פנחס יחזקאלי: לינץ' – הוצאה להורג על ידי ההמון

תקציר: לִינְץ' או עשיית שפטים (Lynch או Lynching) הוא פעולה אלימה של המון, המוציא בזעמו הקולקטיבי אדם להורג, בדרכים שונות. בדרך כלל, לִינְץ' הוא נטילת החוק לידיים (ויג'ילנטיות): הוצאה להורג של אדם בלי הליך משפטי מוסמך ובהליך לא נאות, בטענה כי אותו אדם ביצע פשע. הלינץ' מלווה, פעמים רבות, בעינויים ובפגיעות אחרות במוצא להורג... 

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

לִינְץ' או עשיית שפטים ( Lynchאו Lynching) הוא פעולה אלימה של המון, המוציא בזעמו הקולקטיבי אדם להורג, בדרכים שונות. בדרך כלל, לִינְץ' הוא נטילת החוק לידיים (ויג'ילנטיות): הוצאה להורג של אדם בלי הליך משפטי מוסמך ובהליך לא נאות, בטענה כי אותו אדם ביצע פשע. הלינץ' מלווה, פעמים רבות, בעינויים ובפגיעות אחרות במוצא להורג... 

שימו לב: החומרים בדף זה קשים לצפייה!

[לקובץ המאמרים על עונש מוות והוצאה להורג, לחצו כאן]

עודכן ב- 13 במרץ 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר רביעי מתוך ארבעה העוסק בהוצאה להורג בתלייה. המאמרים האחרים: 

*  *  *

בערב ה- 12 במאי 2021, בעיצומה של המלחמה עם חמאס - והפגזות הטילים על ערי ישראל, בעיצומה של השתוללות מפגינים יהודיים בבת ים, שפגעו בחנויות שבבעלות ערבית, נקלע למקום נהג ערבי כבן 30. כשזוהה, ניסה להימלט אולם התנגש ברכב שלפניו. הוא הוצא מרכבו על ידי מתפרעים שניפצו את שמשות רכבו ליד הטיילת, והוכה בניסיון לינץ', בין היתר באלות. הוא פונה לבית החולים איכילוב בתל אביב במצב קשה.  

למרות הזעזוע שאחד בחברה הישראלית, תופעת הלינץ' אינה זרה במקומותינו... אבל, בואו נתחיל מההתחלה:

לִינְץ' או עשיית שפטים (Lynch או Lynching) הוא פעולה אלימה של המון, המוציא בזעמו הקולקטיבי אדם להורג, בדרכים שונות.

.

מקור המונח בבעל מטעים ושופט שלום מווירג'יניה בשם ויליאם לינץ', שבעת מלחמת העצמאות של ארצות הברית עמד בראש בית-משפט ארעי שהוקם להטיל עונשי מוות על לויאליסטים (תומכי אנגליה) (ויקיפדיה: לינץ').

מקור המילה העברית, עשיית שפטים בספר שמות יב יב, העוסק במאבק בפרעה על שחרור בני ישראל ממצרים: "ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים".

[בתמונה משמאל: לינץ' שנעשה בטקסס שבארצות הברית בשנת 1920. המבצעים מצטלמים ליד הגופה ברצון בלי חשש ובלי בושה...]

בדרך כלל, לִינְץ' הוא נטילת החוק לידיים (ויג'ילנטיות): הוצאה להורג של אדם בלי הליך משפטי מוסמך ובהליך לא נאות, בטענה כי אותו אדם ביצע פשע. הלינץ' מלווה, פעמים רבות, בעינויים ובפגיעות אחרות במוצא להורג (ויקיפדיה: לינץ').

[בתמונה משמאל: לינץ' שנעשה בטקסס שבארצות הברית בשנת 1920. המבצעים מצטלמים ליד הגופה ברצון בלי חשש ובלי בושה...]

אבל, ישנם גם מצבים שבהם לינץ' הוא טכניקה אחת מיני רבות - של ביצוע עונש מוות; או במילים אחרות: הוצאה ממוסדת להורג. במצבים אלה בוחרות הרשויות המוסמכות, משיקוליהן, להוציא אדם להורג בדרך של מסירתו לידי ההמון.

ויש גם מצבים שבהם נכשלים הרשויות לחצוץ בין ההמון לקרבן, והוא נחטף מידם אל מותו...

איך מתרחשים מעשי לינץ'? בגלל תופעת ההתנהגות הקולקטיביתאנו יודעים כבר שאנשים מתנהגים בצורה שונה כשהם בקבוצה...

התנהגות קולקטיבית (Collective behavior) התנהגות עדרית או התנהגות נחילית (Swarm behavior) היא מצב שבו הפרטים (הסוכנים העצמאיים) במערכת מורכבת מוותרים על מטרותיהן הנפרדות ומתנהגים כגוף אחד - כקולקטיב - המציית לחוקי תיאום, להשגת מטרת העל. התנהגות זו - בין אם של בני אדם או של גורמים אחרים בטבע - אינה ניתנת להסבר במונחים אינדיבידואליסטים (עידן, 2014, ע' 28).

היא מתרחשת, בין היתר, כאשר נוצרת תחושה - אמתית או מדומה - של סכנה משמעותית של הישרדות על הקבוצה; או כשנוצרת בהתארגנות עצמית דינמיקה, שמושכת את הפרטים להיות חלק מההתנהגות הקבוצתית הזו.

[להרחבה בנושא 'התנהגות קולקטיבית', לחצו כאן]

[בתמונה: אנשים מתנהגים בצורה שונה בקבוצות... יצירת ה- GIF פורסמה באתר tenor. שם היוצר: laguarimba]

[בתמונה: אנשים מתנהגים בצורה שונה בקבוצות... יצירת ה- GIF פורסמה באתר tenor. שם היוצר: laguarimba]

הלינץ' הקלאסי

מעשי לינץ' היו נפוצים באירופה של ימי הביניים ואחריהם (ויקיפדיה: לינץ'); אולם את שיא פרסומם קיבלו במסגרת מאבק השחורים לשוויון זכויות בארצות הברית: הם נפוצו בארצות-הברית של המאה התשע-עשרה והעשרים, במיוחד בדרום של אחרי מלחמת האזרחים: בשנים 1882–1951 בוצעו 4,730 מעשי לינץ', וכמעט שלושה רבעים מהם בוצעו בשחורים (ויקיפדיה: לינץ').

עד כדי כך היו מעשי הלינץ' בשחורים פופולריים, שגלויות - המבוססות על תצלומי לינץ' - היו מזכרות פופולריות בארה"ב. הנה גלויה מ- 1920 המתארת לינץ', שבוצע נגד שחורים ב- Duluth, מינסוטה. שניים מהקרבנות השחורים עדיין תלויים. השלישי שרוע על הקרקע. הקהל הצוהל מצטלם בגאווה ליד התמונות, ואינו מתבייש כלל במעשה. להיפך! (ויקיפדיה: לינץ').

[בתמונה: ככל שזה לא יאמן, גלויות - המבוססות על תצלומי לינץ' - היו מזכרות פופולריות בארה"ב. הנה גלויה מ- 1920 המתארת לינץ', שבוצע נגד שחורים ב- Duluth, מינסוטה. שניים מהקרבנות השחורים עדיין תלויים. השלישי שרוע על הקרקע. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: ככל שזה לא יאמן, גלויות - המבוססות על תצלומי לינץ' - היו מזכרות פופולריות בארה"ב. הנה גלויה מ- 1920 המתארת לינץ', שבוצע נגד שחורים ב- Duluth, מינסוטה. שניים מהקרבנות השחורים עדיין תלויים. השלישי שרוע על הקרקע. התמונה היא נחלת הכלל]

וגם באותו עניין:

[סרטון היו-טיוב שלמעלה: The Origins of Lynching Culture in the United States]

מעשי לינץ' הפכו נדירים יותר במחצית השנייה של המאה העשרים (ויקיפדיה: לינץ')., אולם פרחו מחדש במאה ה- 21...

פוגרום: לינץ' כנגד קבוצה מבודלת בידי ההמון

פוגרום (שמשמעו ברוסית: השמדה, הרס, פרעות) הוא פעולה קבוצתית אלימה כנגד קבוצה אתנית או דתית מובדלת בידי ההמון, במטרה להביא לפגיעה חסרת הבחנה בנפש וברכוש של הקבוצה הנפגעת. אחת הקבוצות שסבלה באופן המשמעותי ביותר מפוגרומים, היו היהודים.

