נושא לימוד: מטרות מורכבות במערכת אכיפת החוק

אחד המאפיינים של מערכת מורכבת - בטבע ובקרב בני אנוש - הוא העובדה, שלמרות ובנוסף ל'מטרת-העל', כל חלק בה מוגדר ומונע על ידי מטרה נפרדת, וקיימים מתחים, קונפליקטים וסתירות בין המטרות הללו. מערכת אכיפת החוק אינה שונה מבחינה זו.

בקונפליקטים הללו אין רע, כל עוד הם נשמרים ברמה סבירה, גם אם בטווח הקצר הם יוצרים בעיה. אנו מכירים בתורת המערכות המורכבות את המושג: 'שלימות הניגודים': הניגודים מגדירים זה את זה, וגם חודרים ומשפיעים זה על זה. בכך הם מרכיבים מהות חדשה, גבוהה יותר, המכילה אותם בתוכה. הם מוכלים הדדית זה בזה, וכך נוצר השלם. כך גם במקרה הזה שלנו: זו הדרך של מערכת מורכבת להתפתח ולהתאים עצמה לסביבה דינמית המשתנה במהירות. לכן - שוב, עד רמה מסוימת - הם בריאים למערכת ומטייבים אותה!

ניתן לזהות שלושה סוגי קונפליקטים כאלה:

  • בין 'מטרת העל' של מערכת מורכבת למטרותיהם של מרכיביה;
  • קונפליקטים בין מספר 'מטרות-העל' באותה מערכת
  • ובין מטרותיו של ארגון / מערכת לציבור.

הקונפליקט בין 'מטרת העל' של מערכת מורכבת למטרותיהם של מרכיביה

הקונפליקט הזה יכול להיות בין ארגונים המרכיבים יחד מערכת - כמו ארגוני אכיפת החוק - או מחלקות המרכיבות ארגון.

כיוון שמערכות מורכבות בטבע מתנהגות באופן דומה למערכות מורכבות אנושיות, ניתן להמחיש זאת בדוגמה של התנהגות משפחת אריות בטבע. הסיפור הזה מובא בשלוש התמונות למטה ברצף:

התמונה העליונה מתארת לביאה שצדה תאו עבור משפחתה, שיכול לספק את צורכי המשפחה באוכל למספר ימים. הסעודה המשפחתית הזו היא בהחלט גם האינטרס של האריה, אולם לו יש סדר קדימויות אחר והוא רואה בסיטואציה הזדמנות...

התמונה האמצעית: כיוון שהלביאה דוחה את רצונות האריה להזדווג (היא עסוקה בטיפול בילדיה). הוא מזהה בסיטואציה הזדמנות. ביודעו - שהלביאה לא תרפה מטרפה ולכן, לא תוכל להתנגד לו - הוא כופה עליה הזדווגות במהלך הציד.

התמונה התחתונה: האריה מצליח להשיג את מטרתו, אבל הארוחה חומקת משיני הלביאה, ומטרת העל של המשפחה - תזונה סדירה - משובשת בשל מטרה אנוכית של אחד מחבריה.

[למקור התמונה לחצו כאן. היוצר אינו מוזכר ואינו ידוע]

דוגמאות לקונפליקט בין מטרותיהם של ארגונים במערכת אכיפת החוק

  • אם נבדוק את מטרות העל של המשטרה מול אלה של שירות בתי הסוהר, נגלה סתירה מהותית: בעוד משטרת ישראל רוצה ל'נקות מקסימום עבריינים מהרחוב; שב"ס מעוניין, בראש ובראשונה, ב'שקט' במתקניו.
  • קיימים ניגודי אינטרסים בין המשטרה לשב"ס בקליטת עצורי משטרה. בעוד המשטרה מעוניינת להעביר את העצור ליחידת נחשון מהר ככל האפשר, שב"ס מושך זמן ובודר את הפרוצדורות בלי 'קיצורי דרך', בשל היותו מודע לסיבוכים אפשריים.
  • קיימים ניגודי אינטרסים בין המשטרה לשלטונות מס הכנסה. כל מקרה רמיה אמור לכאורה להיות מדווח למשטרה ולהיות מטופל על ידה. אבל האינטרס העליון של שלטונות המס הוא מקסימום גבייה. ולכן, הם מתירים תשלום כופר על ידי נישומים כתחליף להליך האכיפה.
  • הקונפליקט שבין האינטרס של הרשות לשיקום האסיר ושירות בתי הסוהר לשלב את האסיר המשוחרר בחברה באמצעות שילובו בעבודה סדירה; לבין הרצון של המשטרה להגן על הציבור מפני פשיעה ועבריינות.

דוגמאות לקונפליקט בין מטרותיהן של מחלקות המרכיבות ארגון

  • סיפורו של 'אגף הסיור' או 'אגף השיטור' במשטרה: למרות שהאינטרס העליון של הארגון הוא להשקיע באגף סיור משגשג ומוביל, מנעה ההגמוניה של החקירות והמודיעין אפילו את הקמתו של אגף סיור כזה [להעמקה בסוגיה זו לחצו כאן (יחזקאלי, 2016)].
  • עצם קיומם של התביעה והסנגוריה, זה לצד זה, להבטחת קיומו של הליך משפטי הוגן.
  • הדילמה שבין מחלקות התכנון והמשאבים באגף התכנון (אג"ת) במשטרה. האחתץ חותרת למבנה אופטימלי. השנייה, כבולה לאילוצי התקציב.

קונפליקטים בין מספר 'מטרות-העל' באותה מערכת

דוגמאות לקונפליקט בין מטרותיה של מערכת אכיפת החוק

ברמת מערכת אכיפת החוק כולה

  • הקונפליקט בין התפיסה הצרה של מערכת אכיפת החוק כ'פס ייצור' לבין התפיסה הרחבה - ההוליסטית של מערכת המתפתחת כתוצאה מהקונפליקטים בין מרכיביה.
  • הקונפליקט בין קיומם של עקרונות החוק: בטחון הנפש ושמירה על הסדר הציבורי אל מול כיבוד זכויות היסוד של האדם.
  • הקונפליקט בין העיסוק בביטחון הפנים, למשימותיה ה'קלאסיות' של המשטרה.

ברמת הארגונים

  • הדילמה בין יעדי ביטחון ליעדי שיקום (תקון) בשירות בתי הסוהר: מחד גיסא, שב"ס מחויב לביטחון הציבור ולביטחון השוהים בין כתליו; מאידך גיסא, הוא מחויב בשירות, ביחס הומאני, בכיבוד זכויות האדם של האסיר ובקיום פעולות שיקומיות וטיפוליות לאסירים.
  • הדילמה בין שירותיות לבין אבטחת המידע. מטרה אחת גוזרת פתיחות של המידע שבידי הארגון. האחרת מבקשת להגן עליו.
  • דילמת המצלמות במרחב הציבורי: אבטחת שלום הציבור מול 'תסמונת האח הגדול' והפלישה לפרטיותם של אזרחים.

דוגמאות לקונפליקט בין מטרותיו של ארגון בודד במערכת אכיפת החוק

משטרה:

  • קיים קונפליקט בין תפקידיה ה'אמתיים' של המשטרה להתמכרות לסטטיסטיקה הפלילית שאמורה לבדוק אותם. כך למשל, ידועה אמירתו המפורסמת של חוקר מערכת אכיפת החוק ג'רום הרברט שקולניק (Skolnick), כיהסטטיסטיקה הפלילית ושיעורי הפשיעה גורמים למשטרה, להטיה בתהליכי עבודתה. במקום לבצע את תפקידה האמתי, עסוקה המשטרה בעשייה שנועדה ליצור מצג לכאורה של עשייה...

  • בראיה 'פרופסיונאלית', מטרתה העיקרית של המשטרה הנה להילחם בפשיעה ע"י אכיפת החוק. אבל בראייה קהילתית, מטרותיה מתרחבות גם להפחתת הפחד מפני פשיעה, פתרון סכסוכים, סיוע לקרבנות עבירה ומתן שירות כללי לציבור.
  • הדילמה שבין הצורך להציב את הטובים ביותר בשוטרים מול האזרח (בסיור); לבין הצורך להציבם מול העבריין (בחקירות ובמודיעין).
  • הדילמה שיוצרות 'נשות הכותל' למשטרת ישראל: מחד גיסא, השמירה על הסדר הציבורי. מאידך גיסא, הבטחת זכות הפולחן, שהובטחה במגילת העצמאות, ושהוכרה על ידי בית המשפט העליון.

שירות בתי הסוהר:

  • השירות  נע כל העת בין שתי מטרות סותרות: ביטחון ושיקום.
  • הדילמה של בתי הסוהר המופרטים בעולם המערבי בין יעילות וחיסכון (מקסימום רווח) להתחייבויות שנטלו על עצמם מול הרשויות לרווחת העצורים ולזכויותיהם.

הפרקליטות

  • הדילמה של הפעלת עד מדינה, מחיקת תיקיו הפליליים ואף מתן תשלום על עדותו, בשל הסיכוי להפליל אחרים, 'חשובים' יותר, לכאורה.

בתי המשפט:

  • בתי המשפט נעים, כל העת, בין מטרות סותרות: תגמול הולם, הרתעה, הומאניות, שיקום וכדומה.

קונפליקטים בין מטרותיו של ארגון / מערכת לציבור

  • כך למשל, הכשילה משטרת ישראל ביודעין את מהפיכת השיטור הקהילתי שניסה לבצע המפכ"ל אסף חפץ  (1997-1994) למרות שידעה שהיא פופולרית מאוד בציבור... אבל, מחשש מתגובות הציבור, היא המשיכה כעשרים שנה לעשות שימוש תדמיתי במושג 'שיטור קהילתי'  (המפכ"ל הנוכחי, אלשיך, חוזר היום על אותו שינוי בדיוק. האם הוא ישרוד אחריו?).

נתקים בין מטרות העל למטרות המשנה

תופעה מוכרת - השונה קצת מסוג הסתירות שהצגתי קודם לכן - היא של סתירות בין מטרת על ליעדים הנגזרים ממנה. כאלה קיימות גם הן בשפע, אולם הן אינן מכוונות ואין בהם תועלת כלל. אלה טעויות מעשי ידי אדם, שגורמות בבירור נזק לארגונים, המשלמים לאתר טעויות כאלה במערכות היעדים שלהם ולתקן את הסתירות בהתאמה:

כאשר מנתחים את היעדים והמטרות של מערכת - שאמורים להיגזר ממטרת העל - באבחון רשתי (ONA) ניתן בפירוש לראות נתקים בין מטרת העל למטרותיהם של מרכיבי הארגון. הנתקים הללו מתועדים למשל בתמונת הרשת שלמטה:

דוגמאות

  • העלאת כמות אכיפת תאונות הדרכים כיעד הנגזר מהמטרה של שצמצום התאונות והנפגעים.
  • העלאת כמות פעולות השיטור המיוחדות (הפש"מים) כיעד נגזר מצמצום הפשיעה.

מקורות והעשרה

3 thoughts on “נושא לימוד: מטרות מורכבות במערכת אכיפת החוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.