יחזקאלי ורזי: מציאת חוקיות בתהליכים כאוטיים – קפיצת מדרגה בהתמודדות עם אי הוודאות?

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Dieterich01 לאתר Pixabay]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Dieterich01 לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן]

ד"ר פנחס יחזקאלי ואינג' עפרון רזי הם מומחים בתחום האבחון הארגוני. מאמר זה מבוסס על פרק מספרם "אנטומיה של ארגונים צבאיים, שראה אור בהוצאת משרד הביטחון ומודן בשנת 2013.

*  *  *

אנו נוהגים להגדיר כאוס כהתנהגות של מערכת מורכבת שלא על פי תבנית ידועה. לכן, התרגלנו לכך, שאי-הסדר ואי הוודאות הפכו לחלק מחיינו.

בעשורים האחרונים, גדל הידע בתחום הזה, המכונה 'המדע החדש' ( Wheatley, 2006). הוא מצטבר לתובנות, שמאתגרות חלק מגישות שבהן החזקנו עד כה, ושיתכן ויסייעו לנו בעתיד להקטין את אי-הסדר – ועקב כך, לשפר את יכולת הניהול שלנו.

[לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'כאוס', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: תבניות/דפוסים חוזרים, לחצו כאן]

[בתמונה: התרגלנו לכך, שאי הסדר וחוסר הוודאות הפכו לחלק מחיינו... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי qimono לאתר Pixabay]

הפיסיקה החברתית היא הסיכוי שלנו לפצח את סוד הסדר האחר שבכאוס. אבל גם אם נצליח בכך, עדיין נזדקק הרבה לכלים, המאפשרים התמודדות עם אי הוודאות, ביניהם ייצור ידע בזמן אמת ועידוד התארגנות עצמית. עולמנו לא יחדל להיות מורכב ודינאמיות למרות הכל...

[בתמונה: כריכת ספרה של מרגרט וויטלי (Margaret Wheatley), 'מנהיגות והמדע החדש - מציאת סדר בעולם כאוטי' (Leadership And The New Science, Discovering Order In A Chaotic World), שראה אור ב- 2006. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן] 

נמקד את העיסוק בפוסט זה באחד האתגרים העיקריים שאי הוודאות מעמידה בפני מנהלים: היעדר היכולת לחזות את העתיד הינו אחת הפגיעות העיקריות שאנו חווים בשנים האחרונות בתחום הניהול, למשל, בתחום התכנון.

החולשה הניהולית הזו נובעת משלוש סיבות:

החולשה הראשונה והעיקרית: הליקוי הזה הוא תוצר של המורכבות והדינאמיות הגוברים בחיינו. מורכבות נובעת מיחסי גומלין (אינטראקציה) בין מספר ‘סוכנים עצמאים’ או תתי-מערכות במערכת מורכבת.

התרבות היחסים הללו מגדילה את הקושי לנתח את תוצאות השפעתם בכלים ליניאריים או באנליזה דדוקטיבית. זאת, לאור ההשפעות ההדדיות, של ה‘סוכנים עצמאים’ הגורמים לדינאמיות המשפיעה על יציבות (או על  אי יציבות המערכות), ברמה שאינה ניתנת לחיזוי.

[בתמונה: כריכת ספרה של מרגרט וויטלי (Margaret Wheatley), 'מנהיגות והמדע החדש - מציאת סדר בעולם כאוטי' (Leadership And The New Science, Discovering Order In A Chaotic World), שראה אור ב- 2006. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן] 

נדגים זאת כך: בעוד ששני גורמים יכולים להיות מחוברים ביניהם בקשר אחד – ליניארי (לא תמיד), הרי ככל שנגדיל את כמות המשתתפים (‘סוכנים עצמאים’), יתרבו קשרי הגומלין ביניהם ביחס גבוה הרבה יותר. כך לדוגמה, 4 גורמים כבר יוצרים ביניהם 6 קשרים לפחות, ו-7 גורמים כבר יוצרים 21 קשרי גומלין. בשלב מסוים, ככל שמתרבים קשרי הגומלין, אובדת היכולת לעקוב אחר השפעותיהם.

[לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מורכבות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'ליניאריות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'חוסר ליניאריות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: צומת - סוכן עצמאי ברשת, לחצו כאן] [להרחבה על קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן]

רשת

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Simon Cockell לאתר flickr]

ריבוי קשרי גומלין בין ‘סוכנים עצמאים’, היוצר מגוון אפשרויות הולך וגדל, מהווה את הסיבה העיקרית למורכבות. לכך מתווספים מימדים חדשים הנובעים מכמות התנועה על גבי קשרי הגומלין.

החולשה השנייה: אנו כבני אדם לא בנויים להתמודד עם אי וודאות, מתקשים לאמץ שינויים ונמנעים מלעודד יצירתיות אמיתית.

החולשה השלישית: אנו מעצבים את כלי הניהול החדשים, שאמורים לסייע לנו להתמודד עם אי הוודאות בצלמנו, קרי, ליניאריים, חסרי מעוף ולא רלוונטיים לצרכים הדינאמיים והמשתנים של היום.

הטענה, שמערכות מורכבות בטבע דומות דמיון מפתיע למערכות מורכבות אנושיות הועלתה על ידנו לא מעט באתר זה. גרסנו, כי בכל פעם שאין אנו מבינים התנהגות מסוימת במערכת אנושית (ארגון), צפייה במערכות מורכבות אחרות בטבע יכולה לספק תשובה. מסתבר שגם צידו האחר של המטבע נכון. כמעט בכל פעם שאין אנו מבינים התנהגות של מערכת בטבע, נכון לנסות ולהשוות אותה למערכת אנושית. ההקבלות תהיינה במקרים לא מעטים נכונות. כאשר אנו מגלים חוסר דמיון ראוי לבחון את הדברים לעומק. פעמים רבות נגלה שהדמיון קיים בכל זאת, גם אם הוא נסתר מעינינו.

[להעמקה בנושא ה'מגוון', לחצו כאן]

בתמונה: מערכות מורכבות בטבע דומות דמיון מפתיע למערכות מורכבות אנושיות... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com

[בתמונה: מערכות מורכבות בטבע דומות דמיון מפתיע למערכות מורכבות אנושיות... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com. עוגן ברשת]

כך לדוגמה, ארגונים מתמודדים עם הצורך לייצר ידע סמוי רלוונטי בזמן אמת, והם עושים זאת, בין היתר, בדרך של אגירת ידע גלוי ומידע, ו'כרייתו' (אם ניתן...) בזמן הנכון. האם תהליך דומה מתבצע בטבע? זמן רב סברנו שלא. שיש אגירה מסוימת של ידע, אך אין אגירת מידע. יתכן וטעינו.

ב- 16 באפריל 2011, נתן פרופ' חיים סידר, מומחה בינלאומי לביולוגיה ולגנטיקה מולקולארית (ראו תמונה משמאל), ראיון ל'ישראל היום' (מנסדורף, 2011).

[התמונה משמאל הועלתה לויקיפדיה ואושרה לשימוש על ידי פרופ' חיים סידר והמשתמש Danny-w]

סידר דיבר על גוף האדם והתפתחותו מתא לגוף שלם: כדי להפוך את התא כשהוא נוצר, לגוף האדם, מישהו צריך לדעת איך עושים זאת. כדי לייצר כל מרכיב בגוף – עין, כבד, עור – צריך מידע.

הוא השווה את המידע הזה לזה הניתן בספר בישול. התאים זקוקים למידע שיאפשר לבנות את המנגנונים השונים של הגוף. המידע הזה – ספר הבישול הזה, אם תרצו – הוא הגנים שאנחנו מקבלים מהורינו, והוא כתוב בכתב כימי.

[לאוסף המאמרים על על ידע ארגוני בזמן אמת והשלכותיו, לחצו כאן] [להרחבת המושגים 'ידע גלוי' ו'ידע סמוי', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מידע', לחצו כאן]

סידר טוען שה'ספר' הזה הוא ספר אמיתי, עם פרקים, ואותיות ומילים ומשפטים. ה'ספר' הזה פוענח במסגרת מה שנקרא 'פרויקט הגנום האנושי', ועכשיו, כל האותיות והמילים והמשפטים ידועים לנו.

