משפטיזציה

בית המשפט העליון

[בתמונה: בית המשפט העליון, 1953. במרכז: משה זמורה. איתו שמעון אגרנט, שמחה אסף, יצחק אולשן, שניאור זלמן חשין ומשה זילברג. תמונה זאת היא נחלת הכלל]

משפטיזציה היא תופעה שבה נורמות ודפוסי פעולה משפטיים מחלחלים לתחומי חיים אחרים, ויוצרת חסמים משמעותיים בתחום המשילות.

בישראל באה מגמה זו לידי ביטוי בכמה אופנים:

  • הרחבת היקף הביקורת השיפוטית של בתי המשפט (בעיקר של בגץ) על פעולת הרשות המבצעת;
  • הגדלת משקלו של משפט הפלילי ככלי לשם התמודדות עם שחיתות ופגיעה בטוהר המידות, תוך צמצום משקלן של נורמות חוץ-משפטיות;
  • הרחבת התחומים המובאים להכרעת היועץ המשפטי לממשלה ויועצים משפטיים אחרים;
  • הזדקקות גוברת והולכת לתיווכם ולהכרעתם של בתי המשפט בהסדרת יחסי העבודה;
  • מתן עדיפות לשופטים ולמשפטנים בעת בחירת הרכבן של ועדות ציבוריות שונות;
  • הסדרת תחומים רבים יותר בחקיקה;
  • שימוש גובר בטרמינולוגיה משפטית גם מחוץ לעולם המשפט.

מקורות והעשרה