פנחס יחזקאלי: חדשנות טכנולוגית

תקציר: חדשנות (Innovation) מוגדרת כיצירת ערך מוסף בשתי דרכים (Chakravarty, 2010; ויקיפדיה): באמצעות פתרונות חדשים לצרכים קיימים; או באמצעות יצירת פתרונות לצרכים חדשים...

חדשנות טכנולוגית

[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

[לאוסף המאמרים על 'חדשנות', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

המשגה

חדשנות (Innovation) מוגדרת כיצירת ערך מוסף בשתי דרכים (Chakravarty, 2010; ויקיפדיה):

  • באמצעות פתרונות חדשים לצרכים קיימים;
  • או באמצעות יצירת פתרונות לצרכים חדשים.

חדשנות טכנולוגית (Technological Innovation) היא חדשנות בתחום הטכנולוגי. היא מחליפה את הקיים בחידוש או בהמצאה, המציעים ערך ייחודי לקהל מוגדר של לקוחות. לעתים, היא יותר מתחליף לקיים, ומהווה חלופה לאותה תכלית. בחדשנות, בשונה מיצירתיות, יש תוצאה בעלת ערך מוחשי, כלכלי, צבאי או אחר. איננו יכולים לחזות מראש הצלחה כלכלית של טכנולוגיה חדשה, וגם לא את ממדיה.

חדשנות טכנולוגית יכולה להיות משבשתחדשנות משבשת או חדשנות פורצת דרך או מוצר משבש (Disruptive Innovation) היא חדשנות - בדרך כלל טכנולוגית - אשר מובילה ליצירת קטגוריות חדשות ושוק חדש, אשר משנים את הסביבה העסקית ובכללותה; ולפיכך, מייצרים צרכים חדשים ודרכי פעולה חדשות להתמודדות עמם. כתוצאה מכך, משתבש השוק הקיים (המסורתי), עד להפיכת הקטגוריה החדשה לדומיננטית תוך דחיקתה והחלפתה של הקטגוריה המסורתית שהופכת ללא רלוונטית.

[להרחבה בנושא חדשנות, לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'חדשנות משבשת', לחצו כאן]

רמות של חדשנות טכנולוגית

צבי ינאי (2005) חילק חדשנות טכנולוגית לשלוש רמות, הנבדלות זו מזו מבחינת משמעותן הטכנולוגית וחשיבותן הכלכלית: שיפור טכנולוגי, שינוי טכנולוגי ומהפכה טכנולוגית:

  • שיפור טכנולוגי מאופיין על ידי מעט מחקר והרבה מאוד פיתוח. אפשר לומר, שהמו"פ התעשייתי בארץ ומענקי התמיכה של משרד התמ"ס מופנים רובם ככולם לשיפורים טכנולוגיים, קרי לשלב שבו המוצר מאובחן ומאופיין מבחינה טכנולוגית, וכל שנותר לעשות הוא לפתח ולהבשיל אותו לייצור ולשיווק. תוחלת חייהם של שיפורים טכנולוגיים היא בדרך כלל קצרה. דוגמה בולטת לשיפורים טכנולוגיים הם אלה הנוספים למנוע השריפה הפנימי של המכונית, שהופיע לראשונה ב-1885. בזכות שורה ארוכה של שיפורים טכנולוגיים, עברו מאז יותר ממאה שנה, והוא משרת עדיין את תעשיית הרכב.
  • שינוי טכנולוגי: שינוי מהותי שאיננו נובע משיפור במוצר קודם. ינאי מביא לדוגמה את השינוי הטכנולוגי בחומר של מוטות הקפיצה, שנובע מחומרים חדשים שהוכנסו בהם, ושהביא לשינוי דרמטי בטבלת השיאים העולמיים בקפיצה במוט: בסוף המאה הקודמת עמד שיא הקפיצה במוט על 3.74 מטרים; בשנות ה-40 של המאה הקודמת הוחלף מוט העץ בבמבוק, והשיא נסק ל-4.77 מטרים; בשנות ה-60 הוכנס לזמן קצר מוט מתכת. השיא נשבר והועמד על 4.82 מטרים; בשנות ה-80 הוחלפה המתכת בסיבים סינתטיים. השיא: 6.15 מטרים. אפשר לומר בוודאות, שהשיא הנוכחי בקפיצה במוט, הגבוה ב-241 סנטימטרים מהשיא הראשון, לא היה מושג בעזרת שיפורים בלבד. לשם כך היה דרוש שינוי טכנולוגי.
  • מהפכה טכנולוגית: תוצאותיה של מהפכה טכנולוגית קונספטואלית, המייצגת את הרמה השלישית של החדשנות הטכנולוגית, הן כמובן הרבה יותר דרמטיות, והן הופכות את המוצר, טרום יצירת אותה החדשנות ללא רלוונטי!

חדשנות בביטחון לאומי

בתחום הביטחון הלאומי, חדשנות טכנולוגית היא אחד הגורמים ותנאי הכרחי למהפכות פרדיגמטיות (קרי, מהפכות המשנות פרדיגמה), אולם הוא אינו מספיק. כך למשל,על מנת לנצל במלואן את ההזדמנויות שמקנה החדשנות, יש צורך לשנות את תפיסות ההפעלה, את מבנה הכוח ואת הדוקטרינה האסטרטגית בכללותה (אדמסקי, 2012, עמ' 21-13). לכן, הזדמנויות טכנולוגיות יכולות לשמש, הן ל"מתיחתה" של פרדיגמה קיימת, והן ליצירתה של פרדיגמה חלופית. לדוגמה: הטכנולוגיה הממוכנת והאווירית שהתפתחה בין שתי מלחמות עולם, נוצלה באופן שונה בצבאות שונים בעלי תרבויות אסטרטגיות שונות. הצרפתים שילבו את הטכנולוגיה הזו הפרדיגמה הגנתית שפותחה תוך כדי מלחמת העולם הראשונה (במידה רבה כטראומה, מהתנפצותה של פרדיגמת ה"התקפה בכל מחיר", כבר בתחילת המלחמה, ואילו הגרמנים פיתחו את ה- בליצקריג (אורטל, 2013, ע' 10).

[לאוסף המאמרים על 'חדשנות', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

  • אחת הדרכים האפקטיביות והמרתקות של משמעותה של חדשנות היא העברת פתרונות מתחום אחד לתחום אחר - קובי ריכטר בהרצאה בטד רופין, 2016:
       

2 thoughts on “פנחס יחזקאלי: חדשנות טכנולוגית

  1. Pingback: חדשנות באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. Pingback: שני סבח: חדשנות בארגונים - ייצור ידע

Comments are closed.