פוגרומי הווטצאפ בהודו

 

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי stux לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על עונש מוות והוצאה להורג, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

האירועים - שכונו, לאחרונה, בתקשורת הישראלית - 'פוגרומי הווטצאפ' בהודו הם סדרה של מעשי לינץ' שביצעו אזרחים הודים בעקבות חדשות מזויפות (Fake News) שהופצו באופן ויראלי ברשתות הווטצאפ בהודו.

למה דווקא בהודו? משום שמחד גיסא, הודו היא היום המדינה המקוונת השנייה בגדלה בעולם; ומאידך גיסא; המשתמשים הם אנשים פשוטים יחסית, שלא קיבלו חינוך שמאפשר להם להבין את סכנות הרשת ואת תעשיית השקרים שהיא מייצרת (שוקר, 2019).

ולמה ווטצאפ?

כי רוב השימוש ברשת בהודו נעשה דרך 'טלפונים חכמים', ועיקר העברת המסרים בטלפונים מתבצעת דרך ווטצאפ.

[להרחבה על המושג: 'לינץ', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'חדשות מזויפות – Fake News', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'ויראליות', לחצו כאן]

[בתמונה: לינץ', כפי שהוא מתואר בעיתונות בהודו. למקור, לחצו כאן]

התופעה עלתה לסדר היום הציבורי, כאשר ביו טיוב הופץ, והפך לויראלי, סרטון מזעזע שצולם במדינת ג'הרקאנד בהודו; שבו נראה אדם שרוע על הקרקע, מתחנן על חייו, כשאספסוף מכה אותו למוות. הסרטון הורד בינתיים מהרשת. האיש הזה היה רק אחד משבעה גברים שהוכו למוות באותו אירוע, על ידי המון זועם, לפני שהמשטרה הגיעה למקום. 

[לכתבה המלאה בדה מרקר, לחצו כאן]

באותה עת, שמועות כוזבות על חטיפות ילדים ומעשי אונס אכזריים בהם הציפו את קבוצות הווטצאפ בהודו, כשהם מכוונים את ההמונים, כל פעם אל קרבנות אחרים; ויוצרים סדרה של מעשי לינץ' בדרך של התארגנות עצמית, שגבו עשרות קרבנות - גברים ונשים - חפים מפשע.

[להרחבה בנושא 'התארגנות עצמית', לחצו כאן]

[לכתבה המלאה ב- ynet, לחצו כאן]

לא רק לינצ'ים, גם הונאה בבחירות...

החדשות המזויפות לא נעצרו בסוגיות של חטיפות ילדים. בבחירות האחרונות היו הבוחרים ההודים קרבן להונאות פישינג ולמסעות תעמולה - במערכת הבחירות האחרונה - המבוססות על Fack News. הווטצאפ גם שימוש להזנת אלימות דתית פוליטית... (שוקר, 2019).

ווטצאפ מנסה להתמודד

בניסיון לעצור את הסחף, פנו השלטונות בהודו להנהלת ווטצאפ ולבעליה (כזכור, נרכשה ווטצאפ על ידי פייסבוק ב- 2014) ודרשו למצוא פתרון.

בתחילה ניסתה ווטצאפ 'למרוח' ולחמוק מאחריות, אבל התרחבות התופעה - ובעקבותיה, התרחבות המחאה נגדה - אילץ אותה לפעול: בינואר 2019, הוגבלה אפשרות העברת הודעות (Forward), לחמישה נמענים בלבד (בוחבוט, 2019).

לפני שהחלה ההגבלה, משתמשי וואטסאפ יכלו להעביר הודעות לעד 20 נמענים או קבוצות (בוחבוט, 2019), מה שמקל מאוד על ההודעות להפוך לויראליות. באופן הזה, כמות המשתפים - עד שהודעה הופכת לויראלית - חייב להיות גדולה יותר.

הבעיה היא שאין בנמצא נוסחה שמאפשרת לנו להבין את תופעת היראליות עד תומה, לא כל שכן לשלוט בה; ואם ידיעה מתחילה לצבור תאוצה, בכלל לא בטוח, שחסם מלאכותי שכזה יוכל למנוע אותה...

נחכה ונראה!

מקורות והעשרה

 

4 thoughts on “פוגרומי הווטצאפ בהודו

  1. Pingback: הוכחה חברתית: ללכת אחרי הרוב... - ייצור ידע

  2. Pingback: עונש מוות והוצאה להורג באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  3. Pingback: הוצאה להורג באמצעות מכות - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.