גרשון הכהן: 'סדר', 'כאוס' ומה שביניהם בסיפור יציאת מצרים

[בתמונה: סיפור יציאת מצרים... המקור: free bible images]

את הגרסה הזו של סיפור יציאת מצרים שמענו מפיו של האלוף גרשון הכהן, שילוב יוצא דופן של איש חרב ותלמיד חכם, שעשה שימוש בסיפור הזה על מנת להמחיש מושגים בסיסיים בתורת הכאוס...

[לאוסף המאמרים אודות אודות שינוי ארגוני והשלכותיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'רעיונות מחוללים' והשלכותיהם, לחצו כאן] [לסדרת מאמרי פסח ויציאת מצרים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת וארא, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת בא, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'פרשת בשלח', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 27 בדצמבר 2021

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

התנ"ך הוא "בית ספר למורכבות"; וסיפור יציאת מצרים הוא הזדמנות מצוין להמחשת תורת הכאוס:

משה, המבקש לחולל שינוי מהותי – להוציא את בני ישראל ממצרים ולשחררם מעבדותם – אמור להתמודד עם ההתנגדות לשינוי מצידם של שני צדדים, שאין להם אינטרס בשינוי הסדר הקיים:

  • מחד גיסא פרעה והמצרים, המפיקים תועלת מכוח העבודה שבידם;
  • מאידך גיסא, עם ישראל, על הגורמים הספקנים שבו: אלה שהתרגלו למצבם ול"סיר הבשר" המצרי. קושי זה גדול לא פחות מהקושי לשכנע את פרעה. אולי אפילו גדול יותר ומשה ריאלי מאוד בסוגיה זו: "ויען משה ויאמר: והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי... (שמות, ד' א)"

ברור לו שכל עוד נמצא הסדר הקיים על כנו, סיכוייו לשכנע את שני הצדדים אפסי...

[להרחבת המושג: 'מורכבות', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'סדר', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות אודות שינוי ארגוני והשלכותיו, לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'התנגדות לשינוי', לחצו כאן]

[בתמונה: ההתמכרות לסיר הבשר... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי roymungez1 לאתר Pixabay]

[בתמונה: ההתמכרות לסיר הבשר... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי roymungez1 לאתר Pixabay]

כיצד מתגברים על שני מכשולים כאלה?

משה הוגה רעיון מחולל שאמור לעצב מחדש את העתיד. כיוון שאין סיכוי לשכנע את כל העם, המפתח לפתרון הוא הנחיה חד משמעית של פרעה לצאת. אז, גם לספקנים הגדולים ולמשתפי הפעולה לא תהיה ברירה אלא לציית.

אולם איך מביאים את פרעה לתת את ההוראה? משה נוקט אמנם באסטרטגיה של גישה עקיפה. הוא איננו מבקש את פרעה לעזוב לתמיד אלא רק לצאת לשלושה ימים להקריב זבח: "ועתה נלכה נא דרך שלושת ימים במדבר וזבחה לה' אלוהינו" (שמות, ג' יח); וגם מתגבר על מכשלת היותו כבד פה בצרפו אליו את אהרן, אולם, משה מבין שאין בכך די.

הדרך לשינוי מחייבת לערער את הסדר הקיים, וליצור עבור פרעה ועבור בני ישראל כאחד סביבה שונה שתאפשר קבלת החלטה על שינוי. סביבה זו מכונה בתורת המערכות המורכבות, סף כאוס ודרך הניהול הזו הינה 'ניהול על סף הכאוס'. זו סביבה הקרובה לכאוס אולם היא עדיין מאפשרת שליטה מסוימת (למשל, בחירה בין אפשרויות), ובה "הכל פתוח" – ההזדמנויות והסיכונים כאחד.

[להרחבה על 'תורת המערכות המורכבות', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'רעיון מחולל', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'כאוס', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'סף הכאוס', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'ניהול על סף הכאוס', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן]

[בתמונה: 'ניהול על סף הכאוס': ניהול בסביבה שקרובה לכאוס; אולם, עדיין מאפשרת שליטה מסוימת (למשל, בחירה בין אפשרויות), ובה "הכל פתוח" – ההזדמנויות והסיכונים כאחד... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Foundry לאתר Pixabay]

[בתמונה: 'ניהול על סף הכאוס': ניהול בסביבה שקרובה לכאוס; אולם, עדיין מאפשרת שליטה מסוימת (למשל, בחירה בין אפשרויות), ובה "הכל פתוח" – ההזדמנויות והסיכונים כאחד... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Foundry לאתר Pixabay]

כיצד עוברים ממצב של סדר לסביבה כאוטית יותר?

משה מערער את הסדר הקיים בסדרת פעולות – אלוהיות או אחרות כרצונכם – שבפרשנות של ימינו היינו יכולים לכנות אותה סוג של טרור. במצב הזה מתערער הסדר; ופרעה, שחושש לגלוש לכאוס מוחלט ולאבד שליטה בעמו מקבל החלטה שלא הייתה אפשרית קודם לכן, להיפטר מהצרה בבת אחת ולשגר את בני ישראל לדרכם.

כך, חסך משה גם את הצורך בעבודה מפרכת של שכנוע של אותם חלקים סרבנים ומשתפי פעולה עם המצרים. פרעה פקד על כולם לצאת. זו אינה החלטה של משה ואין טעם בוויכוח.

[להרחבת המושג: 'טרור', לחצו כאן]

בתמונה: טרור - דחיפה של מערכת מורכבת מקיפאון ומסדר לכאוס ולהתפוררות... הכרזה: חברת TECI

[בתרשים: טרור בין סדר לכאוס... הכרזה: חברת TECI]

מה למדנו מהמעשייה הזו?

  • ראשית, ששימוש ניהולי ברעיון מחולל מוצלח מעצב את פני העתיד.
  • שנית, ששינוי איננו יכול להתבצע במצב של סדר, ועל המבקש לשנות להעביר את ארגונו לסביבה כאוטית יותר, שאנו מכנים סף הכאוס, ולנצל את הכאוס הזה להתגבר עם ההתנגדות לשינוי הקיימת בכל ארגון.

נוכחנו בהזדמנויות שהסביבה הזו (סף הכאוס) מאפשרת לארגונים הזדמנויות רבות שאינן קיימות במצב של סדר.

[לאוסף המאמרים אודות אודות שינוי ארגוני והשלכותיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'רעיונות מחוללים' והשלכותיהם, לחצו כאן] [לסדרת מאמרי פסח ויציאת מצרים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת וארא, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת בא, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'פרשת בשלח', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

16 thoughts on “גרשון הכהן: 'סדר', 'כאוס' ומה שביניהם בסיפור יציאת מצרים

  1. Pingback: הכל על רעיון מחולל באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. Pingback: שינוי ארגוני ושינוי בכלל באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  3. Pingback: קבלת החלטות באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  4. Pingback: בין כאוס לסדר באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  5. שוב ההנחה שיש סוג אחד של סדר

    שוב ההנחה שהרוב וסדר הם ניגודים (ולא משנה אם משלימים)
    שוב הנחה שיש סוג סדר אחד בכל רגע נתון בשעה שברור שייתכנו כמה סוגי סדר בתוך מצב נתון.
    ולבסוף שינוי מחייב כאוס- למה מה הנימוק מאיפה הגיע הכותב למסקנה מוזרה כלכך כאילו יש קשר הכרחי בין כאוס לשינוי.

  6. Pingback: מאמרי פסח ויציאת מצרים ב'ייצור ידע' - ייצור ידע

  7. Pingback: חג הפסח ויציאת מצרים ב'ייצור ידע' - ייצור ידע

  8. Pingback: אבי הראל: עשר המכות בדרך אל הכאוס - ייצור ידע

  9. Pingback: נושא לימוד: ארגונים בין סדר לכאוס - ייצור ידע

  10. Pingback: נושא לימוד: ארגונים בין סדר לכאוס - ייצור ידע

  11. Pingback: נושא לימוד: כאוס, סדר ומה שביניהם - ייצור ידע

  12. Pingback: נושא לימוד: כאוס - ייצור ידע

  13. Pingback: קבלת החלטות בתנאי אי וודאות - ייצור ידע

  14. Pingback: מורכבות בניהול בכיר: היום השני - ייצור ידע

  15. Pingback: קיץ באוניברסיטת חיפה... | ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.