עיקר הפוגרומים המפורסמים כלפי יהודים התרחשו במזרח אירופה. הם בוצעו על ידי קבוצות מאורגנות או ספונטניות. פעולות אלו נבעו מעידוד ציבורי של רעיונות אנטישמיים, וזכו לעיתים קרובות לעידוד השלטונות (ראו בהמשך). 

המילה פוגרום נעשתה נפוצה במשמעות זו לאחר הפוגרומים נגד יהודים שנעשו בדרום האימפריה הרוסית בשנים 1881–1884 ופרעות קישינב (ויקיפדיה: פוגרום).

[בתמונה: ליתוגרפיה בעקבות הפוגרום ב-1903: באיור נראה "יהודי רוסי" הסוחב על גבו שק כבד הנושא את הכיתוב "דיכוי". מן השק משתלשלות משקולות שעליהן התוויות "אוטוקרטיה", "שוד", "אכזריות", "התנקשות", "הולכת-שולל" ו"רצח". ברקע, מימין, נראה יישוב יהודי עולה באש. משמאל נראים נשיא ארצות הברית, באותה עת תיאודור (טדי) רוזוולט והצאר ניקולאי השני. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: ליתוגרפיה בעקבות הפוגרום ב-1903: באיור נראה "יהודי רוסי" הסוחב על גבו שק כבד הנושא את הכיתוב "דיכוי". מן השק משתלשלות משקולות שעליהן התוויות "אוטוקרטיה", "שוד", "אכזריות", "התנקשות", "הולכת-שולל" ו"רצח". ברקע, מימין, נראה יישוב יהודי עולה באש. משמאל נראים נשיא ארצות הברית, באותה עת תיאודור (טדי) רוזוולט והצאר ניקולאי השני. התמונה היא נחלת הכלל]

מיעוטים אחרים שסבלו מפוגרומים היו, למשל, הצוענים.

פוגרומי הווטצאפ בהודו

הקבוצה שנגדה מבוצעים מעשי לינץ' והרג המוני בהודו אינה קבוצה אתנית, ואין הרבה משותף בין מבצעיה. מה שמשותף הוא סוג החשדות נגדם (חטיפה והתעללות מינית בקטינים) והעובדה שמדובר ב- 'חדשות מזויפות' שהופצו בוואטסאפ.

לכך לדוגמה, 'חדשות מזויפות' כאלה הובילו לרצח של שבעה גברים במדינת ג'הרקאנד בהודו, על רקע ידיעות שקריות בוואטסאפ, שמזהירות מפני זרים שחוטפים ילדים. בסרטון שנהפך ויראלי נראה אדם שרוע על הקרקע, מתחנן על חייו, כשאספסוף מכה אותו למוות. הוא אחד משבעה גברים שנרצחו בתקיפות אכזריות באותו שבוע, כשבחלק מהן אנשי משטרה העלימו עין (בעבר הצגתי כאן סרט תיעוד מהיו-טיוב, אולם הוא הוסר...).

בתוך מספר שעות התגודדו יותר מ-500 איש, והאנשים שנהרגו היו חפים מפשע שחלפו במקום, לפי המשטרה. זאת, למרות שלא היה מקרה אחד של חטיפת ילדים שדווח באזור (ניו יורק טיימס, 2017).

[בתמונה: לינץ', כפי שהוא מתואר בעיתונות בהודו. היוצר: प्रतीकात्मक फोटो. לחצו כאן]

[למאמר: פוגרומי הווטצאפ בהודו]

הלינץ' בחסות הרשויות

פעמים רבות נוח מאוד לשלטונות שהוצאות להורג מתבצעות על ידי ההמון ולא על ידי שלוחיו. בימי הביניים השיטה הזו אף מוסדה, במה שמכונה חוקי האליפקס גיבט וחוקי קופר, שאפשרו קבועה של גזר דין מוות אחרי ביצועו... בכך השיגו השלטונות בעיקר לגיטימציה לפעולות כנגד קבוצות מסוימות.

במזרח אירופה שימשו הפוגרומים דרך של השלטון להסיט את תשומת לב ההמונים מבעיות שיכלו לסכן אותם. היהודים היו במקרם אלה גורם מאחד אפקטיבי מאוד...

דוגמה מימינו אלה ללינץ' בחסות הרשויות

איש הפת"ח סמיח מדהון - היה אחד מבכירי גדודי חללי אל-אקצא ברצועת עזה, ואחד מנאמניו של מוחמד דחלאן. ככזה, הוא הפגין אכזריות קשה כלפי מתנגדי הרשות הפלסטינית ברצועה. הוא וחבורתו רצחו, חטפו ועינו את אנשי חמאס. כך הפך לאחד האנשים השנואים ביותר ברצועת עזה. כשהשתלט החמאס על הרצועה, הגיע יום הנקם: מדהון כותר בבניין מגורים בלב עזה ונעצר.

לא היה ספק לגבי סופו. אבל השלטונות החמאסיים החליטו להוציאו להורג בדרך מעניינת: הם מסרו אותו לידי ההמון הזועם - שהיה מורכב מאזרחים ומאנשי כוחות הביטחון כאחד - שעשה בו שפטים.

עמית כהן ב- nrg: תיעוד מצמרר: הוצאה להורג במרכז עזה תחנת הטלוויזיה של חמאס שידרה את הוצאתו להורג של סמיח מדהון, מבכירי גדודי חללי אל-אקצא ומנאמני דחלאן ברצועה. לפני חיסולו ביצעו בו לינץ' המוני. אזהרה: התמונות קשות

[לכתבה המלאה של עמית כהן ב- nrg, לחצו כאן]

ההוכחה שלא היה מדובר בהשתלשלות מקרים הייתה,שתחנת הטלוויזיה של חמאס שידרה את הוצאתו להורג של סמיח מדהון בשידור ישיר; והסרטונים אף הועלו ליו-טיוב... בעלי הדם הקר מביניכם, מוזמנים להתבונן:

פוגרומים ומעשי לינץ' בארץ ישראל

ארץ ישראל ידעה גם היא מעשי פוגרומים ומעשי לינץ'. ברובם היינו אנחנו הקרבנות. אחרים ביצענו בעצמנו...

הפוגרומים והמאורעות

[בתמונה: ניצול מהפוגרום בחברון. התמונה היא נחלת הכלל]

פוגרומים בוצעו במסגרת מה שכונה 'המאורעות': סדרת התקפות של ערביי ארץ ישראל על תושביה היהודים; שכונו על שם השנה בלוח העברי, שבה התרחשו: תר"פ; תרפ"א; ותרפ"ט (האירועים האחרים כבר לבשו צורה מאורגנת של מאבק, ודמו הרבה פחות לפוגרומים המוכרים).

הפוגרום הבולט במסגרת מאורעות תרפ"ט היה ברובע היהודי בחברון, ב-24 באוגוסט 1929: ערבים תושבי חברון טבחו ביהודי העיר. בטבח נרצחו 59 יהודים ועוד שמונה מתו מפצעיהם מאוחר יותר. 44 נפצעו קשה ו-21 נפצעו קל. הקרבנות נקברו בקבר אחים בארבע שורות ארוכות בבית העלמין העתיק בחברון. קבר נוסף נכרה לחלקי האיברים הקטועים, לעפר, לבגדים ולחפצים ספוגי הדם שהוצאו מבתי היהודים (ויקיפדיה: היישוב היהודי בחברון).

[בתמונה משמאל: ניצול מהפוגרום בחברון. התמונה היא נחלת הכלל]

שלושה ימים לאחר הטבח החליטו השלטונות הבריטים לחסל את היישוב היהודי בחברון. שרידי הקהילה היהודית בחברון הועברו לירושלים, וכן גם ישיבת "כנסת ישראל" הקרויה כיום "ישיבת חברון". רכושם ובתיהם של היהודים נבזזו בידי הפורעים. בית הדסה הוסב על ידי ערביי חברון לבית ספר לבנות, בית הכנסת "אברהם אבינו" הוחרב ונבנה עליו דיר עזים. גם בית העלמין היהודי העתיק חולל ונהרס (ויקיפדיה: היישוב היהודי בחברון).

[בתמונה: העיתון "חדשות בולטימור" בארצות הברית מדווח על טבח חברון בכותרת הראשית]

[בתמונה: העיתון "חדשות בולטימור" בארצות הברית מדווח על טבח חברון בכותרת הראשית]

הלינץ' ברמאללה

האירוע התרחש ב-12 באוקטובר 2000 (תחילת האינתיפאדה השנייה) ברמאללה, במהלכו תקף המון פלסטיני שני חיילי מילואים שלצה"ל - יוסי אברהמי, וואדים נורז'יץ - רצח אותם והשחית את גופותיהם (ויקיפדיה: הלינץ' ברמאללה):

[בתמונה: אחד ממבצעי הלינץ' מראה את ידיו המגואלות בדם הנרצחים, להמון החוגג בחוץ. מקור התמונה: ויקיפדיה. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה זאת שימוש הוגן]

[בתמונה: אחד ממבצעי הלינץ' מראה את ידיו המגואלות בדם הנרצחים, להמון החוגג בחוץ. מקור התמונה: ויקיפדיה. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה זאת שימוש הוגן]

הלינץ' בתחנה המרכזית בבאר שבע

מעשה הלינץ' התרחש במהלכו של פיגוע ירי בתחנה המרכזית בבאר שבע, שהתרחש ב-18 באוקטובר 2015 - בעיצומו של גל הטרור שפקד את ישראל - נכנס מחבל בדואי, חמוש באקדח וסכין, לתחנה המרכזית בבאר שבע. הוא ירה למוות בחייל צה"ל, חטף את נשקו ופתח בירי אל עבר האנשים, לפני שחוסל. בפיגוע נפצעו עשרה בני אדם, 3 מתוכם באורח קשה [ויקיפדיה: הפיגוע בתחנה המרכזית של באר שבע (2015)].

בשלב מסוים זוהה בטעות מבקש מקלט מאריתריאה, בהבטום זרהום, כמחבל. הוא נורה על ידי שוטר משמר הגבול וחיילת; ולאחר מכן על ידי קצין הביטחון של התחנה המרכזית, שהעיד בחקירתו במשטרה כי שמע את זרהום צועק "אללה אכבר". לאחר ש נפצע קשה מהירי ושכב על הרצפה, ביצעו בו לינץ' תשעה אנשים על ידי הטחת כיסאות ובעיטות בגופו ובראשו. הוא פונה לבית החולים כעבור 18 דקות ושם מת מפצעיו [ויקיפדיה: הפיגוע בתחנה המרכזית של באר שבע (2015)].

כשההמון חזק מהרשויות

ב-4 באוגוסט 2005 ביצע בשפרעם עריק צה"ל בשם, עדן נתן-זאדהבפיגוע באוטובוס בקו 165, שבו נסעו אזרחים ישראלים ממוצא ערבי, ורצח 4 בני אדם. בהמשך ירה זאדה לכל עבר ופצע עוד תשעה בני אדם.

לאחר שאזלה התחמושות בנשקו, הצליחו נוסעי האוטובוס - יחד עם קב"ט שפרעם, ג'מאל אעליאן ושוטר נוסף - להשתלט על זאדה ולאזוק אותו. "קשרתי את החייל באזיקים ועצרתי אותו יחד עם שוטר נוסף, הוא דימם. אעליאן סיפר כי "עצרנו אותו אחרי שהוא רוקן את המחסנית. הוא היה חי ולא נתנו להמון לפגוע בו. לא הצלחנו להוציא אותו מהאוטובוס בגלל ההתקהלות". 

לאחר הפיגוע החלו מהומות ענק וצוותי ההצלה לא הצליחו להגיע לזירה ולחלץ את הפצועים ואת ההרוגים, כוחות המשטרה כ-30 שוטרים שהיו בזירה ניסו למנוע מאלפי המתפרעים להיכנס אל האוטובוס, אך מספר מתפרעים חדרו אל האוטובוס פצעו תשעה שוטרים וביצעו לינץ' בזאדה האזוק שהסתיים במותו. רק לאחר מותו הצליחו כוחות המשטרה לחלץ את גופתו מן הזירה בעזרת רכב שטח משטרתי.

"לינץ' בכיכר העיר"

[בתמונה משמאל: לינץ' אבל מסוג אחר... לתמונת המקור, לחצו כאן]

בשנים האחרונות נעשה שימוש נרחב במושג 'לינץ' בכיכר העיר, לתחום שונה לחלוטין: למעשי השיימינג/הביוש שנעשים באינטרנטי בכלל, ובפרט בסוגיית ההטרדות המיניות, על ידי מתנגדי קמפיין MeToo#.

[בתמונה משמאל: לינץ' אבל מסוג אחר... לתמונת המקור, לחצו כאן]

[להרחבה בנושא שיימינג/ביוש, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על עונש מוות והוצאה להורג, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות

Comments are closed.