עד עכשיו, טען סידר, רק הגוף שלנו ידע איך לקרוא את הספר. עכשיו, גם אנחנו מבינים את הגוף באמצעות קריאת הספר הזה. פרופ' עדה יונת זכתה בפרס נובל על גילוי תפקיד הריבוזום, שהוא המכונה שמתרגמת את מה שכתוב ב'ספר' לחלבונים המשתתפים בבניית הגוף. הריבוזום הוא הפועל שמייצר בפועל את האיברים לפי ההוראות בספר.

[בתמונה משמאל: כדי להפוך את התא כשהוא נוצר, לגוף האדם, מישהו צריך לדעת איך עושים זאת. כדי לייצר כל מרכיב בגוף – עין, כבד, עור – צריך מידע, ממש כמו בספר בישול... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]

אגדי הנהלים, שכל ביורוקרטיה אינה יכולה בלעדיהם, מאופיינים בנהלים ספציפיים, המיועדים לגורמים שונים בארגון. מסתבר שכך הוא גם בספר הנהלים של הדנ"א: כל תא בגוף משתמש בחלק אחר של ה'ספר' – רק בחלק מן האינפורמציה – על מנת להתפתח לחלק שונה בגוף.

נשאלת השאלה, איך הוא יודע במה להשתמש מתוך כל ה'ספר'? חייבת להיות אינפורמציה נוספת שמסבירה את בקרת הויסות של ה'ספר'. מידע, שאומר לתא מה לקרוא ומה לא, על מה לשים דגש ועל מה לדלג.

[לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן]

[בתמונה: ספר הנהלים של הדנ"א כמו אגדי הנהלים, שכל ארגון ביורוקרטי אינו יכול בלעדיהם... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Free-Photos לאתר Pixabay]

[בתמונה: ספר הנהלים של הדנ"א כמו אגדי הנהלים, שכל ארגון ביורוקרטי אינו יכול בלעדיהם... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Free-Photos לאתר Pixabay]

[תמונתו של פרופ' אהרן רזין משמאל היא צילום מסך]

פרופ' חיים סידר ושותפו, פרופ' אהרון רזין (ראו תמונה משמאל), מצאו שקיים ב'ספר' מידע נוסף, המכונה 'אנוטציה', שניתן להמשילו למעין 'ניקוד', המסייע לתאים ב'קריאה'. פעולה זו מתבצעת על ידי קבוצת תהליכים כימיים המכונה 'מטילציה' מסייעת להכוונת תאים אל יעדם במערכות הגוף.

[תמונתו של פרופ' אהרן רזין משמאל היא צילום מסך]

הגילויים הללו מקרינים אור חדש על התובנות שצברנו עד כה. טענות שהשמענו בעבר יכולות להתברר כלא מדויקת. למשל, שרשת העצבים האנושית, ובהקבלה, גם רשת האינטרנט – שהינן בעלות ‘סוכנים עצמאים’ ויחסי גומלין רבים – מייצגות מורכבות שאיננה ניתנת לחיזוי (רזי ויחזקאלי, 2011). לאור הגילויים של סידר ורזין דומה כי רשת העצבים האנושית עושה כפי הנראה שימוש במידע זמין. אם נשכיל למצוא מידע זה, נגדיל את יכולת החיזוי גם ברשת האינטרנט וברשתות אנושיות מורכבות אחרות.

הגישה הזו קרויה 'פיסיקה חברתית', וניתן לקרוא עליה בספרו של מרק ביוקנן 'האטום החברתי' (ראו תמונה משמאל למטה):

[בתמונה משמאל: ספרו של מרק ביוקנן, האטום החברתי, שראה אור ב- 2007 בהוצאת עם עובד. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

בני אדם בנויים גם הם מאטומים, וכמו שאטומים פועלים על פי חוקים שבטבע, כך גם קבוצות אנשים... ביוקנן טוען כי "עלינו לחשוב על תבניות ולא על בני אדם...". "עלינו לחשוב על בני האדם כאילו הם אטומים או מולקולות הפועלים על פי חוקים פשוטים למדי, ולנסות ללמוד את התבניות שהחוקים האלה יוצרים... אנחנו עדים עכשיו לדבר מה דומה ל'מהפיכת הקוונטים' במדעי החברה. אנחנו אמנם עוד רחוקים מזיהוי חוקים ברורים בעולם האנושי, אבל, מדענים גילו בו סדירויות הדומות לחוקים...

