גבול הכאוס (The Edge of Chaos)  הוא הגבול העדין שבין הסדר לכאוס. זוהי מטפורה של מרחב וזמן למצב בו שינויים במערכת יכולים להביאה לכיוונים שונים, שבין התנהגות כאוטית לסדר. פוטנציאל שינוי זה מהווה סיכון והזדמנות כאחד. הוא מצב המעודד דינמיות והתארגנות (התהוות). אזור סף הכאוס הוא אזור תנודתי מאוד, אבל לאי סדר יש השפעה ממריצה על ארגונים ואנשים (טאלב, 2014, ע' 129). הוא מאפשר למערכת לפתח אנטי שבירות ולצמוח מתוך הבעיות, הרעשים והתקלות שהסביבה מייצרת. יתרה מכך, ככל שהמערכת תנודתית יותר, כך היא נוטה פחות לספוג תוצאות בלתי צפויות (תב"צים, ברבורים שחורים) (שם, ע' 118).

מה שמאפיין גופים המצויים במרחב התפיסתי של סף הכאוס הוא גמישות אסטרטגית / זמישות / אג'יליות: היכולת לפתח "מערכת חיסונית" טובה, ולקיים יכולת הסתגלות מהירה לנסיבות משתנות ולשינויים דינמיים ומהירים.

בממשלה כזו אין נסיעות לחו"ל ואין התפנקות על מנעמי השלטון ש"שורפים את האנטרופיה" של הממשלה ומדרדרים אותה. יש דריכות אינסופית מחשש למלכודות. ה"ברוגזים" הם עד רמה מאוד מסוימת, שאחריה ייחשב כל מתריס כבוגד שהביא לנפילת הגוש הימין כולו. הלחץ החיצוני יוצר צורך ביצירתיות פוליטית ומדינית, והזדמנויות שנקרות בדרך זוכות לתשומת לב גדולה בהרבה מזו הקיימת בממשלה גדולה, רגועה ושבעה.

בהיסטוריה של ממשלות ישראל, לממשלות הצרות - שתחזקו קואליציות של 55 עד 61 חברי כנסת - יש רקורד עשיר של עשייה. ממשלות צרות יצאו למהלכים מכריעים לעתים, אבל גם שנויים בדרך כלל במחלוקת בעם לשנים רבות, כמו מלחמת לבנון הראשונה או הסכמי אוסלו. ב-81', כשבגין ניצח על חודו של קול הוא הרכיב ממשלת 61 מנדטים ויצא איתה כעבור שנה למלחמת לבנון הראשונה. כך גם רבין שתפקד לאחר חתימת הסכם אוסלו א' עם 61 חברי כנסת ולמעשה עם 56 באמצעות תמיכה מבחוץ של חד"ש. את שלב ב' של הסכם אוסלו (ב-1995) הוא העביר באמצעות העריקה של גונן שגב ואלכס (מיצובישי) גולדפארב ממפלגת הימין המובהקת צומת (של רפול).

בגין-שמיר-רבין-נתניהו

[תמונתו של מנחם בגין הועלתה לויקיפדיה ע"י MSGT DENHAM, והוא נחלת הכללתמונתו של יצחק שמיר הועלתה לויקיפדיה ע"י Tomer T. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0תמונתו של יצחק רבין הועלתה לויקיפדיה ע"י צה"ל. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0תמונתו של בנימין נתניהו הועלתה לויקיפדיה ע"י U.S. Department of State, והיא נחלת הכלל]

משחק הכוחות בין האירועים החיצוניים שיתרחשו בתקופת כהונתה, המתח הפוליטי בתוכה ובתוך הכנסת והתבונה הפוליטית והמדינית של הקברניט, הם שיכריעו לבסוף אם ממשלה זו תסיים את דרכה באופן שבו הורכבה והושבעה, או שתתפתח יציבות מפתיעה על סף הכאוס, ואולי גם יצירתיות וחדשנות יוצאות דופן...

מקורות והעשרה

One thought on “פנחס יחזקאלי: ממשלה על סף הכאוס…

  1. Pingback: בין כאוס לסדר באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *