[התרשים הועלה לויקיפדיה על ידי: User:Husky, והוא נחלת הכלל]

תיאוריית הזנב הארוך (The Long Tail) נוצרה על ידי כריס אנדרסון, עורך מגזין Wired, לתיאור תופעות כלכליות ותרבותיות הבאות לידי ביטוי במיוחד בערוצי שיווק מתקדמים כגון האינטרנט והטלוויזיה הדיגיטלית. היא מבוססת על התכונה הידועה של התפלגויות סטטיסטיות בהן ישנה אוכלוסייה מעטה עם הסתברות גבוהה ואוכלוסייה רבה עם הסתברות נמוכה, ש"מזדנבת". במקרים רבים, המשקל של ה'זנב' גדול מהמשקל של החלק הראשון. תופעה זו מכונה גם 'זנבות כבדים' או 'זנב פארטו' (ויקיפדיה).

אנדרסון טוען כי חברות כמו אמזון ונטפליקס מצליחות כי הן מקפידות על מכירה של מגוון מוצרים: אותו מספר עצום של פריטים בעלי פופולריות נמוכה. זאת, בניגוד לחנויות המסורתיות, המתפרנסות ממכירה של מספר מוגבל של להיטים (ויקיפדיה). מכאן, שבגלל הרשת ניתן להרוויח באינטרנט מהרבה נישות קטנות יותר מאשר משוק מרוכז אחד (עידן, 2014, ע' 189).

לפי טענה זו, כשנותנים לבני האדם את חופש הבחירה התרבותית, הטעם שלהם יותר מגוון מאשר כל מגוון שמוגבל במגבלות פיזיות. חברות - שיקפידו על מגוון, ושיספקו את חופש הבחירה הזה - ירוויחו יותר מאשר חברות שיספקו מספר המצומצם של להיטים. הרווח של החברות יבוא לידי ביטוי במכירות מרובות של פריטים פחות פופולריים באופן מצטבר. לפיכך, סך הרווח מהמכירה של הפריטים הלא פופולריים, יעלה על הפריטים הפופולריים שנחשבים "רבי מכר" (ויקיפדיה).

מקורות והעשרה

• ויקיפדיה: הזנב הארוך.
• עידן אשר (2014),הכוח החמישי. סוד הרשתות שמשנות את העולם, תל אביב: ידיעות אחרונות, ספרי חמד.