[בתמונה משמאל: ספרו של מרק ביוקנן, האטום החברתי, שראה אור ב- 2007 בהוצאת עם עובד. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

הפרופסורים שאלטון ודארלינג (Shelton and Darling, 2001) מבית הספר לניהול באוניברסיטת קנסס, במאמר על מנהיגות אפקטיבית, מציינים כי למרות שבני אדם הינם חומר (אטומים רבים) קיים גם מרכיב בלתי נראה שאיננו חומרי ובעל ממדים פיסיים בשטח, והוא ההכרה או הרוח של המחשבה (Mind Consciousness Or Spirit). לכך, יש השפעה נוספת על מגוון האפשרויות, אשר מציב קשיים נוספים על זיהוי החוקים (למשל, המודיעין שלנו היה מצוין במקרה מסוים, אבל לא ניתן היה לדעת מה מנהיג מסוים יחליט ...). לכן, עלינו להטמיע גם את המגבלות שתעמודנה בפני 'הפיסיקה החברתית'.

למרות זאת, לפי מרק ביוקנן, 'הפיסיקה החברתית' תאפשר לנו רמה מסוימת של חיזוי:  "... אסוף נתונים, זהה תבניות ואחר כך, מצא מנגנון המסביר אותם. התבניות חושפות סדירויות שמראות איך המסובך לכאורה איננו מסובך. אחר כך, חוקי הטבע שמאחורי התבניות האלה, מאפשרים פעמים רבות לחזות חיזויים..." (ביוקנן, 2007).

[להרחבת המושג: חיזוי - ניבוי, לחצו כאן]

[בתמונה: חוקי הטבע שמאחורי התבניות, מאפשרים פעמים רבות לחזות חיזויים... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Arallyn! לאתר flickr]

[בתמונה: חוקי הטבע שמאחורי התבניות, מאפשרים פעמים רבות לחזות חיזויים... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Arallyn! לאתר flickr]

[תמונתו של ניקולס טאלב משמאל נוצרה והועלה לויקיפדיה על ידי en.wp user YechezkelZilber. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

'הפיסיקה החברתית' של ביוקנן פתחה, יחד עם אחרים, עידן חדש של התמודדות עם המורכבות ואי הוודאות. עד אז לא התייחסו לבעייתיות הנובעת מהן. כיום חודרת ההכרה שהגישה הדומיננטית אמורה לסגל התנהגות ארגונית כזו שתשלב בין "הפיסיקה החברתית" לחוקי התנהגות ארגונית כזו, המאפשרת לחיות עם חוקים הנובעים מתורות הכאוס, מהמערכות המורכבות, מהרשתות, ולאחרונה גם מהפיסיקה הקואנטית, על כל ההשלכות שנובעות מכך.

אחד המייצגים הבולטים של הגישה הזו הוא ניקולס טאלב (2009; ראו תמונה משמאל), מחבר הספר "הברבור השחור" (מומלץ בחום...).

[תמונתו של ניקולס טאלב משמאל נוצרה והועלה לויקיפדיה על ידי en.wp user YechezkelZilber. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

טאלב טוען, שחוקרי מדעי החברה מתיימרים כבר יותר ממאה שנה לפתח כלים שימדדו אי הוודאות ולשווא. לכן, ניתן להתמודד עם אי הוודאות רק חלקית, בעזרת ידע רלוונטי בזמן אמת. "לא ניתן להפוך את הברבור השחור ללבן, אבל אפשר להפכו ל"ברבור אפור"... לשם כך, ניתן גם להיעזר ב'קפיצת המדרגה' הטכנולוגית של העשורים האחרונים ולנצל את כוח המחשוב ליצירת עזרים 'חכמים' שיסייעו בידינו לשם כך.

טאלב טוען, במידה רבה של צדק, לגבי חוסר היכולת של מדעי החברה להשיג 'פריצת דרך' בהתמודדות עם הכאוס והמורכבות, אולם מענה אפשרי הגיע, כאמור, מכיוון שונה לחלוטין – מכיוון המדעים המדויקים: הביולוגיה, הכימיה והפיסיקה הקוואנטית.

בהנחה שפרופ' סידר צודק, וכמו בארגונים, גם מערכות בטבע עושות שימוש במידע מתועד, הרי ששגינו בהבנת חלק מהתופעות הרבות במערכות בטבע. עד כה, ייחסנו תופעות, כמו בניית קינים סימטריים של נמלים; אופן מעוף הציפורים; וכדומה, לסוג של התארגנות עצמית. מסתבר, שכמו בארגונים, מערכות בטבע משתמשות במידע קיים, מידע אשר הוטמע במשך מיליוני שנים בגנים שבטבע, כמו המידע שנצבר משך עשרות שנים בתרבות הניהול שבארגונים.

[להרחבה בנושא 'התארגנות עצמית', לחצו כאן]

[בתמונה: עד כה, ייחסנו תופעות, כמו בניית קינים סימטריים של נמלים; אופן מעוף הציפורים; וכדומה, לסוג של 'התארגנות עצמית'. מסתבר, שכמו בארגונים, מערכות בטבע משתמשות במידע קיים, מידע אשר הוטמע במשך מיליוני שנים בגנים שבטבע, כמו המידע שנצבר משך עשרות שנים בתרבות הניהול שבארגונים... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Doug Beckers לאתר flickr]

[בתמונה: עד כה, ייחסנו תופעות, כמו בניית קינים סימטריים של נמלים; אופן מעוף הציפורים; וכדומה, לסוג של 'התארגנות עצמית'. מסתבר, שכמו בארגונים, מערכות בטבע משתמשות במידע קיים, מידע אשר הוטמע במשך מיליוני שנים בגנים שבטבע, כמו המידע שנצבר משך עשרות שנים בתרבות הניהול שבארגונים... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Doug Beckers לאתר flickr]

יש לכך משמעות בעיקר בתנאים שבהם יש צורך להגיב אינסטינקטיבית. במצבים שהזמן מאפשר זאת, תהליכי תכנון ארגוניים ומנגנון ההתארגנות העצמית 'מתקרבים' זה לזה.

את בעיית המורכבות והדינאמיות, המאפיינים את מציאות חיינו, לא ניתן לבטל. אי הוודאות היא מרכיב עמו צריך להתמודד ונצטרך לעשות כן גם בעתיד. יש צורך לפתח את הדרכים כדי להתמודד עם הבעיה ביתר קלות. גם מערכות מורכבות בטבע, כמו מערכות אנושיות, מתקשות להתמודד עם המורכבות והדינאמיות הללו, ובמיוחד כאשר הן מעשה ידי אדם. תהליך האבולוציה שבטבע אינו בנוי לקלוט את עוצמת השינויים ותדירותן, המאפיינת את מציאות חיינו.

הדרך של המערכות המורכבות – בטבע ובארגונים – להתמודד עם המורכבות היא 'ייצור' של ידע בזמן אמת (Capra, 2004; Wheatley, 2006; Nonakaand Takeuchi, 1995). בטבע, אלו המוטציות המנסות להגיב לצורכי הסביבה (בניגוד למוטציות השייכות לטעויות בהעברת המידע הגנטי). אלה מהן, שמתגלות כעדיפות על המצב הקודם, מתבססות. אחרות – כמו תהליכי עיבוד מידע רבים מעשה ידי אדם – נמוגות...

ככל שהדינאמיות והמורכבות גוברות, כך קטן ערכם של מידע וידע קיימים, ועולה הצורך בייצור ידע חדש ורלוונטי בזמן אמת – גם בארגונים וגם בטבע (אם לצורך חזרה על הקיים, ואם כתשתית למוטציות חדשות).

בכרזה: ככל שהדינאמיות והמורכבות גוברות, כך קטן ערכם של מידע וידע קיימים, ועולה הצורך בייצור ידע חדש ורלוונטי בזמן אמת – גם בארגונים וגם בטבע (אם לצורך חזרה על הקיים, ואם כתשתית למוטציות חדשות). הכרזה: ייצור ידע

[הכרזה: ייצור ידע]

מכאן, שגם אם נמצה את הידע הגלום ב'פיסיקה החברתית', גם אם נפצח את סוד הסדר האחר שבכאוס – עדיין נזדקק הרבה לכלים המאפשרים התמודדות עם אי הוודאות, ביניהם ייצור ידע בזמן אמת ועידוד התארגנות עצמית. עולמנו לא יחדל להיות מורכב ודינאמיות למרות הכל...

[להרחבת המושג: 'סדר', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

[לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן]

מקורות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *